הסדר החוב בקרן הגשמה, הכולל פטור מתביעות נגד מנהליה, יוצא לדרך: בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר השבוע את ההסדר שגיבשו הנאמנים שמונו לקרן, עו"ד ניצה פוזנר ורו"ח גבי טרבלסי.
השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מתחה ביקורת על תרומתם להסדר של מייסדי הקרן ומנהליה, אבי כץ וחנן שמש, שאמורים לשלם במסגרת ההסדר 350 אלף שקל: "התרומה האישית של נושאי המשרה אינה מן המשופרות", כתבה.
● בדרך לתספורת בקרן הנדל"ן שקרסה: מחלוקת לגבי הפטור מתביעות למנהליה
לפי ההסדר, שאושר במאי האחרון על-ידי למעלה מ-75% מהנושים של קרן הגשמה, חברת הביטוח איילון - שביטחה את החברות בקבוצה ואת נושאי המשרה - תשלם 16 מיליון שקל מתוך הפוליסות.
מכירה של נכסים ועודפים שנותרו בקופה צפויה, לפי הערכות, להניב כמה מיליוני שקלים נוספים, בעוד שההיקף הכולל של תביעות החוב שהוגשו לנאמנים מגיע ל-460 מיליון שקל.
משכך, לנושים צפויה ככל הנראה "תספורת" של מעל 90% מהחוב. עם זאת, רוב הנושים העדיפו כאמור את ההסדר על פני פירוק החברה.
"הרע במיעוטו"
השופטת וינברג-נוטוביץ כתבה בהחלטתה כי "מרבית הנושים, המצויים בעמדה טובה יותר להעריך אם תוכנית השיקום מיטיבה עימם אם לאו, בחרו להצביע בעד התוכנית, ככל הנראה בבחינת הרע במיעוטו. הנושים הם שנושאים בסיכון הכלכלי בתוכנית השיקום, ויש לכבד את רצונם, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המצדיקות את התערבותו של בית המשפט בשיקול-דעת הנושים - דבר שלא הוכח בענייננו".
המחלוקת המרכזית סביב ההסדר נגעה לפטור מתביעות שאמורים לקבל כץ ושמש, ואיתם חברת הביטוח והמפקחים על הקרן. לפי סעיף הפטור, הנושים לא יהיו רשאים להגיש תביעות נגד כל אלה, והתביעות הקיימות יסולקו. בתמורה, כץ ושמש יוותרו על מניותיהם, על תביעות חוב כלפי הגשמה בגין הלוואות בעלים ותשלום מהביטוח ועל החזרי השקעה בפרויקטים של הקרן. ביחד עם המפקחים, הם יזרימו כאמור 350 אלף שקל לקופה. איילון, מצידה, תוותר על חוב של 50 מיליון שקל כלפיה - לצד תשלום 16 מיליון שקל.
"הנאמנים הדגישו והבהירו כי הם ערכו חקירות ובדיקות של נושאי המשרה, לרבות מצבם הפיננסי; כי ניהלו משא-ומתן ממושך עם המבטחים, תוך בחינת הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהול התביעות נגד נושאי המשרה ושומרי הסף; וכי המלצתם לאשר את התוכנית ניתנה לאחר ביצוע כל הבדיקות הנדרשות", כתבה השופטת לגבי אישור הפטור מתביעות.
עוד נכתב בהחלטה כי "הנושים המתנגדים לא הוכיחו כי קיימת חלופה טובה יותר מזו המוצעת בתוכנית השיקום, כאשר יש לזכור בהקשר זה כי אין בידי הנושים פסק דין נגד נושאי המשרה ושומרי הסף, אלא תביעות תלויות ועומדות בלבד בעילות להטלת אחריות אישית, כשלדברי הנאמנים, אין-ספור תביעות נגד נושאי המשרה נמחקו".
משכך, ציינה השופטת, "במצב דברים זה, עולים ספקות באשר לסיכויי התביעות שהוגשו, וכפועל יוצא, ביחס ליכולת הנושים לגבות כספים מהמבטחים".
בית המשפט הדגיש לגבי הפטור מתביעות כי "מתן הפטר עומד בבסיס כל תוכנית לשיקום כלכלי, ולמעשה, כל תוכנית לשיקום כלכלי מביאה מעצם טיבה למחיקת תביעות והליכים משפטיים". השופטת הוסיפה כי המענה לנושים ניתן במסגרת הסדר החוב.
הערכה: העליון לא יתערב
קרן הגשמה, שהוקמה על-ידי כץ, שמש ושותפים נוספים בשנת 2009, היטיבה לזהות צורך של משקיעים בעלי הון פנוי לייצר לעצמם תשואות גבוהות בעולם של ריביות אפסיות ששרר באותה תקופה, והציעה להם לקחת חלק בהשקעות יזמיות בתחום הנדל"ן. הקרן גייסה בסך-הכול כ-3 מיליארד שקל מאלפי משקיעים פרטיים, וביצעה כ-300 השקעות בפרויקטי נדל"ן בישראל, בארה"ב ובאירופה.
לאחר מספר שנים השקעות מוצלחות ותשואות גבוהות שהציגה למשקיעים, התהפכה התמונה, ושמה של הקרן עלה לכותרות בעיקר בקשר לתביעות שהוגשו נגדה על-ידי משקיעים בגין הפסדים שנגרמו להם. במאי 2023 פנתה הקרן לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים ופתיחה בהליכים לגיבוש הסדר חוב.
לגלובס נודע כי חלק מהנושים שוקלים לערער לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי לאשר את ההסדר. מנגד, אחרים מעריכים כי הסיכוי להתערבות העליון אינו גבוה.
"למרות שלדעתי היה על בית המשפט להתערב בעניין, אני לא חושב שהעליון ישנה מההחלטה כשיש הסכמת רוב משקיעים להסדר", אומר עו"ד עומר נירהוד, שייצג משקיעים בקרן הגשמה.
נירהוד טוען כי בית המשפט המחוזי "לא עשה מלאכתו נאמנה", אך מכיוון שרוב המשקיעים שייצג תמכו בהסדר, בעוד שרק חלק התנגדו - אין בכוונתו לערער.
