אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר, ושאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: רפי קוץ, שלומי יוסף
עימות פנים-ממשלתי על סוגיית השכר בנמל אשדוד עלה על פסים אישיים, ובתוך כך חשף ויכוח אחר, מסורתי וותיק יותר, על הפרטת הנמל הממשלתי האחרון.
● האגף שמופקד על 20 מיליארד שקל בשנה במשרד התחבורה התרוקן מקצועית
● היא נחשבת לאחת מחברות התעופה החשובות בעולם. כשהפסיקה לטוס לישראל, קרה דבר מפתיע
חליפת מכתבים חריגה שהגיעה לידי גלובס מתארת ישיבת דירקטוריון בנמל שהתקיימה בחודש אפריל האחרון, ובה הועלו נושאים בעלי סיכון לנמל, ובהם האתגרים ביחסי העבודה ומחסור בצוותים עקב אי-זמינות עובדים. במקביל, ברשות החברות ביקשו מהדירקטוריון להקדיש דיון לנושא התייעלות השכר, לנוכח "אתגרי החברה אל מול התעצמות התחרות, קידום הליך ההנפקה והגברת אמון המשקיעים".
בתגובה לכך, יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר, פנה לרשות החברות וביקש לבטל את הבקשה לקיום דיון שכזה, מאחר שכבר התקיימו דיונים בנושא. "מכתבך והמניעים להוצאתו, על רקע דיונים שהתקיימו, ועיתוי משלוחו, תמוהים, שלא לומר יותר מכך", הגיב שניידר לנציג רשות החברות, תומר שרבף.
שניידר הזכיר כי הסכמי השכר מול העובדים נעשו באחריות רשות החברות הממשלתיות והממונה על השכר באוצר, וכי מדובר בהסכמים שנחתמו החל משנות ה-60. "מרחב שיקול הדעת של החברה בכל הנוגע להסכמי עבודה ולעלויות שכר עובדי החברה מצומצם ביותר. בשל מבנה השכר בחברה, כל מהלך כמעט כרוך בניהול מו"מ עם ההסתדרות לכריתתו של הסכם קיבוצי מיוחד, ומותנה באישורו אצל הממונה על השכר באוצר", הוא כתב.
"רב הנסתר על הגלוי"
שניידר הוסיף כי בשנים האחרונות נחתמו הסכמי הרפורמה בנמלים, שהטילו על הנמל הוצאות שכר רבות, כמו גם הסכמי פרישה מוקדמת בשל הסכמת המדינה לאמץ ולהחיל על חברת נמל אשדוד כל הסדר שיוסכם בין ההסתדרות לנמל חיפה (שכבר הופרט מאז). עוד הוסיף שניידר, שהנמל נאלץ לשלם סכומי כסף נוספים לעובדים, בעקבות הסכמי מסגרת שחתמה המדינה מול ההסתדרות, בעקבות דרישתו של הממונה על השכר במשרד האוצר.
"דומה שרב הנסתר על הגלוי במכתבך ובמניעים להוצאתו", כתב שניידר, והודיע כי יקיים דיון "שיצביע בדיוק על הגורמים האחראים לעלויות השכר".
על כך נשלח מכתב תגובה, הפעם מאפי מלכין, הממונה על השכר במשרד האוצר, והוא נשלח אל מנכ"ל נמל אשדוד. מלכין כתב בחריפות: "הצטערנו לקרוא את מכתבו של היו"ר, המעיד על ניסיונו להתנער מאחריות בנוגע לאתגר עמוק ומהותי המשפיע על חברת נמל אשדוד, איתנותה וכושר הישרדותה במשק התחרותי של נמלי הים בישראל". מלכין הוסיף, כי המסקנה שעולה מהמכתב "מעלה חשש לפער מקצועי משמעותי בעבודת הדירקטוריון, פער שאולי מסביר לא מעט מהבעיות שעימן מתמודד הנמל".
מלכין הבהיר במכתבו כי אין לממונה על השכר אפשרות לכפות על הנמל הסכמות, וכי הנמל פנה להרחיב את תוכנית הפרישה. לדבריו, תוכניות התייעלות נחתמו רק לאחר "התנגדותנו הנחרצת לתמורות האבסורדיות שהנמל ביקש לשלם", והסכם המסגרת הוא הזול ביותר שהיה בנמל. מלכין גינה את "הניסיון להתנער מאחריות ולהכפיש משרתי ציבור, וביניהם אנשי רשות החברות והממונה על השכר - לא פחות מהסטת דיון צינית ומביכה".
בתגובה לכך בנמל דחו את המכתב, בטענה שיש למען אותו ליושב הראש ולא למנכ"ל.
העימות הזה אינו הראשון מסוגו: מלכין כבר דחה את החלטת הדירקטוריון לשלם למשפחות של נופלים במלחמה מעבר לקבוע בדין לעובדי המדינה.
ואולם, הוויכוח החריג והקולני אינו עומד לבדו. זה תקופה שבמשרדי הממשלה וברשות החברות טוענים שנמל אשדוד אינו עומד בציפיות, עלויות השכר חונקות אותו, הוא אינו מקדיש מספיק לפריקת מטען כללי ואינו מוכן לתחרות. מנגד, בנמל מציינים דוחות כספיים יפים, הליכי התייעלות שונים ואת דירוגו במיקום התשיעי והגבוה במדד אמינות נמלים בינלאומיים.
סוחבים לכיוונים הפוכים
הפער העמוק מתחבר לגישה הפוכה ביחס לתוצאה הנדרשת: בעוד שבדירקטוריון הנמל מקדמים הנפקת מניות, וסבורים שהנמל הממשלתי האחרון הוא צורך אסטרטגי של המדינה, ברשות החברות סבורים שנדרשת הפרטה מלאה של הנמל, כדי להביא להתייעלות ולתחרות מול יתר הנמלים, שכולם פרטיים.
בין הצדדים מתקיים עימות מקביל על בקשת המדינה לבחון משיכת דיבידנד של כמעט מיליארד שקל מחברת נמל אשדוד, בעוד שהיא טוענת שהסמכות היא בידי הדירקטוריון, בשים לב לשיקוליה העסקיים של החברה למבחן הרווח וליכולת הפירעון. ברור שבמצב דברים כזה, שבו נמשכים דיבידנדים בשיא התחרות - האטרקטיביות של הנפקה יורדת משמעותית.
מנמל אשדוד נמסר בתגובה, כי "החברה מנהלת שיח מקצועי עם כלל הרגולטורים, ובכלל זה צוות הממונה על השכר באוצר. כל הסכמי השכר והתשלומים לעובדי החברה מאושרים על ידי הממונה על השכר באוצר, וזאת מהיותה של החברה חברה ממשלתית. בהתאם לכך, נדרש גם דירקטוריון החברה, בהכוונת הממונה ותוך עמידה בהנחיות שהועברו בכתב, להצטרף להסכם המסגרת שנחתם במגזר הציבורי, בעלות כוללת של כ-159 מיליון שקל, אשר תמומן במלואה על ידי החברה.