גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ממשל ביידן מימן במיליארד דולר ארגוני מחאה נגד הממשלה? הקייס חלש

חברי הממשלה מיהרו לנופף במסמך של ועדת המשפטים של בית הנבחרים האמריקאי, לפיו ביידן ניסה להפיל את נתניהו ● אלא שבדוח יש חורים, והוא בכל מקרה פחות נחרץ ממקדמיו בישראל ● וגם: מה עומד מאחורי הטענה למימון גופים המזוהים עם טרור?

בנימין נתניהו, הליכוד. פוסט ברשתות החברתיות, 18.7.25 / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו, הליכוד. פוסט ברשתות החברתיות, 18.7.25 / צילום: איל יצהר

בסוף השבוע שעבר הקואליציה טענה לרעידת אדמה: "התערבות זרה מסיבית בניסיון להחליף ממשלת ימין בישראל", כתב ראש הממשלה בנימין נתניהו. "מסמך רשמי שפורסם על ידי הקונגרס האמריקאי חושף מידע מדהים… ממשל ארה"ב הקודם העביר קרוב למיליארד דולר לעמותות שמאל בישראל". אבל קריאה מדוקדקת מראה שזה לא מה שהדוח מראה. באנו לעשות סדר.

טראמפ תמיד משתפן"? איך תוכנית המכסים התחילה, ואיך היא נראית עכשיו
סכסוכים עם התקשורת, ויכוח פומבי עם זלנסקי והתנגשות עם האיש העשיר בעולם: הסקנדלים של טראמפ

איזה מין דוח זה?

נפתח ב"מסמך רשמי שפורסם על ידי הקונגרס". זה אכן דוח שיצא מוועדת המשפטים של בית הנבחרים, אך זה יותר סיכום ביניים, כפי שעולה מההקדמה: "מזכר זה מספק עדכון על ההתקדמות בחקירה וסיכום של ממצאי המפתח של הוועדה עד כה".

על כך מוסיפה ד"ר אסנת חזן, חוקרת ומנהלת מעבדת הנתונים במכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, שגם אם היה מדובר בדוח סופי, "זה לא מסמך עם תוקף משפטי, או דוח רשמי כמו מבקר המדינה". ואכן, זהו דוח של ועדת המשפטים, קרי כזו שמורכבת מנבחרי ציבור.

יש מדינות בהן דוחות של ועדות כאלו הם חוצי מפלגות ונחשבים לניטרליים, אך זה לא המצב בארה"ב: "הדוחות הללו נכתבים מצד ועדות או בבית הנבחרים או בסנאט, כאשר מי ששולט בוועדות הללו הוא באופן בוטה מי שמחזיק ברוב באותו בית", מסביר יפתח דיין, פרשן לפוליטיקה אמריקאית. "בסנאט זה לפעמים עדיין נשאר עם אינפוט של שתי המפלגות - תלוי בחומרת הפילוג ובגודל הרוב - אבל בבית הנבחרים זה תמיד בנרטיב ולפעמים בעובדות לצד אחד בלבד".

עו"ד גליה פיט, מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, מספקת הקשר פוליטי נוסף: "הנשיא דונלד טראמפ מאס בתמיכה הכלכלית שארה"ב מספקת לעקרונות וערכים דמוקרטיים בעולם והמזכר הזה הוא עוד ביטוי לכך". לפי דיין, "זו אג'נדה בדלנית כללית של ממשל טראמפ, שארה"ב לא תיתפס כמתערבת במערכות בחירות של מדינות אחרות אלא אם התוצאה לא לרוחו של ג'ו ביידן".

ג'ים ג'ורדן, יו''ר ועדת המשפטים בקונגרס / צילום: הקונגרס האמריקאי

איך הכסף עובר?

כמובן, העובדה שיש הטיה מפלגתית בוועדות הקונגרס, אין פירושה בהכרח שהדוח שגוי. אז נשאל: מה באמת נאמר בו? נתחיל בנתון "מיליארד דולר". הוא לא מופיע במסמך, והמספר הקרוב ביותר אליו הוא 884 מיליון דולר. לפי הדוח, זהו הסכום שעבר דרך PEF Israel, קרן אמריקאית שמאפשרת לתורמים פרטיים לתרום לארגונים בישראל, בשנים 2021־2024 ל"יותר מאלף ארגונים ישראליים, כולל קבוצות המעורבות בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית".

אבל יש כאן שתי בעיות: ראשית, בשנים 2021־2022 הממשלה הנוכחית טרם קמה, והוספתן לחישוב מנפחת את המספר. לפי המקור ממנו שאבו מחברי הדוח את המספר 884 מיליון, בשנים 2023־2024, כלומר לאחר הקמת הממשלה, עברו דרך PEF קצת פחות מ־545 מיליון דולר. עדיין סכום נכבד להעביר לארגוני מחאה, לא?

זו הבעיה השנייה: גופים אלו, כלשון הדוח, הם חלק מאלף ארגונים. לפי הרשימה באתר PEF, אומנם תוכלו לתרום לארגוני שמאל כמו בצלם, אבל גם להרבה אחרים: "למסמך הזה יש היבט של 'פיתיון והחלפה'", מסביר פרופ' טד ששון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרצה במידלברי קולג' בוורמונט. "מדברים על מספרי ענק, אבל הרוב המכריע של הכסף, או אולי כולו, הולך לסוגים אחרים של מטרות בישראל שדומות הרבה יותר למוזיאון ישראל, למד"א ולאוניברסיטה העברית. בכך, PEF מספק תרומות לחלק מארגוני המחאה, אך זאת לבקשת תורמים פרטיים. כסף שמתקבל על ידי כל אחד מארגוני המחאה נשלח על ידי תורם ל־PEF עם בקשה שהוא יועבר לארגון ספציפי".

"אפשר אפילו להסתכל על העמותות הישראליות שמוזכרות כדי לעקוב אחר המימון שלהן", אומרת חזן. "כל הכסף הזר שהתקבל בכל הארגונים הישראליים המוזכרים בשנה, רק מסתכם בכמה עשרות מיליוני דולרים, ורובו ככולו מגורמים פרטיים".

מעורבות ממשל ביידן

אז לא מיליארד דולר ולא בהכרח לארגוני מחאה. אבל האם ממשל ביידן תמך במי שניסו להפיל את הממשלה הנוכחית? הדוח מצביע על העברה ישירה אחת: "בין 2020 ל־2022 מחלקת המדינה תחת ביידן־האריס העבירה כ־42 אלף דולר במימון פדרלי" לתוכנית חינוכית של התנועה לאיכות השלטון "בשלושה בתי ספר תיכוניים בירושלים". מעבר לזה שמדובר בכסף קטן, בתקופה זו כאמור הממשלה הנוכחית טרם הוקמה, וב־2020 נשיא ארה"ב היה בכלל אחד, דונלד טראמפ.

חלק מהטענות הן למימון פדרלי עקיף, למשל שהממשל העביר כסף ל־PEF או לקרן רוקפלר (RPA), ואלו העבירו את הכספים לארגוני המחאה. אלא שלשון הדוח לא מתחייבת, וכך נכתב על 18 מיליון דולר שהגיעו לארגון עתיד כחול לבן מ־PEF ב־2023: "ייתכן שהתרומות של PEF כללו מימון שמקורו בממשלת ארה"ב". משמע, לא בטוח. אם נעיין במקור עליו מסתמכים - מאמר מאת דייוויד אייזק ב־JNS, ממנו גם נשאב המספר 18 מיליון - נראה שאפילו הוא מתאר את הכסף הממשלתי שמגיע ל־PEF כ"זניח", שכן הוא עומד על פחות מ־150 אלף דולר.

"המסמך הזה זורק הרבה 'אולי'", אומרת עו"ד פיט. "הממשל כנראה נתן כסף ל־RPA, שהעבירה כסף ל־PEF שהעבירה כסף לארגונים ישראליים, כולל כמה ארגונים שתמכו במחאה, הם תרמו גם לקרן הקהילתית היהודית (JCF), שהעבירה כסף בחזרה ל־PEF. כל אחד מהארגונים האלה מקבל המון תרומות פרטיות. המזכר מרמז שהכסף שהועבר מהממשלה ל־RPA שימש למחאה, דבר שהם לא מוכיחים, ולא יכולים להוכיח בצורה הזו. יש פה הטעיה של הציבור, שחושב שאפשר לעקוב אחרי מסלול העברת הכסף, מה שאי אפשר בלי חקירה אמיתית".

"אפילו רק על בסיס הנתונים שמובאים במסמך זה ב־99.9% לא קרה", מוסיפה ד"ר חזן. "אין מידע או תיעוד המציגים לציבור את הזרימה של מי העביר כמה לאילו ארגונים דרך PEF. אם רשות המיסים (IRS) תחליט לעקוב אחר הכסף, היא יכולה. אבל מתוך נתונים גולמיים ורשמיים אנחנו יודעים שמדי שנה סך כל הכסף שעובר מכ־2,000 ארגונים מארה"ב מסתכם בפחות מ־2.5 מיליארד דולר, והוא מתחלק בין כמה אלפי עמותות בישראל, וזה רובו ככולו כסף פרטי. כך שאין שום סבירות לטענה שמיליארד דולר הגיעו לארבעה־חמישה ארגונים ישראלים בלבד רק מהממשל".

ופרופ' ששון מזכיר את תפקידה של קרן רוקפלר: "היא משמשת כיועץ פיננסי לעמותות קטנות, ארגונים קטנים מדי מכדי להיות מוכרים כ־NGOs. לכסף הממשלתי כנראה אין שום קשר לישראל. הכסף שהממשלה נתנה ל־RPA כנראה יועד לאחד הארגונים הקטנים האלה שהקרן עובדת כסוכנת פיננסית עבורם".

לאחר שרבים הפריכו את הרעיון שמיליארד דולר הועברו לארגונים, היו מי ששינו טיעון: הממשל לא תרם ישירות, אבל עצם זה שעמותות פטורות ממס העבירו כספים לארגונים פוליטיים מהווה עבירה. האם לטענה הזו יש בסיס? סעיף 501(c)(3) לקוד מס הכנסה מסדיר את הקלות המס של ארגונים לא ממשלתיים (NGO) שלא למטרות רווח, והוא דורש שהארגון לא יעסוק בפעילות שתדלנית. עם זאת, כפי שמוסבר באתר ה־IRS, גם פה העניין גמיש: "ארגון רשאי לעסוק בשתדלנות מסוימת, אך פעילות שתדלנית רבה מדי מסכנת אובדן מעמד פטור ממס… עם זאת, ארגונים רשאים להתערב בנושאים של מדיניות ציבורית מבלי שהפעילות תיחשב כשתדלנות. לדוגמה, ארגונים רשאים לערוך מפגשים חינוכיים".

"החוק אינו חד משמעי בהיבט זה, ולכן יש ארגונים אמריקאים שפועלים במידה מסוימת לקידום מדיניות", אומרת עו"ד פיט. "בישראל, אין הגבלה על פעילות כזו". אם יש ראיות שחריגה מההנחיות האלו אכן נעשתה, הדוח לא מביא אותן.

ולסיום: נתניהו כתב ש"המסמך חושף כי אותה יד שמימנה עמותות שמאל פוליטיות בישראל היא גם זו שמימנה… ארגונים שמזוהים עם חמאס". במה העניין? לפי הדוח, גורמים כמו קרן רוקפלר או סוכנות הסיוע הממשלתית USAID העבירו כסף לארגונים כמו DCIP ו־ARENA, שאכן שמם נקשר בטרור. אלא ש־DCIP החל לקבל מימון ב־2017, תחת טראמפ, והפסיק לקבל אותו ב־2022, בעקבות הכרזה של צה"ל על הארגון כטרוריסטי שנה קודם לכן. ARENA אכן מזוהה עם גופים כמו הגא"פ וחמאס, אלא שהמימון שלו הולך עשורים אחורה ולא קשור ספציפית לביידן או לדמוקרטים. ד"ר חזן ועו"ד פיט העבירו בפנינו ביקורת על קשירת הארגונים הללו עם ארגוני מחאה ישראליים באותו מסמך.

עוד כתבות

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה פניה

מהלך תכנוני רחב היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

המאבק על וורנר ברדרס עולה שלב / צילום: Shutterstock

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

בעוד פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

S&P 500 ננעל ביום שלישי ברציפות של עליות; הזהב בשיא חדש

המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך והמניה עלתה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם