גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מודל עזה יועתק? היוזמה שעשויה לסיים את הסכסוך בין המדינות החזקות בקווקז

ארמניה מאותתת לראשונה שתשקול את הקמת המסדרון היבשתי זנגזור, אשר מהווה סלע מחלוקת במשא ומתן לשלום בינה לבין אזרבייג'ן ● הפתרון שהוביל לפריצת הדרך: נוכחות קבע של קבלניות ביטחון אמריקאיות ● איראן, שהמסדרון מתוכנן לקום על גבולה, עלולה להתנגד

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, בשבוע שעבר / צילום: ap
נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, בשבוע שעבר / צילום: ap

מודל החברות הביטחוניות האמריקאיות שמופעל ברצועת עזה לטובת משימות הומניטריות עשוי לקדם פריצת דרך בתהליך השלום בין אזרבייג'ן לבין ארמניה. האחרונה הביעה את הסכמתה לשילוב גורמים אמריקאיים מסוג זה במסגרת מסדרון התחבורה והסחורות "זנגזור", שאזרבייג'ן דורשת להקים.

סכר הרנסנס מביא להחרפת המאבק האזורי בין אתיופיה ומצרים

אותו מסדרון מיועד לחבר בין אזרבייג'ן לבין הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן ששייכת לה, אך משום שארמניה נמצאת בתווך ביניהן נדרשת הסכמתה. גם איראן נכנסת לתמונה: לפי התוכניות, מסדרון זנגזור יחצה את הגבול בינה לבין ארמניה, באורך 44 קילומטרים, כך שבטהרן צפויים להביע מורת רוח מנוכחות הקבע האמריקאית.

מאז נפילת מסך הברזל מתרחש סכסוך עקוב מדם בין אזרבייג'ן לארמניה, בייחוד סביב האזור השנוי במחלוקת קרבאך שעל השליטה עליו נערכו שתי מלחמות, הראשונה ב־1994־1988, והשנייה בשנת 2020. בכל אחת מהן מיליוני איש הפכו לפליטים. בספטמבר 2023 פתחו האזרבייג'נים במבצע בזק שהשלים את שליטתם על חבל הארץ, ומאז הצדדים נמצאים במגעים מעל ומתחת לפני השטח, במטרה להביא להסדר קבע.

במסגרת זאת, נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן נועדו ביום חמישי האחרון באבו דאבי. מן הפגישה לא יצאו בשורות גדולות, אבל ניכר ממנה כי יש רצון הדדי במציאת פתרון קבע. בהצהרה משותפת שפורסמה, שתי המדינות הביעו את התחייבותן למשא ומתן הבילטרלי, תוך המשך "צעדים בוני אמון" מצד שני צדדים. אולם, ברור לכל כי בהיעדר הסכמה ארמנית להקמת מסדרון זנגזור בשטחם, אלייב לא ייתן אור ירוק להסכם שלום.

לאחר שנים של סירוב גורף, הבשורה המפתיעה על מודל של חברות אמריקאיות שמזכיר היטב את המתרחש ברצועת עזה, הגיעה מראיון שקיים שר החוץ הארמני, מנאטסקאן ספריאן, אצל "רדיו ליברטי". לדבריו, במהלך המו"מ דנו באפשרות של העברת השליטה במרחב לחברה חיצונית. "מתי קיבלה ירבאן הצעות אמריקאיות לפתוח את החסימה? קשה לנקוב בתאריך. אציין כי אם זה תואם את האינטרסים של ארמניה, אז ניתן לשקול זאת. כבר הצהרנו כי ברצוננו להגיע להסכם שלום".

נתיבי ההובלה היבשתיים צומחים בקצב מסחרר

להסכם שלום אזרבייג'ני־ארמני עשויות להיות השפעות מדיניות רחבות היקף. כך, בין השאר, ארמניה תשלים טרנספורמציה שנמשכת שנים, ותהפוך ממדינה פרו־רוסית לפרו־אמריקאית. כמו כן, הקמת מסדרון זנגזור על בסיס אמריקאי עשויה להקים נגדה את ידידתה הקרובה, איראן.

אזרבייג'ן, למשל, מספקת לישראל נפט דרך צינור BTC (באקו־טביליסי־ג'ייהאן), שמבצע עיקוף משמעותי של ארמניה בשל הסירוב למסדרון זנגזור. כמו כן, טורקיה שנמצאת מערבית לנחצ'יבאן עשויה להתקדם להסכם נורמליזציה משלה עם ארמניה, שצפויה להסכים לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים גם בהיעדר הכרה מצד אנקרה ברצח העם הארמני.

"ההתפתחויות בציר אזרבייג'ן־ארמניה מושפעות מתוצאות מבצע עם כלביא", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ולמדינות הטורקיות במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "איראן נחלשה בצורה משמעותית מאוד וארה"ב מפעילה לחץ על ארמניה, שמנסה לצאת מהציר עם איראן ורוסיה, ולשפר את יחסיה עם וושינגטון. עבור זה נדרשים ויתורים. הארמנים מבינים שאזרבייג'ן וטורקיה לא יוותרו על מסדרון זנגזור".

ברמה הבינלאומית - מסין ועד לאירופה - כשמביטים לעבר סוגיית מסדרון זנגזור, השיקולים הכלכליים לא נופלים מאלו המדיניים. הצמיחה הקבועה בתנועת סחורות מן המזרח לאירופה וכן מתקפות החות'ים בים האדום חידדו את הצורך בשיפור נתיבי הובלה יבשתיים, גם אם אלו יקרים יותר. מנתוני "ברית הרכבות האירופית" עולה, כי לאחר שתי שנות ירידה בהיקף תנועת הסחורות ברכבות מסין לאירופה ולהיפך, ב־2024 חל זינוק של 80.2% ל־380,434 TEU (יחידת המדידה מתחום ההובלה הימית, שמשקפת מכולת מטען באורך 20 רגל). חלק הארי מהעלייה נבע מהתנועה מסין שקפצה ב־130.8% ל־330,704 TEU.

קזחסטן זיהתה את ההזדמנות

מי שזיהו את ההזדמנות הן מדינות מרכז אסיה ככלל וקזחסטן בפרט, שהפנימו כי למיקומן יש חשיבות רבה - על אחת כמה וכמה בצל הבידוד של רוסיה מאז פלישתה לאוקראינה ב־2022. בעקבות זאת, המדינות הללו מפתחות את "המסדרון המרכזי", נתיב הובלת סחורות יבשתי־ימי משולב מסין, דרך קזחסטן, ומשם חוצה את הים הכספי לאזרבייג'ן. בדיוק בנקודה הזו מסבכת ארמניה את הסיפור: במקום שהנתיב ימשיך ישירות לטורקיה, נאלצים לשלוח את הסחורות צפונה לגיאורגיה. ממנה, הן נשלחות או בנתיב המסוכן של הים השחור (כתוצאה ממלחמת רוסיה־אוקראינה), או בנתיב היבשתי דרומה לטורקיה - ולאירופה.

לפי נתוני קזחסטן, ב־11 החודשים הראשונים של השנה שעברה חצו בנתיב הסחורות הטרנס־כספי (TITR) כ־4.1 מיליון טונות סחורה, עלייה של 63% ביחס לתקופה המקבילה. בה בעת, תנועת המכולות לבדה קפצה אקספוננציאלית בפי 2.6, והסתכמה ב־50,500 TEU. זהו רק נתיב אחד מבין כמה שהסינים שלחו בו סחורות, אבל ניכרת חשיבותו הגוברת, כשכל אחת מהמדינות בדרך גובות דמי מעבר. על כן, הארמנים מבינים כי אותם 44 ק"מ בלבד של מסדרון זנגזור מונעים מהם הכנסה שוטפת מובטחת, שרק צפויה לצמוח בשנים הקרובות.

"הארמנים מעוניינים לצאת מהבידוד שבו הם שרויים, במיוחד בעקבות השפעות המלחמה על איראן. ברגע שהאמריקאים יכולים לתת ביטחונות עבור הריבונות הארמנית, שזה חשוב מכל עבור ירבאן, נגמר הסיפור", מסכם ד"ר כהן ינרוג'ק. "עבור אזרבייג'ן, מסדרון זנגזור יהיה כתר הניצחון, משום שהוא ישבור את התלות באיראן וגיאורגיה כדי להגיע לטורקיה. מאזן הכוחות במרחב דרום הקווקז יישאר לטובת טורקיה ואזרבייג'ן, ופחות איראן".

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

וול סטריט ג'ורנל: טראמפ שוקל תקיפה מוגבלת באיראן, כדי לדחוף אותם לעסקה

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם