גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההודעה על אלפיים דירות חדשות מסמלת יותר מכל את המהפך שעובר על ירושלים

ירושלים דשדשה שנים מאחור בכל הקשור לנדל"ן, אך השנים האחרונות מצביעות על מהפך ● מנתוני סקר גלובס והתאחדות הקבלנים עולה כי בעיני רוב היזמים זו הרשות שאיתה הכי נוח לעבוד, ואת השינוי אפשר להרגיש גם בשטח ● האם נכונות הטענות שזה בא על חשבון התושבים?

ירושלים. העירייה המהירה והיעילה ביותר בקידום תוכניות בנייה / צילום: Shutterstock
ירושלים. העירייה המהירה והיעילה ביותר בקידום תוכניות בנייה / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר הכריז מינהל התכנון על אישור חמש תוכניות שונות לפינוי־בינוי ב"מתחם הנורית" שבשכונת קריית מנחם, בדרום־מערב ירושלים. לכאורה, הודעה אחת מתוך שלל הודעות שיוצאות כמעט מדי שבוע ממינהל התכנון ומעיריית ירושלים, על התקדמות במתחם התחדשות עירונית חדשה בעיר. אבל יש משהו דווקא בהודעה הזאת שמסמל כנראה יותר מכול את השינוי שעוברת העיר בשנים האחרונות: זהו אחד המתחמים המורכבים להתחדשות עירונית, אשר כולל חמישה תתי־מתחמים ודורש בין היתר שימוש בקרקעות משלימות כדי לאפשר היתכנות כלכלית - עבור 2,265 יחידות דיור (יח"ד) במקום 581 קיימות. כשמתחם כזה יוצא לדרך ומקבל אישור, זו נקודת ציון חשובה בכל קנה מידה.

16 מיליון שקל לדירה ללא ממ"ד: השכונות המבוקשות בישראל שאין בהן מיגון פרטי
253 קבלנים דירגו: הערים שבהן הם הכי אוהבים לעבוד

אם נסתכל על הנתונים הכלליים של עיר הבירה, נבין שאישור מתחם הנורית הוא עוד נדבך בתנופת הפיתוח שעוברת העיר בשנים האחרונות, ושעליה מצביעים גורמים רבים בענף. סקר שערך גלובס בקרב חברות בנייה, יזמים וקבלנים, בשיתוף התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מראה בין היתר כי עיריית ירושלים היא המהירה והיעילה ביותר בקידום תוכניות בנייה. גלובס יצא לבדוק: מה הוביל למהפך של ירושלים בקצבי העבודה, ולשביעות הרצון הגבוהה של היזמים העובדים מולה - בניגוד להרבה רשויות אחרות בישראל? נבחן זאת באמצעות ארבע נקודות מרכזיות.

1 עם נתונים אי־אפשר להתווכח

הקצב התחלות הבנייה בעיר התגבר משמעותית בתוך חמש שנים. כך למשל, אם ב־2020 החלה בעיר בנייתן של 2,564 יח"ד, ב־2023 המספר כבר הגיע ל־5,781 יח"ד. ב־2024 הקצב ירד מעט, ל־5,178 יח"ד, אך על פי נתוני הלמ"ס האחרונים, עבור התקופה שבין אפריל 2023 למרץ 2024, הקצב עלה מחדש - ל־6,296 יחידות דיור שהחלה בנייתן בעיר. מדובר בכמות גדולה פי שניים וחצי מכמות התחלות הבנייה בעיר לפני כחמש שנים, ובכמות הגבוהה ביותר בישראל - גם בהשוואה לתל אביב.

גם בהתחדשות העירונית התמונה דומה: ב־2024 אושרו בעיר 61 תוכניות פינוי־בינוי, כך על פי דוח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עם 12,695 יחידות דיור מוצעות - שוב, המספר הגבוה בארץ. במספרים המצטברים עד לסוף 2024 ירושלים ראשונה גם כן עם 35,128 יח"ד מוצעות ב־151 תוכניות. לשם השוואה, ב־2020 ירושלים דורגה רק רביעית מבין הערים בנתון זה, עם 10,153 יחידות דיור מוצעות בלבד - פחות משליש מהמספר בסוף 2024. עיריית ירושלים סיפקה גם היתרים ל־3,044 יח"ד בפינוי־בינוי ב־2024, ול־7,850 יח"ד עד היום, לאורך כל השנים, וגם כאן היא ראשונה בארץ.

באשר להתחדשות בניינית (התחדשות של בניין בודד), ירושלים שנייה מבחינת מספר ההיתרים ב־2024 - 58 היתרים ל־1,407 יח"ד. מתחילת דרכה של תמ"א 38 היא סיפקה היתרים ל־9,205 יח"ד בהתחדשות בניינית, מספר המציב אותה במקום הרביעי בארץ. יש לציין כי בתחום זה היא נמצאת הרחק מאחורי תל אביב (27,811 יח"ד בהיתרים), ורמת גן (16,464 יח"ד בהיתרים).

2 "מאוד דומה לוותמ"ל": השינוי בסדרי העבודה

השיפור במספרים, כמו שאפשר לראות, לא קרה בתוך יום אחד - אך משיחות שקיימנו עם גורמי מקצוע מהענף, המספרים הם לא מוקד העניין: הם הגיעו בעקבות שינוי בתפיסה, שהביא לשינוי בדרך שבה עובדת העירייה בפועל, ומשם לשיפור במספרים.

"השינוי התחיל ברגע שהוועדה המחוזית קבעה את מדיניות הבינוי לאורך צירי הרכבת הקלה", אומר עו"ד אבי פורטן, שותף מנהל וראש מחלקת תכנון ובנייה (משותף) במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי. "עד אז, בנייה של יותר מ־20 קומות נחשבה לאירוע בירושלים. מאז 30 קומות זה כבר הסטנדרט. פתאום ראו שאפשר לבנות בירושלים גם מגדלים, ומשם קבעו יעדים לפיתוח מואץ בעיר שאותו העירייה והוועדה מקדמות גם היום.

"הדבר הזה לא יכול היה להיעשות בלי תמיכת ראש העיר. שורה כאן 'רוח המפקד', ובתוספת רמת התיאום בין העירייה למחוזית, אפשר להבין למה הדברים מתקדמים מהר. עוד דבר שכדאי לזכור הוא שלוועדה המחוזית אין הרבה ערים להתמקד בהן, משום שבמחוז ירושלים יש רק עוד עיר גדולה אחת, בית שמש. המחוזית מתמקדת ב־80% מהזמן לדעתי בירושלים, ולכן העבודה שוטפת יותר".

רובע הכניסה לעיר. ''התקפה של מגדלים'' / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי

"ב־2007, כשיורם קרן היה מנכ"ל אפריקה ישראל, הוא החליט לקנות קרקעות בירושלים - והסתכלו עליו כמו על משוגע", מספרת מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, רונית אשד לוי. "באותן שנים כולם שאלו: 'מי מגיע לירושלים?'

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה התחדשות עירונית / צילום: ענבל מרמרי

"היום אין יזם אחד שלא מגיע לירושלים, כי העירייה מגויסת לעניין. זה דומה לעבודה של הוותמ"ל: שולחנות עגולים, לוחות זמנים קבועים שבהם אנחנו נפגשים אחת לשלושה חודשים עם ראש העיר משה ליאון, פעם בחודש עם מהנדס העיר יואל אבן ופעם בשבועיים עם אנשי אגף הרישוי. ברגע שהרשות כל כך מגויסת ופותרת חסמים שבמקום אחר מעכבים את התהליך בחודשים - הכול נראה אחרת. התהליך מאוד סדור, גם במסלול לאישור התוכנית וגם ברישוי, ואפילו לקראת האכלוס במקרה של פרויקט פינוי־בינוי. העירייה מנהלת את התהליך ולא נותנת לו להתפזר. היזמים משוועים לזה".

יואל אבן, מהנדס עיריית ירושלים / צילום: איל יצהר

"סוד ההצלחה הוא לא תקציבים ולא רפורמות", אומר יחיאל סגל, מנכ"ל ובעלי קבוצת בית ירושלמי (BY). "זו העיר שיש בה הכי הרבה מגבלות - מיעוט קרקעות, שימור ועוד - והיא הכי מצליחה, מקצועית ויעילה. אלו האנשים שעושים את ההבדל, כי כל היום הם עוסקים בקידום פרויקטים. משה ליאון שולח אליי אנשים כדי לשאול איך אפשר לשפר, לייעל, איפה הבעיות. העירייה רודפת אחרינו. יש לי 32 בקשות להיתר בעיר, והמשמעות של זה היא שיחת וידאו כמעט אחת לשבוע עם גורם בעירייה. אין את זה באף מקום אחר".

אבן מסביר איך התהליך קורה מאחורי הקלעים, ומגלה שבעירייה לא חוששים גם לנזוף ביזמים כשצריך: "אנחנו לוחצים על היזמים בטלפונים ובישיבות מעקב. עוד לפני שהתוכנית מאושרת הצוות יודע לפנות ליזמים, לקבוע פגישה בעירייה, לעשות ישיבה ראשונה שאנחנו יוזמים, להסדיר מראש לוחות זמנים ברורים, להסביר את הכללים ולהמשך הלאה - אל ישיבות המשך ומעקב צמוד.

"היו מקרים שבהם, בפרויקטים שראינו שלא מתקדמים, היזמים הגיעו לכאן לבירורים. הם צריכים לחשוב כל הזמן מה התחייבו לעשות ואם יש משימות שבהן לא עמדו בזמנים. הצוות שלי אפילו התערב במקרה שבו הייתה בעיה עם המימון הבנקאי, מול הגוף המממן עצמו. רק כך צולחים את הבירוקרטיה: בתהליכים האלה יכול להיות רצון גדול של העירייה לקדם דברים, אבל הוא עלול להתנפץ על סלעי הבירוקרטיה. צריך להתמודד, ליזום, לפתור חסמים, וזה מה שאנחנו עושים כל הזמן - פותרים חסמים ומאפשרים להליכים לקרות".

הקידום המהיר מתאפשר גם הודות לשיתוף פעולה טוב בין העירייה לוועדה המחוזית. אותה תוכנית במתחם הנורית שהזכרנו לעיל היא דוגמה "חמה מהתנור" לכך: בשל הקושי במימוש הקרקע המשלימה בפרויקט, אישרה המחוזית הגדלה של זכויות הבנייה במתחם, בכ־900 דירות, כדי להבטיח את כלכליות הפרויקט, ובהתאם הגדילה גם את התשתיות התומכות.

3 תנופת הפיתוח תפגע בתושבים ובערכי העיר?

אל מול תנופת הפיתוח העצומה ניצבים לא מעט תושבים אשר חוששים כי המגמה הזו תבוא על חשבון העיר עצמה, ועל חשבונם. אחת התוכניות שהפכה לסמל בהקשר זה היא בניית מגדל בגובה 40 קומות במתחם אפשטיין בעיר, שכבר זכה לכינוי "בורג' חליפה של ירושלים". מבחינת רבים מהתושבים זו תוכנית המסמלת את פריצת קו הרקיע הקיים של העיר, ואת שינוי אופייה בעקבות הפיתוח האדיר.

אחד הקולות הבולטים בנושא הוא עו"ד יוסי חביליו, סגן ראש העיר ירושלים. "אין מספיק הקפדה על הזכויות של התושבים", הוא טוען. "הוועדות השונות חושבות קודם כול על היזמים, במקום לחשוב על התושבים ועל הצביון של ירושלים. יש פה השתוללות לא מאוזנת.

"יש התקפה של מגדלים על העיר. יכול להיות שאין מנוס בבנייה לגובה, וגם ההתחדשות העירונית היא דבר טוב, אבל בסופו של דבר עדיין פוגעים בשטחים הירוקים בעיר. לא כל מקום מתאים למגדלים ולבנייה לגובה. אותו מגדל, ה'בורג' חליפה', נבנה על קרקע פנויה, אני לא רואה בו שום ערך לתושבים. ירושלים היא עיר מיוחדת, ובסופו של דבר לא יישאר ממנה שום ערך היסטורי. בעיניי, הדאגה היא בעיקר לרווח של היזמים. המחלקה החברתית קטנה מדי וחסרת שיניים. הוועדות לא בהכרח מתייחסות אליה. חייבים להגדיל אותה ולחזק אותה".

"אמנם ירושלים צפויה להיות בשנים הקרובות העיר הכי מרושתת מבחינת אמצעי תחבורה עתירי נוסעים, בזכות קווי הרק"ל המתוכננים, אבל צריך לשאול אם כל זה תואם את קצב הפיתוח", מוסיף עו"ד פורטן. "יש חשש שאל מול צמצום תקני החניה, שקורה באופן ארצי, התחבורה הציבורית עלולה לקרוס בשל הגידול העצום במספר התושבים הצפוי בעיר.

"כמו כן, אי־אפשר להתעלם מהעובדה ששני שלישים מתושבי העיר הם חרדים וערבים, שלא נוהגים לגור בבניינים גבוהים - והשאלה היא מי יגור בכל אותם מגדלים המתוכננים לקום בעיר? לפחות לגבי החרדים אני מעריך שבסופו של דבר זה ייפתר, אבל יש כאן אתגר עצום לעירייה".

מהנדס העיר אבן אומר בתגובה: "אני מכיר את הקולות האלה ויושב עם האנשים כל הזמן. הקולות האלה הולכים ויורדים, כי מתחילים להבין מה באמת אנחנו עושים. בעבר הייתה ביקורת רבה, אבל היום גם המתנגדים הגדולים ביותר באים ואומרים לי - כל הכבוד.

"הקמנו יחידה הממונה על איכות הבנייה ואיכות התכנון, יש לנו פרויקטור שכונתי לכל שכונה שמייצר תוכנית עבודה קדימה, על בסיס הפיתוח המתוכנן. ב־2031, כאשר כל קווי הרכבת הקלה יעבדו, אנשים יוכלו להגיע כמעט מכל שכונה לרכבות הקלות, ולהתנהל אחרת לגמרי. אזור התעסוקה שאנחנו מקימים בכניסה לעיר, ההתחדשות העירונית והמרכז העירוני ההיסטורי - יש פה סיפור אחר לגמרי, והפיתוח רק יעלה את איכות החיים, של כולם".

אבן מתייחס גם לחשש מהפגיעה בערכים ההיסטוריים של העיר: "ירושלים היא עיר גדולה ומאוד מגוונת, לכן אנחנו יכולים לייצר מדיניות לכל שכונה בנפרד. שכונות להתחדשות עירונית, עם בנייה גבוהה מבלי להתבייש; מול שכונות היסטוריות במרכז העיר, שנבנו לכל היותר עד ל־1948, אזורים היסטוריים שעליהם נשמור. כך אנחנו יכולים להגיע למצב שבו אנחנו בונים מגדלים בנקודה מסוימת על ציר יפו, בסמוך לרכבת הקלה, ו־20 מטר משם, בעומק השכונה, מתווכחים עם היזם גם על חצי קומה, ושומרים על בינוי של שתיים וחצי קומות. זה נכון גם לשטחים הירוקים. הזכות שלנו לבנות עוברת דרך הזכות שלנו לשמור על העיר הזאת".

"בדיוק בגלל הרצון שלא לפגוע באתרים המיועדים לשימור, בונים באינטנסיביות בהתחדשות עירונית", מוסיף סגל. "אולי לא פופולרי להגיד את זה בתור יזם, אבל אני מתנגד להפשרת קרקעות פנויות מסביב לעיר. בדיוק בשביל זה מקדמים התחדשות עירונית בתוך השכונות. אין הבדל בין 20 ל־40 קומות, ובין 30 ל־60 קומות. צריך לבנות הרבה איפה שאפשר".

4 איך "משכפלים" זאת לרשויות אחרות?

אחד האמצעים שבעזרתם הצליחה ירושלים ליצור את השינוי הוא הגדלת כוח האדם ברשות - נקודות התורפה של רוב הרשויות בישראל.

מאז נכנסו לתפקיד ראש העיר ליאון והמהנדס אבן, הוקם אגף חדש, אגף הפיתוח, ושתי מחלקות הפכו לאגפים - אגף רישוי ואגף פיקוח על הבנייה. העירייה זוכה מהמדינה לתקציבים גדולים למדי ביחס לערים אחרות, אך נראה כי זו לא הסיבה היחידה שמאפשרת ליישם את השינוי בתפיסה.

"בראש ובראשונה ההתגייסות והרצון של המערכת הם שקובעים את הטון", אומרת אשד לוי. "הרעיון של זירוז תהליכים, של פתירת חסמים ומציאת פתרונות פשוט צריך להיות מספיק חשוב לראש העיר. לצד זה, צריך לקבוע מדיניות עירונית אמיתית - ולעמוד מאחוריה. זה יוצר ודאות. מי שעומד איתן ומסביר את הרציונל, מצליח. כולם מתיישרים לפי זה. עוד חשוב לשמור על השיח יזם־דיירים־עירייה כך שיתקיים כל הזמן, ולקבוע לוחות זמנים ברורים. בעיריות אחרות זה פשוט לא קיים".

"הדרך לשכפל היא לשנות את ההתנהלות הכוללת, מהאדם הבכיר ביותר ועד לפקיד האחרון. מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח ושר הפנים משה ארבל צריכים לבוא אל ראשי ועדות התכנון ואל ראשי הערים ולהגיד להם שהיזם הוא לא האויב, הוא האיש שאנחנו רוצים שיצליח. הרוח חייבת להשתנות".

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

סערה בבריטניה: הנסיך לשעבר אנדרו נעצר במסגרת פרשת ג'פרי אפשטיין

על פי דיווח ב-BBC, אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לאפסטין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● על פי דיווחים ועדויות רבים, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד עבריין המין המורשע אפשטיין

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; המניה הקטנה בבורסה שמזנקת בכמעט 30%

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.2%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הנחות של 200 אלף שקל לדירות סטודנטים: כמה ביקוש יהיה למעונות בכפר סבא?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית