גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק בהדרת הנשים: הממשלה לא עומדת במשימות

ההחלטה של הממשלה להיאבק בתופעת הדרת הנשים לא הייתה משהו חד־פעמי ● אך רוב ההחלטות לא יושמו, והמציאות משקפת מגמה הפוכה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי מניעת הדרת נשים

שלט שמרחיק נשים ממקום שמיועד לגברים / צילום: Shutterstock
שלט שמרחיק נשים ממקום שמיועד לגברים / צילום: Shutterstock

המשבר הפוליטי הנוכחי עם הסיעות החרדיות מספק לחברה הישראלית הזדמנות להתבונן לתוך סוגיות עומק של יחסי דת ומדינה בישראל. אחד הנושאים הבולטים ביותר במישור הזה הוא הימצאותן של נשים בספירה הציבורית: באוטובוסים, באקדמיה, בתרבות, במקומות העבודה, בפוליטיקה - ובכל מקום, בעצם.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

כאן עולה המושג: "הדרת נשים". זו, כדאי להזכיר, תופעה בלתי חוקית, הפוגעת בזכויות לשוויון, חירות וכבוד. תופעה חברתית ותרבותית זו חולשת על תחומים רבים בחיים הציבוריים. הדוגמאות לכך מגוונות, החל ממתן שירותים ציבוריים מסוימים תוך הפרדה בין נשים לגברים ועד השחתת מודעות פרסום עם דמויות נשים.

ב־2011 הדבר קיבל ביטוי מפורש בדין הישראלי. בג"ץ, באופן חסר תקדים, הוציא פסיקה חד משמעית שאוסרת על מפעילי תחבורה ציבורית לכפות הפרדה מגדרית באוטובוסים - וקבעה שנשים רשאיות לשבת בכל מקום.

ואולם, במקביל התעצמה גם מגמת הנגד שהרחיקה נשים מהחיים הציבוריים: במקרים מסוימים נאסר על נשים לשאת דברי הספד בבתי העלמין, הושחתו שלטי חוצות, נמנע מתן שירות רפואי מטעמי צניעות - וגם היו ניסיונות לייצר הפרדה בין גברים ונשים על ידי ייחוד מדרכות נפרדות.

המגמה הזאת ממשיכה כיום באמצעות הכנסת, כאשר בימים אלה מקודמת חקיקה שתעגן את ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי. כך, למשל, הדרישה להכיל מסגרות לימוד נפרדות באקדמיה והרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לשיפוט בתחומים אזרחיים.

החלטה אחר החלטה

על הרקע הזה, בדצמבר 2011 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 4052 בנושא: "הדרת נשים מן המרחב הציבורי". במסגרת החלטה זו הוקם צוות בין משרדי שהציע לממשלה דרכים ופתרונות להתמודדות עם תופעת הדרת נשים מן המרחב הציבורי.

חודשיים טרם הגשת דו"ח הצוות הבין משרדי, מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז עו"ד יהודה וינשטיין צוות בראשות המשנה שלו, עו"ד שרית דנה. מטרת הצוות הייתה לדון במניעת הדרת נשים במרחב הציבורי, והוטל עליו לבחון את ההיבטים המשפטיים של כמה ביטויים עיקריים של תופעה זו, לגבש המלצות לטיפול בהם במישור המשפטי ולחוות דעתו בשאלת הצורך בתיקוני חקיקה.

הצוות מצא שבמצבים שהונחו בפניו, אין שוני רלוונטי המצדיק הפרדה בין נשים וגברים ואין יחס ראוי בין עוצמת הפגיעה בזכויות היסוד החוקתיות לבין מידת התועלת החברתית המושגת. לאור זאת, קבע הצוות שחל איסור בדין על רשות שלטונית להנהיג הפרדה בין גברים לנשים, או להיות מעורבת, במישרין או בעקיפין, בקיומה של הפרדה שכזו. על כל אחת מהרשויות הציבוריות הנוגעות בדבר לפעול במהירות להפסקת ביטויי ההפרדה בתחום אחריותה.

עברו קצת יותר משנתיים, ובמרץ 2014 התקבלה עוד החלטה ממשלה (מספר 1526) שעסקה גם היא ב"מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי". בהחלטה, הצהירה הממשלה כי היא מכירה בכך שתופעת הדרת נשים במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים, ואי לכך, מחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה.

במסגרת ההחלטה הוטל על השרים הרלוונטיים להגיש עדכון לממשלה תוך 90 ימים בדבר הפעולות שננקטו בעניין - ושוריין תאריך בלו"ז לקיום ישיבת מעקב. במקביל, היועמ"ש וינשטיין מינה את עו"ד דינה זילבר, המשנה שלו, כמי שתהיה אחראית על היישום. מיד עם קבלת המינוי, כינסה זילבר סבב ישיבות מרתוני עם כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, במטרה לקבל דיווח עדכני על סטטוס ביצוע המשימות.

זילבר ריכזה בדוחות שנתיים עד לשנת 2022 את הפעולות השנתיות שנעשו על מנת לקדם את מטרות החלטת הממשלה. בדו"ח האחרון, למשל, התמקדו המשרדים בסוגיות ההפרדה המגדרית במסגרות אקדמיות, הצבתם של "שלטי צניעות", פרסומים ממשלתיים בתקשורת החרדית והפרדה מגדרית במקומות רחצה ציבוריים.

המתנה לקווי טלפון

הפעם, בחינת היישום שלנו במוניטור תתמקד ב־5 סעיפים אופרטיביים בהחלטה מ־2011 ובשני תתי סעיפים נוספים בהחלטה מ־2014. בתמונה הכוללת, רוב הסעיפים לא יושמו כלל. איפה היה פספוס?

נתחיל מ"הקו החם" המיוחד שמשרד התחבורה אמור היה להקים עבור פניות של נשים המוטרדות בעת נסיעתן בתחבורה הציבורית. דצמבר 2014 אכן הוקם קו כזה - שקיבל את המספר 355־800־800־1. אבל אל תטרחו להכניס אותו לחיוג המהיר: ניסיונות לקבל מענה במספר הזה עלו בתוהו, ונראה שהו לא פעיל. במשרד התחבורה גם לא השיבו לפנייתנו בעניין.

גורל דומה היה גם ל"קו חם" אחר - זה של הרשות קידום מעמד האישה, שנועד לקבל תלונות בנושא הדרת נשים. הקו הזה לא הוקם, אין מספר טלפון ואין כתובת מייל. יחד עם זאת, מהרשות לקידום מעמד האישה נמסר שהיא מפעילה מוקד לפניות ציבור, הפתוח לקבלת פניות בנושאים הנוגעים לזכויות נשים בישראל, לרבות בנוגע להדרת נשים. עד כמה הוא אפקטיבי? במידה מועטה מאוד. לפי הרשות, במסגרת עבודת המוקד הכללי, ב־2022 הגיעו, במצטבר, 14 פניות בארבע השנים האחרונות.

הדרה בהילולה?

אז קווים חמים אין. מה בנוגע לסעיפים אחרים? אחד מהם טיפל בהשתתפותן של נשים בטקסים ממשלתיים וממלכתיים - והטיל על נציבות שירות המדינה לאגד ולפרסם הנחיות ברורות לאיסור הדרת נשים מטקסים כאלה.

נציבות שירות המדינה פרסמה ב־2012 חוזר ובו נהלים והנחיות ברורים למניעת הדרת נשים בטקסים ואירועים ממשלתיים וממלכתיים, הן מהבמה, הן מהישיבה בקהל, מקבלת פרסים ומכל פן אחר של הטקס. בנוסף, הובהר בחוזר של הנציב כי כל גילוי של הדרת נשים במסגרת עבודת משרדי הממשלה אסורה. החוזר הופץ לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך.

אבל במציאות התמונה שונה. יותר מעשור לאחר שהתקבלה ההחלטה, משרד הפנים מסר כי "אין בנמצא חוזרי מנכ"ל משרד הפנים אשר אוסרים על הנהגת הסדרי ישיבה נפרדים בטקסים ובאירועים ממלכתיים או בטקסים הזוכים לחסות המדינה" וגם ש"אין בנמצא הנחיות אחרות האוסרות על הדרת נשים בטקסים ממשלתיים וממלכתיים". חיפוש באתר נציבות שירות המדינה אכן לא העלה חוזר מנכ"ל כזה.

את התוצאות אפשר לראות בשטח. בהילולת ל"ג בעומר, המשרד לשירותי דת נתן חסות ומימון לאירוע, בשיתוף המועצה הדתית בני ברק. בפרסומי האירוע, עליהם הוצב גם סמליל של המשרד, נכתב שנשים יוכלו להשתתף באירוע אך ורק באזורים ספציפיים. שזה מנוגד גם לדין וגם להחלטת הממשלה. רק לאחר ששדולת הנשים פנתה למשרד באמצעות עו״ד עדיה שיינוולד ממשרד קלעי, רוזן ושות', שונו הפרסומים לכך שהאירוע פתוח לקהל הרחב.

אלא שבפועל, כשהאירוע התקיים, דווקא כן הייתה הפרדה אקטיבית בין גברים לנשים. על כך מסר למוניטור משרד ירושלים ומסורת: "בהילולת תשפ"ג, מעבר להקצאת מתחמים ייעודיים לגברים ולנשים במקום בהתאם לדין, במסגרת ההיערכות לניהול והפקת אירוע ההילולה, המשרד העמיד באופן שווה את כלל השירותים לגברים ונשים.

"המשרד לא פרסם כל הנחיה או הטיל מגבלה האוסרת על מי מהמגדרים להשתמש בכל אחד מהשבילים או המתחמים וכו', לרבות לא ב'דרך המהדרין'. הילולת תשפ"ד נערכה במתכונת מצומצמת מאוד, ועל כן בהתאם לחוק פעל השר גם על פי עיקרון ייצוג הולם לנשים במתן כמות ההיתרים המצומצמת מאוד לכניסה ושהייה במירון".

לתת לנשים מיקרופון

הממשלה הקדישה חלק מיוחד לעיסוק בתחנה הרדיו החרדית "קול ברמה" שפועלת מכוח זיכיון שידור ציבורי המיועדת לציבור התורני־ספרדי. בעבר, התחנה הייתה מונעת השמעת נשים והעסקתן בתפקידי שידור. היועמ"ש וינשטיין קבע כי ההסדרים הנוהגים בה גורמים לפגיעה קשה בזכויות היסוד לשוויון ולחופש הביטוי - ושהייעוד של התחנה לא מספיק כדי להצדיק את מדיניות השידור וההעסקה המפלה הננקטת בה.

לכן, כבר ב־2014, הרשות השנייה התנתה את אישור לוח השידורים של התחנה בהשמעת נשים בכל שעות היום (למעט בשעה יומית אחת בלבד שמוקדשת לשידורים תורניים). נכון להיום, התחנה כוללת ארבע נשים בלוח השידורים, אך לפי דו"ח הרשות השנייה ל־2021, נשים משדרות בפועל פחות משעה ביום, ואין כל תיעוד לפעולות אכיפה מצד הרשות.

וזה לא היה המקום היחיד שבו נשים נלחמו על המיקרופונים. היו מקרים בעבר שנאסר על נשים לשאת הספדים בהלוויות וללוות לקבורה. לכן, ההחלטה הטילה על המשרד לשירותי דת את האחריות לוודא יחד עם חברות קדישא שמתאפשר לנשים להספיד וללוות לקבורה.

בהתאם, ב־2013 הוציא המשרד לשירותי דת חוזר מנכ"ל האוסר במפורש על הנהגתן של פרקטיקות מפלות בזמן טקס הלוויה, ובכלל זה האיסור על נשים להספיד את יקיריהן וכפיית הפרדה בין נשים לגברים בשלביו השונים של טקס הלוויה. אחר כל גם תוקנו התנאים הנלווים לרישיונות החברות קדישא בהתאם.

האם הנהלים האלה מחלחלים לשטח? במשרד לשירותי דת אמרו לנו כי "לא ידוע למשרד על הפרות" של איסור ההדרה. אלא שהיו מספר מקרים שפורסמו בתקשורת - חלקם גם הגיעו להליכים משפטיים - שמצביעים על כך שהדרת הנשים בהלוויות לא נעלמה לגמרי. תקרית בולטת שנחקקה בתודעה הציבורית היא של שי־לי עטרי, כשנציג חברת קדישא התעמת איתה בזמן הלוויית בעלה ואסר עליה לשיר בטקס. אז איך יכול להיות שהמשרד לא יודע על הפרות כאלה? אולי זה כי אין אכיפה מרתיעה - והמשרד לא פירט אף פעולה שננקטת בעניין.

אז מה עושים?

ההתחקות אחר ביצוע החלטות הממשלה מעלה תובנות לגבי היחס בין מדיניות מוצהרת לבין יישום בשטח. הנתונים מדברים בעד עצמם: רק 29% מסעיפי ההחלטות האופרטיביים יושמו באופן מלא, ו־57% לא יושמו כלל. נראה, אם כן, שהמחויבות הממשלתית לנושא השתנתה באופן דרמטי, ונעשה מעבר מגישה אקטיבית למניעת הדרת נשים, לגישה שדווקא מרחיבה את ההפרדה המגדרית למרחבים נוספים. חברי הכנסת והממשלה מקדמים חקיקה שמנוגדת לרוח החלטות הממשלה, ומשרדים ממשלתיים אף נותנים מימון ותמיכה לאירועים בהפרדה מגדרית.

המבט לעתיד לא נראה מעודד יותר, כאשר מעיון בתוכניות העבודה של משרדי הממשלה ל־2025 לא ניכר שניתנת תשומת לב מיוחדת לנושא. הדרת נשים היא לא עניין שולי. היא מהווה פגיעה בזכויות יסוד ובעקרונות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. ללא פעולה נחושה ואכיפה אפקטיבית, נשים רבות ימשיכו להדחק ממרחבים ציבוריים ולהיאלץ להיאבק על זכותן הבסיסית לשוויון מלא.

אז מה אפשר לעשות?

המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים בישראל מציעים מספר צעדים:

1. גורם מתכלל: הטלת האחריות הניהולית על גוף אחד שיהיה אמון על יישום, מעקב ואכיפה של ההחלטות, תוך מתן מנדט מוגדר וסמכויות ברורות. גוף זה יכול להיות או הרשות לקידום מעמד האישה (בתנאי שהיא תעבור חיזוק משמעותי) או גורם רלוונטי במשרד המשפטים (כמו המשנה ליועמ"ש).

2. אכיפה: השתת סנקציות כלכליות ומנהליות על גופים ומוסדות המפרים את האיסור על הדרת נשים.

3. מדיניות פומבית: פרסום מדיניות הנוגעת למניעת הדרת נשים והעלאת המודעות הציבורית לאפשרויות הטיפול במקרים של הדרה.

4. הוראות לרשויות השלטון: חידוד ופרסום הנחיות ברורות לגופי המדינה והשלטון המקומי, בעיקר באשר לאיסור על הדרת נשים באירועים ציבוריים וממשלתיים.

5. קווים חמים: הפעלה מחודשת של מוקד משרד התחבורה לדיווח וטיפול בהדרת נשים בתחבורה הציבורית וכן נקיטת פעולות אקטיביות לפרסום המוקד של הרשות לקידום מעמד האישה שכיום מקבל פניות ספורות בלבד.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: שוחחתי עם נתניהו על המו"מ, צריך להיפטר מחמאס

שישי שני ברציפות: שיגור מתימן. אזעקות הופעלו באזור ים המלח, הטיל יורט ● טראמפ: "הגענו לנקודה שצריך לסיים את העבודה, נצטרך להיפטר מחמאס" ● ההכרזה של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית גוררת גינויים חריפים מקיר לקיר, טראמפ: "מקרון בחור טוב. אני אוהב אותו, אבל אין משמעות להצהרה שלו" ● מאבטח נטרל מחבל בכניסה ליישוב מגדל עוז ● 50 חטופים - 658 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

מאגר הגז ''תמר'' / צילום: יח''צ

חברת החשמל מתקדמת להסכם גז: יחסוך עד מיליארד שקל

חברת החשמל חתמה על מסמך הבנות מול חלק משותפות תמר בדבר אספקת גז לתחנות הכוח של חברת החשמל ממאגר תמר בעשר השנים הקרובות ● הגז שחברת החשמל תרכוש מתמר במהלך העשור הקרוב הוא בשווי של 8.2 מיליארד שקל, והכמות תעמוד על 2 עד 3 BCM בכל שנה

מימושים במיליארדים בחודשיים בבורסה

קדחת מימושים בת"א: בעלי השליטה שמכרו מניות במעל 6 מיליארד שקל בחודשיים

בורסת ת"א עלתה בשיעור דו-ספרתי מתחילת יוני ● נדל"ן, פיננסים, אנרגיה ומזון: אלה בעלי המניות שניצלו בשבועות האחרונים את שוק המניות החם של ת"א כדי למכור מניות ולהיפגש עם הכסף

ספינה עוגנת בנמל אנטוורפן / צילום: ap, Virginia Mayo

זו המדינה שדורשת אישור על כל מעבר של סחורות ביטחוניות לישראל

במסגרת ההוראות החדשות בבלגיה, כל משלוח של מוצרים צבאיים או ביטחוניים שמיועדים לישראל ידרוש אישור מיוחד ● הבלגים הבהירו כי רישיונות יאושרו אך ורק אם יינתנו להם הוכחות חותכות כי הסחורות מיועדות לשימושים אזרחיים בלבד בישראל

בני קצובר / צילום: מעלה היצירה

מחלוקת של מיליוני שקלים: ישיבת קרית ארבע תובעת את האחים קצובר

הישיבה תובעת את האחים קצובר על סך 2.5 מיליון שקל, בטענה להברחת נכסים מהחברה המשותפת המפעילה את "מרכז גוטניק", השוכן בסמוך למערת המכפלה בחברון ● בני קצובר: "תביעה הזויה ושקרית"

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים חדשים בעקבות הדוח החזק של אלפאבית

נעילה מעורבת באירופה ● בגולדמן זאקס ממליצים ללקוחות לרכוש אמצעי גידור זולים מפני ירידות אפשריות ● הריבית בגוש האירו נשארה ללא שינוי, לאחר 8 הפחתות ● דוחות: גוגל ומובילאיי עקפו את הציפיות, טסלה ו-IBM איכזבו

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

מובילאיי עקפה את ציפיות השוק ברבעון ומעלה תחזיות, אך המניה נפלה

חברת האוטוטק דיווחה על הכנסות של 506 מיליון דולר ורווח נקי של 13 סנט למניה, מעל התחזיות המוקדמות ● במקביל מוביליאיי מעלה את התחזיות השנתיות

טראמפ "לא עומד בשום צד": מה מלמדים אותנו שישה חודשים של עסקאות ושל שורות תחתונות

חצי שנה חלפה מאז שדונלד טראמפ שב לבית הלבן, וניכר שזו טעות לקבל כפשוטו כל מה שהוא אומר, למשל "ריביירה בעזה" ● דבר והיפוכו, או התכחשות עצמית, הם חלקים קבועים מהרפרטואר שלו ● הדאגה: חוסר הנכונות של נשיא ארה"ב להכיר בעיקרון ההמשכיות במדיניות החוץ האמריקאית ● האם הוא עדיין ידידה הקרוב ביותר של ישראל? ● חצי שנה לכהונת טראמפ, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות לאחר החזרת משלחת המו"מ הישראלית מדוחא

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ● השקל נסחר במגמה מעורבת מול המטבעות הזרים ● כצפוי, הריבית בגוש האירו נותרה היום ללא שינוי, לאחר 8 הפחתות ● גוגל וטסלה פרסמו דוחות מעורבים ● בשוק מעריכים כי אינטל תדווח הערב על הפסד נקי שישי ברציפות - אבל המניה נמצאת במגמת עלייה

עומסים בנתב''ג / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

עיכובים קשים בנתב”ג - הסיבה הרשמית: מחסור בעובדים

נוסעים דיווחו על המתנה של למעלה מארבע שעות לאיסוף המזוודות, ובחלק מהמקרים נרשמו גם עיכובים בטסיות היוצאות ● ברשת עלו טענות כי מדובר בשביתה מצד עובדי שירות הקרקע, שמוחים על עומס חריג ותנאי עבודה ירודים, אך ברשות שדות התעופה טוענים כי הדבר נובע ממחסור בעובדים

הסולידית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הסולידית מפסיקה לכתוב על חיסכון ופיננסים, ומגלה בפוסט חשוף את הסיבה

הבלוגרית האנונימית, שניהלה בלוג פיננסי מצליח, הודיעה על פרישה לאחר מות אימה לפני המלחמה עם איראן ● "כסף ועצמאות כלכלית נראים לי כמו נושאים חיוורים, סתמיים לעוסים ומאוסים" ● היא גם עקצה את רשות ניירות ערך: "לפחות ציבור המשקיעים יהיה מוגן מפני ההגיגים שלי"

מגרש עם מכוניות בטעינה / צילום: Shutterstock

האוצר נערך לרפורמה בהטבות שווי השימוש לרכב "ירוק". הפחתת המס לחשמליות צפויה לגדול

האוצר צפוי להציג רפורמה בשווי השימוש לרכב צמוד, שתשפיע על הביקוש לרכב חשמלי כבר ב-2026 ● Voyah משיקה בישראל קרוס־אובר חשמלי חדש שמתחרה בטסלה ● וגם: התחרות המשפחתית בין מותגי צ'רי ממשיכה להחריף ● השבוע בענף הרכב

מנכ''ל אינטל, ליפ בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

הדוח הראשון תחת המנכ״ל החדש וגל הפיטורים: אינטל מציגה הפסד רבעוני ומשפרת תחזיות

אינטל הרוויחה 12.9 מיליארד דולר, הרבה מעל הצפי אך לא עמדה בציפיות הרווח - הפסידה 10 סנט למניה לעומת צפי לרווח של סנט ● צופה מכירות חזקות מהצפוי, אך רווחיות חלשה יותר

מערכת PULS - משגר רקטות ארטילרי רב-תכליתי של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה המפתיעה שרוכשת את מערכת הדגל של אלביט

בזמן שאלביט משלימה חוזה ביעד קשה במיוחד באמריקה הלטינית, ארה"ב בוחרת להעתיק מל"טים מתאבדים דווקא מאיראן, וטורקיה מרחיבה את נוכחות המל"טים שלה במזרח התיכון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

החל מ-175 אלף שקל, עם פוטנציאל להנחה משמעותית. הרכב הזה עשוי להיות בחירה משתלמת

משפחתית הפלאג-אין של BYD לא מתמקדת בעיצוב, אבל יש לה תא נוסעים איכותי ומאובזר, מרחב שימושי ומערכת הנעה יעילה מאוד, שיכולה להפוך את חשבונות הדלק השוטפים לזניחים

העיזבון, הסכסוך ופסק הבורר: תיק וינרוט נפתח שוב / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

תיק וינרוט: הסיפור המלא מאחורי פסק הבורר שמטלטל את ענף המשפט

יותר מעשור של סכסוך ובוררות הוכרעו לפני כחודשיים עם פסק שקבע כי עו"ד יעקב וינרוט המנוח נטל שלא כדין עשרות מיליוני דולרים ● צללנו ל־500 העמודים כדי להבין מה עומד מאחורי ההחלטה, ששופכת אור חדש על דמותו ומטילה תשלום עתק על עיזבונו ● ויש מי שבטוח שהבורר איתן אורנשטיין החמיר יתר על המידה: "לא הייתה לו תוכנית תרמיתית"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בשל תשעה באב: הממשלה דחתה את הדחתה של היועמ"שית

הממשלה החליטה לדחות את הדיון בהדחתה של גלי בהרב-מיארה ל-4 באוגוסט, על רקע בקשה מצד שרים דתיים "לא להרבות מחלוקת בעם ישראל בתשעת הימים" - השבוע הקודם לתשעה באב ● המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג טרם הכריע בבקשת היועמ"שית למנוע את הדיון

עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Shutterstock, Sasa Dzambic Photography

נשיא צרפת מקרון הודיע: נכיר במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב

בהודעה שפורסמה ברשתות החברתיות כתב מקרון כי "מתוך נאמנות למחויבותה ההיסטורית לשלום בר-קיימא במזרח התיכון, החלטתי כי צרפת תכיר במדינה פלסטינית" ● ההכרה מהווה פגיעה במדיניות החוץ הישראלית הנוכחית, וגם מנוגדת לטון שנשמע מוושינגטון בחודשים האחרונים

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הציבור כבר מוכן, והמנהיגים משתכנעים: האם אירופה קרובה לסנקציות על ישראל?

התסכול באיחוד האירופי הולך ומתגבר לנוכח המצב בעזה - המידרדר בניגוד להבטחות ישראליות מפורשות ● מנגנון לצעדים נגד ישראל כבר קיים ברמת האיחוד, והמנהיגים האירופאים נמצאים תחת לחץ ציבורי רב להוציא אותו לפועל

ספירת צעדים היא רק קצה הקרחון / צילום: Shutterstock, WAYHOME studio

מחקר חדש מציע: לא צריך 10,000 צעדים ביום כדי לשמור על הבריאות

חדשות מעודדות למי ש-10,000 צעדים ביום מרגיש לו יעד בלתי מושג: מחקר של אוניברסיטת סידני מצא כי גם מספר צעדים נמוך יותר יספיק כדי לשפר את איכות החיים ולהפחית סיכון למחלות ● אז איך המספר הפך לסטנדרט עולמי? הסיבה, מתברר, בכלל לא רפואית