יצחק תשובה / צילומים: גדעון לוי, טלי בוגדנובסקי
התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבג"ץ (24.7.25) לפסול את מכירת השליטה בחברת ישראכרט לקבוצת דלק. לטענת התנועה, בנק ישראל והממונה על התחרות לא הביאו בחשבון - כאשר אישרו את העסקה - את עברו העסקי של יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק, והתעלמו מכך שמדובר בנסיגה מן הרפורמות נגד הריכוזיות שבוצעו בעשור האחרון.
דלק השלימה השבוע את הרכישה, לאחר ששילמה 1.3 מיליארד שקל תמורת 37% ממניות ישראכרט. התנועה מבקשת גם צו ביניים להקפאת האישור הרגולטורי שניתן לפני שבועיים; השופט עופר גרוסקופף הורה אמש למדינה ולדלק להגיב עד ה-3 באוגוסט 2025 על בקשה זו.
התנועה טוענת כי "לאורך השנים הצטברו עדויות, תלונות ואף החלטות שיפוטיות, אשר העלו חששות כבדים ביותר באשר ליכולתו והתאמתו של מר תשובה להיות בעל שליטה בחברות ציבוריות, ששוב ושוב נראה היה שהוא עושה בהן כבשלו; שוב ושוב הועלו טענות לשימוש של מר תשובה בכספי המשקיעים בחברות הציבוריות לקידום אינטרסים אישיים שלו, לרבות מינוי מקורבים והאדרת שמו; שוב ושוב הועלו טענות (שמר תשובה אף נאלץ לשלם בגינן) לאי־סדרים תאגידיים בחברות שבשליטתו והפרת חובות גילוי; שוב ושוב נאלצו נושיו - ובראשם ציבור המשקיעים הישראלי בכללותו באמצעות הגופים המוסדיים -- לעמוד מול שוקת שבורה כאשר הסדרי חוב שונים אישרו למר תשובה למחוק חובות בגובה מיליארדי שקלים".
במצב זה, ממשיכה התנועה, ההחלטה לאשר את רכישת ישראכרט "לוקה בחוסר סבירות קיצוני, והיא אינה מאזנת כנדרש בין השיקולים השונים שהיה על בנק ישראל לשקול, ובהם התאמתו של מר תשובה להחזיק בחברה כה חשובה, ניקיון כפיו ויושרו; היא אינה מייחסת די משקל לשאלת טובת הציבור, הצורך הדוחק לשמר את מגמת פירוק מוקדי הכוח הפיננסיים עליה עמלה המדינה בעשורים האחרונים, ולהימנע מיצירת בעלי שליטה בחברות פיננסיות ציבוריות (ובייחוד בעלי שליטה ששליטתם אינה הולמת את מידת השקעתם, והם מחזיקים במיעוט מניות החברה) - למעשה, מתעוררת שאלה שמא שיקולים אלו נשקלו כלל על־ידי המשיבים".
עוד נטען בעתירה, כי "ההחלטה אף התקבלה בהיעדר תשתית עובדתית מספקת, משנראה שהמשיבים נמנעו מהיוועצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות במשק. ממילא, ההחלטה פורסמה מבלי שניתנו לה כל נימוק או הסבר, כך שהציבור הישראלי נותר תוהה מדוע מופקדים נכסיו בידי גורם שמהימנותו מוטלת בספק, ושאותו ציבור כבר נאלץ לחלצו בעבר מחובות אליהם נקלע, באופן שלכאורה אינו הולם את השיקולים שהתווה המחוקק בעניין".
העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, אורי הס וטלילה דביר.