גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

רשות המסים / צילום: איל יצהר
רשות המסים / צילום: איל יצהר

לא מעט סימני שאלה העלה תזכיר החוק שפרסמה רשות המסים, הקובע מבחנים שאינם ניתנים לסתירה לגבי מיהו תושב ישראל לצרכי מס לפי מספר ימי השהייה שלו בישראל בכל שנה. התזכיר פורסם במטרה להגביר את הוודאות בנוגע לקביעת תושבות לצורכי מס, לצמצם את החיכוך בין רשות המסים לבין נישומים ומייצגיהם ולהפחית את הפגיעה בקופת המדינה כתוצאה מתכנוני מס. אולם, מומחי מס מטילים ספק בכך שהוא ישיג את המטרה.

מה התזכיר קובע, למה היה בו צורך ומי עלול להיפגע ממנו? גלובס עושה סדר בשינויים המתוכננים, ולמומחים יש גם לא מעט ביקורת.

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?
בלעדי | רגע לפני הקיצוץ: שכר אנשי הקבע והשוטרים נשאר ללא פגיעה - לעת עתה

מי נחשב תושב ישראל לצרכי מס כיום?

על פי פקודת מס הכנסה, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה בישראל על כלל הכנסותיהם העולמיות, בעוד שתושבי חוץ נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שמקום הפקתן בישראל. בהתחשב בכך, הקביעה כי אדם הוא תושב ישראל היא משמעותית.

כיום, יחיד נחשב לתושב המדינה במקרה שמרכז החיים שלו הוא בישראל. בבחינת ההגדרה ל"מקום מרכז החיים" נבחנים מאפיינים איכותיים שונים, לרבות מיקום בית הקבע של היחיד, המגורים שלו ושל בני משפחתו, מיקום העסקתו הרגיל ומרכז האינטרסים הכלכליים שלו. לצד זאת קיימים גם קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר ימי השהות של היחיד בישראל במהלך כל שנת מס. אולם, כיום ניתן לסתור את הקביעה המבוססת על מספר ימי השהות בישראל, בהתבסס על הקריטריונים האיכותיים של מבחן מרכז החיים.

מדוע נדרשת הגדרה חדשה?

לאורך השנים התעוררו מחלוקות רבות בין רשות המסים לישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם לרשות בישראל, בטענה שאינם תושבי ישראל. פרשת המס המפורסמת ביותר בשנים האחרונות הייתה זו של בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל. מקרה נוסף שעלה לכותרות היה עניינו של שחקן הפוקר רפי אמית (אמיקשוילי), ששילם מס כתושב ישראל למרות ששהה רוב זמנו בחו"ל.

ואולם, מדובר בסוגיה רלוונטית לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים.

הצעת החוק היא תולדה של המלצות הוועדה לרפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי, שנועדה בין היתר לפתור את המחלוקות הללו. לפני כשנתיים פורסם תזכיר חוק ראשון בעקבות ההמלצות, שביקש להגדיר מקרים מובהקים של תושבות לצרכי מס, אך הוא לא הבשיל לחקיקה.

מיהו תושב ישראל לצרכי מס לפי התזכיר החדש?

על פי התזכיר, "תושב ישראל" הוא מי שהה בישראל בשנת המס 75 ימים או יותר, ולפחות 183 ימי שהייה משוקללים במשך שלוש שנים על פי נוסחאות בחוק.

עו"ד רו"ח שלומי לזר, שותף במשרד המיסוי מאיר מזרחי עם א.רפאל מסביר, כי "תושבותו של מי ששוהה בישראל 75 ימים או יותר בשנת מס מסוימת, תיבחן לפי כלל משולב: אם בשנה זו, ובאחת משלוש תקופות בנות שלוש שנים - לפני אותה שנה, אחריה, או לפניה ואחריה - חצה את רף 183 הימים, הוא יחשב תושב ישראל. מהשנה שלפני או אחרי שנת המס ייספרו רק שליש מהימים, ומהשנה שלפני או אחרי שנות מס אלו - רק שישית".

ומיהו תושב חוץ לצרכי מס לפי התזכיר החדש?

עו"ד לזר: "תושב חוץ הוא נישום שהיה בארץ עד 74 יום בשנת המס או 110 יום בשלוש שנים, לפי אחת מהחלופות הבאות: שנת המס והשנתיים שקדמו לה, שנת המס ושנה לפניה ושנה אחריה, ושנת המס ושנתיים אחריה. גם כאן הייחוס לשנה הסמוכה לשנת המס תהיה לפי שליש מהימים שהנישום שהה בארץ, והשנים הרחוקות לפי שישית מהימים".

אילו בעיות עלולות להתעורר בעקבות תזכיר החוק?

לדברי מומחי מיסוי, תזכיר החוק עלול ליצור בעיות רבות עבור ישראלים המבקשים לנתק את הקשר שלהם מישראל, עלול להכניס להגדרה תושבי חוץ שמעולם לא גרו בישראל ויוביל למחלוקות משפטיות רבות.

עו"ד איתי ברכה, המתמחה במיסוי מקומי ובינלאומי, סבור כי "החזקות החלוטות של רשות המסים לא לוקחות בחשבון מקרים נפוצים כמו משפחות היוצאות לרילוקיישן למספר שנים בחודשי הקיץ וחוזרות בחודשים אלה, כדי שהילדים יתחילו את שנת הלימודים בזמן. החזקות החדשות יבססו למשפחות כאלה תושבות מס ישראלית גם בשנת היציאה וגם בשנת החזרה לארץ, ואולי אף בשנה לאחר היציאה ובשנה לפני החזרה. הדבר עלול לגרום לתאונות מס רבות".

עוד טוען ברכה, כי "הצעת החוק מתעלמת לחלוטין ממשפחות יהודיות רבות בעולם, שאין ספק שנחשבות 'תושבי חוץ' מבחינת ימי שהייה ומרכז החיים, אך עדיין, מגיעות לישראל בכל שנה לבלות את חודשי הקיץ וחלק מתקופות החגים, מתוך הרצון להיות מחוברים לארץ ולמשפחה המורחבת המתגוררת כאן. לאחר קביעת החזקות החדשות, גם משפחות כאלה ימצאו את עצמן תחת כנפי רשות המסים הישראלית, ללא הצדקה. הדבר עלול לפגוע משמעותית במשפחות אלה, וכן בתיירות לישראל".

עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי, שהיה חבר בוועדה למיסוי בינלאומי מטעם לשכת רואי החשבון, מוסיף כי רשות המסים מנסה לקבע מבחן כמותי מחמיר יותר ביחס להצעת החוק המקורית שפורסמה לפני כשנתיים. "הרף לחזקה חלוטה כתושב ישראל ירד פלאים, מ־100 ימים בתזכיר הקודם ל־93 ימי שהייה בישראל כעת".

האם הוראות החוק גוברות על אמנות מס?

עו"ד עמפלי מסביר כי "על פי התזכיר, 'הוראות הקבועות בהסכם בינלאומי יגברו על החזקות החלוטות המוצעות לעניין הקביעה כי יחיד הוא תושב ישראל'. המשמעות היא שאם ההוראות שבהסכם בינלאומי שעליו חתומה ישראל רואות את היחיד כתושב של מדינת חוץ (מדינה גומלת) בשל קשריו עם אותה מדינה, הוא ייראה כתושב חוץ לצורך ההקלות הקבועות באמנה, אף אם חלות לגביו החזקות החלוטות המוצעות".

עם זאת, אומר עמפלי, "בכך אין די". לדבריו, בתזכיר החוק הקודם הייתה הוראה המחריגה את התושבות במקרים מסוימים של מגורים במדינה שיש לישראל אמנת מס איתה, אך חלופה זו הוסרה. "הסרת החלופה תפגע במישרין בנישום שעזב את ישראל ומתכוון לשוב אליה ביום מן הימים במעמד של 'תושב חוזר' או 'תושב חוזר ותיק', שכן הוא יהיה זכאי אמנם להקלות אמנת מס, אך מנגד מניין השנים לשובו לישראל במעמד של תושב חוזר או תושב חוזר ותיק יתאפס, ושעון החול יידרש להתחיל למדוד מחדש".

איך יושפע תכנון המס בעת רילוקיישן או חזרה לישראל?

לדברי מומחה המיסוי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, "החזקות החלוטות יאלצו את הנישומים לעסוק בספירת ימים כפייתית על מנת לחמוק מגזירתן. התמקדות בספירת ימים עלולה להוביל למיסוי לא מוצדק, למשל של אנשים שנאלצו לשהות בישראל מחמת אילוצי משפחה או צורך רפואי, נקלעו אליה או נדרשו לבלות בישראל נוכח עבודתם".

לדברי אסנפי, "הנפגעים המרכזיים מהחוק המוצע, יהיו אלה ששוקלים לעלות או לשוב לישראל או מבקשים לעזוב אותה, או תושבי חוץ המבקרים בישראל תכופות. מאחר שהחזקות החלוטות מביאות בחשבון ימי שהייה לא רק בשנת המס הנבדקת, אלא גם בשנתיים שקדמו לה, ואפילו בשנתיים שלאחריה, ספירת הימים צריכה להתפרש על כחמש שנים. עובדה זו, בהגדרה, תותיר אנשים רבים באי ודאות מובנית, עד לחלוף השנתיים הללו".

עוד כתבות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות