מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון
מאז שנכנס לתפקיד במרץ האחרון, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם מוביל שינוי מהותי בקצב ובכוונות סביב הנפקת החברה הביטחונית הממשלתית הגדולה מכולן, התעשייה האווירית, בבורסה בת"א.
● חדשות ההייטק | זירת הלחימה הסודית במערכה האחרונה של ישראל מול איראן
● תשובה עוד לא קיבל את המפתחות בישראכרט וכבר מורווח בחצי מיליארד שקל
ברעם כינס השבוע את מנכ"לי ארבע החברות הגדולות, תע"א, אלביט, רפאל ותומר, לדיון הערכת מצב והפקת לקחים בעקבות מבצע עם כלביא. לגלובס נודע כי הוא ציין בפגישה את עמדתו החד־משמעית ולפיה הנפקת תע"א היא צעד נדרש, זאת נוכח ניסיון להגביל את המהלך בעיקר מצד המלמ"ב (הממונה על הביטחון) במשרדו.
גורמי הביטחון היו שמחים להנפקה מצומצמת, אבל היה זה ברעם שדחק בהם עד שהוסכם שיעור ההנפקה הנוכחי שעומד על 30%. באמצעות ההכנסות, הוא מעוניין להרחיב את כושר הייצור, המחקר והפיתוח של החברה ואת נוכחותה בדרום, וכן לאפשר לה לקנות חברות בנות.
בתוך שבועיים עד חודש צפויה להתכנס ישיבה מכרעת בהשתתפות מנכ"ל משרד הביטחון, החשב הכללי במשרד האוצר, ראש אגף התקציבים, הממונה על השכר, מנכ"ל תע"א בועז לוי ויו"ר ועד העובדים יאיר כץ. היעד: נייר מתווה סופי. מרגע זה, צפויים כיפופי ידיים בין משרדי הביטחון והאוצר - בניסיון למקסם רווחים.
השווי זינק פי 6
כ־15 אלף עובדי התעשייה האווירית צפויים לקבל מענק בגובה 60 אלף שקל כתוצאה מהמהלך שנראה ממשי יותר ויותר לאחר שנים של תוכניות ודיונים, מאחר שהנהלים קובעים כי 3% מהתמורה בהנפקה יוקצו לעובדים. במקביל, נבחן מודל תגמול נוסף בהובלת מנהל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון, שבמרכזו אופציות לעובדים שימומשו בכפוף לשווי החברה בתוך חמש שנים.
בשלב זה, שווי החברה מוערך ב־60־80 מיליארד שקל - בערך פי שישה מהערכת השווי שניתנה במכרז שבו נבחרו החתמים שהיו אמורים להוביל את ההנפקה ב־2021: פועלים אי.בי.אי, ברק קפיטל, לידר חיתום ודיסקונט קפיטל.
אמנם בשנה שעברה הסתיימו ההתקשרויות עם ארבעת החתמים, אך לאחרונה הוחלט להאריך את ההסכם עמם בכמה שנים נוספות. במקביל, אחד האתגרים המרכזיים במימוש ההנפקה הוא שער הדולר שירד ושחק, לפי הערכות, כ־10% משווי החברה בתוך כחודשיים. על מנת להבטיח ערך מירבי מההנפקה, אחת האפשרויות שנשקלות היא לבצע אותה בפעימות - כלומר, למכור מניות בהדרגה לאורך זמן, כדי להימנע ממצב שבו מחיר ההנפקה הראשונית יהיה נמוך מדי.
הפוליטיקה תקבע
נושא שעדיין מהווה סלע מחלוקת משמעותי הוא ייעוד הכסף. ברעם מעוניין שכל ההכנסות יופנו למערכת הביטחון, בעוד שהאוצר מעדיף להשתמש בהן לצמצום הבור בקופת המדינה. ואולם, לשני הצדדים יש אינטרס משותף: גם ברעם וגם האוצר היו שמחים להנפיק חלק גדול יותר מהחברה, ולא רק הם. גורם משמעותי שעדיין לא נמצא במגרש אך יצטרף בהמשך הוא ועד העובדים בהובלת יאיר כץ. מבחינת כץ אין התנגדות להנפקה מלאה - כיוון שלתעשייה האווירית אין תחרות מקומית ממשית, בניגוד למשל לנמל אשדוד. בנוסף, שחרור מוחלט מרגולציית הממונה על השכר במשרד האוצר יאפשר לוועד לתגמל עובדים מצטיינים באופן חופשי יותר.
דודי אמסלם, השר הממונה על החברות הממשלתיות שמשמש גם כיו"ר ועדת שרים להפרטה, מעוניין להוציא כמה שיותר חברות לשוק הפרטי, ולכן מבחינתו גם רפאל צריכה ללכת בדרך הזו, ואם ההנפקה של תע"א תתממש ותעמוד בציפיות של ברעם - הוא צפוי להאיץ גם את סוגיית רפאל. לפי שעה, הוא שומר על הקלפים קרוב לחזה.
לצד האינטרסים הביטחוניים, לברעם יש גם מניע פוליטי עקיף: שר הביטחון ישראל כ"ץ, שמינה אותו, עשוי לגרוף הישג משמעותי אם ההנפקה תצלח - רגע לפני פריימריז בליכוד. גורמים המעורים בתהליך מעריכים כי בציר הפוליטי, ישראל כ"ץ ממתין ליריית הפתיחה מצד יאיר כץ, שמחזיק בכוח פוליטי משמעותי בליכוד. כץ עשוי להביא את תמיכת המתפקדים שלו - בתנאי שהעובדים יאשרו את המתווה. כשהתנאים יבשילו, סביר שכץ יפנה לשר הביטחון לגיבוי.
מאגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר נמסר: "איננו מכירים שהתקבלה החלטה בנושא. אין אישור של כל הגורמים הרלוונטיים ובוודאי שאין שום סיכום על תנאים כאלו ואחרים לעובדים. לכשיתבהרו הדברים נדע להגיב בהתאם. לעניין הסרת פיקוח הממונה על השכר מהחברה, עמדתנו שונה מהמפורט בכתבה. הלוואי שסוגיית תגמול עובדים מצטיינים הייתה הבעיה בתעשייה האווירית".