גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בזמן שבמשק קיימת דריכות לקראת החלטת הריבית, הבנקים מחכים לא פחות להחלטה אחרת, כזו שאמור המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי לקבל. הם מעוניינים מזה תקופה שהמפקח יעלה את שיעור חלוקת דיבידנד מהרווח הנקי מ־40% ל־50%. מדוע הבנקים מעוניינים בכך? מה הנימוקים בעד ולמה המפקח על הבנקים טרם אישר זאת. גלובס עושה סדר.

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"
הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

מה המצב כיום?

מבחינת הבנקים הרי שנוצרו להם עודפי הון משמעותיים, ביחס לדרישות הרגולטוריות הקפדניות של המפקח עצמו. יש להם לצורך העניין "יותר מדי" כסף בהון העצמי שהם יכולים לחלק אותו, ועדיין לעמוד בדרישות הפיקוח לכריות הון מספקות שישמרו על יציבותם. לבנקים יש הרבה מעל ל"מינימום הנדרש". כמה יותר? לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי, חישב כי מדובר בעודפי הון בהיקף של כ־27 מיליארד שקל בחמשת הבנקים הגדולים

נסביר כי יחס הלימות ההון של הבנקים, הוא דרישה רגולטורית שמגדירה יחס בין נכסי הסיכון של הבנק, לרבות נכסי סיכון האשראי, נכסי סיכון שוק ונכסי הסיכון התפעולי, לבין ההון העצמי של הבנק. המינימום הנדרש מהבנקים לאומי והפועלים עומד על שיעור יחס הלימות הון של 10.23%. זהו גם ככה יחס גבוה מאוד בסטנדרטים בנקאיים, ושני הבנקים המוזכרים כאמור נמצאים מעליו, בין היתר בשל מדיניות חלוקת דיבידנדים שמאלצת אותם לחלק עד 40% מרווחיהם מדי רבעון, ולא יותר, כפי שהיו רוצים.

כמה מחלקים הבנקים?

חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, מזרחי־טפחות, דיסקונט והבינלאומי, נוהגים לחלק 40% מהרווח הנקי שלהם מדי רבעון. את הרבעון הראשון של 2025 סיכמו עם רווח נקי מצרפי של 7.6 מיליארד שקל, כאשר כ־3 מיליארד שקל מתוכו חולקו לבעלי המניות. העלאת שיעור החלוקה מ־40% ל־50% אינו דרמטי, אך גם לא זניח. משמעותה למערכת הבנקאית היא חלוקה של עוד 800 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כלומר תוספת שנתית של עוד יותר מ־3 מיליארד שקל כדיבידנד שמחולק למשקיעים.

הבנקים מבחינתם מאוד מעוניינים להגדיל את החלוקה, והם יותר מרמזו על כך. בסיכום שנת 2024, בחודש מרץ, הציגו שני הבנקים הגדולים תוכניות שאפתניות שמעריכות שיחלקו עד 50% מרווחיהם בשנתיים הקרובות. הגדלת החלוקה כמובן נדרשת לאישור המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי. אך בעצם הכנת התחזית נשלח מסר ברור באשר לכוונתם. הגדיל לעשות בנק דיסקונט שכינס את הדירקטוריון לקראת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה, בחודש מאי, ועדכן את מדיניות החלוקה שלו כך שעלתה מ־40% מרווחיו ל־50%. יצויין שעבור חלק מהבנקים האחרים המדיניות כבר מאפשרת זאת.

למה לחלק יותר?

בראש ובראשונה, מבחינת העבודה השוטפת של הבנקים, הם רואים בעודפי ההון שנוצרו, כאמור לפי הערכת אי.בי.אי - כ־27 מיליארד שקל למערכת, כמצב לא יעיל. הם גם קיבלו ריקושטים על כך משיחות שערכו עם משקיעים זרים, במסגרת הרוד־שואו אליו יצאו בתחילת השנה. גורמים במערכת אמרו כי חלק מאותם משקיעים זרים סברו כי עליהם לחלק רווחים בנדיבות גדולה יותר.

כמו כן, עבור הבנקים מדובר בדרך לשפר את נתוני התשואה על ההון. זו עומדת אמנם על שיעור דו־ספרתי מכובד מזה מספר רבעונים, (15.9% לכל המערכת הבנקאית לפי נתוני הפיקוח בסיכום 2024). התשואה על ההון היא מדד נפוץ לבדיקת רווחיות הבנקים. היא מוגדרת בתור חלוקה של הרווח הנקי בהון העצמי (הממוצע) של הבנק. ככל שהבנק מחלק יותר מההון העצמי, כך מטפס השיעור עוד יותר מעלה. לכן הגדלת החלוקה, תתרום עוד יותר גם לנראות הביצועים של הבנקים.

מי ירוויחו מהמהלך?

שלושה מחמשת הבנקים כיום, לאומי, הפועלים ודיסקונט, הם ללא גרעין שליטה. כלומר הציבור הרחב, לרבות גופי החיסכון המוסדיים, הם בעלי המניות שמחזיקים בהן בפיזור נרחב. לכן כלל הציבור, בעיקר דרך חסכונותיו לטווח הארוך, ייהנה מהגדלת החלוקה.

בשני הבנקים האחרים, מזרחי־טפחות והבינלאומי יש "בעלי בית" שמחזיקים בגרעין השליטה. במזרחי־טפחות מחזיקים בגרעין השליטה אייל עופר ומשפחת ורטהיים (דוד ודרורית ורטהיים. הם מחזיקים בכ־41% מהון המניות של הבנק. כלומר אם אשתקד חילק מזרחי טפחות כ־2.2 מיליארד שקל, נהנו שתי המשפחות מתשלום דיבידנד של כ־900 מיליון שקל על החזקתם. העלאת שיעור החלוקה ל־50% מהרווח הנקי, הייתה מוסיפה להם עוד 200 מיליון שקל (כלומר חלוקה של דיבידנד של 1.1 מיליארד שקל).

זה גם המקרה בבנק הבינלאומי, שנשלט (בשרשור דרך חברת פיבי הציבורית) על ידי צדיק בינו ומשפחת ליברמן. כך לשם המחשה, הבנק רשם רווח נקי של כ־2.4 מיליארד שקל אשתקד, ומתוכו חילק 40% כדיבידנד לבעלי המניות שלו (948 מיליון שקל), לרבות בעלי השליטה. החזקתו של בינו (בשרשור) נאמדת ב־13.8% ממניות הבנק הבינלאומי, כך שהגדלת שיעור החלוקה מ־40% ל־50% הייתה מגדילה את חלקו של בינו בדיבידנד מכ־130 מיליון שקל אשתקד ל־165 מיליון שקל.

מדוע המפקח לא מאשר?

עד כה המפקח על הבנקים שומר על גישה זהירה ושמרנית בכל הנוגע לחלוקת הרווחים שלהם. נראה כי השיקול המרכזי הוא תרחיש שבו יחלקו יותר מדי מרווחיהם וההון עצמי שלהם יישחק, כך שאם תהיה הרעה במצבו הכלכלי של המשק הביצועים שלהם ייפגעו. למרות האופוריה בבורסה ובשער השקל, יש לזכור שלפני פחות מחודשיים כאשר הציג המפקח את הדוח השנתי ל־2024, לביצועי המערכת הבנקאית, הוא דיבר על חשש שמבצעי הקבלנים בענף נדל"ן (20/80) "יוצאים משליטה". כלומר בתרחישים שבהם שוק הנדל"ן הישראלי נכנס להאטה, והמחיר של המלחמה מגיע לבתי העסק, הבנקים ייאלצו להגדיל את ההפרשות לאשראי בעייתי. והדבר יכביד על ההון העצמי.

אם תרחיש שלילי שכזה יתממש לאחר שחולקו "יותר מדי" רווחים לבעלי המניות, הרי שזה יהיה לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה - וההון העצמי יקטן. המפקח טרח והדגיש במילותיו שלו עד כמה השמרנות כאן חשובה. קל להידבק באופוריה של הבורסה, אך הגישה של בנק ישראל כאן היא לשמור על הציבור מתרחישי מקרו שליליים, שמלחמה כה ממושכת, עלולה לייצר.

ניתן ללמוד על כך מתגובת בנק ישראל בשבוע שעבר, לשאלות שהגיעו בסוגייה כי "הפיקוח על הבנקים שוקל את מדיניותו במגוון רחב של סוגיות באופן שוטף, לרבות בנושא חלוקת דיבידנדים, בשים לב להתפתחויות הכלכליות והאחרות הרלוונטיות. לא חל שינוי במדיניות הפיקוח בנושא".

האם ומתי זה יקרה?

ההערכות במערכת הפיננסית הן שבסופו של דבר חחיאשווילי יאשר לבנקים להגדיל את שיעור החלוקה. לגבי השאלה של מועד מתן האישור, קשה לקבל נקודת זמן אפשרית. גורם בשוק אמר לגלובס לאחרונה: "ברור שזה יקרה. אבל צריך לזכור שיש גם עניין של נראות ציבורית. כאשר הבנקים מרוויחים סכומים כאלה ומחלקים מיליארדים, זה הופך להיות עניין רגיש. כולם מבינים שמבחינהכלכלית, כבר לפני שנה המפקח יכול היה בראש שקט להגדיל את שיעור החלוקה".

עוד כתבות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם