ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי
פולוס־טק, חברת הטכנולוגיה של ניב כרמי, אחד ממייסדי NSO שעבד בה תקופה קצרה בלבד (ומי שתרם את האות N לשמה) נכנסת לראשונה לשדה הקרב לאחר שעד כה התמקדה בעולמות החילוץ וההצלה. החברה, שהוקמה בשוויץ, משיקה בימים אלה חיישן המותקן על גבי מל"טים במטרה לאכן מטרות באמצעות אותות הרדיו שהן משדרות מטלפונים. לגלובס נודע כי החברה כבר החלה בשיחות עם גורמים במפא"ת ומערכת הביטחון הישראלית לשילוב מוצריה בשוק. בחברה, שפועלת באופן מסורתי מתחת לרדאר, לא הגיבו לפניות גלובס.
● הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן
● הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים
לחיישן החדש שימושים בתחום החילוץ וההצלה - בין השאר, נפרשו המערכות שלה במהלך חילוץ ניצולים משיטפונות בג'קרטה שבאינדונזיה, וכן בשיטפונות שפקדו את אירופה במהלך השנים האחרונות. בחודש מרץ האחרון סייעה בגילוי ניצולים מסופת הציקלון הטרופית "אלפרד", שם גם הפעילה חיישן אותות סלולריים שהותקן על גבי מסוק. אך בפולוס מעוניינים לספקו גם לצבאות מערביים מתוך מטרה לאכן מטרות טרור ומלחמה, בהכוונה של מודיעין.
זיהוי מהשמיים
זיהוי של מחבלים באמצעות הטלפון הנייד שלהם נעשה כיום באמצעים יקרים, כמו על ידי השתלת תוכנת "סוסים טרויאנים" בטלפון שלהם, כפי שהדבר נעשה על ידי חברות כמו NSO או פאראגון, אך מדובר בפעולה שדורשת אישורים רבים ובמדינות דמוקרטיות גם צו שופט ומעורבות של גורמים רבים בתהליך.
איכון סלולרי באמצעות חיישנים היא שיטה ותיקה וזולה הרבה יותר כשהיא נעשית מהקרקע, באמצעות מתקנם הנקראים IMSI Catcher, או באמצעות תחנות בסיס סלולריות המשמשות מכ"מים ברשתות דור חמישי בטלפון. עם זאת, איכון שכזה טרם נערך באופן שיטתי מהאוויר באמצעות קו ראייה ישיר למטרה. חיישן המשוטט באוויר ומותקן על ידי כלי טיס לא מאויש יכול לעקוב באופן חי אחר המטרה ולספק תמונה מודיעינית טובה יותר משאר האמצעים הקיימים, ודאי כאשר תשתיות הסלולר מיושנות יותר. לא ברור מהי הטכנולוגיה הנמצאת בבסיס החיישן של פולוס, אך ההנחה היא כי מדובר בזיהוי אותות רדיו (RF) הנפלטים מהטלפונים הניידים של מחבלים.
החיישן של פולוס מותקן על כטב"מים המעופפים בטווח הגבוה הבינוני, בדרך כלל לגובה של מעל לקילומטר אחד - גבוה מכדי להיות מיורט בכלים פשוטים אך נמוך מספיק כדי להשתמש במצלמות פשוטות יחסית. על פי בכירים בחברה ששוחחו עם גורמים בישראל, עולה כי בנוסף לחיישן החברה משווקת מעין מנהל משימות חכם המסוגל לשוחח עם מערכות אחרות היושבות על אותו הכטב"ם, בכלל זה מערכת השליטה ובקרה.
שימוש בחיישני סלולר מעופפים שכאלה יכולה, למשל, לאתר במהירות תנועה של קבוצת מחבלים, כפי שקרה בליל השבעה באוקטובר, ולהתריע על כך במהירות למערך המודיעין. ככל שנודע, פולוס־טק איננה חודרת לטלפון הנייד או נחשפת לתכנים הנמצאים בו, כפי שהדבר נעשה בחברות הסייבר ההתקפי.
הרעיון נולד במלחמה
פולוס־טק (PolusTech) הוקמה ב־2016 על ידי כרמי סמוך לעיר צוג שבשוויץ בהשקעה משותפת של אלתא, חברת האלקטרוניקה הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית. מאוחר יותר הצטרפה אליה גם שביט קפיטל, קרן המתמחה בהשקעות לייט סטייג', שבין המשקיעים בה גם ליאון רקנאטי. אייל דנן, נציג אלתא באירופה משמש עד היום בדירקטוריון החברה.
כרמי, הוא בוגר יחידה מסווגת בחיל המודיעין, וכאמור, אחד ממייסדי NSO, אותה עזב אחרי פחות משנה. את פולוס הקים לפני כמעט עשור מתוך מטרה לרתום את הכישורים שרכש במהלך חייו בתחום התקשורת הסלולרית לצרכים הומניטריים: שימוש בתאי סלולר במטרה לאתר לכודים בין ההריסות באסונות טבע או אזורי המלחמה. תא הסלולר המיירט של פולוס הוא מעין פשרה מודיעינית בין פלישה מוחלטת לפרטיות נוסח NSO, לבין האזנה פסיבית כמו על קווי בזק. התאים המיירטים (IMSI catcher) מדמים אנטנה סלולרית רגילה, שמשטה במכשיר הסלולר של הנתקף לשלוח אליה אותות במקום האנטנה של חברת הסלולר. בצורה זו, ניתן להאזין לשיחות, אך גם לאכן קורבנות של אסונות, הגם שאינם בהכרה - בזכות אותות הסלולר שהם משדרים.
החל מה־7 באוקטובר כרמי, שבילה שנים רבות במערכת הביטחון בתפקידים מסווגים והשתחרר בדרגת רב סרן, החל לחפש אחר פתרונות מבוססי סלולר שיוכלו לסייע לצבא בתחום המודיעיני וסיכול הטרור, זאת כלקח מהשבת השחורה, בה מערכת הביטחון לא אספה מספיק מודיעין מבוסס אותות דיגיטלים ואלה שנאספו לא נותחו כהלכה. למשל, הידלקות כרטיסי סים רבים בבת אחת לא פורשה כסימן למתקפה בגלל תרגילי עבר בהם אירוע מקרים דומים - עם זאת מעקב אחר תנועה המונית של טלפונים ניידים אל הגבול הייתה יכולה לספק את ההתראה המתאימה.
שוק של מיליארדים
פולוס איננה החברה היחידה בשוק חיישני ה־RF לגילוי מטרות קרקעיות ואוויריות, אם כי היא היחידה שעושה זאת מתוך מל"טים בטווח הגובה הבינוני. חברות נוספות הפעילות בתחום חיישני הרדיו הם CRFS, וגם GAO Tex, שממוקדת ביישומי דור רביעי וחמישי, ועל כן איננה יכולה לשמש פעילות ביטחונית באזורי מלחמה.
גם נורת'רופ־גראמן, תאגיד הביטחון האמריקאי, מתנסה כעת בבניית חיישני רדיו, ובישראל פעילות R2 לאיכון רחפנים ומפעיליהם באמצעות גילוי אותות רדיו משתנים. חברה כמו RunEl של ד"ר ציון חדד פונה עם טכנולוגיית איכון לשוק האזרחי ובו חיישני אותות סלולריים יודעים למקם מנויים במגרשי כדורגל, למשל על מנת לאפשר להם להזמין מזון ומשקאות ישירות לכיסא שלהם. שוק חיישני הבינה המלאכותית לארגונים מוערך בסכום שנע בין 10 ל־15 מיליארד דולר. החברה לא הגיבה לפניות גלובס.