גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בזמן שבמשק קיימת דריכות לקראת החלטת הריבית, הבנקים מחכים לא פחות להחלטה אחרת, כזו שאמור המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי לקבל. הם מעוניינים מזה תקופה שהמפקח יעלה את שיעור חלוקת דיבידנד מהרווח הנקי מ־40% ל־50%. מדוע הבנקים מעוניינים בכך? מה הנימוקים בעד ולמה המפקח על הבנקים טרם אישר זאת. גלובס עושה סדר.

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"
הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

מה המצב כיום?

מבחינת הבנקים הרי שנוצרו להם עודפי הון משמעותיים, ביחס לדרישות הרגולטוריות הקפדניות של המפקח עצמו. יש להם לצורך העניין "יותר מדי" כסף בהון העצמי שהם יכולים לחלק אותו, ועדיין לעמוד בדרישות הפיקוח לכריות הון מספקות שישמרו על יציבותם. לבנקים יש הרבה מעל ל"מינימום הנדרש". כמה יותר? לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי, חישב כי מדובר בעודפי הון בהיקף של כ־27 מיליארד שקל בחמשת הבנקים הגדולים

נסביר כי יחס הלימות ההון של הבנקים, הוא דרישה רגולטורית שמגדירה יחס בין נכסי הסיכון של הבנק, לרבות נכסי סיכון האשראי, נכסי סיכון שוק ונכסי הסיכון התפעולי, לבין ההון העצמי של הבנק. המינימום הנדרש מהבנקים לאומי והפועלים עומד על שיעור יחס הלימות הון של 10.23%. זהו גם ככה יחס גבוה מאוד בסטנדרטים בנקאיים, ושני הבנקים המוזכרים כאמור נמצאים מעליו, בין היתר בשל מדיניות חלוקת דיבידנדים שמאלצת אותם לחלק עד 40% מרווחיהם מדי רבעון, ולא יותר, כפי שהיו רוצים.

כמה מחלקים הבנקים?

חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, מזרחי־טפחות, דיסקונט והבינלאומי, נוהגים לחלק 40% מהרווח הנקי שלהם מדי רבעון. את הרבעון הראשון של 2025 סיכמו עם רווח נקי מצרפי של 7.6 מיליארד שקל, כאשר כ־3 מיליארד שקל מתוכו חולקו לבעלי המניות. העלאת שיעור החלוקה מ־40% ל־50% אינו דרמטי, אך גם לא זניח. משמעותה למערכת הבנקאית היא חלוקה של עוד 800 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כלומר תוספת שנתית של עוד יותר מ־3 מיליארד שקל כדיבידנד שמחולק למשקיעים.

הבנקים מבחינתם מאוד מעוניינים להגדיל את החלוקה, והם יותר מרמזו על כך. בסיכום שנת 2024, בחודש מרץ, הציגו שני הבנקים הגדולים תוכניות שאפתניות שמעריכות שיחלקו עד 50% מרווחיהם בשנתיים הקרובות. הגדלת החלוקה כמובן נדרשת לאישור המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי. אך בעצם הכנת התחזית נשלח מסר ברור באשר לכוונתם. הגדיל לעשות בנק דיסקונט שכינס את הדירקטוריון לקראת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה, בחודש מאי, ועדכן את מדיניות החלוקה שלו כך שעלתה מ־40% מרווחיו ל־50%. יצויין שעבור חלק מהבנקים האחרים המדיניות כבר מאפשרת זאת.

למה לחלק יותר?

בראש ובראשונה, מבחינת העבודה השוטפת של הבנקים, הם רואים בעודפי ההון שנוצרו, כאמור לפי הערכת אי.בי.אי - כ־27 מיליארד שקל למערכת, כמצב לא יעיל. הם גם קיבלו ריקושטים על כך משיחות שערכו עם משקיעים זרים, במסגרת הרוד־שואו אליו יצאו בתחילת השנה. גורמים במערכת אמרו כי חלק מאותם משקיעים זרים סברו כי עליהם לחלק רווחים בנדיבות גדולה יותר.

כמו כן, עבור הבנקים מדובר בדרך לשפר את נתוני התשואה על ההון. זו עומדת אמנם על שיעור דו־ספרתי מכובד מזה מספר רבעונים, (15.9% לכל המערכת הבנקאית לפי נתוני הפיקוח בסיכום 2024). התשואה על ההון היא מדד נפוץ לבדיקת רווחיות הבנקים. היא מוגדרת בתור חלוקה של הרווח הנקי בהון העצמי (הממוצע) של הבנק. ככל שהבנק מחלק יותר מההון העצמי, כך מטפס השיעור עוד יותר מעלה. לכן הגדלת החלוקה, תתרום עוד יותר גם לנראות הביצועים של הבנקים.

מי ירוויחו מהמהלך?

שלושה מחמשת הבנקים כיום, לאומי, הפועלים ודיסקונט, הם ללא גרעין שליטה. כלומר הציבור הרחב, לרבות גופי החיסכון המוסדיים, הם בעלי המניות שמחזיקים בהן בפיזור נרחב. לכן כלל הציבור, בעיקר דרך חסכונותיו לטווח הארוך, ייהנה מהגדלת החלוקה.

בשני הבנקים האחרים, מזרחי־טפחות והבינלאומי יש "בעלי בית" שמחזיקים בגרעין השליטה. במזרחי־טפחות מחזיקים בגרעין השליטה אייל עופר ומשפחת ורטהיים (דוד ודרורית ורטהיים. הם מחזיקים בכ־41% מהון המניות של הבנק. כלומר אם אשתקד חילק מזרחי טפחות כ־2.2 מיליארד שקל, נהנו שתי המשפחות מתשלום דיבידנד של כ־900 מיליון שקל על החזקתם. העלאת שיעור החלוקה ל־50% מהרווח הנקי, הייתה מוסיפה להם עוד 200 מיליון שקל (כלומר חלוקה של דיבידנד של 1.1 מיליארד שקל).

זה גם המקרה בבנק הבינלאומי, שנשלט (בשרשור דרך חברת פיבי הציבורית) על ידי צדיק בינו ומשפחת ליברמן. כך לשם המחשה, הבנק רשם רווח נקי של כ־2.4 מיליארד שקל אשתקד, ומתוכו חילק 40% כדיבידנד לבעלי המניות שלו (948 מיליון שקל), לרבות בעלי השליטה. החזקתו של בינו (בשרשור) נאמדת ב־13.8% ממניות הבנק הבינלאומי, כך שהגדלת שיעור החלוקה מ־40% ל־50% הייתה מגדילה את חלקו של בינו בדיבידנד מכ־130 מיליון שקל אשתקד ל־165 מיליון שקל.

מדוע המפקח לא מאשר?

עד כה המפקח על הבנקים שומר על גישה זהירה ושמרנית בכל הנוגע לחלוקת הרווחים שלהם. נראה כי השיקול המרכזי הוא תרחיש שבו יחלקו יותר מדי מרווחיהם וההון עצמי שלהם יישחק, כך שאם תהיה הרעה במצבו הכלכלי של המשק הביצועים שלהם ייפגעו. למרות האופוריה בבורסה ובשער השקל, יש לזכור שלפני פחות מחודשיים כאשר הציג המפקח את הדוח השנתי ל־2024, לביצועי המערכת הבנקאית, הוא דיבר על חשש שמבצעי הקבלנים בענף נדל"ן (20/80) "יוצאים משליטה". כלומר בתרחישים שבהם שוק הנדל"ן הישראלי נכנס להאטה, והמחיר של המלחמה מגיע לבתי העסק, הבנקים ייאלצו להגדיל את ההפרשות לאשראי בעייתי. והדבר יכביד על ההון העצמי.

אם תרחיש שלילי שכזה יתממש לאחר שחולקו "יותר מדי" רווחים לבעלי המניות, הרי שזה יהיה לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה - וההון העצמי יקטן. המפקח טרח והדגיש במילותיו שלו עד כמה השמרנות כאן חשובה. קל להידבק באופוריה של הבורסה, אך הגישה של בנק ישראל כאן היא לשמור על הציבור מתרחישי מקרו שליליים, שמלחמה כה ממושכת, עלולה לייצר.

ניתן ללמוד על כך מתגובת בנק ישראל בשבוע שעבר, לשאלות שהגיעו בסוגייה כי "הפיקוח על הבנקים שוקל את מדיניותו במגוון רחב של סוגיות באופן שוטף, לרבות בנושא חלוקת דיבידנדים, בשים לב להתפתחויות הכלכליות והאחרות הרלוונטיות. לא חל שינוי במדיניות הפיקוח בנושא".

האם ומתי זה יקרה?

ההערכות במערכת הפיננסית הן שבסופו של דבר חחיאשווילי יאשר לבנקים להגדיל את שיעור החלוקה. לגבי השאלה של מועד מתן האישור, קשה לקבל נקודת זמן אפשרית. גורם בשוק אמר לגלובס לאחרונה: "ברור שזה יקרה. אבל צריך לזכור שיש גם עניין של נראות ציבורית. כאשר הבנקים מרוויחים סכומים כאלה ומחלקים מיליארדים, זה הופך להיות עניין רגיש. כולם מבינים שמבחינהכלכלית, כבר לפני שנה המפקח יכול היה בראש שקט להגדיל את שיעור החלוקה".

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף