מודל החברות הביטחוניות האמריקאיות שמופעל ברצועת עזה לטובת משימות הומניטריות עשוי לקדם פריצת דרך בתהליך השלום בין אזרבייג'ן לבין ארמניה. האחרונה הביעה את הסכמתה לשילוב גורמים אמריקאיים מסוג זה במסגרת מסדרון התחבורה והסחורות "זנגזור", שאזרבייג'ן דורשת להקים.
● סכר הרנסנס מביא להחרפת המאבק האזורי בין אתיופיה ומצרים
אותו מסדרון מיועד לחבר בין אזרבייג'ן לבין הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן ששייכת לה, אך משום שארמניה נמצאת בתווך ביניהן נדרשת הסכמתה. גם איראן נכנסת לתמונה: לפי התוכניות, מסדרון זנגזור יחצה את הגבול בינה לבין ארמניה, באורך 44 קילומטרים, כך שבטהרן צפויים להביע מורת רוח מנוכחות הקבע האמריקאית.
מאז נפילת מסך הברזל מתרחש סכסוך עקוב מדם בין אזרבייג'ן לארמניה, בייחוד סביב האזור השנוי במחלוקת קרבאך שעל השליטה עליו נערכו שתי מלחמות, הראשונה ב־1994־1988, והשנייה בשנת 2020. בכל אחת מהן מיליוני איש הפכו לפליטים. בספטמבר 2023 פתחו האזרבייג'נים במבצע בזק שהשלים את שליטתם על חבל הארץ, ומאז הצדדים נמצאים במגעים מעל ומתחת לפני השטח, במטרה להביא להסדר קבע.
במסגרת זאת, נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן נועדו ביום חמישי האחרון באבו דאבי. מן הפגישה לא יצאו בשורות גדולות, אבל ניכר ממנה כי יש רצון הדדי במציאת פתרון קבע. בהצהרה משותפת שפורסמה, שתי המדינות הביעו את התחייבותן למשא ומתן הבילטרלי, תוך המשך "צעדים בוני אמון" מצד שני צדדים. אולם, ברור לכל כי בהיעדר הסכמה ארמנית להקמת מסדרון זנגזור בשטחם, אלייב לא ייתן אור ירוק להסכם שלום.
לאחר שנים של סירוב גורף, הבשורה המפתיעה על מודל של חברות אמריקאיות שמזכיר היטב את המתרחש ברצועת עזה, הגיעה מראיון שקיים שר החוץ הארמני, מנאטסקאן ספריאן, אצל "רדיו ליברטי". לדבריו, במהלך המו"מ דנו באפשרות של העברת השליטה במרחב לחברה חיצונית. "מתי קיבלה ירבאן הצעות אמריקאיות לפתוח את החסימה? קשה לנקוב בתאריך. אציין כי אם זה תואם את האינטרסים של ארמניה, אז ניתן לשקול זאת. כבר הצהרנו כי ברצוננו להגיע להסכם שלום".
נתיבי ההובלה היבשתיים צומחים בקצב מסחרר
להסכם שלום אזרבייג'ני־ארמני עשויות להיות השפעות מדיניות רחבות היקף. כך, בין השאר, ארמניה תשלים טרנספורמציה שנמשכת שנים, ותהפוך ממדינה פרו־רוסית לפרו־אמריקאית. כמו כן, הקמת מסדרון זנגזור על בסיס אמריקאי עשויה להקים נגדה את ידידתה הקרובה, איראן.
אזרבייג'ן, למשל, מספקת לישראל נפט דרך צינור BTC (באקו־טביליסי־ג'ייהאן), שמבצע עיקוף משמעותי של ארמניה בשל הסירוב למסדרון זנגזור. כמו כן, טורקיה שנמצאת מערבית לנחצ'יבאן עשויה להתקדם להסכם נורמליזציה משלה עם ארמניה, שצפויה להסכים לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים גם בהיעדר הכרה מצד אנקרה ברצח העם הארמני.
"ההתפתחויות בציר אזרבייג'ן־ארמניה מושפעות מתוצאות מבצע עם כלביא", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ולמדינות הטורקיות במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "איראן נחלשה בצורה משמעותית מאוד וארה"ב מפעילה לחץ על ארמניה, שמנסה לצאת מהציר עם איראן ורוסיה, ולשפר את יחסיה עם וושינגטון. עבור זה נדרשים ויתורים. הארמנים מבינים שאזרבייג'ן וטורקיה לא יוותרו על מסדרון זנגזור".
ברמה הבינלאומית - מסין ועד לאירופה - כשמביטים לעבר סוגיית מסדרון זנגזור, השיקולים הכלכליים לא נופלים מאלו המדיניים. הצמיחה הקבועה בתנועת סחורות מן המזרח לאירופה וכן מתקפות החות'ים בים האדום חידדו את הצורך בשיפור נתיבי הובלה יבשתיים, גם אם אלו יקרים יותר. מנתוני "ברית הרכבות האירופית" עולה, כי לאחר שתי שנות ירידה בהיקף תנועת הסחורות ברכבות מסין לאירופה ולהיפך, ב־2024 חל זינוק של 80.2% ל־380,434 TEU (יחידת המדידה מתחום ההובלה הימית, שמשקפת מכולת מטען באורך 20 רגל). חלק הארי מהעלייה נבע מהתנועה מסין שקפצה ב־130.8% ל־330,704 TEU.
קזחסטן זיהתה את ההזדמנות
מי שזיהו את ההזדמנות הן מדינות מרכז אסיה ככלל וקזחסטן בפרט, שהפנימו כי למיקומן יש חשיבות רבה - על אחת כמה וכמה בצל הבידוד של רוסיה מאז פלישתה לאוקראינה ב־2022. בעקבות זאת, המדינות הללו מפתחות את "המסדרון המרכזי", נתיב הובלת סחורות יבשתי־ימי משולב מסין, דרך קזחסטן, ומשם חוצה את הים הכספי לאזרבייג'ן. בדיוק בנקודה הזו מסבכת ארמניה את הסיפור: במקום שהנתיב ימשיך ישירות לטורקיה, נאלצים לשלוח את הסחורות צפונה לגיאורגיה. ממנה, הן נשלחות או בנתיב המסוכן של הים השחור (כתוצאה ממלחמת רוסיה־אוקראינה), או בנתיב היבשתי דרומה לטורקיה - ולאירופה.
לפי נתוני קזחסטן, ב־11 החודשים הראשונים של השנה שעברה חצו בנתיב הסחורות הטרנס־כספי (TITR) כ־4.1 מיליון טונות סחורה, עלייה של 63% ביחס לתקופה המקבילה. בה בעת, תנועת המכולות לבדה קפצה אקספוננציאלית בפי 2.6, והסתכמה ב־50,500 TEU. זהו רק נתיב אחד מבין כמה שהסינים שלחו בו סחורות, אבל ניכרת חשיבותו הגוברת, כשכל אחת מהמדינות בדרך גובות דמי מעבר. על כן, הארמנים מבינים כי אותם 44 ק"מ בלבד של מסדרון זנגזור מונעים מהם הכנסה שוטפת מובטחת, שרק צפויה לצמוח בשנים הקרובות.
"הארמנים מעוניינים לצאת מהבידוד שבו הם שרויים, במיוחד בעקבות השפעות המלחמה על איראן. ברגע שהאמריקאים יכולים לתת ביטחונות עבור הריבונות הארמנית, שזה חשוב מכל עבור ירבאן, נגמר הסיפור", מסכם ד"ר כהן ינרוג'ק. "עבור אזרבייג'ן, מסדרון זנגזור יהיה כתר הניצחון, משום שהוא ישבור את התלות באיראן וגיאורגיה כדי להגיע לטורקיה. מאזן הכוחות במרחב דרום הקווקז יישאר לטובת טורקיה ואזרבייג'ן, ופחות איראן".
