גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין עסקת חטופים ל"הותר לפרסום": החשיבה מאחורי הקמפיינים ואלו שנגנזים

בפאנל שהתקיים בכנס MAD של גלובס בנושא "להיות מותג בישראל" השתתפו ירון טיקטין מחברת כאל, אבי לאופר משטראוס, טלי פולג מבזק ודודי בלסר ממקורות ● הפאנל דן בשאלה כיצד משפיעה המלחמה על הפעילות השיווקית והפרסומית של מותגים

פאנל "להיות מותג בישראל" בכנס MAD / צילום: שלומי יוסף
פאנל "להיות מותג בישראל" בכנס MAD / צילום: שלומי יוסף

כל תוכנית היא בסיס לשינויים, ואת זה למדו על בשרם כל מותג וכל חברה בשנים האחרונות. משבר רדף משבר, ממגפת הקורונה דרך המהפכה המשטרית והמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, ומאז המילה "שגרה" אינה קיימת בלקסיקון של המדינה.

בפאנל שהתקיים בכנס MAD של גלובס השתתפו בשיח שכותרתו "להיות מותג בישראל": ירון טיקטין, המשנה למנכ"ל, ראש חטיבת לקוחות פרטיים, כאל; אבי לאופר, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה, שטראוס ישראל; טלי פולג, סמנכ"לית שיווק בזק; ודודי בלסר, מנהל חדשנות, קבוצת מקורות. את הפאנל הובילה גלית חתן, עורכת מדור שיווק ופרסום של גלובס.

למדד המותגים המלא לשנת 2025
כנס MAD| מנהל מותג Wiz: "כדי להשפיע חייבים לשבור כמה כללים בדרך"
כנס MAD| יגאל ברקת: "בנק הפועלים מגדיר מחדש מה זו בנקאות יוזמת"

טלי פולג, סמנכ"לית שיווק בבזק, ציינה כי האתגר הגדול ביותר השנה היה האירועים שהצריכו את מנהלי השיווק לעתים לגנוז קמפיינים שלמים. "בחברה כמו שלנו שיש לה תשתיות, העובדים עובדים בכל מצב, גם תחת אש וגם באזורים צבאיים סגורים, והתקופה הזו לא הייתה דומה לשום דבר אחר. המעברים מאפס למאה, כשרק לפני חודש ישבנו כולנו סגורים בבתים, ושבועיים לאחר מכן הודיעו בבת אחת שאפשר לחזור לשגרה. כאנשי שיווק אנחנו נערכים, מצלמים ועובדים, וצריכים להתמודד עם מציאות שלא תמיד מתאימה לתוכנית השיווקית שהתכוונו להעלות ואז אנחנו עוברים ממצב למצב. פתאום יש עסקת חטופים וכולם באופוריה, ואנחנו עם מקבץ פרסומות באמצע, או להבדיל 'הותר לפרסום' שלצערנו עדיין חווים, וזה משנה לגמרי את הסנטימנט. צריך לחשוב טוב עם איזה קמפיין עולים ומהם המסרים".

טלי פולג, סמנכ''לית שיווק בזק, בכנס MAD / צילום: תמר מצפי

"האתגר הגדול היה לאו דווקא אתגר שיווקי קלאסי, אלא יותר עסקי בסיסי - להבטיח בכלל שהמוצרים והמותגים שלנו יהיו על המדפים בסופר או במקררים בסופר", הוסיף אבי לאופר. "גם כשפרצה המלחמה עם איראן וגם ב-7 באוקטובר הגדרנו שני מיקודים מרכזיים: הראשון היה דאגה לאנשים שלנו, לעובדים שיש בהם מילואימניקים, מפונים ואנשים שנפגעו, והמיקוד השני זה הבטחת הרציפות העסקית. על פניו, זה נשמע טריוויאלי, אבל בטח בזמן מלחמה ובטח לחברת מזון שסבב המכירות שלה מאוד מהיר, זה מאוד לא פשוט לוודא שבסוף יהיה מילקי, קוטג' שטראוס, חלב וקפה טורקי או שוקולד פרה, בטח כשנופלים טילים ברחובות.

אנחנו צריכים לוודא שהאנשים שלנו יגיעו למפעלים, לקווי הייצור, שאנשי הלוגיסטיקה והמפיצים יגיעו ויסתובבו בכל הארץ לנקודות המכירה, ובסוף שמישהו גם יסדר אותם. הרבה מאוד פעמים אנחנו במטה יצאנו לנקודות המכירה לעזור לסדר את המוצרים כי לא היו סדרנים וסדרניות. אשתף בחוויה אישית, פגשתי לא מעט צרכנים בנקודות המכירה שאמרו לנו שבתוך כל הכאוס הזה והאי-ודאות והיציבות מסביב, זה מאוד מאוד משמעותי עבורם בסוף להגיע לנקודת המכירה ולראות עדיין שיש את הקוטג' שהם אוהבים ולהביא הביתה את המילקי שהילד שלהם אוהב, ובדיוק נגמר להם הקפה, ואיזה מזל שעדיין יש קפה בסופר. צריך להבין שהשימור הזה, היכולת לשמר הרגלים של צרכן בבית בזמן מלחמה, בזמן כאוס, זה משהו מאוד משמעותי זה נותן ביטחון. הבטחת הרציפות העסקית בסוף מאפשרת לנו לתת להם גם ביטחון נפשי וגם ביטחון תזונתי".

אבי לאופר, סמנכ''ל שיווק ואסטרטגיה בשטראוס ישראל, בכנס MAD / צילום: תמר מצפי

"עבדנו תחת הפגזות ותחת הפצצות"

הקיצוניות בה שררו החיים במדינה בשנים האלו באה כאמור לידי ביטוי בכל אספקט, ואת זה ציין גם טיקטין. "בין מלחמה לסגר, מהבורסה שקפצה לשמיים והיכולת שלנו כמנהלים בכירים ומנהלי שיווק לעשות את השינוי המיידי ולהבין שמה שתכננו לפני נהיה לא רלוונטי, לזרוק אותו לפח ולשחרר ולהבין שזה לא רלוונטי לעכשיו. ביום חמישי התחילה המלחמה בהפתעה, ובשישי בבוקר ישבנו עם הצוות השיווקי בתוך הממ"ד והיינו חייבים לזרוק את כל התוכניות הקודמות שלנו ולצאת עם משהו חדש שמתאים לאותה תקופה. יצאנו מיד עם הטבות לאנשים שנמצאים בחו"ל ושנתקעו, כחברת אשראי אנחנו בכיס של 4 מיליון לקוחות ובאחריותנו לעשות מיד שינוי. הוצאנו תמיכה לאנשים בחו"ל והטבות לאנשים שיושבים בבית ובזמן שכולם עסוקים בהתמודדות האישית, אנחנו היינו חייבים להיות עסוקים בלקוחות שלנו".

ירון טיקטין, משנה למנכ''ל וראש חטיבת לקוחות פרטיים בכאל / צילום: תמר מצפי

בלסר העיד שבחברת מקורות, כחברת תשתית קריטית, היו לא מעט אתגרים בעיקר לאנשי השטח, עם הצורך בזמן מלחמה לספק מים 24/7 בכל תנאי. "תחת הפגזות, תחת הפצצות, ואנשי התפעול אצלנו עשו עבודה מטורפת וסיכנו את חייהם. ובאמת, לא היה מחסור, ולא היה יום אחד בלי מים בכל נקודה בארץ".

האם התפקיד של המותגים היה רק לספר על המצרכים או השירותים, או שהיו להם תפקידים נוספים?
בלסר הדגיש את חשיבות הסטוריטלינג, וציין כי אומנם בישראל סיפור המים מסופר היטב, אך בעולם פחות. "נושא המים הולך לאיבוד בסיפור האקלים וההתחממות הגלובלית. הרבה פעמים מדברים על אנרגיה, אבל המים הם הפקטור של כל הסיפור, כי כשמעגל המים מתחיל 'להידפק', קורים הרבה דברים לא טובים", אמר.

עוד שיתף בלסר כי בחודש שעבר הביאה מקורות לישראל את מפיק הסרט "עולם כחול מופלא", ששודר בנטפליקס, אשר מדגיש את חשיבות הסטוריטלינג במשבר המתמשך של המים. הסרט התיעודי, שבוחן חידושים שנועדו ליצור עתיד של שימוש בר-קיימא במים, שופך זרקור על הקטסטרופות וההזדמנויות ומצביע על הפוטנציאל העצום להתפתחות.

פולג הסבירה כי המותגים לקחו על עצמם גם את תפקיד ההרגעה. "ב-7 באוקטובר, כשהקרקע נשמטה מתחת לרגליים של כולנו המגזר העסקי התגייס מיד, החברה האזרחית התגייסה ונכנסו לאיזשהו ואקום. בזק הייתה הראשונה ששמה את גידי (גוב), שהוא מותג ישראלי בפני עצמו, מול המסך כדי להגיד 'עברנו משהו נוראי אבל אנחנו עוד כאן והכל בסדר', והסתכל בעיניים של הציבור כדי להרגיע. הרגשנו שזה התפקיד שלנו בעת ההיא. יחד עם זאת, מאז עברנו את חרבות ברזל, מרכבות גדעון, עם כלביא, אלוהים יודע מה עוד צפוי לנו, ופחות מתאים בכל סבב כזה לעלות שוב בקמפיין שאומר 'היום יותר מתמיד'. זה הפך לסוג של קלישאה.

מצד שני, כשעשינו סיכום שנה ב-2024 בחרנו לייחד את הקמפיין לסיכום שהוא קצת יותר אותנטי, פחות סלבריישן. עלינו בקמפיין בו אנחנו מסתכלים על המוצר שלנו, על האינטרנט ומתבוננים בדברים הקשים שהוא הביא לנו לצד האסקפיזם והחיבור שהוא מאפשר. זה היה המקום האותנטי והאינטליגנטי שבו אנחנו מביאים את המוצר שלנו, מסתכלים לצרכנים בעיניים ואומרים את האמת שלנו. מעבר לזה אני מאוד מקווה שזה ייגמר, ושלא נצטרך כולנו, כמותגים, לעמוד שוב בסיטואציה הזו".

דודי בלסר, מנהל חדשנות בקבוצת מקורות, בכנס MAD / צילום: תמר מצפי

בתגובה לשאלה שהפנתה אליו גלית חתן שניהלה את הפאנל - מה למד בשנה החולפת על הקשר עם הצרכנים, ענה לאופר כי היו לא מעט דברים שהפתיעו את שטראוס, אבל הדבר שהפתיע אותם זה לגלות את עוצמת החיבור למותגי החברה. "ידענו תמיד שיש חיבור מאוד חזק, אבל במלחמה הזאת זה השתקף בעוצמות בלתי רגילות", אמר. כך לדוגמה, הוא הזכיר כי כשבועיים לאחר ה-7 באוקטובר, פנתה אחות שכולה של קצין שנהרג בעזה ואמרה שמאוד ירגש אותם אם ינציחו את זכרו על גבי אחד המוצרים, שהיה משמעותי בחייו. "שבוע לאחר מכן הגיעה עוד פנייה ואחרי יומיים פנייה נוספת. מעולם לא קיבלנו פניות כאלו ממשפחות שכולות, וכחברה תעשייתית מאוד לא פשוט לעצור קו ייצור שמייצר עשרות אלפי מוצרים בשעה כדי לייצר מהדורה מוגבלת של כמה מאות מוצרים. אבל הבנו מהר מאוד שהמותגים שלנו הם הרבה מעבר לאוכל. זה משהו שמייצר רגש, זיכרון, אהבה, חיבור במנעד מאוד רחב של רגשות, וקיבלנו החלטה מכוננת שאנחנו אומרים כן לכל בקשת הנצחה שמגיעה אלינו. עד היום, לצערי, שטראוס הנציחה 130 חללים על גבי המוצרים, ובכל פעם שאני מגיע למפגש כזה עם משפחה שכולה, במהלכו אנחנו מביאים לה את מאות המוצרים שייצרנו עבורם, אתה מבין עד כמה המותג היה משמעותי והיה לו תפקיד בחיי אותו אדם".

צרכנים שדורשים להחליף את השם של "קפה טורקי"

דוגמה נוספת וזכורה הרבה יותר היא אירוע הקפה הטורקי, כשצרכנים רבים התאגדו כדי לדרוש להחליף את שם הקפה הוותיק בתגובה לחרם הטורקי ולהתבטאויות שלו ארדואן נגדנו, ואיך חברה נקרעת בין הנאמנות שלה לצרכנים ומצד שני למוצרים הוותיקים והידועים שלה. "כמה חודשים לתוך המלחמה התחילו להגיע פניות מצרכנים שמאוד מאוד כעסו עלינו שיש את המילה טורקי על המוצרים שלנו", אמר לאופר. "הם אמרו איך יכול להיות שחברת שטראוס הישראלית, השורשית, עדיין משתמשת בשם טורקי על המוצרים, אחרי כל מה שטורקיה אומרת ועושה לנו. התחילו להצטבר עוד ועוד פניות, זה הגיע למצב שהיו מאות ואלפי פניות ונפתחו קבוצות פייסבוק בקריאה לשטראוס להחליף את השם של טורקי על הקפה לשם ישראלי, ולשנות את הצבע של האריזה לכחול-לבן.

"הבנו שיש פה אירוע מאוד משמעותי. מצד אחד כן רצינו להיות קשובים ולהיות אמפתיים לרגשות של הצרכנים שלנו, אבל מצד שני יש לך גם אחריות כלפי המותג, כלפי העסק, מותג שכבר קיים מעל 60 שנה עם DNA מותגי. בסוף החלטנו לשנות לכמה חודשים את האריזות ובמקום השם 'טורקי' כתבנו משפטים שאמורים לחזק את המורל הלאומי, הוספנו דגל ישראל אבל כן שמרנו על ה-DNA המותגי. קיבלנו הרבה מאוד פידבק והערכה מהצרכנים על המהלך הזה ואת שתי הדוגמאות האלו אפשר לספר רק בישראל".

כדי לפתות את הצרכנים, חברות חייבות לא רק להרים את הקמפיינים המושקעים ביותר ולתפעל את הסושיאל המגניב ביותר, אלא באמת לתת הצעות ערך טובות. "השקענו הרבה מאוד כסף בשפה הפרסומית החדשה שלנו, כשקדמה לזה בניית אסטרטגיה שיווקית, ודרך זה בנינו את הקמפיינים", אמר טיקטין. "בחרנו שתי דמויות, הראשונה היא של קמע שפותחה ב-AI, דמות מדברית ישראלית קצת עצבנית ומאוד ממזרה שחצי מהשחקנים במדינה עשו אודישנים לקול שלה, ומריאנו נבחר בסוף, ולצידו דמות של אמא צעירה ואשת מילואימניק, הדמות הכי ישראלית שיש. והבנו גם שמאוד ישראלי זה ההומור. כדי להגיע ללקוח לא צריך לדבר בהומור, אבל בצחוק, נונסנס משעשע ושנון, זה הקו שילווה אותנו, כשאנחנו לא מפרסמים רק את המותג אלא הצעות ערך עמוקות ודרך זה את המותג".

*** גילוי מלא: הכנס בחסות בנק הפועלים, אל על, פלייטיקה, כאל, בזק, יפעת בקרת פרסום ונור ובהשתתפות קבוצת מקורות.

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר