גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהל ההשקעות שממליץ על שוק מניות מפתיע "עם דמיון לישראל"

גיא אלמוג, מנהל ייעוץ ההשקעות בבנק ירושלים, שהזהיר אשתקד מפני תחושה של אופוריה בשוק המניות המקומי, מעריך כי למרות העליות החדות שהתרחשו מאז השוק לא יקר מדי ● הוא ממליץ על מניות פיננסים, נדל"ן ואנרגיה בת"א, השקעה בשוק ההודי ומעריך שגם לוול סטריט יש עוד לאן לעלות

גיא אלמוג / צילום: רמי זרנגר
גיא אלמוג / צילום: רמי זרנגר

לפני שנה, כשהבורסה בת"א עוד דשדשה בצל המלחמה בעזה והחשש מפני מערכה משמעותית בצפון, המליץ כאן גיא אלמוג, מנהל תחום יועצי ההשקעות בבנק ירושלים, לתת אמון בשוק ההון המקומי ולהיזהר מהיסחפות אחרי נבואות זעם. מאז, זינקו מדדי המניות בת"א ביותר מ־50%, תוך שהם קובעים שיאים חדשים ומספקים למשקיעים תשואות גבוהות מאוד.

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל
המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

עם זאת, באותה נשימה הזהיר אז אלמוג (45) מפני התרחיש ההפוך של אופוריה, שבו "השוק מתנתק מתמחור כלכלי. זה הרגע להתחיל לחשוש". בחלוף שנה, לאחר ראלי אדיר בשוק המניות המקומי ששובר שיאים, וכשהאופטימיות נראית בשיאה, הוא מבהיר כי "אנחנו ממש לא שם, אני לא חושב שאנחנו באופוריה. אבל כמובן שהמחירים הם כבר לא זולים כפי שהיו לפני שנה או שנתיים".

לכן, למרות רמות המחירים הגבוהות אלמוג ממשיך להמליץ על השוק המקומי, כשהוא רואה את הפוטנציאל קדימה "ממשיך להיות חזק". להערכתו, הכלכלה הישראלית נהנית מהדמוגרפיה החיובית של גידול באוכלוסיה, "שבסופו של דבר תמשיך להשפיע לחיוב על רווחי החברות. שנית, יש את החיסכון הפנסיוני והרפורמה באג"ח המיועדות, שגם הם בתורם יביאו לכך שהביקושים יימשכו, כל עוד אנחנו לא נקלעים לאיזשהו אירוע חריג".

ביחס לשוק האמריקאי, שנמצא בשבועות האחרונים גם הוא ברמות שיא, אלמוג סבור שרמות המחירים אינן מנותקות. "אנחנו לא נמצאים בבועה של שנות האלפיים", קובע מי שהתחיל את דרכו המקצועית ערב המשבר בשוק המניות, בשנת 2008. "אני חושב שהשוק האמריקאי יכול להמשיך לעלות, לא בשיפוע מאוד חזק, אבל רווחים של 8%־10% בשנה בשוק ההון זה נהדר, ואני חושב שהמשק האמריקאי יכול לייצר את זה".

לדבריו, כשמסתכלים על השוק האמריקאי, "רואים שני אלמנטים מאוד בולטים: אחד זה הריבית, והשני זה מלחמת הסחר של הנשיא טראמפ. אבל קיים נושא שלא מספיק מדברים עליו, והוא הבינה המלאכותית. דווקא לא בצד של ההכנסות, אלא בהיבט ההוצאות. אם חברות אמריקאיות יצליחו להקטין את כוח האדם שלהן, מדובר פה על חיסכון מאוד מאוד משמעותי, בטח בחברות טכנולוגיה שכוח האדם בהן יקר. זה כמובן יורד לשורה התחתונה, ומייצר יעילות ופריון גבוהים יותר, כך שגם משם תגיע הצמיחה".

למרות הזינוק - מקום לעליות בנדל"ן ובפיננסים

תיק ההשקעות הנוכחי של אלמוג עבור משקיע סולידי מורכב מ־30% מניות, מתוכם 15% מופנים לשוק המקומי. את אלו הוא מציע לפזר בין מניות נדל"ן, פיננסים ואנרגיה במשקל שווה. את החצי השני הוא מפנה למניות בחו"ל, וממליץ על השקעה במדדי וול סטריט, S&P 500 ונאסד"ק ובמדד המניות של הודו (5% כל אחד). ברכיב האג"ח (70%) הוא מקצה 30% לאיגרות ממשלת ישראל (תל גוב שקלי במח"מ 5־10 שנים) ו־30% באג"ח קונצרניות בארץ (תל בונד מאגר). את היתרה (10%) הוא מפנה למדדי אג"ח קונצרניות בחו"ל (LQD ו־IGIB).

למרות שעלו בצורה האגרסיבית ביותר בתקופה האחרונה, אלמוג ממשיך כאמור לדבוק במניות סקטור הפיננסים (בדגש על בנקים) והנדל"ן. לדבריו, הבנקים נותרו אטרקטיביים על אף שהם כבר לא נסחרים מתחת להון שלהם, כפי שהיה לפני שנה: "אם בנק יודע לתת תשואה על ההון של 15% והוא נסחר ב־1.5 על ההון, זה גוזר תשואה של 10%. אני חושב שכל משקיע היה שמח לקבל 10% בממוצע לשנה, יחד עם תשואת דיבידנד טובה".

בנוגע לסקטור הנדל"ן, עליו המליץ גם לפני כשנה, כשלדבריו "כולם הספידו את מניות הענף בכלל ואת הנדל"ן למגורים בפרט", הוא סבור שלגורם הדמוגרפי חשיבות משמעותית בצמיחה העתידית. "בישראל בסופו של דבר הביקוש הוא יחסית חזק, בין היתר בגלל כמות האנשים שמתחתנים ומתגרשים ובשל העלייה בתוחלת החיים, שמשמעותה היא שאנשים מחזיקים בדירות שלהם לטווח יותר ארוך. זה לא אומר שהמחירים צריכים להמשיך לעלות, אבל זה גם לא אומר שהקבלנים לא ימשיכו להרוויח כסף. בוודאי בכל הקשור לתוכניות של פינוי־בינוי, ועם כל מה שהבנו על החשיבות של ממ"ד במלחמה האחרונה".

סקטור נוסף שאלמוג ממליץ שיהיה בתיק הוא האנרגיה - על שלל גווניו (גז, נפט אך גם אנרגיה מתחדשת). "אנחנו נוטים אולי לפספס את זה, אבל העולם צורך הרבה מאוד חשמל. כיום עם מכוניות חשמליות, תחבורה חשמלית, וכל תחום ה־AI שזולל חשמל. במשך שנים הגידול בצריכת החשמל בארה"ב היה יציב, ופתאום רואים איזשהו שיפוע חיובי", הוא מסביר.

עבור משקיע אגרסיבי מציע אלמוג להקצות 75% מהתיק למניות. מתוך כך, 35% למניות בארץ (שוב בחלוקה שווה בין הסקטורים המומלצים), ועוד 30% בחו"ל בחלוקה של 20% ב־S&P 500, עוד 10% בנאסד"ק ו־10% בבורסת הודו. בחלק האג"חי (25%) הוא מקצה 10% לאג"ח ממשלת ישראל, 10% לאפיק הקונצרני המקומי ועוד 5% לאג"ח בחו"ל.

את ההשקעה בהודו מסביר אלמוג דווקא בדמיון שהוא מזהה ביחס לשוק הישראלי: "יש בשוק ההודי כמה מרכיבים דומים לכאן, כולל דמוגרפיה חיובית, אוכלוסייה משכילה, והרבה מאוד מקום לצמוח בתוצר. אנחנו רואים שהודו מתחילה להיות סוג של אלטרנטיבה לסין, לכל מי שלא מעוניין בקשיים הרגולטוריים שהממשל הסיני מייצר. גם אם חברות לא סוגרות את ההשקעות בסין, את ההשקעות החדשות הן מעבירות להודו. יש שם לא מעט חברות מעניינות, ואמנם המדד שם לא זול, אבל אנחנו חושבים שלטווח הארוך זה מקום שצריך להיות בו".

סבלנות, ולא להתרגש מאירועים נקודתיים

כמו לפני שנה, גם הפעם אלמוג מבקש לסיים את הראיון עמו בטיפ למשקיעים. "אני חושב שכל משקיע היה צריך להתחיל להשקיע בשוק אתמול. אם ניקח את חמש השנים האחרונות, עברנו קורונה, עליית ריבית שלא חווינו עשר שנים, מלחמות מול חמאס, חיזבאללה ואיראן. וכמעט תמיד בסופו של דבר, בטווח הארוך שוק ההון זה מקום מנצח".

לכן, הוא ממליץ למשקיעים לא להתרגש מהאירועים השליליים, וגם לא להתבשם מהחיוביים, ולדבוק בהשקעה שלהם: "צריך הרבה סבלנות. זה מאוד קל להגיד, אולי קצת יותר קשה לעשות, אבל בסופו של דבר לשוק ההון יש את ההיגיון שלו. לכן צריך לעבור את המשברים, לנסות לנצל אותם, ולא לצאת מהשוק באירועים האלה ולקבע הפסד", הוא מסכם.

עוד כתבות

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אזעקות ברחבי הארץ; פצועה מפגיעת רסיס באזור בית שמש

חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן • משרד רה"מ: המענק המיידי למפונים: 500 שקל למפונה ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● ההרוגה השנייה במלחמה: מארינה בלייב, בת 68 מת"א, מתה בדרך למקלט ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"