גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר חדש בקרב מנהלים: חלוקים לגבי הצורך בתואר אקדמי, ואיך ישפיע ה־AI

האם תואר אקדמי מדד להצלחה בשוק, מה חושבים מנהלים בהייטק על מקצועות הרוח והחברה, ועד כמה הבינה המלאכותית תשפיע על מצבת העובדים? ● סקר מיוחד של גלובס ומכללת אפקה לקראת כנס FUTURE SKILLS שיתקיים ביום ג', בדק מה חושבת הצמרת הניהולית

סקר חדש: מנהלים חלוקים לגבי הצורך בתואר אקדמי / צילום: Shutterstock
סקר חדש: מנהלים חלוקים לגבי הצורך בתואר אקדמי / צילום: Shutterstock

הסקר של חברת אושיק רושינק סקרים ואסטרטגיה, בראשות אושיק רושינק, נערך בקרב 135 מנהלי הייטק, רובם מחברות גדולות (מעל 500 מועסקים) ו־183 מנהלים מתחומים אחרים, בעסקים בינוניים וגדולים. הסקר בוצע באמצעות שני שאלונים ייעודיים אינטרנטיים, בתאריכים 10 ביוני ועד 6 ביולי, 2025. טעות הדגימה בו עומדת על 5% +-.

1 מנהלים חלוקים לגבי תרומתו של תואר אקדמי לקריירה בטווח הקצר

46% ממנהלי ההייטק ו־44% משאר המנהלים בהחלט מסכימים או די מסכימים כי תואר אקדמי מכין את הסטודנטים בצורה טובה לשוק העבודה בטווח הקצר. זאת, לעומת 20% ממנהלי ההייטק ו־16% משאר המנהלים שלא מסכימים או לא מסכימים כלל.

כאשר נשאלו המנהלים את תרומת התואר האקדמי בעוד עשור, התשובות מתהפכות: 27% ממנהלי ההייטק ו־28% משאר המנהלים מסכימים או די מסכימים שהלימודים האקדמיים היום מכינים את הסטודנטים לכך, לעומת 39% ממנהלי ההייטק ו־29% משאר המנהלים שלא. מעל 80% טוענים שצריך לשנות את תוכניות הלימוד האקדמיות, "כדי להכין כראוי לשוק העבודה בעוד 10 שנים".

"אנחנו רואים שינויים טכנולוגיים אקספוננציאליים זה עשור ומעלה במספר צירים", אומר עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה. "כל יזם היום יכול לפתח מוצר ולשנות את העולם וכלל תחומי החיים משתנים בהתאם". המשמעות של זה, בעיניו, היא ששוק העבודה משתנה במהירות גם הוא.

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה / צילום: ויקיפדיה

לדבריו, השוק נעשה יותר מוכוון STEM: "כ־20% מהאנשים עוסקים במחקר ופיתוח וצריכים להיות בעלי הכשרה הנדסית־מדעית־טכנולוגית עמוקה, בעוד ששאר ה־80% לא יעסקו בפיתוח תוכנה למשל. אבל הם בהחלט יצטרכו אוריינטציה טכנולוגית מובהקת. אני לא רואה עובד בשנים הקרובות שלא משתמש בבינה מלאכותית. צריך להתכנס לשילוב בין AI לאנושית".

2מהסקר עולה: מיומנות וניסיון אישי הכרחיים יותר מתואר

בקרב מנהלי הייטק, ממוצע החשיבות שהם מעניקים לתואר אקדמי רלוונטי עומדת על 7.4. לעומת זאת, סעיף המיומנויות האישיות עומד על 8.8. הדרישה לניסיון תעסוקתי גם ניצבת גבוה (8.1). בקרב שאר המנהלים, תואר אקדמי רלוונטי חשוב הרבה פחות, והם נותנים לו ציון ממוצע של 4.9 מתוך 10 בלבד.

נראה, אם כך, שהשמועות על מותה של ההשכלה הגבוהה היו מוקדמות. "ההשכלה האקדמיה עדיין רלוונטית. החיוניות של השכלה אקדמית בענף ההייטק רק התגברה", אומר אושיק רושינק, בעלי רושינק. "אם הייתה תזה לפיה התואר האקדמי יהיה פחות רלוונטי, אנחנו רואים שזה לא נכון. זו נקודה מפתיעה ומעניינת".

3רוב המנהלים סבורים כי הדגש על התנסות מעשיית דורשת שיפור

הנושאים החשובים ביותר, בייחוד בעיני המנהלים בהייטק, הם פרקטיקה והתנסות מעשית (66% ממנהלי ההייטק, 61% משאר המנהלים), חיבור הדוק יותר לתעשייה עצמה (63% בהייטק, 46% בשאר) וקורסים חדשים ב"מיומנויות רכות" (38% ממנהלי ההייטק, לעומת 12% בלבד משאר המנהלים). כך עולה מתוצאות הסקר. הנושא העיקרי בו שאר המנהלים דרשו יותר ממנהלי ההייטק הוא רב־תחומיות. ספציפית, מעל 90% רוצים לקדם פיתוח מיומונויות והסקת מסקנות לכל אורך הרצף החינוכי, אם כי גם כאן - מדובר בהצהרה כללית יחסית.

"שאלת מיליון הדולר היא איך מכשירים אנשים לתפקוד בשוק תעסוקה משתנה", אומר מויאל. "כל הרצף החינוכי צריך להשתנות, ממערכת החינוך דרך הצבא להשכלה האקדמית והמיקוד צריך להיות לא רק להעביר ידע ושינון, אלא הבנה, יכולת הטלה והקניית מיומנויות ולא מיומנויות הנרכשות 'על הדרך'". לדבריו, "התזה שאנחנו מובילים באפקה ובכנס שנקיים בנושא היא שימת דגש על הקניית מיומנויות באופן מתודי ומסודר. צריך להיות תוצר למידה לא רק ברמת ידע, אלא גם ברמת מיומנויות". הוא מדגיש שברמה הפרקטית "אי־אפשר להקנות מיומניות כמו עבודת צוות רב-תחומית בהרצאה פרונטלית מול 300 סטודנטים".

4 מקצועות טכנולוגיים נתפסים חשובים יותר בעיני מנהלים

המנהלים בהייטק ממליצים באופן חד־משמעי ללמוד מקצועות טכנולוגיים (STEM). רוב של 88% בסקר הכריע כי אלו המקצועות שמכינים טוב יותר את הסטודנטים לשוק העבודה העתידי, לעומת 3% שמצביעים על מדעי החברה ו־1% מדעי הרוח. גם בקרב שאר המנהלים STEM הוא המקצוע המועדף, אך באופן פחות מובהק (60%), כאשר מדעי החברה הרחק מאחור (15%) ומדעי הרוח לא רלוונטיים לשוק (3%).

באופן ספציפי יותר, יש הסכמה רחבה יחסית על איזה תואר ספציפי כדאי ללמוד מבין מקצועות STEM - מדעי המחשב. כך סבורים 57% ממנהלי ההייטק ו־52% משאר המנהלים. הנדסה מגיעה למקום השני, ורק לאחריה שאר המקצועות.

ומה המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה? בעיני 43% ממנהלי ההייטק, התשובה היא קודם כל יכולת למידה עצמאית, פער משמעותי לעומת 23% משאר המנהלים שהצביעו על כך. "מה שחשוב למנהלי ההייטק זה יכולת העבודה העצמאית", אומר רושינק. "במשך זמן רב היה שיח שהמרכז הוא היכולת לעבוד בצוות, אבל דווקא בהייטק המיומנות של לעבוד לבד היא החשובה ביותר". דווקא שאר המנהלים הצביעו ב־33% על "חדשנות" כמיומנות חשובה, לעומת 15% ממנהלי ההייטק, אבל בעיני רושינק: "הסיבה לכך היא כנראה שבהייטק, החדשנות היא מובן מאליו ולא משהו שצריך לדרוש במיוחד".

מויאל: "עשינו קייס סטאדי במכללה שמראה שאפשר להקנות מיומנויות. בעיני, כל הרצף החינוכי צריך לעבוד ככה. למערכת החינוך צריך להיות דמות בוגרת שכוללת ידע, מיומנויות וערכים. צריך להגדיר היטב את המיומנויות הנדרשות, נניח חשיבה ביקורתית, ולהגדיר לה 10 רמות שאותן צריך לחלק לאורך כלל הרצף החינוכי הלאומי בהסכמה של כל המערכות על הרצף החינוכי. המשאב האנושי הוא מה שיש לנו, זה צורך לאומי חיוני. בנק ישראל קושר את רמת המיומנויות בשוק העבודה לפריון במשק, כך שזה לא רק דיון חינוכי גרידא, אלא יש לזה משמעות קונקרטית לצמיחה במשק, לפריון, וכמובן לחוסן החברתי והלאומי".

5 בקרב מנהלים, שיעור גבוה מעריך שבעתיד יידרשו הרבה פחות עובדים

הבינה המלאכותית ממשיכה לשנות את שוק העבודה בקצב מסחרר, והיא יוצרת לא רק אתגרים, אלא גם הזדמנויות חדשות. כשנשאלו המנהלים שהשתתפו בסקר איך הם רואים את שוק העבודה העתידי, בין היתר בעקבות שילוב ה־AI שכבר עכשיו משפיעה עליו רבות, התקבלו תשובות מעניינות.

49% ממנהלי ההייטק חוזים שיהיה צמצום מסוים של משרות. חלקם חושבים שיישארו בעלי עבודות "אנושיות" שמחשב לא מסוגל לבצע באופן מלא או חלקי, והשאר חושבים שדווקא יצטרכו בעלי מיומנויות אישיות וטכנולוגיות גבוהות.

יתר המנהלים שהשתתפו בסקר פחות נשמעים אופטימיים. 60% מהם טוענים שיהיה צורך בצמצום משרות הקיימות בשוק. היתר טוענים שמשרות חדשות יחליפו את הקיימות, או שאף יהיה יותר ביקוש לעובדים מהיום.

***גילוי מלא: הכנס ייערך בשיתוף אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וקרן טראמפ

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI