רו''ח עופר מנירב / צילום: תמר מצפי
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, דחה היום (ה') את בקשתו של נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח עופר מנירב, לערער על הרשעתו המשמעתית ועל חומרת עונשו. מנירב הוא נשיא כבוד של לשכת רואי החשבון ופעיל מרכזי בה גם כיום, והוא גם מעורב בהליכים משפטיים רבים, בעיקר נגד רשות המסים.
● פסק הבוררות והסערה: מה הסיכוי של יורשי וינרוט לחמוק מתשלום של מאות מיליוני שקלים?
● חברת חוות הדגים מישראל שהוערכה בעבר בכמיליארד דולר מבקשת הסדר חוב
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נמרוד פלקס, קיבל במאי 2023 את ערעור משרד המשפטים והרשיע את מנירב בניגוד עניינים ובהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע. ועדת המשמעת במועצת רואי החשבון הטילה עליו התראה והשעיית רישיון על-תנאי לשלושה חודשים למשך שנה. פלקס דחה אשתקד את ערעורו של מנירב על חומרת העונש.
תקנות ניגוד העניינים החלות על רואה חשבון קובעות: "חזקה שרואה חשבון מבקר מצוי בניגוד עניינים או שנפגעה אי-תלותו במבוקר, אם הוא עסק או עוסק במהלך תקופת הביקורת, או בשנה שקדמה לה, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר או בפעולה כמפורט להלן... מתן חוות-דעת מומחה בענייני המבוקר במסגרת הליך משפטי, לרבות בוררות או גישור, למעט אם הוא מעיד על נתונים שידועים לו אגב עריכת הביקורת או תפקידו כרואה חשבון מבקר".
מנירב לא הכחיש שהגיש (תמורת תשלום) חוות-דעת מומחה במסגרת הליך משפטי, מטעם חברת דיאליט שהוא היה רואה החשבון המבקר שלה, בהליך מול אברהם הרר. הוא הכחיש את טענת היחידה לאכיפת דין משמעתי במשרד המשפטים, לפיה השתמש בחוות-הדעת גם בנתונים שנודעו לו שלא במסגרת הביקורת.
פלקס קבע כי הנטל היה על מנירב להוכיח שהשתמש רק במידע שעמד לרשותו כרואה החשבון המבקר של דיאליט. לדבריו, רואה חשבון מבקר רשאי אך ורק להעיד על הנתונים הידועים לו מעבודת הביקורת, ואין הוא רשאי למשל להתפלמס עם חוות-הדעת של הצד שכנגד, כפי שעשה מנירב, וברור שהוא עשה זאת תוך שימוש בנתונים שנודעו לו שלא אגב ביקורת דוחותיה של דיאליט.
"קביעה תקדימית וחריגה"
בבקשתו לערער טען מנירב כי פסק דינו של פלקס מהווה "קביעה תקדימית וחריגה בעלת השלכות רוחביות קשות על ציבור רואי החשבון במדינת ישראל", שכן למעלה ממחצית מהכנסותיהם - מקורן בעבודות שאינן ביקורת. לדבריו, משמעות פסק הדין היא שרואי החשבון לא יוכלו להגיש חוות-דעת, שכן נוצרה בו חזקה - שעליהם להפריך אותה - לפיה בכך הם משתמשים שלא כדין במידע שהגיע לידיעתם כמבקרים חיצוניים.
בדחותו את הבקשה כתב סולברג: "אכן, הפסיקה טרם נדרשה לשאלת פרשנותן של תקנות רואי חשבון והחזקות הקבועות בהן לצורך הרשעת רואה חשבון בעבירת משמעת. ברם, לא די בכך כדי להצדיק התערבות בית משפט זה ב'גלגול שלישי'. על המבקש להראות כי עניינו מעורר שאלה משפטית כללית, בעלת חשיבות עקרונית או השלכות רוחב".
פסק דינו של פלקס "מבהיר את לשונה הפשוטה של התקנה, באופן שעולה בקנה אחד עם תכלית התקנות, תוך יישומה על עניינו של המבקש. גם לא מצאתי יסוד לטענת המבקש שלפיה מדובר בפרשנות מרחיבה ומרחיקת לכת".
סולברג הוסיף: "אף אם אהיה נכון להניח כי עניינו של המבקש מעורר שאלה משפטית בעלת השלכות רוחב - לא שוכנעתי כי בשלה העת לדון בה בנסיבות העניין דנן. סבורני כי יש להעמיד במבחן הזמן את טענות המבקש, שלפיהן הפרשנות שהעניק בית המשפט המחוזי לתקנה 3(4) היא בבחינת גזירה שציבור רואי החשבון לא יכול לעמוד בה. לפיכך, אפשר שבית משפט זה יידרש לשאלה זו בעתיד, ככל שאכן תתעורר".
את מנירב ייצגו עורכי הדין ניר שוטסר ושגיא מור, ואת משרד המשפטים - עו"ד יהל דאר.