ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
ועדת השרים לחקיקה תדון היום (א') בהצעת החוק של ח"כ אושר שקלים (ליכוד), ולפיה מינוי בכירים יתבצע על ידי הממשלה, לפי המלצת השר הממונה על התחום, וללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים. משמעות ההצעה היא ביטול הוועדה בפועל והעברת הליך המינוי במלואו לידי הממשלה.
● השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר
● המשרוקית | חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, היא נועדה "להסיר חסמים בהליכי מינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולחזק את עיקרון המשילות". עוד נכתב, כי "מיום הקמתה, פעלה הוועדה המייעצת מכוח החלטת ממשלה בלבד, אך בפועל יצרה עיכובים ובירוקרטיה שמונעים מהממשלה לתפקד ביעילות". ח"כ שקלים הוסיף, כי ביטול הצורך באישור הוועדה יוביל לכך ש"תתייעל עבודת הדרג המבצע ויתממש רצון הציבור".
נכון להיום, הוועדה המייעצת בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, נדרשת לאשר את המועמדים לכהן בשבעה תפקידים בכירים: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. הוועדה מוסמכת לבחון את המועמדים לתפקידים אלה בהיבטי טוהר המידות.
בג"ץ לא נענה עד כה לבקשתו של נתניהו
לצדו של גרוניס מכהנים בוועדה נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור. פרופ' דניאל הרשקוביץ', ששימש כנציב שירות המדינה עד לדצמבר 2024, מונה באחרונה לממלא מקום הנציב למשך שלושה חודשים. זאת, לאחר שרואי כחלון, אשר שימש כממלא מקום הנציב עד לחודש אפריל האחרון, נפסל מהשתתפות בדיוני הוועדה לגבי מינויו של אייל זמיר לרמטכ"ל לנוכח הבדיקה המשמעתית בעניינו.
חברת ועדה נוספת - פרופ' טליה איינהורן, המזוהה כתומכת בראש הממשלה, בנימין נתניהו - הודיעה כי לא תשתתף בדיוני הוועדה לגבי מינוי ראש השב"כ עקב ניגוד עניינים. זאת, מכיוון שבנה, ישראל (שרוליק) איינהורן, לשעבר יועץ לקמפיין הליכוד, חשוד במעורבות בפרשת קטארגייט.
נתניהו ביקש באחרונה מבג"ץ לאפשר לוועדת גרוניס לקדם את הדיון במועמדותו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ במקומו של רונן בר. בג"ץ לא נענה עד כה לבקשה ובדיון שקיים בנושא בשבוע שעבר העניק לממשלה וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מספר ימים נוספים כדי לגבש פתרון בנושא מעורבותו של נתניהו במינוי ראש השב"כ. זאת, לנוכח חוות דעתה של היועמ"שית ופסיקת בג"ץ בדבר ניגוד העניינים שבו מצוי נתניהו לגבי מינוי ראש השב"כ בשל מעורבות הארגון בחקירות הפליליות של יועציו.
היועמ"שית מתנגדת לביטול ועדת גרוניס: השירות הציבורי איננו מאגר משרות לשרים
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להצעת החוק שתסמיך את הממשלה למנות בכירים בשירות הציבורי ללא צורך באישור מוועדה מקצועית ומכנה את המהלך "פוליטיזציה מוחלטת", שיהפוך את התפקידים הבכירים במדינה לכאלה המתמנים על בסיס קשרים - ולא כישורים.
"השירות הציבורי נועד לשרת את הציבור, והוא איננו 'מאגר משרות' עבור חברי הממשלה, המחזיקים בסמכות המינוי כנאמני הציבור", נכתב בחוות דעת שהוגשה היום (א') מטעמה לשר המשפטים, יריב לוין, העומד בראש ועדת השרים לחקיקה.
חוות הדעת אף רומזת לקשר בין הצעת החוק לבין ניסיונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ בניגוד לחוות דעתה של היועמ"שית, שאסרה עליו לעסוק בנושא לנוכח ניגוד העניינים שבו הוא מצוי. "גם העיתוי שבו עולה ההצעה הנדונה מעורר סימני שאלה כבדים באשר לתכלית שביסודה, על רקע המינוי העתידי של ראש שירות הביטחון הכללי", נכתב בחוות הדעת.
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, כתב ללוין, כי ההצעה "מצטרפת לשורה של הצעות חוק שקודמו לאחרונה ואשר תכליתן היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל. משירות ציבורי עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי כאמור, לשירות ציבורי הנתון לשליטת הדרג הפוליטי, ואשר הנאמנות של העומדים בראשו נתונה לדרג הממנה ולא לציבור בכללותו. כך, לצד מתן אפשרות לדרג הפוליטי למנות בעלי תפקיד בשירות הציבורי על בסיס קשרים ולא כישורים, ללא בלמים או בקרה אפקטיבית".
לימון מדגיש לגבי המינויים שלגביהם מבקשת הצעת החוק לבטל את הצורך באישור ועדה מקצועית: "מדובר במי שעומדים בראש המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר, בשומרי סף מובהקים, ברגולטורים, ובבעלי תפקידים שמחזיקים בסמכויות אכיפת חוק. בכך, טמונה פגיעה קשה באיכות השירות שיינתן לציבור על-ידי הממשלה, המשתרעת לכל רוחב היריעה של הפעילות הממשלתית - בביטחון, בכלכלה, בבריאות, באכיפת החוק, בתחבורה, בחינוך ועוד. אישור הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של תפקידים אלו, ובסופו של יום - לפגיעה קשה במינהל התקין ובשלטון החוק".
לימון מסביר, כי הצעת החוק תוביל לפגיעה בשלוש ועדות מקצועיות למינויים בכירים: ועדת גרוניס, הבוחנת את היבטי טוהר המידות של מועמדים לשבעה תפקידים בכירים (ובהם ראשי זרועות הבטחון ונגיד בנק ישראל); ועדת מינויים בראשות נציב שירות המדינה, הנדרשת לחוות דעה לגבי מועמדים למנכ"לי משרדים ממשלתיים ולתפקידים כגון ראש אגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר; ו-ועדה לאיתור מועמדים לתפקידים דוגמת מנהל רשות המיסים, פרקליט המדינה, המשנים ליועצת המשפטית לממשלה וראש מערך הדיגיטל הלאומי.
בייעוץ המשפטי מזהירים עוד: "קיים חשש כי הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של כלל הליכי המינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולהפיכתם של כלל התפקידים האמורים, בהם תפקידים עצמאיים ומקצועיים במובהק, למשרות אמון של חברי הממשלה, שהמינויים להן נעשים בהתבסס על שיקולים פוליטיים בלבד ותוך "הנמכה" של הליך בדיקת טוהר המידות".
לימון מסכם את חוות הדעת בקביעה כי "ההצעה צפויה להוביל לפוליטיזציה מוחלטת של המינויים הבכירים בשירות הציבורי ולהפוך את כלל המשרות הבכירות, בהן משרות מקצועיות ועצמאיות ומשרות של שומרי סף, למשרות אמון של הממשלה המתמנות על בסיס קשרים ולא כישורים. מדובר במשרות הבכירות והחשובות ביותר, חלקן של שומרי סף מובהקים ושל כאלה שמחזיקים בסמכויות של אכיפת חוק".