נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
ארה"ב והאיחוד האירופי הודיעו הערב (א') כי הסכימו על עסקת סחר מקיפה, במהלך דיונים בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. טראמפ הודיע על ההסכם, אך הפרטים לגביו עדיין לא ברורים לחלוטין.
לפי הודעת הנשיא האמריקאי, ההסכם כולל מכס של 15% על רוב הסחורה האירופית הנכנסת לארה"ב, הרבה מעל השיעור האפקטיבי של 2.5% כעת, אך מתחת לאיומיו להטיל מכס של 30%. כמו כן, טראמפ אמר כי האיחוד האירופי ירכוש אנרגיה מארה"ב בסך של 750 מיליארד דולר, ויבצע השקעות בארה"ב בשווי 600 מיליארד דולר. טראמפ לא נקב במשך התקופה שבה סכומים אלה יוצאו.
● טראמפ תמיד משתפן"? איך תוכנית המכסים התחילה, ואיך היא נראית עכשיו
● מכסים, נאט"ו ואיומים: כך הפך נשיא ארה"ב למי שמכתיב את עתיד האיחוד האירופי
"זו עסקה מאוד עוצמתית, היא עסקה גדולה מאוד, היא העסקה הכי גדולה", אמר טראמפ. יחסי הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי מגלגלים 1.9 טריליון דולר בשנה, בהתחשב בסחורות ושירותים.
טראמפ נמצא בביקור בסוף השבוע בממלכה המאוחדת, במסגרתו הוא מבקר גם בסקוטלנד. פון דר ליין הגיעה לפגוש את הנשיא האמריקאי שם, ובמסיבת עיתונאים לפני הפגישה אמרה בפניו של טראמפ כי הוא "ידוע כנושא ונותן קשוח, אבל הוגן".
"בואו ניתן הזדמנות לשיחות", אמר טראמפ לפני הפגישה, "אנחנו מנהלים את הסכמי הסחר הגדולים ביותר בעולם". הוא העריך את הסיכוי להסכם ב-50% בלבד, אולם לאחר שעה קלה הכריז כי הצדדים הגיעו להסכם.
באיחוד האירופי חששו ממצב שבו אין עסקה, ומכסים גבוהים יטרפדו את היצוא לארה"ב, והיו מוכנים להתגמש משמעותית כדי להוריד את שיעור המכס נמוך ככל האפשר.
השאלות שנותרו פתוחות
באפריל הודיע טראמפ על שורת מכסים על האיחוד האירופי - 20% על סחורה כללית, ולאחר מכן 25% על כלי רכב ו-50% על פלדה ואלומיניום. לאחר מכן העלה את האיום במכסים ל-30%. נציב הסחר של האיחוד, מארוש שפצ'וביץ', אמר אז כי מכס של 30% שקול למכס של 100%, וכי שיעור כזה "ימנע את כל הסחר בין האיחוד לארה"ב".
טראמפ הבהיר כי ההסכם של 15% מכס יכלול גם את יבוא כלי הרכב מאירופה, מה שנחשב ל"הישג" לאירופה לאור איומי העבר, ומה שמסייע בעיקר לכלכלה הגרמנית. "אנחנו מסכימים בינינו שהמכסים יהיו בשיעור אחיד של 15% על כל המכוניות וכל הסחורות", ציין נשיא ארה"ב לאחר הפגישה.
כעת, אחת השאלות המרכזיות היא האם האיחוד האירופי התחייב בנושאי יצוא תרופות ומוצרים רפואיים. גם שאלת הרכש החקלאי נשארה פתוחה. ארה"ב ניסתה בהסכמיה האחרונים עם יפן ועם אוסטרליה לפתוח את שווקי המזון שלהן ליצרנים אמריקאים.
אירופה עצמה היתה מפוצלת בשאלת עסקת הסחר: בעוד גרמניה ואיטליה דחפו להגיע לעסקה כלשהי, צרפת וספרד דחפו "להימנע מכניעה מוחלטת" ודרשו הסכם בתנאים משופרים, ללא חשש להתעמת מול ארה"ב.