גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות ההרס מטילים: האם השימוש בזכוכית יפחת בחיפוי הבניינים

מגדלי המשרדים מזכוכית השכיחים במחוזותינו הפכו לאחד מסמלי ההרס במוקדי הפגיעות מהטילים האיראנים ● הביקוש לחיפוי נובע מכמה סיבות, בהן חיסכון באנרגיה ונוף ● למרות הנזקים, מומחים וגורמים בענף מעריכים: "יהיו שיחפשו אלטרנטיבות, אבל אין לזה תחליף" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מגדלי התאומים ברמת גן. שברי הזכוכיות נראו ברדיוס נרחב / צילום: ap, Oded Balilty
מגדלי התאומים ברמת גן. שברי הזכוכיות נראו ברדיוס נרחב / צילום: ap, Oded Balilty

אתרי ההרס בעקבות פגיעת הטילים מאיראן לא כללו רק מבני מגורים, אלא גם מגדלי משרדים גדולים, מהידועים והמוכרים בישראל - שהציגו ממדי נזק אדירים. מרכיב משמעותי ש"תרם" להרס הנרחב הוא חזיתות הזכוכית הנפוצות כל כך היום במגדלים הגבוהים.

האם אותם מראות יביאו לשינוי מגמה או לשימוש פחוּת בזכוכית במגדלים כאלו? מרבית המומחים טוענים כי האפקט לא צפוי להיות משמעותי, בעיקר משום שהזכוכית היא מרכיב שלשוק יהיה קשה לוותר עליו - אך מסייגים: מוקדם לקבוע באופן נחרץ.

שברי הזכוכית סביב מגדלי המשרדים שנפגעו במתקפות מאיראן נראו באזורים נרחבים וברדיוס גדול למדי. ייתכן שהם אף העצימו את מראות ההרס, ואפשר להניח כי בניין עשוי קירות אטומים היה מציג ממדי הרס פחותים - אלא שמבנים כאלו כמעט לא קיימים היום בתחום המשרדים. בנייני מגורים עם קירות אטומים שכיחים יותר, אך ברבים מהם ישנן חזיתות של מרפסות עשויות זכוכית, שגם הן הביאו למראות הרס משמעותיים.

"במגדלי המשרדים יש מעטפת, יש קירות מסך גדולים, כך שהשימוש בזכוכית בהם גדול בין פי שניים לפי חמישה לעומת השימוש בזכוכית בבנייני מגורים", אומר צור דבוש, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת קליל תעשיות. "עד היום השימוש בזכוכית במשרדים רק הלך והתגבר, ואף אחד לא חשב על אפשרות אחרת. לדעתי, זה בעיקר כי עד היום לא היו מוכרות פגיעות כאלו בבנייני משרדים".

לדברי דבוש, יכול להתרחש שינוי מסוים בתחום בעקבות מאורעות המלחמה עם איראן, אך "מוקדם לדעת איך זה ישפיע", הוא אומר. "יש סיכוי שהשוק ילך לפתרונות אחרים, כי אחרי כל טראומה יש אפקט מסוים ומגיע שינוי. אבל מה העומק שלו ואיך זה יקרה - עוד מוקדם לקבוע. נראה שיהיו יזמים שלא יפנו אוטומטית לאפשרות של חזית מלאה עשויה זכוכית, ויחשבו על אלטרנטיבות. אולי הם יעדיפו קיר רגיל בחלק מהמקומות".

נועם מוסקל, אדריכל עמית במשרד אורבך הלוי, טוען כי הסיכוי לשינוי משמעותי - קטן: "לא חושב שיהיה שינוי גדול בכיוון הזה, למרות המראות הקשים שכולנו ראינו וחווינו. אין כיום כמעט דרכים לבנות בצורה אחרת, זו הפרקטיקה הנהוגה בתחום. אני גם לא נתקל בשיח בנושא. בייחוד בענף המשרדים, אין ממש תחליף לזכוכית - לפחות 70% מהחזיתות במגדלי המשרדים של היום עשויים זכוכית, ויש כאלו שמגיעים גם ל־100%".

"אין מוצר שיכול לעמוד בפני פגיעה ישירה"

האם ישנן אלטרנטיבות או אפשרויות להפוך את המשרדים ל"פגיעים" פחות? אחד הגורמים שאיתם דיברנו, מתוך עולם הבנייה והתכנון, מסביר שישנן בהחלט אפשרויות בנמצא: "המבחן של התעשייה הוא לייצר התאמות. כך למשל, אפשר לשפר את המיגון של הבניין - להפוך את השלד לעמיד יותר, לעבות את המרחבים המוגנים, וכך הנזק יכול להיות פחות יותר. ישנן כיום גם זכוכיות חיצוניות עם כמה שכבות, וכך הן מתנפצות לרסיסים גדולים יותר והנזק בפועל קטן יותר".

"אין מוצר שיכול לעמוד בפני הדף של פגיעה ישירה", מוסיף מאיר פרץ, מנכ"ל מפעל פניציה. "ראינו שגם ממ"דים לא הצליחו להגן בחלק מהמקרים הללו. אפשר להשתמש באותן זכוכית כפולות, זכוכית ביטחון כמו שהן נקראות בעגה המקצועית. אפשר לומר שהיום רוב בנייני המשרדים הגדולים משתמשים בזכוכית כאלו".

"האם נשוב לבנייה הישנה יותר, ללא קירות המסך והשימוש הנרחב בזכוכית? אני בספק", אומר הגורם שאיתו שוחחנו. "הענף כן ילך למקומות של שיפור המיגון שהזכרתי קודם לכן, ואני כבר שומע יזמים שמדברים על כך, אבל הזכוכית תמשיך להיות נוכחת מאוד, בעיקר בסקטור המשרדים".

"תכנון מגדל אורך כמה שנים", מוסיף דבוש, "אז גם אם יהיה אפקט למלחמה עם איראן - נראה אותו רק בעוד שנתיים או שלוש, לכל המוקדם. בזמן הקרוב לא בטוח שנראה שינוי כלשהו. צריך להבין שגם שינוי בתכנון קיים של מגדל הוא אופרציה, תהליך שלוקח זמן רב. זה יכול להביא לעיכוב במימוש הפרויקט, אז לא בטוח שמישהו ימהר ללכת לכיוון הזה".

התחליפים יגרמו לאפקט חממה וחסימת נוף

מהיכן בעצם מגיע הביקוש לחיפויי זכוכית במגדלי המשרדים? יש לכך, מתברר, כמה סיבות מרכזיות: האחת - חיסכון באנרגיה; השנייה - הפרודוקטיביות, שהרי אדם שחשוף לאור יום מתפקד טוב יותר, כך על פי מחקרים רבים; השלישית - הנוף; ויש עוד סיבות רבות. "גם השיקום מהיר וקל יותר כאשר מדובר בזכוכית שניזוקה", מציין אותו גורם שאיתו שוחחנו. כל אלו יחד מאותתים כי הביקוש לזכוכית ככל הנראה ימשיך להיות גבוה גם בעתיד בענף הבנייה.

"זכוכיות לבנייני משרדים הן זכוכיות מיוחדות, מצופות חומר מיוחד, ומכאן הצבע המפורסם שלהן, שמסננות את קרני השמש ומאפשרות שמירה על האנרגיה", מסביר פרץ. "זו זכוכית שאומנם העלות שלה גבוהה יותר, אבל החיסכון באנרגיה לאין שיעור גדול יותר מעלות הזכוכית. זה פתרון מעולה שאין לו באמת תחליף: זכוכית רגילה תפעל כמו חממה, תחליף של קיר רגיל ימנע את המבט אל הנוף, שזה מה שמחפשים אותם משרדים".

"בעבר היו בונים בניינים ישנים עם הרבה פחות זכוכית, בעיקר מסיבות טכניות - אי־אפשר היה לשנע פלטות זכוכית גדולות", מוסיף אדריכל מוסקל. "גם היום אפשר לראות את זה פה ושם - למשל מגדל הקריה, שאומנם כלפי הרחוב יש בו קירות מסך, אבל בצידו השני יש חלונות קטנים וחזית אטומה.

"זה אפשרי, אבל אני לא חושב שזה משהו שיכול לקרות היום, לא יחזרו לבנייה הישנה: כולם רוצים שיראו אצלם את הים מכל מקום, רוצים את הנוף הפתוח מכל כיוון. אני לא רואה יזם שיעשה מגדל אטום כיום, יש תחרות אדירה בין מגדלים מבחינת היוקרה וזאת אחת הדרכים להשיג אותה".

הביקוש לזכוכית התגבר אחרי המערכה עם איראן

פרץ מציין כי הביקוש לזכוכית עלה, בעיקר כאשר החל השיקום של יישובי הדרום והצפון הפגועים, והתגבר עוד יותר עם פרוץ המלחמה עם איראן: "את הביקושים אפשר לחלק לשניים", הוא אומר. "לטווח הקצר, המיידי, נדרשת זכוכית בעיקר לתיקונים של הבניינים שנפגעו ברדיוס הקרוב. בטווח הארוך - לבניינים שנפגעו קשה יותר, שם צריכים להיכנס בעלי מקצוע מכל הסוגים ולשקם את המבנה. הזכוכית במקרים האלה היא השלב האחרון של השיקום והשיפוץ".

לדברי פרץ, מאז נסגר מפעל פניציה לייצור זכוכית, לפני חמש שנים, עלה מחיר הזכוכית בכ־50%. נציין כי גם מדד תשומות הבנייה מושפע מהביקוש הגובר לזכוכית, בעיקר מדד התשומות בבנייה למשרדים ולמסחר, שם מהווה הזכוכית 6.6% ממרכיבי המדד. מ־2016, כך על פי נתוני הלמ"ס, עלה מחיר קירות המסך המשמשים לבנייני משרדים ב־49%.

עוד כתבות

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה