הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
להורה שחושש כי ילדו הקטין חשוף להתעללות פיזית או נפשית כשהוא לא נמצא בהשגחתו, קיים היום פתרון זמין וזול יחסית - הסתרת מכשיר האזנה בבגדי הילד או בתיקו. השימוש במכשיר האזנה נסתר מעלה שתי שאלות: האם זה מותר מבחינה חוקית, והאם ניתן לעשות שימוש בהקלטות במסגרת הליכים משפטיים.
● יש לכם דירה מלפני הנישואים? כך תדאגו שהיא תישאר שלכם גם בגירושים
● בית המשפט הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"
● האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בצפת נדונו שתי שאלות אלה, ביחס למקרה שבו הורה גרוש חושש שהילד עובר התעללות אצל ההורה האחר, ומצותת למפגש באמצעות מכשיר האזנה. באותו מקרה האם הגישה בקשה לצו הגנה נגד האב עבור שני ילדיהם בני 11.5 ו-9.5, בליווי הקלטות שערכה ללא ידיעתו, והאב טען כי יש לפסול את ההקלטות בהיותן האזנות סתר.
האם והאב התגרשו כבר בשנת 2018, אך מאז ועד היום הם ממשיכים לנהל מלחמת עולם על חלוקת הסדרי השהות של הילדים בין בתי ההורים, תוך מעורבות אינטנסיבית של רשויות הרווחה.
תוכן ההקלטות כלל ניסיונות הסתה חמורים של האב את הילדים נגד האם. בין היתר האב נשמע אומר לילדים שהאם ובא-כוחה משקרים לשופטת, ושהאם מתנכלת באופן מכוון לאב, מתוך אינטרס לסחוט מהאב כספים שלא מגיעים לה. האב הנחה את הילד בן ה-11 "להצביע ברגליים" ולעבור להתגורר עם האב כדי לקבוע עובדות בשטח, תוך הפרת פסקי הדין שניתנו בנוגע לחלוקת הסדרי השהות, הדריך את הילד לתקוף מילולית את העובדת הסוציאלית מטעם הרווחה ועוד.
כל מקרה לגופו
השימוש הנפוץ במכשירי האזנה נעשה כיום על-ידי הורים המודאגים מהטיפול בילד על-ידי מטפלת, גננת או סייעת, ובשנים האחרונות הוא הוכשר על-ידי הפרקליטות, במסגרת הניסיון להלחם במכת המדינה של התעללות בפעוטות במוסדות החינוך. בהנחיית פרקליט המדינה משנת 2018 נקבע כי במקרים בהם יש חשד ממשי להתעללות בחסר הישע, ניתן יהיה להבין מדוע הורה ינקוט פעולה כגון הקלטת סתר, ובמקרים אלה, "אפשר שקיומן של הגנות בדין או שיקולי עניין לציבור יצדיקו הימנעות מהעמדה לדין".
לגבי השימוש בהקלטות נקבע כי אם ההקלטה נעשתה רק של שיחות שהילד הוא צד להן, הן לא יוגדרו כהאזנת סתר, ולכן יתקבלו כראיה בבית המשפט.
הדין לגבי הורים גרושים, שמבצעים האזנות ללא ידיעת ההורה השני, הוא קצת שונה, מאחר שהחשש הוא דווקא הפוך - שההורה עושה שימוש בילד במסגרת מלחמת הגירושים, ולכן כל מקרה נבחן לנסיבותיו.
בשנת 2023 בית המשפט קיבל תביעת נזיקין שהגיש אב גרוש נגד אם, שהחביאה בבגדי הבת מכשיר האזנה בעת מפגשיו עימה, וקבע כי האם עברה על חוק הגנת הפרטיות, ולכן חויבה לשלם לאב פיצויים בסך של 12,000 שקל בנוסף להוצאות משפט בסך של 10,000 שקל.
"פגיעה באינטימיות שבין הורה לילדו"
גם במקרה שנדון בצפת, בית המשפט קבע כי על אף הדברים החמורים שעלו מההקלטות, "כאשר מדובר בסכסוך בין ההורים, ואין חשש לביצוע עבירה פלילית בקטין, או חשש מיידי לפגיעה ממשית בקטין ... אין מקום להתיר שימוש בקטינים לשם הטמנת מכשיר קשר, תוך פגיעה באינטימיות שבין הורה לילדו, לשם השגת ראיות להוכחת הסתה וקשיים בהתנהלות של הורה. במקרה האחרון קיימת חלופה ראויה לערוך בדיקה של מומחה למסוגלות הורית, במהלכה תיבחן האינטראקציה בין הקטינים - חלופה שהוצעה לאם במהלך השנים".
מאחר שהאם דורשת מזה שנים לערוך אבחון מסוגלות הורית לאב, אך מסרבת לשתף פעולה עם אבחון ועם הדרכה הורית עבור עצמה, בית המשפט פסק כי ההקלטות לא תשמשנה כראיה, והבקשה לצו הגנה נדחתה, תוך חיוב האם בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.
