בימים האחרונים נראה שהציר שסביבו המערכת הפוליטית סובבת הוא גיוס החרדים. עד כדי כך הסוגייה בוערת - שלפי הדיווחים רה"מ בנימין נתניהו דחה בתחילת השבוע את טיסתו לארה"ב כדי לטפל בה.
● המשרוקית | האם חוק הגיוס של לפיד מ-2014 נפסל בבית המשפט העליון?
● הממונה על התקציבים תוקף את מתווה הגיוס: "לא יביא חיילים ויזיק לתעסוקה"
נראה שנקודת ההכרעה (לכאן או לכאן) הולכת ומתקרבת, אבל מה עומד על הפרק? נכון לכתיבת שורות אלה, נוסח הצעת החוק לא פורסם לציבור. מה שכן יש הוא "עקרונות", עליהם דיווחו אמצעי התקשורת. אומנם חלקם אמורים להיות עתידיים, אבל יש מספר עקרונות שאמורים להיכנס לתוקף מיד לאחר שהחוק יאושר בכנסת, וביניהם: התליית רישיון נהיגה ואי־אפשרות להוציא אחד עבור כל צעיר חרדי שמחויב בגיוס ולא גויס; ביטול סבסוד לימודים אקדמיים; וביטול העדפה מתקנת בשירות הציבורי. אבל עד כמה מדובר בסנקציות משמעותיות? ניסינו לעשות סדר.
מניעת רישיון נהיגה
כאמור, סנקציה אחת שמקודמת היא שגבר חרדי שלא יתגייס לא יוכל להנפיק רישיון נהיגה. אך עד כמה איסור הוצאת רישיונות ישפיע? כיום, הישיבות גבוהות החרדיות כבר אוסרות על בחורי ישיבה להוציא רישיון. כלומר, הסנקציה רק מעגנת בחוק את האיסור ומחזקת את עמדת הישיבות, שלפיה לבן ישיבה אסור להוציא רישיון נהיגה. אבל איך חקיקה שכזאת באמת תשפיע על הציבור החרדי?
לפי ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "אפשר להטיל ספק כמה זה ירתיע את החרדים. כבר כיום, רק לכחצי מהמשפחות החרדיות יש רכב פרטי, שמשרת את המטרות השוטפות של המשפחה". מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ל־2023 עולה כי כ־50% מהחרדים מעל גיל 20 מחזיקים ברישיון נהיגה, לעומת 82% מהמסורתיים, 83% מהדתיים ו־88% מהחילונים.
"מצד אחד, אפשר להגיד שהסנקציה הזו חסרת שיניים. מצד שני, ייתכן שהיא תיצור דווקא השפעה שלילית על ההשתלבות", רגב ממשיך. "כיום יש עלייה בשיעור ההשתלבות של חרדים בשוק העבודה, וכאשר זה קורה עולה גם הצורך ברכב פרטי. מניעת רישיון נהיגה או עיכוב הוצאתו עלולה, בטווח הבינוני־ארוך, לפגוע ברצון ויכולת של צעירים חרדים להשתלב בשוק העבודה. לכן התועלת בסנקציה הזו מוטלת בספק". בהתאם, בדו"ח הלמ"ס ניתן לראות שככל שמספר המחזיקים ברישיון במשק בית עולה, כך עולה גם ההכנסה.
סבסוד לימודים באקדמיה
עוד עניין הוא ביטול הסבסוד ללימודים גבוהים, אבל כמה החרדים פונים לשם? לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ל־2024, בשנה"ל תשפ"ד היו בישראל למעלה מ־17,400 סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, מתוכם כ־14,300 בתואר ראשון והשאר בתארים מתקדמים (בעיקר תואר שני). זה פי 4.5 ממה שהיה בשנה"ל תש"ע (בשילוב שני סוגי התארים).
"הסיבה המרכזית לעלייה היא שחרדים נכנסים יותר ויותר לעולם התעסוקה, ואז השאיפה לתעסוקה איכותית היא כמעט מתבקשת", מסביר ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "לפעמים זה נובע מסיבות פרקטיות, של משרות בהן תואר מעלה אוטומטית את השכר, ואז הולכים להשלמת תואר בחינוך, ולפעמים מדובר בעניין של הכשרה, לדוגמה אם רוצים לעבוד בעריכת דין. לצד זאת, המדינה בנתה את הפלטפורמה המתאימה, גם בדמות מסגרות ייעודיות לחרדים וגם תמיכה כספית".
אלא שהסנקציה לא תחול על 69% מהסטודנטים החרדים, שכן אלו סטודנטיות, ונכון לעכשיו אין כוונה להכריח את הנשים לשאת בעול הגיוס. עם זאת, מלאך מציע לא לזלזל: "הרבה תלוי באיך זה יעבוד. ההערכה היא ש־30% מהסטודנטים הגברים הם בני פחות מ־26, גיל הפטור משירות. אם החוק רלוונטי רק במקרה של אי־עמידה במכסות, אז הוא מסכן רק את אותם 30%. אבל אם הוא יחול על כל מי שלא שירתו בצבא, הוא מסכן 80% ואפילו יותר מהם. אז אכן עלולה להיות פגיעה בהשתלבות חרדים באקדמיה, בעיקר בצעירים שנוטים למקצועות ותעסוקה איכותית יותר".
חרדים בשירות הציבורי
סנקציה נוספת היא ביטול העדפה מתקנת בשירות הציבורי. על איזו העדפה מתקנת מדובר? בחוק שירות המדינה ובהחלטת ממשלה מ־2017 נקבע "יעד ייצוג הולם" לחברה החרדית (ולאוכלוסיות נוספות) - שעומד על 7% מקרב העובדים שנקלטים בשירות המדינה.
בפועל, לפי דו"ח הגיוון והייצוג בשירות המדינה שמפרסמת נציבות שירות המדינה, ב־2023 (השנה העדכנית ביותר עליה יש נתונים), העובדים החרדים שנקלטו מהווים 5.3% מתוך כלל הנקלטים בשירות המדינה - נמוך מהיעד של 7%.
במספרים מוחלטים, ב־2023, המספר הכולל של הנקלטים בשירות המדינה עמד על 12,185. כלומר, היעד לשנה זו הוא לגייס 853 עובדים חרדים לשירות המדינה. בסך הכל, ב־2023 בשירות המדינה עבדו 2,373 חרדים. כמה זה משמעותי לאוכלוסייה החרדית? באותה שנה, היו בסה"כ כ־407 אלף חרדים (גברים ונשים) בגילי העבודה העיקריים (25־66), מתוכם עבדו כ־281 אלף. קרי, התעסוקה בשירות המדינה היוותה פחות מאחוז מכלל החרדים בגילי העבודה (0.6%) או מהחרדים שכבר עובדים (0.8%).
לפי ד"ר מלאך, "ביטול ההעדפה המתקנת בשירות המדינה הוא פגיעה בשוליים, זה לא 'גיים צ'יינג'ר' מהותי". לדבריו, "רוב המועמדים החרדים שנקלטים לא עושים זאת דרך העדפה מתקנת, והמקרים שבהם אי אפשר היה להכריע בין שני מועמדים ומה שהיטה את הכף הוא עובדת היותו של אחד מהם חרדי, הם ככל הנראה זעומים. לכן, ההשפעה של ההעדפה המתקנת בשירות הציבורי היא אפסית".
האם זה יעבוד?
נשאלת השאלה אם הדבר ישיג את מטרתו המוצהרת: העלאת מספר המתגייסים החרדים. לא נתנבא כאן, אבל הרשינו לעצמנו לשאול. "לדעתי ההצעה הקיימת תגביר גיוס, אבל לא בדרך המיטבית", אומר מלאך. "החוק המוצע אומר שצריך להגיע למכסות גיוס, אך הוא לא מחייב אישית, ככה שמי שלא מתגייסים לא יהיו עבריינים לפיו. אז כיצד ניתן לבצע ענישה אישית? הייתי מתחיל בסנקציות אחרות, כמו תקציבי ישיבות, מעונות ודיור, ולא בסנקציות כאלו שלרוב פוגשות את החרדים בגיל מאוחר יותר, ולכן הן פחות אפקטיביות".
