גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת
דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

הכותב הוא מרצה לדיני חוזים וחבר סגל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

בתקופה של קיטוב גובר - כאשר הציבור הישראלי מפולג סביב משפטו של ראש הממשלה נתניהו, סביב שאלת הרפורמה במערכת המשפט, וסביב מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה - נדמה שכל תיקון חקיקה הופך לעוד זירת עימות בין מחנות. דווקא על רקע זה, התיקון לחוק החוזים, שאושר לאחרונה בוועדת החוקה של הכנסת, מציע תזכורת מעודדת: ניתן לחוקק אחרת. ניתן גם לגשר - לא רק לחוקק. ניתן גם להקשיב - לא רק לדבר.

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד
השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר
המשרוקית | חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

אני כותב את הדברים מתוך פרספקטיבה אישית ומקצועית. כמי שלקח חלק פעיל בכל אחד ואחד מהדיונים הרבים והממושכים של ועדת החוקה, נחשפתי מקרוב לאופן שבו עוצב ההסדר. בהקשר זה, אני עד לא רק לתוכנו של התיקון - אלא גם לדרך שננקטה להשגתו. דווקא משום כך, אני סבור כי התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה אחראית, ממלכתית ומאחדת.

תיקון זה, שיזם שר המשפטים לוין והוביל יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הוא לא רק שינוי משפטי בעל חשיבות. הוא דוגמה מובהקת לדרך ממלכתית של חקיקה, שנועדה לאחות, לא לפלג; להסדיר, לא להחריף. רוטמן, שבעיני רבים מזוהה עם הקצה השמרני של המפה המשפטית, הפגין כאן מנהיגות ראויה ואחראית: הוא ניהל מהלך של שיח ענייני, פתוח ופלורליסטי, בו כל אדם שביקש להשמיע את קולו - קיבל לכך את ההזדמנות, ולבסוף עוגנה פשרה רחבה, שמצליחה לשלב בין עקרונות מנוגדים.

כל סעיף - פשרה

ייחודו של התיקון טמון בכך שהוא אינו תוצאה של הכרעה חד־צדדית, אלא של שילוב מורכב בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי. כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, שנבנתה לאחר שיח פתוח, ולא אחת - גם לא פשוט. אדגים זאת בשלושה עניינים מרכזיים שנקבעו בתיקון:

א. פשרת החוזה העסקי: לפי התיקון לחוק, ובהתאם לעמדה השמרנית, חוזה עסקי יתפרש לפי לשונו בלבד, וזאת מתוך רצון לקדם ודאות משפטית והגנה על המסחר. עם זאת, נוספו שני חריגים חשובים: כאשר הפירוש הלשוני מוביל לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או כאשר עולה סתירה פנימית מלשון ההסכם. החריגים הללו מבטאים רגישות ליברלית, תוך ניסיון למנוע תוצאות בלתי־הוגנות, ותוך הותרת שיקול דעת לבית המשפט לסטות מלשון החוזה העסקי, בנסיבות מתאימות.

ב. פשרת החוזה שאינו עסקי: בחוזים שאינם עסקיים - לרבות חוזי עבודה וחוזים אחידים - אומצה העמדה הליברלית, לפיה החוזה יתפרש לפי אומד דעת הצדדים, הן מתוך לשון החוזה והן מתוך נסיבותיו. עם זאת, בהתאם לעמדה השמרנית, החוק מתווה שיקולים מנחים לקביעת המשקל היחסי שבין הלשון לבין הנסיבות. כך למשל, כאשר הצדדים היו מיוצגים, מנוסים, או ניסחו חוזה מפורט - החוק מנחה את בית המשפט לתת עדיפות ללשון. הסדר זה מאזן בין דרך פרשנות חופשית, שאינה נתונה לגבולות כלשהן, לבין דרך פרשנות נוקשה וקשיחה מדי, הכובלת את שיקול הדעת השיפוטי. הפשרה שנבחרה שואפת למסגרת פרשנית מאוזנת, המנחה את בית המשפט כיצד לפרש את החוזה, תוך שמירה על גמישות מסוימת.

ג. פשרת חופש הצדדים לקבוע את כללי הפרשנות: בהתאם לעמדה השמרנית, החוק מכיר בזכותם של צדדים להסכים מראש על כללי פרשנות החוזה. אולם, בהתאם לעמדה הליברלית, החוק מציב שני סייגים חשובים: האחד - כאשר הצדדים אינם מיוצגים משפטית בעת עריכת החוזה; והשני - כאשר מדובר בחוזה אחיד. הסדר זה נועד להגן על צדדים מוחלשים, אך אינו שולל את עקרון חופש החוזים, ובכך יוצר מסגרת אחראית להסכמה חוזית מודעת.

הליך חקיקה פלורליסטי

מעבר לתוכן המאוזן של התיקון, חשוב להדגיש גם את אופן גיבושו. ועדת החוקה קיימה שיח מעמיק, מקצועי ופלורליסטי. התקיימו שעות רבות של דיונים, והשתתפו בהם נציגים מכל רחבי הזירה המשפטית והציבורית: אנשי אקדמיה, עורכי דין מהשוק הפרטי, תעשיינים, נציגי עובדים, אנשי משרד המשפטים, אנשי לשכת עורכי הדין, פרקליטים, חוקרי משפט עברי ועוד.

בהקשר זה, ראוי לציין כי הליך זה שונה באופן מובהק מהאופן בו גובשו כללי הפרשנות בעבר בישראל - אשר נקבעו בעיקר בפסיקה שיפוטית, במסגרת פסקי דין מהותיים, כמו הלכת אפרופים או פסק הדין "ביבי כבישים". בעוד שפסקי דין אלו עיצבו את כללי הפרשנות באופן חד־צדדי, מתוך הכרעה שיפוטית, הרי שהתיקון הנוכחי לחוק החוזים גובש דווקא מתוך שיח ציבורי רחב, מסודר ומשתף.

במהלך הדיונים, התקיימה גם שקילה רצינית של ניירות עמדה שונים ומגוונים, שהוצגו על־ידי הציבור הרחב, ומוסדות מקצועיים שונים, אשר תרמו להרחבת הדיון ולעיצובו של הסדר מאוזן. המתווה שהתקבל, ככל הסדר, אינו מושלם. אולם, הוא משקף עבודה מקצועית ואחראית, שהובילה לפשרה המגלמת את רוחו של הרמב"ם: דרך האמצע - המבקשת להתרחק מן הקצוות.

ייתכן שדווקא מן התחום ה"יבש", לכאורה, של דיני חוזים, עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים - אנו מסוגלים להסכים.

עוד כתבות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

אלו הדברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד