הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר
קבוצות הפייסבוק העירוניות מלאות שאלות ותלונות לגבי המקלטים הציבוריים והפרטיים, גם אחרי שנכנסה לתוקף הפסקת האש עם איראן. האם מותר לפנות מהמקלט דברים שלא יודעים של מי הם? האם מותר להתקין מזגן? ומה אם לא כל הדיירים מעוניינים בכך? גלובס עושה סדר.
מקלטים ציבוריים
ככלל, מקלטים ציבוריים הם באחריות הרשות המקומיות - אם כי פיקוד העורף הוא זה שמחליט מתי לפתוח אותם. הרשות אחראית לניקיון, לחשמל, לתקינות הדלתות והחלונות. העירייה יכולה לפתוח מרחבים מוגנים נוספים, למשל בחניונים - אולם רק במקומות שאושרו לכך על ידי פיקוד העורף. בחלק מהרשויות המקומיות הותקנה פתיחה מרחוק, כך שאם הגעתם בעקבות התרעה מקדימה והדלת סגורה, דעו כי היא אמורה להיפתח אוטומטית בהישמע האזעקה.
הניסיון מלמד כי במקלטים ציבוריים שבהם נעשה שימוש בשגרה, לצורך חוגים למשל, מצב המקלט טוב יותר, אולם אז באחריות המחזיק לפנות את המרחב כך שיהיה מקום בו. אם הוא לא עושה זאת, יש לפנות לעירייה.
מקלטים בבתים משותפים
באשר לבית משותף, העניינים מסובכים יותר, משום שהמקלט הוא חלק מהרכוש המשותף.
ציוד: "פיקוד העורף", מסביר עו"ד אבי ענתבי, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, "מאפשר להחזיק חפצים במקום עד 20% משטח המקלט, אולם לקראת מצב חירום צריך לפנות אותם. לתלות פתק או לשלוח הודעה בקבוצת הווטסאפ עשר שעות לפני, עם בקשת פינוי. "ההמלצה היא לא לזרוק דברים, אלא לקחת לאחסן אותם, ואז לפנות למפקחת על רישום המקרקעין שתאשר, כי יש תביעות נגד ועדים".
התקנות ותיקונים: להתקת מזגן נדרש רוב של 51%. החובה של ועד בית היא להתקין באופן שלא יפגע באיטום, העלות מתחלקת בין הדיירים. תיקון דלת אינו דורש אספה ונמצא באחריות הוועד. ניתן להתקין מעלון, אך העלות חלה על מבקש ההתקנה.
ולסיום, החוק קובע שיש לאפשר לכל אחד לשהות במקלט בעת התקפה. "לא להכניס אנשים זאת עבירה על החוק".