ילדיו ויורשיו של עו"ד יעקב וינרוט המנוח אומרים כי אם יעמוד בעינו פסק הבוררות המחייב אותם לשלם מאות מיליוני שקלים לאחים משה ומנדי גרטנר - המשמעות היא "פשיטת רגל של שבעה אנשים".
העיזבון והיורשים מבקשים מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את הפסק שנתן בחודש מאי הנשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, אותו ביקשו האחים גרטנר לאשר. החיוב הוא בסך 37.5 מיליון דולר, בתוספת ריבית ליבור + 4.5% לשנה מאז 2006; הערכות קודמות דיברו על 120 מיליון דולר.
● גרטנר נגד עיזבון וינרוט: כל מה שכדאי לדעת על פסק הבוררות והפיצוי הענק
● שגריר ארה"ב מייק האקבי הגיע לעדותו של נתניהו "כדי לראות מה קורה"
אורנשטיין קבע כי וינרוט נטל שלא כדין כספים שהפקידו בידיו האחים גרטנר, אותם אמור היה להעביר לשותפם-דאז ויריבם-היום דן גרטלר. הכספים אמורים היו להיות מושקעים בעסקיו של גרטלר, אך וינרוט טען כי הם מגיעים לו כדמי ייזום וכשכר-טרחה. אורנשטיין דחה מכל וכל גרסה זו.
האחים גרטנר תבעו בנוסף קרוב ל-500 מיליון דולר בטענה לנזקים ומצגי שווא, אך תביעה זו נדחתה. וינרוט טען כי הם חייבים לו עוד 60 מיליון דולר, אך גם תביעה זו נדחתה. אורנשטיין קבע הפרשי הצמדה גבוהים למשך כשני עשורים, כך שהחיוב בפועל של העיזבון מוערך בסכום כפול מזה הנומינלי.
"חיוב אישי דמיוני"
פסק הבוררות ניתן נגד אלמנתו של וינרוט, ג'יזל וינרוט, וילדיהם: יחיאל וינרוט, דב וינרוט, זאב וינרוט, שמואל וינרוט, אסתר עצמון וחנה לב - והם גם מי שמבקשים לבטל אותו. טענה מרכזית שלהם היא שהסכם הבוררות נחתם אך ורק בין וינרוט לבין גרטנר, ושהם הצטרפו להליך רק כדי לאפשר את ניהולו - בלא שנעשה שינוי כלשהו בהסכם הבוררות, בסמכותו של אורנשטיין, בהגדרת הסכסוך או בכתבי הטענות.
"למרות זאת, בפסק הבוררות הוטל על המבקשים חיוב אישי דמיוני בסך של מאות מיליוני שקלים, ביחד ולחוד - ללא קשר לגובה העיזבון (הנמוך לאין ערוך מסכום זה) וכל שכן לחלקו המוגבל של כל יורש בעיזבון שהותיר המנוח", נכתב בבקשה. "אם קביעה זו לא תבוטל, משמעותה המעשית תהיה המטת חורבן כלכלי על היורשים, משפחותיהם וכל התלויים בהם - עשרות אנשים - שלא ביצעו כל עוול, וכל 'חטאם' הוא שזכו להיכלל כיורשים בצוואתו של המנוח".
עוד הם טוענים: "קביעה מופרכת זו ניתנה בחוסר סמכות, בניגוד לדין, ללא כל נימוק, מבלי לאפשר ליורשים לטעון דבר בעניין, ותוצאותיה ההרסניות עבור היורשים בוודאי מנוגדות במובהק לתקנת הציבור".
לדבריהם, הבוררות עסקה אך ורק במישור היחסים בין וינרוט לגרטנר, ואורנשטיין לא הוסמך לעסוק - וממילא לא עסק - בנושא חבות היורשים, והם לא יכלו לטעון בנושא.
סתירה בין שני פסקי בוררות
טענה נוספת של היורשים היא שקביעותיו העובדתיות של אורנשטיין בבוררות בין וינרוט לבין גרטנר, עומדת בסתירה חזיתית לקביעותיו בבוררות בין גרטנר לגרטלר. בבוררות השנייה קבע אורנשטיין כי וינרוט העביר לגרטלר 20 מיליון דולר מתוך הכספים שהפקידו גרטנר בידיו - ואילו בבוררות הנוכחית הוא קבע כאמור כי הכספים לא הועברו, ולכן יש להשיבם לגרטנר.
לטענת היורשים, אורנשטיין התעלם מסתירה זו ומכך שקיים מעשה בית דין מול גרטנר, וקביעותיו הסותרות נוגדות אף הן את תקנת הציבור.
