היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה היום (ב') את עמדתה בנושא העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לקדם את הליך פיטוריה, באמצעות ועדת שרים מיוחדת - ולא באמצעות ועדת האיתור המקצועית לתפקיד היועמ"ש, בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אשר גרוניס.
● השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס
● השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה
● המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד
היועמ"שית קבעה כי החלטת הממשלה להפוך את פיטורי היועצת המשפטית להליך פוליטי לגמרי אינה חוקית, ותאפשר דילים פוליטיים ופרשות כמו בר-און חברון. לעמדתה, הממשלה לא הצליחה להקים ועדה מקצועית ציבורית שתתמוך בסיום כהונת היועצת כנדרש, ורק לאחר מכן, קידמה השתלטות פוליטית מלאה על ההליך.
היועמ"שית מבקשת מבג"ץ להוציא צו ביניים, שיבלום את הליך ההדחה ואת השימוע לפני פיטורים אליו זומנה בידי ועדת שיקלי.
עמדת היועמ"שית הוגשה בעקבות הודעתה של ועדת השרים בראשות השר עמיחי שיקלי, אשר הוקמה על־ידי הממשלה לצורך פיטוריה של בהרב-מיארה, כי הוועדה צפויה להתכנס ב-14.7.
בעמדתה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, כותבת היועמ"שית, כי החלטת הממשלה להחליף את הוועדה המקצועית-ציבורית בראשות גרוניס בוועדה פוליטית "אינה חוקית מיסודה".
היועמ"שית: הסיכוי שבג"ץ יקבל את העתירות "גבוה מאוד"
היועמ"שית הזכירה כי ועדת שיקלי הוקמה רק לאחר שהממשלה כשלה באיוש הוועדה המקצועית. כזכור, בעקבות פרישתם של שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, וח"כ לשעבר, צבי האוזר, נדרשה הממשלה למנות מועמדים חדשים מטעמה, אך לא הצליחה לאתר שר משפטים או יועץ משפטי לשעבר שייקחו על עצמם את התפקיד.
היועמ"שית כותבת בהקשר זה, כי "הממשלה לא הצליחה להרכיב את ועדת האיתור המקצועית -ציבורית באופן אשר יבטיח מראש את התוצאה הרצויה מבחינתה של ההליך - בבחינת אם הממשלה אינה שולטת בוועדה החיצונית המקצועית, אין עניין בה".
עוד מתארת היועמ"שית כיצד כל השרים החברים בוועדת שיקלי כבר הביעו את עמדתם בעד הדחתה. במצב דברים זה, כתבה, "ועדת השרים אינה יכולה לקיים שימוע בלב פתוח ונפש חפצה. במצב דברים זה אין מדובר בשימוע המתקיים על פי דין, אלא בשימוע למראית עין". בהרב-מיארה קוראת אפוא לבג"ץ למנוע את קיום השימוע, העלול לדבריה לתת הכשר להליך הפיטורים.
לפי העמדה שהגישה היועמ"שית לבג"ץ, "השיקול המרכזי העומד בבסיס החלטת הממשלה לשנות את כללי המשחק הוא רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי" של היועמ"שית.
היועמ"שית הדגישה כי הסיכוי שבג"ץ יקבל בהמשך את העתירות נגד הליך ההדחה הוא "גבוה מאד, בלשון המעטה".
"שינוי טקטוני במעמד הייעוץ המשפטי לממשלה"
לפי הליך ההדחה עליו החליטה הממשלה, בהתאם להמלצתו של שר המשפטים, יריב לוין, הממשלה תוסמך להחליט על פיטורי היועמ"שית ברוב של 75% מהשרים - ואחרי שוועדת שיקלי תמליץ על כך. היועמ"שית מזכירה כי כל חברי הממשלה הביעו זה מכבר את תמיכתם בהדחה, ועל כן הדרישה לרוב מקרב השרים "איננה מוסיפה כל ערובה ממשית".
"החלטת הממשלה מובילה לפוליטיזציה מלאה של הליך הפסקת כהונת היועץ, וכנגזרת מכך, לפוליטיזציה של התפקיד", כותבת היועמ"שית. עמדתה מפנה להליך ההדחה הקיים, המבוסס על התייעצות עם ועדה מקצועית-ציבורית. זאת, בהסתמך על המלצותיה של הוועדה בראשות מאיר שמגר, ששימש כנשיא בית המשפט העליון, ואשר הוקמה בעקבות פרשת בר-און חברון ב-1997 (נסיונו של רה"מ נתניהו במהלך כהונתו הראשונה למנות את עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, אשר יעסוק בתיק הפלילי שהתנהל אז נגד אריה דרעי, כחלק מעסקה עם ש"ס לגבי תמיכת המפלגה בהסכם חברון - ע"ג).
בהרב־מיארה מוסיפה כי הדחתה מהתפקיד תסיים גם את כהונתה כראש התביעה הכללית - וזאת בשעה שרה"מ נתניהו עומד לדין פלילי, והיועמ"שית מחזיקה בסמכויות ייחודיות לגבי ניהול ההליך נגדו.
"התוצאה של החלטת הממשלה היא העברת מסר חד, ברור ובלתי־סביר בעליל - די בכך שהחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה לא יישאו חן בעיני שרי הממשלה, והן יובילו לסיום כהונתו, בהחלטה של הדרג הפוליטי בלבד, וללא כל בחינה מקצועית-ציבורית. תוצאה פוטנציאלית נוספת, היא הפיכת סיום תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ל'מטבע' פוליטי בשיח המתקיים בין חלקי הממשלה, לקראת הקמתה ובמהלך כהונתה", נכתב בעמדה.
לבסוף, היועמ"שית מסבירה, כי "מדובר בשינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה, שינוי המתגבש כהרף עין. לא ניתן להפריז בהשפעתו של מהלך זה, לו השפעות עומק ורוחב על מוסד היועץ המשפטי לממשלה ושלטון החוק בישראל".