סוחרים בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Seth Wenig
הכהונה השנייה של טראמפ החלה ב-20 בינואר, אך השפעתו על השווקים החלה עוד עם בחירתו, בנובמבר שעבר, כששוק המניות עלה בהובלת מספר סקטורים והביטקוין טיפס. לאחר תחילת הכהונה, השווקים חוו טלטלות על רקע מדיניות המכסים של טראמפ: שוק המניות נפל משיא ותשואות האג"ח זינקו. בהמשך, בעקבות הקפאת המכסים וחתימת הסכמי סחר מתונים ביחס לציפיות המוקדמות, השווקים חזרו לעלות לשיאים חדשים.
הינה כמה מספרים שממחישים את הסיפור: מדד S&P 500, שהיה קרוב ל-6,000 נקודות עם כניסת טראמפ לבית הלבן, נפל ל-4,982 אחרי "יום השחרור" של הכרזת המכסים, וכיום הוא בכ-6,354. תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה בתחילת אפריל לפחות מ-4%, אך תוך ימים ספורים זינקה לכ-4.5% בשל החשש מהמכסים; כיום היא על 4.4%. מחיר הביטקוין היה כ-68 אלף דולר לפני הבחירה בטראמפ, זינק לכ-102 אלף דולר בהשבעה, נפל לכ-75 אלף דולר באפריל וחזר לשבור שיאים. היום הוא ב-118 אלף דולר. מה שבטוח - בתקופת טראמפ לא משעמם.
"למשקיעים לקח זמן לעכל את טראמפ גרסה 2", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לני"ע. "בהתחלה, כל מילה שלו הייתה מזיזה את השווקים, ובהמשך, בשוק הבינו שלא כל אמירה שלו צריך לתמחר. השוק אימץ גישה אופטימית שלפיה המכסים יעלו באופן מינורי יחסית, והדברים יסתדרו לטובת ארה"ב".
"ציפו למימוש הבטחות"
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, מציין כי "השווקים זזים על בסיס ציפיות. כשטראמפ נבחר, השווקים עלו מאוד, בציפייה שיממש את ההבטחות להורדת רגולציה והחזרת אמריקה למעמד מוביל. מההשבעה, המשקיעים החלו לצפות למעשים והשוק איבד קצת גובה, והתרסק ממש ב"יום השחרור", שבו טראמפ הכריז על מכסים בלתי צפויים בעוצמתם, שיצרו ציפיות למיתון גלובלי". לדבריו, "מאז, ראינו דחייה של 'יום הדין', השווקים לא קרסו, והמשקיעים הבינו אחת משתיים - כל אחד בהתאם להשקפתו - או שמה שטראמפ אומר זה חלק ממו"מ לצורך שיפור עמדות, או שהוא סתם מדבר ואז נסוג. התהליך מאוד מבולגן אבל להערכתי יש מאחוריו מדיניות ליישור קו עם שותפות הסחר".
פגוט מזכיר אלמנט נוסף שמשפיע על השוק - המתיחות שטראמפ יצר מול יו"ר הבנק הפדרלי, פאוול: "השוק לא יודע איך לאכול את זה. כשטראמפ מדבר באופן אגרסיבי על הפד, מד הלחץ עולה ואז הוא מרכך מסרים. המדיניות לא צפויה".
מצד שני, פגוט מוסיף שטראמפ מייצר אקשן בשווקים, שיכול גם לעזור לסוחרים. לדבריו, "המדיניות הפיסקאלית שטראמפ מוביל, שכוללת גירעון כמעט לא מרוסן, מביאה לדולר יותר חלש בעולם. במקביל, שוק האג"ח הממשלתיות היה יחסית תנודתי, אבל בסוף, אין בו תזוזות מאוד גדולות, כי מה שמשפיע בראש ובראשונה זה תוואי הריבית, שהוא נגזרת של המאקרו".
בהקשר של האג"ח, וסצ'ונוק אומר כי "הכרזת המכסים הובילה לציפיות לאינפלציה, והתשואות עלו. בהמשך התשואות התייצבו - למרות היחלשות הדולר - וזה חשוב, כי כשהמטבע נחלש היבוא יקר יותר, וזה משפיע לרעה על האינפלציה. זה לא קרה, כי כנראה הכלכלה האמריקאית יודעת להתמודד עם זה". הוא מוסיף שהיחלשות הדולר מקטינה את האטרקטיביות של אג"ח אמריקאיות עבור משקיעים זרים, שמקבלים תשואה אפקטיבית נמוכה יותר.
פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות בחברת ההשקעות Themes ETF’s, מציין כי בשוק האג"ח הקונצרניות, "בעיקר בתחום האנרגיה והתעשייה, אג"ח זוכות לביקושים גבוהים, בין היתר בשל ציפיות להשקעות בתשתיות".
ממשל טראמפ נחשב לידידותי לשוק הקריפטו, ולאחרונה עבר חוק להסדרת רגולציה על מטבעות יציבים. מרינו מציין את השיאים בביטקוין והעליות באת'ריום, ואומר: "טראמפ הביע תמיכה מובהקת בנכסים דיגיטליים, וממשלו מקדם מסגרת רגולטורית שתעניק לגיטימציה לתחום. בנוסף, דיבורים על הקמת רזרבה אסטרטגית של ביטקוין על ידי הממשל יצרו גלי התעניינות מצד משקיעים מוסדיים".
"רוח גבית לקריפטו"
וסצ'ונוק אומר כי "טראמפ יוצר לגיטימציה לשוק שיכול להפוך לעוד אפיק השקעה, ובכך ייכנס עוד כסף לכלכלה האמריקאית", הוא אומר. "היום לאנשים יש נכסי קריפטו בכל מיני מקומות מסתור, שלא נכנסים לכלכלה באופן חוקי. זה מזכיר קצת את מה שאובמה עשה עם בריחת הכסף לאוף-שור: שיעור המס הגבוה הוביל להעברת מטות של חברות למדינות אחרות, ואובמה הכריז על החזרת חברות לארה"ב תוך תשלום מס נמוך. זה עזר לכלכלה, וזה מה שטראמפ מנסה לעשות עם הקריפטו".
וסצ'ונוק מזכיר גם את תקופת רייגן, שבה שוק האג"ח הפך יותר משוכלל, ולהערכתו טראמפ רוצה לעשות משהו דומה בקריפטו.
פגוט מזכיר עם זאת כי "בכהונה הראשונה טראמפ היה נגד קריפטו, והיום הוא מאוד בעד. הסקטור מקבל רוח גבית ולראיה כמות הכסף שנכנסת לקרנות סל בתחום. מצד שני, טראמפ תמיד יכול לשנות את דעתו, ופה טמון הסיכון".
אם נחזור שוב לשוק המניות, פגוט מתייחס להשפעות על מספר סקטורים, בהקשר של הרגולציה. "בקמפיין ראינו חבירה של 'אוליגרכי הטכנולוגיה' לטראמפ, ונראה היה שיהיה להם ערוץ ישיר אליו, אבל אנחנו עדיין לא רואים השפעה על הרגולציה. גם על הפארמה טראמפ דיבר (הפחתת מחירי התרופות, ש'ח'ו) וכל אמירה שלו זיעזעה את השוק, אבל בינתיים לא ראינו שזה בא לידי ביטוי". לדבריו, "מה שישפיע זה צעדים קונקרטיים ולא אמירות, כי הוא יכול לומר א' ואחרי שעתיים ב'".
"קריסה באנרגיה הירוקה"
וסצ'ונוק מתייחס לסקטור האנרגיה הירוקה, ולדבריו, "כשביידן נבחר בסוף 2020 היה ראלי בשני סוגי מניות - אנרגיה ירוקה וקנאביס, על רקע הציפיות לחקיקה חיובית. מתחילת 2021 ראינו ירידה עד קריסה של שני סוגי הנכסים האלה, דווקא כשהמדיניות החיובית לאנרגיה הירוקה הגיעה ליישום בחוק IRA, כי זה כבר היה מתומחר בציפיות המוקדמות. עכשיו המצב הפוך: כשטראמפ נבחר ידעו שהוא לא לטובת אנרגיה חלופית, והוא מיישם את זה. מניות הסולאר הגיעו לשפל כשהוא נבחר, ומאז החלו להתייצב ואף לעלות, כי התחזיות השליליות כבר מתומחרות ועכשיו מתייחסים לתרחיש חיובי של עלייה בביקוש לחשמל מכיוון הדאטה-סנטרים".
לדברי מרינו, סגנון הניהול הישיר והבוטה של טראמפ, הכולל את החזרת המכסים, עידוד התעשייה המקומית והאצה דרמטית של הפקת אנרגיה, הפכו את השוק האמריקאי לאטרקטיבי במיוחד. "המספרים לא משקרים", אומר מרינו. "המדדים S&P 500 ודאו ג'ונס רשמו עליות חדות מתחילת 2025".
מרינו מציין שחברות קטנות ובינוניות, בעיקר מתחומי האנרגיה והתעשייה, הציגו ביצועים חזקים במיוחד, על רקע אג'נדת "אמריקה תחילה" המעודדת ייצור מקומי. לדבריו, "יש עדיין אתגרים כמו אינפלציה ומתחים בזירה הגלובלית, אבל השווקים שמים את הז’יטונים על אמריקה - ונראה שבינתיים הם לא טועים".
פגוט מסכם: "טראמפ מוסיף עניין לכל העולם, גם לשווקים הפיננסיים. אבל בסוף, מנהל השקעות צריך לתת לאמירות שלו פחות משקל, ולהתייחס ליסודות הכלכליים (fundamentals). מי שמנהל השקעות לפי הכותרת התורנית מפסיד".