צילום: Shutterstock
בתקופה של התייקרויות ניכרות, אנשים מחפשים כל דרך להשיג קצת יותר הנחה על המוצרים הפופולריים. אחת הדרכים הנפוצות בשנים האחרונות היא באמצעות מועדוני צרכנות: גוף שמנהל משא־ומתן בשם איגוד גדול של לקוחות פוטנציאליים עם המוכרים, במטרה להשיג הנחות שכל צרכן בנפרד היה מתקשה לקבל. חלק מגופים אלה הם מסחריים בבירור, אבל רובם מייצגים איגודים קיימים: צה"ל, ההסתדרות, מורים או עובדי רשויות מקומיות.
● למדד המותגים המלא לשנת 2025
בראש קטגוריית מועדוני הצרכנות במדד המותגים של גלובס נמצא צה"ל, עם מועדון "חבר" של משרתי הקבע. מדובר במועדון הצרכנות הידוע והנחשק ביותר בישראל, והוא נחשב חלק מהותי מהתנאים שמקבלים משרתי הקבע בצה"ל. עם זאת, ברשימה הכללית דורג המועדון במקום ה-158 בלבד, כך שאף אחד ממועדוני הצרכנות לא נכנס לרשימת 100 המותגים האהודים.
צה"ל במקום הראשון, והשלישי
במקום השני בקטגוריה נמצא מועדון "ביחד בשבילך" של ההסתדרות, שמדורג במקום 233 במדד הכללי. מדובר בהישג מרשים ביחס למועדון שמבוסס על כוח הקנייה של 300 אלף חברי ההסתדרות, כמו גם על סבסוד ישיר של הארגון.
על־פי בדיקת שופ אנליטיקס, נכון לרבעון השני של 2024, "ביחד בשבילך" הוא מועדון הצרכנות השני בגודלו בארץ עם 12% מהשוק. הסבסוד הוא גם דרך של ההסתדרות להציע תנאים מקבילים לאלה של צה"ל ושל המורים, שמקבלים סבסודים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים.
במקום השלישי מגיע שוב צה"ל, עם מועדון "בהצדעה". המועדון ייחודי בכך שהוא הוקם במסגרת חוק שירות המילואים 2008, שמטרתו לחזק את התגמול למשרתי המילואים. הן חבר והן בהצדעה מקבלים סבסוד ממשרד הביטחון, מה שמאפשר להם להציע יותר הנחות מאשר מועדוני צרכנות אחרים.
המשותף למקומות הראשונים בקטגוריה הוא שהם לא מבוססים על גוף עסקי. וזה לא מקרה: לדברי אסא שפירא, ראש מחלקת שיווק ופרסום באוניברסיטת תל אביב, "מועדוני צרכנות מאגדים כוח צרכני, והכוח שלהם נובע מהמחויבות של המאגד לכוח הצרכני".
לדבריו, "כשהצרכן פחות חושד במוטיבציה, הוא פחות חושש שההנחות מנסות 'לסדר' אותו - ולכן יש יותר רצון לקנות דרך המועדון".
עוד לדבריו, דרך שנייה להשיג יוקרה וכוח צרכני למועדון צרכנות היא כמובן כוח קנייה גבוה של הלקוחות הפוטנציאליים, דוגמת הייטקיסטים.
המועדון הגדול בישראל: רק במקום החמישי
כך, סיבוס מגיע למקום הרביעי, בעוד המתחרה, הייטקזון, מככב לרעה והגיע למקום התשיעי מתוך 10, כאשר "הוט מועדון צרכנות", שהוקם ב-1996 על־ידי הסתדרות ההנדסאים, עוקף אותם. ובכל זאת, עצם העובדה ש־3 מתוך 10 מועדוני צרכנות ברשימה פונים לאנשי טכנולוגיה - מעידה על הכוח הצרכני שלהם.
מועדון הצרכנות הגדול בישראל (34% מהשוק), "פיס פלוס", מגיע רק למקום החמישי בקטגוריה. הוא שייך למפעל הפיס, ובניגוד למועדונים אחרים, שמכוונים בבירור לקהל מסוים או אף לארגון שרק החברים בו יכולים להתקבל למועדון - "פיס פלוס" הוא מועדון פתוח ו"כללי" ואינו מתבסס על סבסוד מבחוץ. באמצעות דמי החבר הקבועים וכמות הלקוחות הגדולה במיוחד שלו, הוא מצליח להשיג הנחות משמעותיות לחבריו.
נראה כי על רקע יוקר המחיה הגואה, גם מועדונים שהתמחו בסוג הטבות מסוים, כמו חופשות או מזון, "פותחים את השער" להטבות ומבצעים על כמה שיותר סוגי מוצרים. מועדוני הצרכנות הופכים לחלק משמעותי יותר ויותר בחוויית הקנייה, כאשר צרכנים מתאגדים (דרך גוף מוסדי או מסחרי) כדי לנהל משא־ומתן מול המוכרים מעמדה טובה יותר מאשר יכלו לדרוש כל אחד בנפרד.