נתב''ג / צילום: Shutterstock
יותר משנה וחצי של משבר רודף משבר, ומפת התעופה של ישראל משתנה בהתאם. יעדים נמחקים, אחרים (בודדים) מצטרפים, ובעיקר, חוסר הוודאות שולט. טורקיה, שכבר כמעט שנתיים סגורה בפני טיסות ישראליות, היא הדוגמה הבולטת ביותר, אך לא היחידה: גם קייפטאון ודבלין ירדו מהמפה בעקבות משברים דיפלומטיים עם ישראל.
● חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו. איך זה ישפיע עליכם?
● חברת התעופה שחזרה ראשונה לישראל וזאת שאין מה לבנות עליה
חברות כמו טורקיש איירליינס ופגסוס, שבעבר הפעילו יחד כ־20 טיסות יומיות, אינן צפויות לשוב בעתיד הנראה לעין. שתיהן ויתרו על הסלוטים שלהן בישראל, נכס בעל ערך כספי רב, שכן הוא מאפשר הפעלת טיסות בשעות נוחות ופופולריות.
טיסות למרקש ולקזבלנקה, שבעבר הופעלו על ידי חברות ישראליות ומרוקאיות, אינן פועלות כעת וכך גם טיסות לקהיר, שארם א־שייח ועמאן. הונג קונג, שהייתה יעד חשוב לטיסות עסקים, נעלמה אף היא מהמפה בעקבות היעדרה של חברת קתאי פסיפיק, שלא שבה לישראל לאורך המלחמה ואף הודיעה שלא תשוב עד להודעה חדשה. בחודשים האחרונים הצטרפו גם טורונטו ודלהי, שאינן זמינות כעת בטיסה ישירה; אייר קנדה, אם תשוב צפויה לעשות זאת רק בתחילת ספטמבר, ואייר אינדיה בסוף אוגוסט.
מי בסימן שאלה
חלק מהיעדים נמצאים כרגע בסימן שאלה, בעיקר כאלה שחברות הלואו קוסט נהגו להפעיל אליהם טיסות, ושהם מעט פחות פופולריים. כיום, כשטרמינל 1 עדיין סגור בשל היקף הפעילות הנמוך בנתב"ג, שאינו מצדיק הפעלה של שני טרמינלים, חזרתן של החברות הללו לא נראית באופק. אפילו וויזאייר, שבעבר נהגה להשיב את טיסותיה לישראל במהירות יחסית לעומת מתחרותיה ריינאייר ואיזיג'ט, לא צפויה לשוב עד ספטמבר.
יעדים אחרים אמנם לא ירדו לחלוטין מהמפה, אך הפכו לפחות נגישים, ומתאפשר להגיע אליהם כיום רק באמצעות חברות תעופה ישראליות. לונדון, למשל, נגישה פחות בשל היעדרן של בריטיש איירוויז ווירג'ין אטלנטיק. נכון לעכשיו, בריטיש הודיעה שלא תשוב לפני סוף אוקטובר - ויתור בפועל על הקיץ והחגים. וירג'ין הרחיקה לכת והודיעה על הפסקת הטיסות לתל אביב ללא צפי לחידוש.
אמסטרדם נמצאת במצב דומה: KLM ההולנדית הודיעה שלא תשוב עד להודעה חדשה, ואיזיג'ט ביטלה את טיסותיה לישראל לפחות עד סוף אוקטובר. היעדרה משפיע גם על יעדים נוספים כמו מילאנו, באזל, ז'נבה וברלין. בגרמניה עצמה המצב דומה, קבוצת לופטהנזה, שמפעילה בשגרה טיסות למינכן ולפרנקפורט, הודיעה כי לא תשוב לפני סוף יולי, מה שהותיר את הקווים לגרמניה בידי החברות הישראליות בלבד. המצוקה הבולטת ביותר היא בקווים לארה"ב, שכיום זמינים רק באמצעות אל על וארקיע. אל על היא היחידה שמפעילה טיסות ליעדים אמריקאיים נוספים מעבר לניו יורק.
היעדים שהתחזקו
בצל אי היציבות נוספו גם כמה יעדים חדשים למפה. אל על התחילה להפעיל טיסות לקפלוניה שביוון, יעד שצובר אט אט תאוצה. ישראייר הפעילה למשך תקופה טיסות לפלפונז שביוון, וארקיע הפעילה טיסות שכר למדגסקר בעונה. כמו כן, ארקיע החלה להפעיל טיסות לזאדאר בקרואטיה, וקלמטה ביוון. לפי דיווחים, חברת התעופה סאס צפויה לשוב לישראל באוקטובר הקרוב ולהפעיל טיסות ישירות לקופנהגן, לראשונה זה שנים, אולם עד אוקטובר היא עשויה לחזור בה.
שירלי כהן עורקבי, סמנכ"לית אשת טורס: "היעדים שהתחזקו בשנה וחצי האחרונות הם קרובים, זולים, עם ביטחון אישי גבוה, כמו פראג, בורגס, מדינות הבלקן, מונטנגרו וקרואטיה. מלטה, למשל, יעד שלא היה פעיל מאז הקורונה חזר. יוון תמיד הייתה יעד אטרקטיבי, אבל היא מעט יקרה יותר, ולכן אנשים מחפשים גם יעדים חדשים. גם בטומי היא יעד מאוד חזק, במיוחד לקיץ הקרוב. קרנה של קפריסין עלתה בעיקר בגלל שהייתה האב מרכזי בתקופת הסגירה, וזה רק נתן עוד חיזוק לכך שהישראלים מאוד התחברו אליה".
יוני וקסמן, משנה ליו"ר אופיר טורס "ישנם יעדים שנפגעו זמנית בעיקר בגלל מגבלות תעופה, כמו ארה"ב, שלמשך תקופה ניתן היה לטוס אליה רק עם אל על. רק לאחרונה ארקיע הצטרפה לקווים אלה. מנגד, נרשמה התחזקות ביעדים כמו איחוד האמירויות והמזרח, בזכות תגבור הטיסות של חברות התעופה האמירתיות. גם היעדים הקרובים, קפריסין ויוון, שמרו על פופולריות גבוהה בזכות נגישות הטיסות מצד כל חברות התעופה הישראליות, לצד שתי חברות תעופה קפריסאיות בבעלות ישראלית".