גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

נתב''ג / צילום: Shutterstock
נתב''ג / צילום: Shutterstock

היום (א') דנה ועדת הכלכלה במתווה לפיצוי ישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא". כזכור, במהלך המבצע נסגר המרחב האווירי, חברות התעופה ביטלו את טיסותיהן, ולמעלה מ-150 אלף ישראלים נותרו ללא מענה כיצד ישובו ארצה. המשמעות עבורם הייתה הוצאות נלוות הולכות ותופחות על לינה, מזון ולעתים גם טיסה חלופית לישראל, שבמקרים רבים הייתה יקרה משמעותית מהטיסה המקורית שרכשו, בשל עליית מחירים ברגע האחרון וההיצע המצומצם של חברות התעופה שפעלו במבצע השבת הישראלים - שהיו החברות הישראליות בלבד.

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו. איך זה ישפיע עליכם?
רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

הוועדה תכננה לדון בין היתר בהצעה לסדר שהגישו חברי הכנסת ולדימיר בליאק וינון אזולאי, בנושא סיוע ממשלתי לאזרחים ישראלים שנותרו תקועים בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי. לפי ההצעה שנשלחה לשר האוצר ולשרת התחבורה כבר ב-16 ביוני, ומתייחסת להוצאות הנלוות של הישראלים שנתקעו בחו"ל, על המדינה להעניק פיצוי כספי בגין הוצאות לינה ומחיה, בהתאם לתקנות מס הכנסה להכרה בהוצאות לחו"ל. סכום השיפוי ייקבע לפי מספר הנפשות במשפחה, ויותאם לרמות הפיצוי הקבועות בתקנות: עד 355 דולר ללילה עבור לינה ועד 167 דולר ליום עבור הוצאות מחיה. גובה הפיצוי ייקבע לפי מספר הנפשות במשפחה: 100% מהסכום למבוגר ו-50% לילד. הוא מציע לעגן את ההצעה בתקנות תוך זמן קצר ולהקים מערכת פשוטה להגשת בקשות. במתווה זה לא נכללת הצעה להחזר בכל הקשור לעלויות הכספיות הכרוכות בחזרה לישראל תוך כדי מבצע "עם כלביא", עבור מי שלא קיבלו טיסה חלופית מחברת התעופה איתה נסעו.

מתווה לסיוע לאזרחים שנותרו תקועים בחו"ל:
הוצאות לינה: בין 156 ל-355 דולר ליום

הוצאות מחיה (מעבר ללינה):
167 דולר ליום - אם לא נדרשו הוצאות לינה
100 דולר ליום - אם כן נדרשו הוצאות לינה
100% מהסכום למבוגר, ו-50% לילד

עוד לפני ההצעה בוועדת הכלכלה, שרת התחבורה מירי רגב ושר הכלכלה ניר ברקת הודיעו במהלך סוף השבוע בהודעה משותפת על כוונתם לקדם פיצוי ממשלתי לנוסעים ישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל זמן ממושך במהלך המבצע עקב סגירת המרחב האווירי. הם קראו למשרד האוצר להקצות תקציב ייעודי לכך, במסגרת מתווה שיגובש על ידי משרדי התחבורה והכלכלה, בשיתוף האוצר. בנוסף, הם הנחו את מנכ״לי משרדיהם לפעול מול חברות התעופה כדי לאסוף נתונים מדויקים לצורך גיבוש המתווה. לפי הערכות מדובר במתווה שיכלול גם החזרי הוצאות לנוסעים שלא קיבלו טיסה חלופית ונאלצו לשלם מחיר גבוה יותר על החזרה הביתה.

במהלך הוועדה, ח"כ דוד ביטן ציין כי הנטל לא צריך לחול על חברות התעופה ולא על הצרכנים. לדבריו, "הממשלה שפתחה במלחמה יזומה והמטוסים כולם עפו למקומות אחרים, הממשלה צריכה להיכנס לדבר הזה. לא יכול להיות שהממשלה תגיד אל על הרוויחה הרבה כסף אז היא תשלם הכול". נציג אגף התקציבים, השיב לשאלת ביטן כי לפי הדין האירופי וגם לפי הדין הישראלי, החובה לדאוג ללינה ולטיסות חלופיות היא על חברות התעופה, כפי שנעשה במקרים של פגעי מזג אוויר, מתקפות סייבר ושביתות. לדבריו, המשרד התחיל בשיח מול כלל הגורמים כדי לבחון את נתוני הנוסעים ואת הנתונים הכלכליים של החברות, ונמצא בתהליך למציאת פתרון הוגן.

יו"ר רשות התעופה האזרחית שמואל זכאי אמר כי מתנהל שיח עם האוצר, ושהכוונה היא לסיים אותו ולהגיע לוועדה עם הסכמות. ביטן סיכם כי מדובר בנושא שאי אפשר למשוך, ודרש להגיע עם הצעה מסודרת של מתווה תוך 10 ימים.

חברות התעופה חוששות מהפסדי ענק

נציג אל על, שלמי זפרני, ציין כי אל על דיווחה על הפסד ישיר של 50 מיליון דולר. נזכיר כי בשבוע שעבר חברות תעופה ישראליות וזרות, יחד עם מארגני תיירות, פנו לשרת התחבורה ולשרים נוספים בדרישה לקבוע פטור רטרואקטיבי מהחובות הקבועות בחוק שירותי תעופה (חוק טיבי), עבור טיסות שבוטלו או שונו במהלך המבצע. לטענתן, מדובר במצב חירום ביטחוני חסר תקדים שבו נסגר המרחב האווירי בצו ממשלתי, והחברות לא יכלו להפעיל טיסות כלל או להציע חלופות לנוסעים. החברות דורשות לבטל את החובה לספק שירותי סיוע כגון לינה, מזון ותחבורה, ולהסתפק בהחזר כספי בלבד עבור הכרטיס. ככל שלא יינתן הפטור, הן מבקשות שהמדינה תשפה אותן על ההוצאות וההפסדים שנגרמו להן, כולל טיסות ריקות ותביעות מצד נוסעים.

בנוסף, מציעות החברות להפעיל את סעיף 9א לחוק טיבי, מנגנון לשעת חירום שהוסף בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מנגנון זה מאפשר לשרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, להכריז על "מצב מיוחד" בתעופה ולהשעות זמנית חלק מההטבות לצרכן, כמו הגבלת הלינה לשני לילות בלבד, ביטול הפיצוי הכספי וקיצור תקופת ההודעה המוקדמת. גם במקרה זה דורשות החברות שההסדר יחול רטרואקטיבית מיום פתיחת המבצע (13 ביוני 2025), וכי המדינה תישא בעלויות השירותים שיוסיפו להינתן. עד כה, טרם הוכרז מצב מיוחד, והחברות מחויבות לעמוד בהוראות החוק במלואן - גם כאשר בפועל לא יוכלו למלא אותן.

גם נציגות ארגון התעופה הבינלאומי IATA בישראל פנתה בשבוע שעבר לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, בבקשה דחופה לקבוע פטור רטרואקטיבי מהחובות המוטלות על חברות התעופה לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) בגין טיסות שבוטלו או שונו בעקבות המבצע שהחל ב-13 ביוני 2025. הבקשה כוללת פטור מהענקת שירותי סיוע לנוסעים כגון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, ולעיתים גם פיצוי כספי. לחלופין, אם לא יינתן פטור, מבקשת IATA כי המדינה תשפה את החברות בגין עלויות אלה. הפנייה נעשית בשם כלל חברות התעופה החברות בארגון, ישראליות וזרות כאחת, בטענה שמדובר במצב ביטחוני חריג שמצדיק גמישות רגולטורית.

חברות התעופה מנצלות את המצב הביטחוני

מנגד, התנועה למען איכות השלטון פנתה לשרי הממשלה בקריאה שלא להיענות לדרישות חברות התעופה, בטענה כי החברות מנצלות את המצב הביטחוני, פוגעות בזכויות הנוסעים, גובות מחירים מופרזים ומבקשות להימנע מהחובות החוקיות המוטלות עליהן. התנועה דורשת להחיל את החוק הקיים ולאכוף את זכויות הנוסעים, ולהפעיל בעתיד את סמכות שר הכלכלה למנוע ניצול לרעה של מצבי חירום לצורך העלאת מחירים בלתי סבירה בשירותי תעופה.

חברת הטכנולוגיה Righty שעוזרת לנוסעים לממש את זכויותיהם מחברות התעופה, דיווחה על מאות פניות על הפרת זכויות לאורך המבצע הצבאי. במכתב ששגרה לוועדת הכספים נטען כי המבצע אינו מהווה משבר תעופתי יוצא דופן המצדיק פגיעה בזכויות הנוסעים. החברה, שמסייעת לנוסעים לממש את זכויותיהם מול חברות התעופה, מדגישה כי ענף התעופה פועל לאורך השנים בתנאים של שיבושים תכופים לרבות שביתות, סגירות מרחב אווירי, אסונות טבע ותקלות טכנולוגיות ולכן אין מקום לחריגה מהחוק במצב זה. נייר העמדה מביא כדוגמה את הרגולציה האירופית והפסיקה התקדימית בעניין McDonagh vs. Ryanair, לפיה גם במצבי חירום קיצוניים, כמו התפרצות הר געש, חברות התעופה חייבות לספק לנוסעים שירותי סיוע ללא הגבלה לנוסעים שטיסתם בוטלה.

עוד נטען כי ניסיון החברות לשלול את זכויות הנוסעים בטענה שמדובר בנסיבות חריגות, אינו עומד בקנה אחד עם העקרונות הצרכניים והמשפטיים של הדין הישראלי והבינלאומי. להיפך, דווקא בעתות חירום כמו מלחמה, יש להקפיד ביתר שאת על הגנה על הנוסעים. במצב הקיים, טוענת Righty, ייתכן מצב אבסורדי שבו נוסע שטיסתו בוטלה מאירופה לישראל יזכה לזכויות מלאות מתוקף הדין האירופי, בעוד שנוסע ישראלי ייאלץ להיאבק על זכויות בסיסיות במדינתו.

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל מאשרים רשמית: חמינאי חוסל

גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו , הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר