נתב''ג / צילום: Shutterstock
היום (א') דנה ועדת הכלכלה במתווה לפיצוי ישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא". כזכור, במהלך המבצע נסגר המרחב האווירי, חברות התעופה ביטלו את טיסותיהן, ולמעלה מ-150 אלף ישראלים נותרו ללא מענה כיצד ישובו ארצה. המשמעות עבורם הייתה הוצאות נלוות הולכות ותופחות על לינה, מזון ולעתים גם טיסה חלופית לישראל, שבמקרים רבים הייתה יקרה משמעותית מהטיסה המקורית שרכשו, בשל עליית מחירים ברגע האחרון וההיצע המצומצם של חברות התעופה שפעלו במבצע השבת הישראלים - שהיו החברות הישראליות בלבד.
● חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו. איך זה ישפיע עליכם?
● רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר
הוועדה תכננה לדון בין היתר בהצעה לסדר שהגישו חברי הכנסת ולדימיר בליאק וינון אזולאי, בנושא סיוע ממשלתי לאזרחים ישראלים שנותרו תקועים בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי. לפי ההצעה שנשלחה לשר האוצר ולשרת התחבורה כבר ב-16 ביוני, ומתייחסת להוצאות הנלוות של הישראלים שנתקעו בחו"ל, על המדינה להעניק פיצוי כספי בגין הוצאות לינה ומחיה, בהתאם לתקנות מס הכנסה להכרה בהוצאות לחו"ל. סכום השיפוי ייקבע לפי מספר הנפשות במשפחה, ויותאם לרמות הפיצוי הקבועות בתקנות: עד 355 דולר ללילה עבור לינה ועד 167 דולר ליום עבור הוצאות מחיה. גובה הפיצוי ייקבע לפי מספר הנפשות במשפחה: 100% מהסכום למבוגר ו-50% לילד. הוא מציע לעגן את ההצעה בתקנות תוך זמן קצר ולהקים מערכת פשוטה להגשת בקשות. במתווה זה לא נכללת הצעה להחזר בכל הקשור לעלויות הכספיות הכרוכות בחזרה לישראל תוך כדי מבצע "עם כלביא", עבור מי שלא קיבלו טיסה חלופית מחברת התעופה איתה נסעו.
מתווה לסיוע לאזרחים שנותרו תקועים בחו"ל:
הוצאות לינה: בין 156 ל-355 דולר ליום
הוצאות מחיה (מעבר ללינה):
167 דולר ליום - אם לא נדרשו הוצאות לינה
100 דולר ליום - אם כן נדרשו הוצאות לינה
100% מהסכום למבוגר, ו-50% לילד
עוד לפני ההצעה בוועדת הכלכלה, שרת התחבורה מירי רגב ושר הכלכלה ניר ברקת הודיעו במהלך סוף השבוע בהודעה משותפת על כוונתם לקדם פיצוי ממשלתי לנוסעים ישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל זמן ממושך במהלך המבצע עקב סגירת המרחב האווירי. הם קראו למשרד האוצר להקצות תקציב ייעודי לכך, במסגרת מתווה שיגובש על ידי משרדי התחבורה והכלכלה, בשיתוף האוצר. בנוסף, הם הנחו את מנכ״לי משרדיהם לפעול מול חברות התעופה כדי לאסוף נתונים מדויקים לצורך גיבוש המתווה. לפי הערכות מדובר במתווה שיכלול גם החזרי הוצאות לנוסעים שלא קיבלו טיסה חלופית ונאלצו לשלם מחיר גבוה יותר על החזרה הביתה.
במהלך הוועדה, ח"כ דוד ביטן ציין כי הנטל לא צריך לחול על חברות התעופה ולא על הצרכנים. לדבריו, "הממשלה שפתחה במלחמה יזומה והמטוסים כולם עפו למקומות אחרים, הממשלה צריכה להיכנס לדבר הזה. לא יכול להיות שהממשלה תגיד אל על הרוויחה הרבה כסף אז היא תשלם הכול". נציג אגף התקציבים, השיב לשאלת ביטן כי לפי הדין האירופי וגם לפי הדין הישראלי, החובה לדאוג ללינה ולטיסות חלופיות היא על חברות התעופה, כפי שנעשה במקרים של פגעי מזג אוויר, מתקפות סייבר ושביתות. לדבריו, המשרד התחיל בשיח מול כלל הגורמים כדי לבחון את נתוני הנוסעים ואת הנתונים הכלכליים של החברות, ונמצא בתהליך למציאת פתרון הוגן.
יו"ר רשות התעופה האזרחית שמואל זכאי אמר כי מתנהל שיח עם האוצר, ושהכוונה היא לסיים אותו ולהגיע לוועדה עם הסכמות. ביטן סיכם כי מדובר בנושא שאי אפשר למשוך, ודרש להגיע עם הצעה מסודרת של מתווה תוך 10 ימים.
חברות התעופה חוששות מהפסדי ענק
נציג אל על, שלמי זפרני, ציין כי אל על דיווחה על הפסד ישיר של 50 מיליון דולר. נזכיר כי בשבוע שעבר חברות תעופה ישראליות וזרות, יחד עם מארגני תיירות, פנו לשרת התחבורה ולשרים נוספים בדרישה לקבוע פטור רטרואקטיבי מהחובות הקבועות בחוק שירותי תעופה (חוק טיבי), עבור טיסות שבוטלו או שונו במהלך המבצע. לטענתן, מדובר במצב חירום ביטחוני חסר תקדים שבו נסגר המרחב האווירי בצו ממשלתי, והחברות לא יכלו להפעיל טיסות כלל או להציע חלופות לנוסעים. החברות דורשות לבטל את החובה לספק שירותי סיוע כגון לינה, מזון ותחבורה, ולהסתפק בהחזר כספי בלבד עבור הכרטיס. ככל שלא יינתן הפטור, הן מבקשות שהמדינה תשפה אותן על ההוצאות וההפסדים שנגרמו להן, כולל טיסות ריקות ותביעות מצד נוסעים.
בנוסף, מציעות החברות להפעיל את סעיף 9א לחוק טיבי, מנגנון לשעת חירום שהוסף בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מנגנון זה מאפשר לשרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, להכריז על "מצב מיוחד" בתעופה ולהשעות זמנית חלק מההטבות לצרכן, כמו הגבלת הלינה לשני לילות בלבד, ביטול הפיצוי הכספי וקיצור תקופת ההודעה המוקדמת. גם במקרה זה דורשות החברות שההסדר יחול רטרואקטיבית מיום פתיחת המבצע (13 ביוני 2025), וכי המדינה תישא בעלויות השירותים שיוסיפו להינתן. עד כה, טרם הוכרז מצב מיוחד, והחברות מחויבות לעמוד בהוראות החוק במלואן - גם כאשר בפועל לא יוכלו למלא אותן.
גם נציגות ארגון התעופה הבינלאומי IATA בישראל פנתה בשבוע שעבר לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, בבקשה דחופה לקבוע פטור רטרואקטיבי מהחובות המוטלות על חברות התעופה לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) בגין טיסות שבוטלו או שונו בעקבות המבצע שהחל ב-13 ביוני 2025. הבקשה כוללת פטור מהענקת שירותי סיוע לנוסעים כגון לינה, מזון, תקשורת ותחבורה, ולעיתים גם פיצוי כספי. לחלופין, אם לא יינתן פטור, מבקשת IATA כי המדינה תשפה את החברות בגין עלויות אלה. הפנייה נעשית בשם כלל חברות התעופה החברות בארגון, ישראליות וזרות כאחת, בטענה שמדובר במצב ביטחוני חריג שמצדיק גמישות רגולטורית.
חברות התעופה מנצלות את המצב הביטחוני
מנגד, התנועה למען איכות השלטון פנתה לשרי הממשלה בקריאה שלא להיענות לדרישות חברות התעופה, בטענה כי החברות מנצלות את המצב הביטחוני, פוגעות בזכויות הנוסעים, גובות מחירים מופרזים ומבקשות להימנע מהחובות החוקיות המוטלות עליהן. התנועה דורשת להחיל את החוק הקיים ולאכוף את זכויות הנוסעים, ולהפעיל בעתיד את סמכות שר הכלכלה למנוע ניצול לרעה של מצבי חירום לצורך העלאת מחירים בלתי סבירה בשירותי תעופה.
חברת הטכנולוגיה Righty שעוזרת לנוסעים לממש את זכויותיהם מחברות התעופה, דיווחה על מאות פניות על הפרת זכויות לאורך המבצע הצבאי. במכתב ששגרה לוועדת הכספים נטען כי המבצע אינו מהווה משבר תעופתי יוצא דופן המצדיק פגיעה בזכויות הנוסעים. החברה, שמסייעת לנוסעים לממש את זכויותיהם מול חברות התעופה, מדגישה כי ענף התעופה פועל לאורך השנים בתנאים של שיבושים תכופים לרבות שביתות, סגירות מרחב אווירי, אסונות טבע ותקלות טכנולוגיות ולכן אין מקום לחריגה מהחוק במצב זה. נייר העמדה מביא כדוגמה את הרגולציה האירופית והפסיקה התקדימית בעניין McDonagh vs. Ryanair, לפיה גם במצבי חירום קיצוניים, כמו התפרצות הר געש, חברות התעופה חייבות לספק לנוסעים שירותי סיוע ללא הגבלה לנוסעים שטיסתם בוטלה.
עוד נטען כי ניסיון החברות לשלול את זכויות הנוסעים בטענה שמדובר בנסיבות חריגות, אינו עומד בקנה אחד עם העקרונות הצרכניים והמשפטיים של הדין הישראלי והבינלאומי. להיפך, דווקא בעתות חירום כמו מלחמה, יש להקפיד ביתר שאת על הגנה על הנוסעים. במצב הקיים, טוענת Righty, ייתכן מצב אבסורדי שבו נוסע שטיסתו בוטלה מאירופה לישראל יזכה לזכויות מלאות מתוקף הדין האירופי, בעוד שנוסע ישראלי ייאלץ להיאבק על זכויות בסיסיות במדינתו.