רשות האכיפה והגבייה - לשכת ההוצאה לפועל תל אביב / צילום: איל יצהר
שוב זה קורה: עורך דין הגיש בקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ בשם לקוחו, חייב בהוצאה לפועל, תוך שהוא מסתמך על סעיף חוק לא קיים. רשם ההוצאה לפועל, אריאל לנגה, דחה את בקשת החייב לביטול הצו, תוך שהוא מתריע על הסכנות בשימוש לא מבוקר בכלי בינה מלאכותית בהליכים משפטיים.
● קליפורניה קבעה כללים, ישראל בדרך: כך יתמודדו בתי המשפט עם ה-AI
● עורכת דין הסתמכה על 36 פסקי דין שכלל לא פורסמו? זה "רק קצה הקרחון"
"ההפניה לסעיף שאינו קיים, כמו ההפניה לתאריך תיקון חוק שאינו נכון או הציטוט שאינו אלא למעשה פרי הדמיון, מעלה חשש, שלא לומר חשד, שבעריכת הבקשה נעשה שימוש לא מבוקר בתוכנת בינה מלאכותית, ושימוש זה הוא שהביא לכלל טעות והטעיה", כתב הרשם. הוא הוסיף כי "השימוש בתוכנות בינה מלאכותית לשימוש משפטי מקצועי צריך להיעשות בשום שכל, בזהירות מתבקשת, מבלי לדלג על אימות ובדיקה הכרחיים".
בחודשים האחרונים נחשפים פעם אחר פעם מקרים שבהם שימוש בכלי בינה מלאכותית הוליד טעויות ושגיאות משפטיות. עורכי דין נתפסו מסתמכים על עשרות פסקי דין או סעיפי חקיקה שמתאימים בדיוק מושלם לטיעון שלהם, אך התברר כי אינם קיימים כלל, והם פרי דמיונו של כלי ה-AI שבו השתמשו.
השבוע זה קרה שוב כאשר עורך דין מהסיוע המשפטי שייצג חייב בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה שלו מהארץ, טען בבקשה כי סעיף 66א(א1) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי "לא ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לעיכוב יציאתו של חייב מן הארץ בשל חובו, אם סכום החוב הוא פחות מ-400 אלף שקלים חדשים, אלא אם כן מצא כי קיימות נסיבות מיוחדת המצדיקות זאת".
לא ניתן "למסור המושכות" ל-AI
ואולם הרשם לנגה לא הצליח למצוא את סעיף החקיקה המצוטט. "חיפשתי אחר תת-סעיף 66א(א1) לחוק ולא מצאתיו, תרתי אחר ההסדר בחוק שציטט בא-כוח החייב בבקשתו ולא איתרתיו, היכן ההוראה המצוטטת מסתתרת, איה היא", כתב הרשם בהחלטה.
הסייג שכן קיים בסעיף 66א לחוק לגבי הטלת הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ על החייב, קבוע בסעיף קטן 66א(2) שלפיו "הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו".
בנסיבות, ציין הרשם לנגה, כי "דומה כי הטכנולוגיה טרם בשלה דיה, ואין להסתמך (עדיין לפחות) על תוצאות ומסקנות משפטיות שהיא מנפיקה, ודאי שלא בצורה 'עיוורת'. עוד נדרש מאמץ אנושי וידע מקצועי לאדם העוסק בעריכת הדין".
הרשם הוסיף כי "אין לצפות לסיוע שיבוא מן החוץ לקושיות משפטיות ולהכרעות שיפוטיות, רחוק מכך. לעת עתה לא ניתן להתיר את 'הרסן', ואין למסור את 'המושכות' לבינה המלאכותית - כלי מסייע טוב ככל שיהיה, הוא רק כלי מסייע. הבינה המלאכותית לא יודעת 'לרעות בשדות המשפט', לבור המוץ מן הברון ולחלץ בהכרח תשובות נכונות ומדויקות.
עוד ציין הרשם כי "על-מנת ללבן ולהכריע בסוגיות משפטיות, נדרשת לא אחת התייחסות לפן הערכי, ובמקרים כאלה אין די במעשי מכונה".
מטרת הנסיעה לא הוסברה
לגופו של עניין, בקשת החייב נדחתה , בין היתר משלא צורף תצהיר כנדרש בחוק, לא הוצעה ערובה להבטחת החזרה לארץ או לתשלום החוב, ולא נמסרו פרטים מהותיים בנוגע לנסיעה, בהם הסבר מה מטרת הנסיעה לחו"ל והאם מדובר בנסיעה חיוניות.
"בהיעדר פרטים אלה עולה חשש שהחייב יעדיף לנפוש בחו"ל במקום לסלק את חובו", ציין הרשם בהחלטה.