גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock
דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

הביצועים החצי שנתיים של הדולר, קרי לינואר-יוני 2025, היו הגרועים ביותר מזה 52 שנה, ובהשוואה לכל תקופה של ששה חודשים, הגרועים ביותר מאז 1991. במהלכם איבד הדולר כ-12% מערכו לעומת היורו, וכ-11% לעומת הפרנק השוויצרי, שהתחזק לשיא של עשור. היחלשות זו, יחד עם חששות לשינויים דרמטיים בכללי המשחק בסחר הבינלאומי ובשוקי ההון האמריקאים, הביאו לשיח גובר על דה-דולריזציה: נטישת הדולר כמטבע הרזרבה והסחר הבינלאומי.

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות
התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

ממשל טראמפ לא נראה מוטרד מכל אלו כלל ועיקר, להפך. החלשת הדולר היא חלק ממדיניותו. זאת הואיל והוא סבור כי הדולר החזק הוא סיבה מרכזית להרס הבסיס התעשייתי של אמריקה, לאובדן המשרות לטובת אסיה, ולגירעון הגדול במאזן הסחר - נקודות תורפה שמהן הוא מוטרד ביותר. דלדול מעמדו העולמי של הדולר לא החל ב-2025, ועדיין, שוקי ההון האמריקאים הם הלב הפועם של עולם הפיננסים העולמי, והדולר הוא מטבע הסחר, הרזרבה והאשראי העולמי. נכון לסוף 2024, כ-59% מהרזרבות של בנקים מרכזיים בעולם, כ-64% מהחוב העולמי וכ-58% מהמסחר הבינלאומי (בניכוי זה שבין מדינות בגוש היורו) נקובים בדולרים.

האטרקטיביות מגיעה ממעמדו של הדולר

הדולר הוא המטבע העולמי מאז תום מלחמת העולם השנייה, וככזה הוא הביא לאמריקה יתרונות רבים. אחד החשובים שבהם הוא הפיכת שוקי ההון האמריקאים לאבן שואבת למשקיעים זרים. אלו מחזיקים כיום כ-20% משוקי המניות וכשליש משוקי החוב, הממשלתי הסחיר והפרטי כאחד. השקעות זרות מגיעות לאמריקה לא רק דרך השווקים הממוסדים: על פי דוח של משרד המסחר האמריקאי משנה שעברה, מאז שנת 2014 השקיעו זרים ישירות בעסקים אמריקאים בממוצע כ-275 מיליארד דולר בשנה - כמעט 1.5% מהתל"ג השנתי. השקעות אלה מסתכמות היום בכ-5.5 טריליון דולר.

זרים גם ממנים את הוצאות הממשלה הפדרלית. נכון לסוף 2024, סך איגרות החוב הסחירות שהנפיקה הממשלה הפדרלית עמדו על 28.1 טריליון דולר, מתוך זה כ-8.5 טריליון דולר (כ-30%) הוחזקו בידי משקיעים זרים. בראש אלה ניצבות יפן (כ-1.1 טריליון דולר), סין (כ-0.8 טריליון), ובריטניה (כ-0.7 טריליון). בסיכום כולל, על פי דוח של הקונגרס ממאי השנה, משקיעים זרים מרחבי העולם מחזיקים בכ-31 טריליון דולר בשוקי החוב והמניות האמריקאים, ועוד בכ-5 טריליון בחברות פרטיות.

האטרקטיביות של השווקים מגיעה ממעמדו של הדולר. היא לא רק הפכה כספי משקיעים לזמינים יותר, אלא גם לזולים יותר. כך נסחרות המניות בארה"ב מזה עשורים בשווי הגבוה ב-60%-90% בממוצע מאלה הנסחרות בשווקי ההון הגדולים האחרים באירופה ובאסיה. ומחיר החוב, קרי הריבית, נמוכה בארה"ב בכאחוז ממה שהייתה לולא מעמד זה.

היחלשות דרמטית בשער הדולר, שלא לומר דה-דולריזציה נרחבת, תפגע קשות באטרקטיביות של שווקים אלה בעיני המשקיעים הבינלאומיים, המחשבים את החזריהם במטבעותיהם המקומיים. היחלשות זו עלולה להביא להאטה דרמטית בזרימת הכסף הזר לארה"ב, ואף ליציאה של כסף כזה ממנה. מגמה כזו תשפיע לרעה על מחיר הכסף, קרי הריבית לטווח בינוני וארוך, דווקא בעידן שבו הממשלה הפדרלית תצטרך לגייס סכומי עתק - מעל 20 טריליון דולר עד סוף 2027 - למיחזור חוב המגיע לפירעון, ובתוספת הגירעון השוטף. ירידה נמשכת בשער הדולר עלולה גם לגרור למטה את שוק המניות, במקרה שבו זרים מצמצמים את השקעותיהם, הן במחירים והן בזמינות הכסף להשקעות וחברות חדשות.

דה-דולריזציה משמעותית וירידה ממשית נמשכת בערך הדולר תגדיל גם את הלחצים הסטגפלציוניים (סטגפלציה - מצב שבו האינפלציה גבוהה, הצמיחה בהאטה ושיעור האבטלה גבוה). זה יקרה כתוצאה מחיבור בין עליית הריבית, התייקרות היבוא - מעל 20% מהכלכלה האמריקאית נסמכת על יבוא - הקטנת ההשקעות הזרות, והפגיעה במגזר הפיננסים.

הבנקים המרכזיים יורדים מדולרים ועוברים לזהב

סימנים לדה-דולריזציה ולמסחר שלא באמצעות הדולר כבר ניכרו עוד לפני הסיבוב הנוכחי של טראמפ. כך, כבר בשנה שעברה פורסם על אודות נפט רוסי הנמכר במטבע של הקונות - הודו, סין וטורקיה. בערב הסעודית הודיעו גורמים בכירים כי הם פתוחים לרעיון של מסחר עם סין ביואן. נפט כנגד טכנולוגיות ומוצרים סיניים מעולם האנרגיה הירוקה, רכבים חשמליים ופאנלים סולאריים בפרט - תחומים שסין היא המובילה העולמית בהם.

סימן נוסף למגמות הדה דולריזציה ניכר במאזני הבנקים המרכזיים בעולם. אלו מגדילים עקב בצד אגודל את אחזקותיהם בזהב, ומקטינים את האחזקות בנכסים הנקובים בדולרים. על פי מחקר של ג'יפי מורגן, 2024 הייתה שנת שיא חדש של רכישת זהב על ידי בנקים מרכזיים, סך של 1,136 טונות, כשליש מהזהב שנכרה בעולם אותה שנה. הייתה זו השנה השלישית ברציפות שהרכישות עברו את קו אלף הטונות לשנה.

נכון לסוף 2024, בנקים מרכזיים מחזיקים כ-37.7 טונות זהב בשווי של כ-4 טריליון דולר - כ-17% מהזהב שנכרה מאז ומעולם. זאת לעומת כ-7 טריליון דולר של נכסים דולריים, לפי קרן המטבע הבינלאומית. בסך הכול, מאז 2010 הגדילו הבנקים המרכזיים את אחזקות הזהב שלהם, בשווי דולרי, בכמעט פי 4, ובכמות האונקיות בכמעט 25%; מאז תחילת המאה גדלה הכמות באונקיות בכ-50%. לעומת זאת, החזקת הנכסים הדולרים של הבנקים המרכזיים ירדה בכ-13.5% בעשור האחרון ובכ-17% מתחילת המאה.

תהליך הדה-דולריזציה מתבטא לא רק באחזקות, אלא גם בניסיון לפתח פלטפורמות תשלום חדשות, עוקפות ארה"ב. פרויקט אחד כזה מכונה אמ-ברידג' mBridge, ובו מעורבים הבנקים המרכזיים של סין, תאילנד, איחוד האמירויות וערב הסעודית. הפרויקט מתבסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין ומטרתו להקים פלטפורמת תשלומים שתאפשר טרנזאקציות בינלאומיות ישירות בין המשתתפים, תוך שימוש במטבעות דיגיטליים שמנפיקים הבנקים המרכזיים. מטרת הפרוייקט היא לטפל בבעיות של זמינות, עלויות וחוסר יעילויות במערכת העברת הכספים העולמית הנוכחית. אף שעקיפת "צנרת הכספים" העולמית, המצויה בשליטה מוחלטת של ארה"ב, אינה מהמטרות המוצהרות של הפרויקט, היא ללא ספק תהיה אחת מתוצאותיו.

כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי / צילום: Associated Press, Jean-Francois Badias

מי או מה יחליף את הדולר?

מדיניות המכסים והבדלנות של טראמפ הן זריקות עידוד לכל המבקשים להשתחרר מעולו של הדולר. כך למשל נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד אמרה בחודש מאי: "בגין השינויים הגאופוליטיים… נוצרה חוסר ודאות ביחס לאבן יסוד של המערכת כולה, התפקיד הדומיננטי של הדולר... בכך נפתחת הדלת ליורו לשחק תפקיד בינלאומי גדול הרבה יותר".

בניגוד לשלטון, המטבע העולמי אינו יכול להתחלף בן לילה. מה גם שאין היום בנמצא על המדף מטבע חליפי שיכול לתפוס באחת את מקומו של הדולר האמריקאי. תהליך ההיפרדות מהמלך הקודם, הליש"ט, נמשך כמעט 30 שנה, מפרוץ מלחמת העולם הראשונה ועד תחילת שנות החמישים של המאה העשרים. אך המגמה הרב-שנתית ברורה - והיא הואצה דרמטית עם מדיניות החוץ והסחר של טראמפ.

בראש המבקשות להיפרד מהדולר ניצבות מדינות הבריקס. ארגון הכולל היום את ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, מצרים, אתיופיה, איראן, אינדונזיה ונסיכויות המפרץ. לפי בריקס ג'ורנל אוף אקונומיקס, בשנת 2023 המסחר הפנימי בין מדינות הבריקס הוערך בכ-5 טריליון דולר, או כ-22% מהסחר העולמי, וכמעט 40% מהסחר שלהן עצמן. כ-65% מסחר זה נעשה במטבעות שלהן, ורק 20%-25% בדולרים. עד 2026 צפוי כי הסחר בין מדינות הבריקס יעלה לכ-28% מהסחר העולמי. בנוסף, כ-8.5% מהסחר העולמי נעשה ביורו בין מדינות אירופה.

סין וכלכלתה קרובה מאוד, אם לא שווה, לכלכלת ארה"ב, אך היואן הסיני רחוק מאד מהיכולת לעמוד עצמאית של שתי רגליו ולהוות תחליף לדולר. מאז 1997 ועד 2005 היה היואן צמוד לחלוטין לדולר האמריקאי, ואף שמאז הוא השתחרר משהו מהצמדה זו, שערו מנוהל בקפידה על ידי הבנק המרכזי של סין, בתוך רצועה צרה שנועדה להגן על התחרותיות של היצוא הסיני.

מטבע רב לאומי שישמש בסיס לסחר

אם יבקשו מדינות הבריקס להשתחרר, אפילו חלקית, מהדולר לטובת מטבע סחר ורזרבה חדש, סביר כי יידרש לכך מטבע גדול ואמין בהרבה מהיואן. אחד כזה יכול להיות מטבע דיגיטלי בינלאומי הבנוי על סל מטבעות והמגובה בזהב שבמרתפי הבנקים המרכזיים.

ביסודו זה אינו רעיון חדש. הוא נהגה במקור ערב ברטון וודס (1944) על ידי הכלכלן הבריטי קיינס, שהציע לייסד מטבע בינלאומי שיקרא "בנקור". מטבע זה, הציע קיינס, יונפק על ידי גוף בינלאומי לסחר, וישמש כיסוד למערכת המוניטרית העולמית כולה. בהשפעת ארה"ב רעיון הבנקור נדחה, והוועידה בברטון וודס בחרה להכתיר את הדולר, ועמו להקים את קרן המטבע הבינ"ל ואת הבנק העולמי. אף שרעיון הבנקור לא יושם, הוא לא נשכח. ב-2009 הזכיר אותו נשיא הבנק המרכזי הסיני, כאשר ניסה לקדם מטבע רזרבה בינלאומי שאינו תלוי במטבע לאומי אחד. ורסיה אחרת של הבנקור נולדה ב-1969 בקרן המטבע, והיא מכונה SDR - Special Drawing Rights. זהו נכס רזרבה המורכב מסל מטבעות (דולר, יורו, ין יפני, יואן סיני וליש"ט), והוא חזר לבמה בימי המשבר של הקורונה. נכון להיום, כמעט טריליון דולר שווי של SDR הונפקו לגופים בינלאומיים שונים על ידי קרן המטבע.

היחלשות הדולר, תהליך הדה-דולריזציה, התחזקות ארגון מדינות הבריקס, הבדלנות של טראמפ והתחזקות הכלכלה והטכנולוגיה הסינית - כל אלה יחד עם פריצת הדרך של המטבעות דיגיטליים, בפרט אלה שהנפיקו בנקים מרכזיים, עשויים להחזיר לבמה וריאציה משופרות של ה-SDR. כך יווצר מטבע רב לאומי אשר ישמש הבסיס לסחר בין מדינתי, ולטרנזאקציות מוסדיות גדולות.

הופעתו של מטבע כזה, שיהיה דיגיטלי, מגובה על ידי זהב, ובשלב מסוים אולי גם על ידי ביטקוין, ומנוהל על ידי קרן המטבע הבינ"ל או ארגון מדינות כמו הבריקס, יהווה מכה קשה לדולר ולכלכלת ארה"ב. הוא גם יקשה על ממשלת ארה"ב יותר ויותר לממן את הגירעון והחוב העצום שלה, שטראמפ ביקש בתקציב האחרון, שזה עתה עבר בסנאט, להרחיב בעוד טריליונים.

משטר הפיאט מתנדנד, החובות תופחים והדולר נחלש, ומדיניותו של טראמפ עלולה להביא עליו מכת המוות. אך מה בעצם האלטרנטיבה? האם ניתן היה להמשיך במדיניות בת העשורים של משיכת הזמן ו"בעיטת הפחית הלאה במורד הרחוב"?

למרבה הפלא, לראשונה מזה עשורים, התשובה דווקא חיובית. מקצה המנהרה מבצבץ אור, ואלה אינם אורות הקטר המתקרב אלא אורות הטכנולוגיה, ובראש הבינה המלאכותית והרובוטיקה, היכולות להציל את אמריקה ואת העולם. אלה יכולות למנוע את מה שנראה היה כמפגש בלתי נמנע של הכלכלה העולמית, הנושאת על גבה חוב של כ-325 טריליון דולר, עם כונס הנכסים. איך ולמה, ומהם הסיכונים, בסדרת כתבות הבאה: הבינה המלאכותית והרובוטיקה - האם העולם על סיפה של מהפכה אפילו גדולה יותר ממהפכת האינטרנט?

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"