גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין
התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

עשר חברות אג"ח חדשות הצטרפו במחצית הראשונה של השנה לבורסת תל אביב, וכולן היו מסקטור הנדל"ן. בסך הכול הן גייסו מהציבור הישראלי חוב בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. עוד 3 חברות נדל"ן הנפיקו לראשונה מניות בבורסה, תמורת 200 מיליון שקל בסך הכול. השבוע, למשל, הייתה זו "אנשי העיר", חברת התחדשות עירונית, שגייסה 50 מיליון שקל בהנפקת מניות לפי שווי של 250 מיליון שקל. שווי צנוע וזניח, שמכניס אותה למדדים שוליים יחסית (אי שם במקום ה-300 במבחן השווי).

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?
"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

למעשה, את מרבית השמות שהצטרפו לבורסה בעת האחרונה כנראה שאפילו קוראי גלובס לא ממש מכירים - גם שבועות וחודשים אחרי שהן הפכו לציבוריות. חברות יזמיות כמו ליאם חריש, מותג עירוני, קבוצת אופק, יוזמות פיתוח, יסודות איתנים ועוד. חברת מותג עירוני, למשל, שגייסה בסוף יוני 72 מיליון שקל (בריבית שנתית של 8.1%), סיימה עד היום רק 6 פרויקטים - 65 דירות בסה"כ. חברת יוזמות פיתוח גייסה במרץ 50 מיליון שקל בריבית של 7.1%, בלי להציג אף פרויקט שהיא מסרה עדיין. בתיק הנכסים שלה יש 6 פרויקטים בביצוע. שיווק של 60 דירות בסה"כ.

ולמה זה חשוב? כדי שנקלוט עד כמה חסמי הכניסה לעולם הנדל"ן נמוכים. רוצים להיות יזמי נדל"ן? אהלן וסהלן. די בקלות גם אתם יכולים להקים חברה, להשיג הון ראשוני, ולרוץ לספר לחבר'ה שגם לכם יש "אלפי דירות בצנרת". ככה זה כשעולמות המימון הפכו למגה-משוכללים. אלה מזמן כבר לא רק 2-3 בנקים, אלא עוד עשרות חברות חוץ-בנקאיות שישמחו להעמיד אשראי תמורת ריבית מתאימה, וגם שוק הון נדיב במיוחד, ששמח לאמץ לחיקו יזמים שזה מקרוב באו.

המודל שעשה חיים קלים ליזמים

האחראי המרכזי לתנופה הוא תחום ההתחדשות העירונית - התופס כבר יותר משליש מהתחלות הבנייה בענף. תחום שהפך את דריסת הרגל הראשונה לקלה מדי, ללא צורך ברכישת קרקע יקרה וצוברת ריבית. מודל שמבטיח שההכנסות מהדירות החדשות יממנו את ההריסה והבנייה מחדש לדיירים הוותיקים, כך שבעצם כל אחד יכול (כולל לספר לעצמו שהוא יישאר בסוף עם רווח של 20%-30%, סכומים דמיוניים כשמדובר בשוק הדיור בישראל).

זאת, אף שלא פעם מדובר באשליה. יוזמות פיתוח למשל, ההיא שעוד לא מסרה דירות משלה (אבל הציגה 1,240 "דירות בתכנון"), רשמה בשנים 2022-2024 הפסד של יותר מ-34 מיליון שקל בשורה התחתונה. ככה זה כשהמנגנון, התכנון, ההחתמות, הסחבת, היועצים (עורכי דין, אדריכלים ועוד) והתחלות הביצוע בשטח עולים לא מעט.

כמו שוליית הקוסם, היזמים הולכים ומתרבים

ואם השתכנעתם שהשוק מלא מתחרים, שכמעט מדי שבוע צצה פה עוד חברה יזמית שאף אחד לא הכיר (רבות כבר ממתינות בתור), וש"הזנב" של הנדל"ן היזמי הוא כמעט אין סופי, השלב הבא הוא לעצור רגע ולתהות על ההייפ המוגזם סביב החברות הללו. יזמיות הבנייה זינקו ב-30% בבורסה בחודש יוני. הביקוש לדירות עצום? נדמה שהאינפלציה של החברות החדשות ושל הפרויקטים שבדרך עצומה לא פחות - והיא בהכרח תגדיל את התחרות ואת הסיכון, מה שגם אמור לשחוק את החלומות על הרווחיות המטורפת שמחכה מעבר לפינה.

גם אם נניח משום מה שמחירי הדירות יוסיפו לעלות - כי המדינה לא באמת יודעת לזרז הליכים והביקוש לדירות ימשיך לעלות על ההיצע, זה לפני הכל מבטיח שימשיכו לצוץ פה עוד ועוד יזמים חדשים. מי שחשב (כולל אני) שהריבית הגבוהה תנקה את השוק ותצמצם אותו למספר סביר של יזמים חזקים, מגלה שכמו שוליית הקוסם, הם הולכים ומתרבים.

ובאותה העת, ההוצאות של היזמים רק גדלות. כסף כאמור לא ממש חסר, אבל התשומות האחרות בדרך הארוכה - פועלים, מהנדסים, חומרי הגלם - הן עדיין מוצר במחסור. לא רק שזה מבשר על עלייה בעלויות הבנייה, זה גם מאותת על לא מעט עיכובים ודחיות - שעולים הון עתק בהינתן הריבית ותנאי המימון בשנתיים האחרונות (תשלום בעיקר במסירת הדירה).

אז נכון שבהתחדשות עירונית אין ריבית על הקרקע, אבל תחשבו מה קורה לאקסל ההוצאות והרווח כשצריך לשלם לדיירים הוותיקים שכירות של עוד שנה-שנתיים בקלות. במקביל, כולם חולמים כבר על ירידת ריבית, אבל עוד חזון למועד. ודאי כשהאינפלציה לא תצטנן כל כך במהירות, כשרבע ממדד המחירים נקבע לפי מדד מחירי השכירות.

אבל את הכסף כבר מזמן לא סופרים במדרגות. עד שיתברר אם יהיו מדרגות ומתי גם יהיו מפתחות לדירות, היזמים מספיקים לחגוג לא מעט גיוסים והנפקות.

כוכבי השבוע

מצוין: אפילו בני לנדא לא קוסם

במשך שנים, השם בני לנדא הספיק כדי להרים פה חברות סטארט־אפ עתירות תקציב. תסמכו על בני - היזם שרשם כאלף פטנטים בתחום הדפוס ועשה מהם הון. מי שמכר את אינדיגו ל-HP ביותר מ-800 מיליון דולר.

אבל בתחילת השבוע הגישה ספינת הדגל שלו, לנדא דיגיטל פרינטינג (LDP) מנס ציונה, בקשה לעיכוב הליכים. זאת לאחר החלטת המשקיעים להפסיק להזרים לה הון. זו חברה רביעית המקושרת ליזם הוותיק ושנקלעת לקשיים בתוך שנתיים, אחרי שקדמו לה לוסיקס, ג'נסל והייקון.

אין פה חלילה שום שמחה לאיד, אלא רק רצון לוודא שלא נבזבז גם את השיעור החשוב: לא הרבה השתנה במשוואות הסיכון מול הסיכוי בעסקי הסטארט אפים. משהו שאולי גם לנדא עצמו מעט שכח, כשהשקיע הון במשרדים מפוארים ובכמויות של עובדים, גם כשהיה מדובר בחברות שעוד לא החלו לדמיין הכנסות ורווחים.

בלתי־מספיק: הציבור מסבסד את הפאנלים של בעלי הבתים

שוב העשירים מרוויחים על חשבון הציבור. לפי תקנות חדשות שאושרו במינהל התכנון ובמשרדי האנרגיה והפנים, החל מדצמבר טופס אכלוס לדירות ובתים יהיה מותנה בפריסת פאנלים סולאריים - בתנאי שמדובר בגג מינימלי של 100 מ"ר בבתים פרטיים ו-250 מ"ר בבניינים אחרים.

כדי שבעלי הבתים לא יזעקו לשמיים, המדינה מבטיחה להם תעריף יקר פי 3-4 מהתעריף שהיא משלמת לשדה סולארי גדול, ומקבעת את המחיר ל-25 שנה. כלומר, היא אומנם "לוקחת להם" את הגג לטובת ייצור חשמל, אבל מבטיחה להם תשואה שנתית של 5%-10%. ובמילים אחרות, לא בעלי הבתים יסבסדו את מהפכת האנרגיה הירוקה, אלא הציבור כולו. ואם הפריסה תעמוד ביעד הממשלתי ל-150 אלף גגות סולאריים (לעומת 30 אלף היום), משק החשמל ישלם על זה כמעט 900 מיליון שקל בשנה - שיגולגלו לחשבון החשמל של כולנו.

עוד כתבות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● גיוס של 23 מיליון דולר ל-Restore Medical בתחום אי ספיקת הלב ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים