גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת
דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

הכותב הוא מרצה לדיני חוזים וחבר סגל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

בתקופה של קיטוב גובר - כאשר הציבור הישראלי מפולג סביב משפטו של ראש הממשלה נתניהו, סביב שאלת הרפורמה במערכת המשפט, וסביב מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה - נדמה שכל תיקון חקיקה הופך לעוד זירת עימות בין מחנות. דווקא על רקע זה, התיקון לחוק החוזים, שאושר לאחרונה בוועדת החוקה של הכנסת, מציע תזכורת מעודדת: ניתן לחוקק אחרת. ניתן גם לגשר - לא רק לחוקק. ניתן גם להקשיב - לא רק לדבר.

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד
השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר
המשרוקית | חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

אני כותב את הדברים מתוך פרספקטיבה אישית ומקצועית. כמי שלקח חלק פעיל בכל אחד ואחד מהדיונים הרבים והממושכים של ועדת החוקה, נחשפתי מקרוב לאופן שבו עוצב ההסדר. בהקשר זה, אני עד לא רק לתוכנו של התיקון - אלא גם לדרך שננקטה להשגתו. דווקא משום כך, אני סבור כי התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה אחראית, ממלכתית ומאחדת.

תיקון זה, שיזם שר המשפטים לוין והוביל יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הוא לא רק שינוי משפטי בעל חשיבות. הוא דוגמה מובהקת לדרך ממלכתית של חקיקה, שנועדה לאחות, לא לפלג; להסדיר, לא להחריף. רוטמן, שבעיני רבים מזוהה עם הקצה השמרני של המפה המשפטית, הפגין כאן מנהיגות ראויה ואחראית: הוא ניהל מהלך של שיח ענייני, פתוח ופלורליסטי, בו כל אדם שביקש להשמיע את קולו - קיבל לכך את ההזדמנות, ולבסוף עוגנה פשרה רחבה, שמצליחה לשלב בין עקרונות מנוגדים.

כל סעיף - פשרה

ייחודו של התיקון טמון בכך שהוא אינו תוצאה של הכרעה חד־צדדית, אלא של שילוב מורכב בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי. כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, שנבנתה לאחר שיח פתוח, ולא אחת - גם לא פשוט. אדגים זאת בשלושה עניינים מרכזיים שנקבעו בתיקון:

א. פשרת החוזה העסקי: לפי התיקון לחוק, ובהתאם לעמדה השמרנית, חוזה עסקי יתפרש לפי לשונו בלבד, וזאת מתוך רצון לקדם ודאות משפטית והגנה על המסחר. עם זאת, נוספו שני חריגים חשובים: כאשר הפירוש הלשוני מוביל לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או כאשר עולה סתירה פנימית מלשון ההסכם. החריגים הללו מבטאים רגישות ליברלית, תוך ניסיון למנוע תוצאות בלתי־הוגנות, ותוך הותרת שיקול דעת לבית המשפט לסטות מלשון החוזה העסקי, בנסיבות מתאימות.

ב. פשרת החוזה שאינו עסקי: בחוזים שאינם עסקיים - לרבות חוזי עבודה וחוזים אחידים - אומצה העמדה הליברלית, לפיה החוזה יתפרש לפי אומד דעת הצדדים, הן מתוך לשון החוזה והן מתוך נסיבותיו. עם זאת, בהתאם לעמדה השמרנית, החוק מתווה שיקולים מנחים לקביעת המשקל היחסי שבין הלשון לבין הנסיבות. כך למשל, כאשר הצדדים היו מיוצגים, מנוסים, או ניסחו חוזה מפורט - החוק מנחה את בית המשפט לתת עדיפות ללשון. הסדר זה מאזן בין דרך פרשנות חופשית, שאינה נתונה לגבולות כלשהן, לבין דרך פרשנות נוקשה וקשיחה מדי, הכובלת את שיקול הדעת השיפוטי. הפשרה שנבחרה שואפת למסגרת פרשנית מאוזנת, המנחה את בית המשפט כיצד לפרש את החוזה, תוך שמירה על גמישות מסוימת.

ג. פשרת חופש הצדדים לקבוע את כללי הפרשנות: בהתאם לעמדה השמרנית, החוק מכיר בזכותם של צדדים להסכים מראש על כללי פרשנות החוזה. אולם, בהתאם לעמדה הליברלית, החוק מציב שני סייגים חשובים: האחד - כאשר הצדדים אינם מיוצגים משפטית בעת עריכת החוזה; והשני - כאשר מדובר בחוזה אחיד. הסדר זה נועד להגן על צדדים מוחלשים, אך אינו שולל את עקרון חופש החוזים, ובכך יוצר מסגרת אחראית להסכמה חוזית מודעת.

הליך חקיקה פלורליסטי

מעבר לתוכן המאוזן של התיקון, חשוב להדגיש גם את אופן גיבושו. ועדת החוקה קיימה שיח מעמיק, מקצועי ופלורליסטי. התקיימו שעות רבות של דיונים, והשתתפו בהם נציגים מכל רחבי הזירה המשפטית והציבורית: אנשי אקדמיה, עורכי דין מהשוק הפרטי, תעשיינים, נציגי עובדים, אנשי משרד המשפטים, אנשי לשכת עורכי הדין, פרקליטים, חוקרי משפט עברי ועוד.

בהקשר זה, ראוי לציין כי הליך זה שונה באופן מובהק מהאופן בו גובשו כללי הפרשנות בעבר בישראל - אשר נקבעו בעיקר בפסיקה שיפוטית, במסגרת פסקי דין מהותיים, כמו הלכת אפרופים או פסק הדין "ביבי כבישים". בעוד שפסקי דין אלו עיצבו את כללי הפרשנות באופן חד־צדדי, מתוך הכרעה שיפוטית, הרי שהתיקון הנוכחי לחוק החוזים גובש דווקא מתוך שיח ציבורי רחב, מסודר ומשתף.

במהלך הדיונים, התקיימה גם שקילה רצינית של ניירות עמדה שונים ומגוונים, שהוצגו על־ידי הציבור הרחב, ומוסדות מקצועיים שונים, אשר תרמו להרחבת הדיון ולעיצובו של הסדר מאוזן. המתווה שהתקבל, ככל הסדר, אינו מושלם. אולם, הוא משקף עבודה מקצועית ואחראית, שהובילה לפשרה המגלמת את רוחו של הרמב"ם: דרך האמצע - המבקשת להתרחק מן הקצוות.

ייתכן שדווקא מן התחום ה"יבש", לכאורה, של דיני חוזים, עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים - אנו מסוגלים להסכים.

עוד כתבות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מעריך: מה עלול להקפיץ את האינפלציה ומה תהיה הריבית בעוד שנה?

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● בבנק הותירו את תחזית האינפלציה לשנת 2025 ללא שינוי אך הורידו מעט את התחזית לשנה הבאה ● במקביל צופים בבנק שהגירעון צפוי לטפס ● על פי הערכות הכלכלנים, למרות שפרמיית הסיכון בישראל ירדה והשקל התחזק בחדות, הריבית תרד בחודש ספטמבר הקרוב

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק