גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock
דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

הביצועים החצי שנתיים של הדולר, קרי לינואר-יוני 2025, היו הגרועים ביותר מזה 52 שנה, ובהשוואה לכל תקופה של ששה חודשים, הגרועים ביותר מאז 1991. במהלכם איבד הדולר כ-12% מערכו לעומת היורו, וכ-11% לעומת הפרנק השוויצרי, שהתחזק לשיא של עשור. היחלשות זו, יחד עם חששות לשינויים דרמטיים בכללי המשחק בסחר הבינלאומי ובשוקי ההון האמריקאים, הביאו לשיח גובר על דה-דולריזציה: נטישת הדולר כמטבע הרזרבה והסחר הבינלאומי.

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות
התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

ממשל טראמפ לא נראה מוטרד מכל אלו כלל ועיקר, להפך. החלשת הדולר היא חלק ממדיניותו. זאת הואיל והוא סבור כי הדולר החזק הוא סיבה מרכזית להרס הבסיס התעשייתי של אמריקה, לאובדן המשרות לטובת אסיה, ולגירעון הגדול במאזן הסחר - נקודות תורפה שמהן הוא מוטרד ביותר. דלדול מעמדו העולמי של הדולר לא החל ב-2025, ועדיין, שוקי ההון האמריקאים הם הלב הפועם של עולם הפיננסים העולמי, והדולר הוא מטבע הסחר, הרזרבה והאשראי העולמי. נכון לסוף 2024, כ-59% מהרזרבות של בנקים מרכזיים בעולם, כ-64% מהחוב העולמי וכ-58% מהמסחר הבינלאומי (בניכוי זה שבין מדינות בגוש היורו) נקובים בדולרים.

האטרקטיביות מגיעה ממעמדו של הדולר

הדולר הוא המטבע העולמי מאז תום מלחמת העולם השנייה, וככזה הוא הביא לאמריקה יתרונות רבים. אחד החשובים שבהם הוא הפיכת שוקי ההון האמריקאים לאבן שואבת למשקיעים זרים. אלו מחזיקים כיום כ-20% משוקי המניות וכשליש משוקי החוב, הממשלתי הסחיר והפרטי כאחד. השקעות זרות מגיעות לאמריקה לא רק דרך השווקים הממוסדים: על פי דוח של משרד המסחר האמריקאי משנה שעברה, מאז שנת 2014 השקיעו זרים ישירות בעסקים אמריקאים בממוצע כ-275 מיליארד דולר בשנה - כמעט 1.5% מהתל"ג השנתי. השקעות אלה מסתכמות היום בכ-5.5 טריליון דולר.

זרים גם ממנים את הוצאות הממשלה הפדרלית. נכון לסוף 2024, סך איגרות החוב הסחירות שהנפיקה הממשלה הפדרלית עמדו על 28.1 טריליון דולר, מתוך זה כ-8.5 טריליון דולר (כ-30%) הוחזקו בידי משקיעים זרים. בראש אלה ניצבות יפן (כ-1.1 טריליון דולר), סין (כ-0.8 טריליון), ובריטניה (כ-0.7 טריליון). בסיכום כולל, על פי דוח של הקונגרס ממאי השנה, משקיעים זרים מרחבי העולם מחזיקים בכ-31 טריליון דולר בשוקי החוב והמניות האמריקאים, ועוד בכ-5 טריליון בחברות פרטיות.

האטרקטיביות של השווקים מגיעה ממעמדו של הדולר. היא לא רק הפכה כספי משקיעים לזמינים יותר, אלא גם לזולים יותר. כך נסחרות המניות בארה"ב מזה עשורים בשווי הגבוה ב-60%-90% בממוצע מאלה הנסחרות בשווקי ההון הגדולים האחרים באירופה ובאסיה. ומחיר החוב, קרי הריבית, נמוכה בארה"ב בכאחוז ממה שהייתה לולא מעמד זה.

היחלשות דרמטית בשער הדולר, שלא לומר דה-דולריזציה נרחבת, תפגע קשות באטרקטיביות של שווקים אלה בעיני המשקיעים הבינלאומיים, המחשבים את החזריהם במטבעותיהם המקומיים. היחלשות זו עלולה להביא להאטה דרמטית בזרימת הכסף הזר לארה"ב, ואף ליציאה של כסף כזה ממנה. מגמה כזו תשפיע לרעה על מחיר הכסף, קרי הריבית לטווח בינוני וארוך, דווקא בעידן שבו הממשלה הפדרלית תצטרך לגייס סכומי עתק - מעל 20 טריליון דולר עד סוף 2027 - למיחזור חוב המגיע לפירעון, ובתוספת הגירעון השוטף. ירידה נמשכת בשער הדולר עלולה גם לגרור למטה את שוק המניות, במקרה שבו זרים מצמצמים את השקעותיהם, הן במחירים והן בזמינות הכסף להשקעות וחברות חדשות.

דה-דולריזציה משמעותית וירידה ממשית נמשכת בערך הדולר תגדיל גם את הלחצים הסטגפלציוניים (סטגפלציה - מצב שבו האינפלציה גבוהה, הצמיחה בהאטה ושיעור האבטלה גבוה). זה יקרה כתוצאה מחיבור בין עליית הריבית, התייקרות היבוא - מעל 20% מהכלכלה האמריקאית נסמכת על יבוא - הקטנת ההשקעות הזרות, והפגיעה במגזר הפיננסים.

הבנקים המרכזיים יורדים מדולרים ועוברים לזהב

סימנים לדה-דולריזציה ולמסחר שלא באמצעות הדולר כבר ניכרו עוד לפני הסיבוב הנוכחי של טראמפ. כך, כבר בשנה שעברה פורסם על אודות נפט רוסי הנמכר במטבע של הקונות - הודו, סין וטורקיה. בערב הסעודית הודיעו גורמים בכירים כי הם פתוחים לרעיון של מסחר עם סין ביואן. נפט כנגד טכנולוגיות ומוצרים סיניים מעולם האנרגיה הירוקה, רכבים חשמליים ופאנלים סולאריים בפרט - תחומים שסין היא המובילה העולמית בהם.

סימן נוסף למגמות הדה דולריזציה ניכר במאזני הבנקים המרכזיים בעולם. אלו מגדילים עקב בצד אגודל את אחזקותיהם בזהב, ומקטינים את האחזקות בנכסים הנקובים בדולרים. על פי מחקר של ג'יפי מורגן, 2024 הייתה שנת שיא חדש של רכישת זהב על ידי בנקים מרכזיים, סך של 1,136 טונות, כשליש מהזהב שנכרה בעולם אותה שנה. הייתה זו השנה השלישית ברציפות שהרכישות עברו את קו אלף הטונות לשנה.

נכון לסוף 2024, בנקים מרכזיים מחזיקים כ-37.7 טונות זהב בשווי של כ-4 טריליון דולר - כ-17% מהזהב שנכרה מאז ומעולם. זאת לעומת כ-7 טריליון דולר של נכסים דולריים, לפי קרן המטבע הבינלאומית. בסך הכול, מאז 2010 הגדילו הבנקים המרכזיים את אחזקות הזהב שלהם, בשווי דולרי, בכמעט פי 4, ובכמות האונקיות בכמעט 25%; מאז תחילת המאה גדלה הכמות באונקיות בכ-50%. לעומת זאת, החזקת הנכסים הדולרים של הבנקים המרכזיים ירדה בכ-13.5% בעשור האחרון ובכ-17% מתחילת המאה.

תהליך הדה-דולריזציה מתבטא לא רק באחזקות, אלא גם בניסיון לפתח פלטפורמות תשלום חדשות, עוקפות ארה"ב. פרויקט אחד כזה מכונה אמ-ברידג' mBridge, ובו מעורבים הבנקים המרכזיים של סין, תאילנד, איחוד האמירויות וערב הסעודית. הפרויקט מתבסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין ומטרתו להקים פלטפורמת תשלומים שתאפשר טרנזאקציות בינלאומיות ישירות בין המשתתפים, תוך שימוש במטבעות דיגיטליים שמנפיקים הבנקים המרכזיים. מטרת הפרוייקט היא לטפל בבעיות של זמינות, עלויות וחוסר יעילויות במערכת העברת הכספים העולמית הנוכחית. אף שעקיפת "צנרת הכספים" העולמית, המצויה בשליטה מוחלטת של ארה"ב, אינה מהמטרות המוצהרות של הפרויקט, היא ללא ספק תהיה אחת מתוצאותיו.

כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי / צילום: Associated Press, Jean-Francois Badias

מי או מה יחליף את הדולר?

מדיניות המכסים והבדלנות של טראמפ הן זריקות עידוד לכל המבקשים להשתחרר מעולו של הדולר. כך למשל נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד אמרה בחודש מאי: "בגין השינויים הגאופוליטיים… נוצרה חוסר ודאות ביחס לאבן יסוד של המערכת כולה, התפקיד הדומיננטי של הדולר... בכך נפתחת הדלת ליורו לשחק תפקיד בינלאומי גדול הרבה יותר".

בניגוד לשלטון, המטבע העולמי אינו יכול להתחלף בן לילה. מה גם שאין היום בנמצא על המדף מטבע חליפי שיכול לתפוס באחת את מקומו של הדולר האמריקאי. תהליך ההיפרדות מהמלך הקודם, הליש"ט, נמשך כמעט 30 שנה, מפרוץ מלחמת העולם הראשונה ועד תחילת שנות החמישים של המאה העשרים. אך המגמה הרב-שנתית ברורה - והיא הואצה דרמטית עם מדיניות החוץ והסחר של טראמפ.

בראש המבקשות להיפרד מהדולר ניצבות מדינות הבריקס. ארגון הכולל היום את ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, מצרים, אתיופיה, איראן, אינדונזיה ונסיכויות המפרץ. לפי בריקס ג'ורנל אוף אקונומיקס, בשנת 2023 המסחר הפנימי בין מדינות הבריקס הוערך בכ-5 טריליון דולר, או כ-22% מהסחר העולמי, וכמעט 40% מהסחר שלהן עצמן. כ-65% מסחר זה נעשה במטבעות שלהן, ורק 20%-25% בדולרים. עד 2026 צפוי כי הסחר בין מדינות הבריקס יעלה לכ-28% מהסחר העולמי. בנוסף, כ-8.5% מהסחר העולמי נעשה ביורו בין מדינות אירופה.

סין וכלכלתה קרובה מאוד, אם לא שווה, לכלכלת ארה"ב, אך היואן הסיני רחוק מאד מהיכולת לעמוד עצמאית של שתי רגליו ולהוות תחליף לדולר. מאז 1997 ועד 2005 היה היואן צמוד לחלוטין לדולר האמריקאי, ואף שמאז הוא השתחרר משהו מהצמדה זו, שערו מנוהל בקפידה על ידי הבנק המרכזי של סין, בתוך רצועה צרה שנועדה להגן על התחרותיות של היצוא הסיני.

מטבע רב לאומי שישמש בסיס לסחר

אם יבקשו מדינות הבריקס להשתחרר, אפילו חלקית, מהדולר לטובת מטבע סחר ורזרבה חדש, סביר כי יידרש לכך מטבע גדול ואמין בהרבה מהיואן. אחד כזה יכול להיות מטבע דיגיטלי בינלאומי הבנוי על סל מטבעות והמגובה בזהב שבמרתפי הבנקים המרכזיים.

ביסודו זה אינו רעיון חדש. הוא נהגה במקור ערב ברטון וודס (1944) על ידי הכלכלן הבריטי קיינס, שהציע לייסד מטבע בינלאומי שיקרא "בנקור". מטבע זה, הציע קיינס, יונפק על ידי גוף בינלאומי לסחר, וישמש כיסוד למערכת המוניטרית העולמית כולה. בהשפעת ארה"ב רעיון הבנקור נדחה, והוועידה בברטון וודס בחרה להכתיר את הדולר, ועמו להקים את קרן המטבע הבינ"ל ואת הבנק העולמי. אף שרעיון הבנקור לא יושם, הוא לא נשכח. ב-2009 הזכיר אותו נשיא הבנק המרכזי הסיני, כאשר ניסה לקדם מטבע רזרבה בינלאומי שאינו תלוי במטבע לאומי אחד. ורסיה אחרת של הבנקור נולדה ב-1969 בקרן המטבע, והיא מכונה SDR - Special Drawing Rights. זהו נכס רזרבה המורכב מסל מטבעות (דולר, יורו, ין יפני, יואן סיני וליש"ט), והוא חזר לבמה בימי המשבר של הקורונה. נכון להיום, כמעט טריליון דולר שווי של SDR הונפקו לגופים בינלאומיים שונים על ידי קרן המטבע.

היחלשות הדולר, תהליך הדה-דולריזציה, התחזקות ארגון מדינות הבריקס, הבדלנות של טראמפ והתחזקות הכלכלה והטכנולוגיה הסינית - כל אלה יחד עם פריצת הדרך של המטבעות דיגיטליים, בפרט אלה שהנפיקו בנקים מרכזיים, עשויים להחזיר לבמה וריאציה משופרות של ה-SDR. כך יווצר מטבע רב לאומי אשר ישמש הבסיס לסחר בין מדינתי, ולטרנזאקציות מוסדיות גדולות.

הופעתו של מטבע כזה, שיהיה דיגיטלי, מגובה על ידי זהב, ובשלב מסוים אולי גם על ידי ביטקוין, ומנוהל על ידי קרן המטבע הבינ"ל או ארגון מדינות כמו הבריקס, יהווה מכה קשה לדולר ולכלכלת ארה"ב. הוא גם יקשה על ממשלת ארה"ב יותר ויותר לממן את הגירעון והחוב העצום שלה, שטראמפ ביקש בתקציב האחרון, שזה עתה עבר בסנאט, להרחיב בעוד טריליונים.

משטר הפיאט מתנדנד, החובות תופחים והדולר נחלש, ומדיניותו של טראמפ עלולה להביא עליו מכת המוות. אך מה בעצם האלטרנטיבה? האם ניתן היה להמשיך במדיניות בת העשורים של משיכת הזמן ו"בעיטת הפחית הלאה במורד הרחוב"?

למרבה הפלא, לראשונה מזה עשורים, התשובה דווקא חיובית. מקצה המנהרה מבצבץ אור, ואלה אינם אורות הקטר המתקרב אלא אורות הטכנולוגיה, ובראש הבינה המלאכותית והרובוטיקה, היכולות להציל את אמריקה ואת העולם. אלה יכולות למנוע את מה שנראה היה כמפגש בלתי נמנע של הכלכלה העולמית, הנושאת על גבה חוב של כ-325 טריליון דולר, עם כונס הנכסים. איך ולמה, ומהם הסיכונים, בסדרת כתבות הבאה: הבינה המלאכותית והרובוטיקה - האם העולם על סיפה של מהפכה אפילו גדולה יותר ממהפכת האינטרנט?

עוד כתבות

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר