למרות המצב הביטחוני והפגיעה בתיירות הנכנסת, ענף המלונאות בישראל ממשיך לצמוח. יותר מ־1,000 חדרי מלון חדשים צפויים להתווסף בקרוב, ויזמים לא מהססים להשקיע גם בתקופה של חוסר ודאות.
לפי נתוני התאחדות המלונות, כיום קיימים בישראל כ־55 אלף חדרי מלון, מתוכם כ־3,000 אינם פעילים בגלל המצב הביטחוני שהביא לירידה משמעותית בתיירות הנכנסת. אולם במהלך השנה האחרונה, ובניגוד לכל הציפיות - יזמים רבים דווקא ראו את הפוטנציאל. לפי נתוני משרד התיירות, מתחילת שנת 2025 ועד היום נפתחו למעלה מ־700 חדרי לינה, חלקם במלונות חדשים וחלקם כתוספת למלונות קיימים.
תוספת החדרים המשמעותית ביותר מהתקופה האחרונה הייתה במלון דרומה מצפה רמון מקבוצת ישרוטל, שהוסיף 128 חדרים חדשים ביוני בהשקעה של כ־100 מיליון שקל. המלון נבנה כמעט מחדש על יסודותיו של פונדק רמון. ישרוטל התרחבה גם עם מלון איילה בקיבוץ אילת השחר, עם 147 חדרים.
בתחילת השנה נפתח לראשונה מלון במודיעין: קבוצת עזריאלי השכירה לרשת מלונות ג'ייקוב (Jacob) את כל שטחי המלון החדש שפתחו במרכז עזריאלי במודיעין, וכך נוספו 85 חדרים וסוויטות.
באפריל התווספו עוד 145 חדרים עם פתיחתו של מלון גימנסיה תל אביב של ישרוטל, בהשקעה של 200 מיליון שקל. ביוני, רשת C-HOTELS הוסיפה עוד 30 חדרים בזכות שיפוץ מקיף של מלון אחוזת אסיינדה ביער, בהשקעה של כ־35 מיליון שקל.
רשת פתאל השיקה לאחרונה את מלון באזאר בשדרות ירושלים ביפו, לאחר השקעה של למעלה מ־90 מיליון שקל. גם לאונרדו פלאזה בוטיק חיפה התרחב עם תוספת של 43 חדרים.
לפני כחודשיים נפתח מלון נוצ'ה בירושלים ובכך נוספו בעיר 90 חדרים, מלון סינרג'י בנתניה הוסיף 50 חדרים, ומלון אלמרה בבת ים הוסיף 70 חדרים בעיר.
בהמשך השנה, רשת ישראל קנדה מלונות תגדל עם עוד 158 חדרים עם התווספות מלון איסלה בראון באילת בתחילת חודש ספטמבר. ישרוטל צפויה לפתוח בהמשך את מלון קיימא בים המלח שיכלול 44 סוויטות, ואת מלון דיזנגוף 99 בתל אביב שייפתח בנובמבר ויכלול 122 חדרים.
לפי נתוני התאחדות המלונות, ההערכה היא כי בקרוב יתווספו 1,500 חדרים נוספים: קבוצת אמפא בונה מלון בוטיק בן 34 חדרים ו־10 סוויטות ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, ובמקביל יוזמת מלון נוסף בחוף דור בשיתוף האחים נקש, הכולל כ־70 חדרים.
מלונות לנוקס מקימים שני בתי מלון בקיבוץ נווה ים שבחוף הכרמל, עם סך של 240 חדרים, וכן מקדמים פרויקטים נוספים בהרצליה, בערבה ובתל אביב. החברה לפיתוח קיסריה מתכננת הקמה של מלון חדש באזור מתחם הגולף, וחברת D.N.SENCE בונה מלון בן 50 חדרים בכפר האמנים עין הוד. גם מלון נחשולים נמצא כעת בתהליך הרחבה.
המדינה נותנת מענקים, זה לא מספיק
המשקיעים יודעים שאת פירות ההשקעות של היום, הם יראו בעתיד. זאת בגלל פרק הזמן הארוך שלוקח לבנות מלון בישראל - היזמים אינם בוחנים את המצב היום אלא לטווח הארוך, ובכך מביעים אמון בפוטנציאל המלונאות בישראל.
מנהלת ההשקעות במשרד התיירות נותנת מדי שנה מענקים בשיעור של עד 20% מגובה ההשקעה ליזמים המקימים בתי מלון - מלבד בערים תל אביב והרצליה. הסיבה לכך היא שעדיין חסרים חדרי מלון בישראל, ויוקר המלונות כאן הוא מהגבוהים בעולם.
איך זה עובד בפועל? המענקים משולמים באופן מדורג לפי קצב התקדמות הפרויקט. בשנת 2024, משרד התיירות אישר מענקים ל־27 פרויקטים להקמה ולהרחבה של מלונות, שהוסיפו יותר מ־2,700 חדרי לינה. בסך־הכול המשרד אישר מענקים ליזמים בסכום של 82.5 מיליון שקל, בהיקף השקעה כולל מצד היזמים בסכום של 412,331 מיליון שקל.
שר התיירות, הבינוי והשיכון חיים כץ מסר: "היזמים מביעים אמון בתעשיית התיירות בישראל, ולמרות המלחמה, רק מתחילת השנה נפתחו כבר יותר מ־500 חדרים. הצפי הוא לפתיחת למעלה מ־1,000 נוספים בשנה הקרובה.
"היעד האסטרטגי שהצבתי לשנת 2030 הוא שבעה מיליון תיירים. כדי לממשו, נדרשים לנו עוד אלפי חדרי מלון. במטרה לזרז את קצב הבינוי, יזמתי מהלך להסדרת עירוב שימושים של עד 49% במגרש בייעוד מלונאי. השינוי יגדיל את הוודאות והכדאיות הכלכלית ליזמים, תוך שימור עתודות ואיזון תכנוני. זאת, במקביל למתן מענקים וליווי ליזמים".
הגדולים מצליחים לפרוח, הקטנים קורסים
ירון מלול, שמאי מקרקעין, מציין כי למרות המענקים, הקמת מלון בישראל היא משימה מורכבת. לדבריו, "יש שוק שחקנים מצומצם מאוד בענף המלונאות. לבנות מלון זאת עבודה קשה יותר מכל פרויקט נדלני, צריך לנהל את זה יזם־על, ואין קבלן שיודע לעשות הכול ביחד. זה תחום מיומנות מאוד מהותי שכולל היקפים אדירים של כסף. משרד התיירות אומנם נותן מענקים, אבל במקרים רבים זה לא מספיק כדי שהמלון יחזיק את השנים הקשות של ההתחלה".
מאז משבר הקורונה, ובוודאי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בענף המלונאות מדווחים על מגמה ברורה: הרשתות הגדולות ממשיכות לבנות ולהתרחב, בעוד המלונות הקטנים מתקשים לשרוד.
מלונות בוטיק שאינם שייכים לרשתות או לאנשי עסקים מתדרדרים עד לכדי סגירה, בעיקר בערים שתלויות בתיירות נכנסת כמו נצרת, נתניה, תל אביב וירושלים. אם השמיים ייפתחו, והישראלים ישובו לנפוש בחו"ל, המלונות המקומיים עלולים להתקשות למלא את החדרים אם תיירים מחו"ל לא יחזרו לישראל.
סיון דטאוקר, מנכ"לית התאחדות המלונות, מדגישה כי "דווקא המלונות הקטנים והעצמאיים, שמהווים כ־40% מסך החדרים בישראל ומקור תעסוקה משמעותי בפריפריה, נמצאים בסכנת הישרדות ממשית. מדובר בגופים שמחזיקים את הכלכלה המקומית, מחזקים את המרקם החברתי, והם גם בסיס לתיירות תחרותית ונגישה לציבור הרחב. המדינה צריכה לנקוט צעדים לשימורם ולתמיכתם, וזאת כדי שהמשק לא ישלם מחיר כבד".
רשתות כמו מלונות דן, שאינן נהנות מהכנסות מתיירות חוץ, נפגעות אף הן. למשל, בדיווח לבורסה בעקבות מבצע "עם כלביא", עדכנה דן על ירידה חדה בתפוסה, ביטולים ואי־קבלת הזמנות חדשות. החברה סגרה כמחצית ממלונותיה, הוציאה את רוב עובדיה לחופשה, והעריכה כי ההשפעה השלילית תימשך גם לאחר סיום המבצע.
