טראמפ מציג את כיפת הזהב במאי האחרון / צילום: ap, Alex Brandon
מערכת ההגנה היקרה ביותר בכל הזמנים, "כיפת הזהב" האמריקאית שמקדם הנשיא דונלד טראמפ, יוצאת לדרך - וזאת מבלי שאיש יודע כיצד היא תיראה, מפני אילו איומים היא תגן וכמה היא תעלה - שכן טווחי התקציב עבורה נעים בין 150 מיליארד לחצי טריליון דולר. טראמפ דוחף בכל הכוח להשלמת מערכת ההגנה עד סוף כהונת הממשל הנוכחי ב־2029, וסוכנות ההגנה מפני טילים תפרסם בקרוב קול קורא לתעשיות הביטחוניות להגיש מועמדות כדי להיכלל בפרויקט הענק, כך היא הודיעה בסוף השבוע.
● מקסיקו וקנדה ייפגעו, ומה עם סין? הדד-ליין לכניסת המכסים לתוקף מתקרב
● האיחוד האירופי דן בהשעיה חלקית של ישראל מתוכנית הורייזון
בין האיומים המועלים סביב הפרויקט אפשר למנות כמה מהאיומים הכבדים ביותר על ארה"ב, ובראשם טילים היפרסוניים המשוגרים מהקרקע או מהחלל, נחילי רחפנים, ואפילו "אסטרואידים מהונדסים" - טילי ענק שנועדו להתנגש באוקיאנוס וליצור גלי צונאמי.
כך או כך, למרות ההצהרות השאפתניות של טראמפ, לידתה של המערכת אופיינה בעיקר בכאוס: כאמור, טרם הוגדרו איומי הייחוס ומבנה המערכת ורק לפני שבוע אישר הסנאט את מינויו של הגנרל מייקל גוטליין למתכלל הפרויקט, שנכנס לתפקידו רשמית רק השבוע.
התקציב כאמור שנוי במחלוקת. בעוד טראמפ הבטיח להקצות 175 מיליארד דולר להפעלת המערכת בתוך שלוש שנים, כעת נראה שהוא יעמוד על כ־150 מיליארד דולר שיתפרסו על פני עשור, ואילו לפי הערכת הקונגרס מחודש מאי, התקציב עשוי לתפוח לכחצי מיליארד דולר למשך עשרים שנה. עם זאת, הצעת החוק הראשונה לפרויקט עומדת על 25 מיליארד דולר "בלבד" לצורך התנעתו.
הישראליות לא יוכלו להתחרות במכרזים לבד
השם של המערכת העתידנית דומה אמנם ל"כיפת ברזל", אך בינה לבין המערכת הישראלית אין דבר במשותף. בעוד כיפת ברזל פותחה להתמודדות עם טילים בליסטיים קצרי טווח כמו טילי הקסאם והגראד, בארה"ב שואפים לייעד את כיפת הזהב להתמודדות עם טילים היפרסוניים מתמרנים - כלומר טילים המשייטים במסלול לא צפוי במהירות על קולית (תרחיש האיום הצפוי ממעצמה כמו סין), וכן מול איומים אוויריים נוספים כמו רחפנים וטילים הנורים מן החלל.
במהלך סוף השבוע נודע כי הפנטגון יוציא קול קורא לחברות רלוונטיות שיוכלו להתחרות במכרזים כאשר אלה יתפרסמו, וכי בתוך 60 יום יציג הגנרל גוטליין ארכיטקטורה בסיסית של המערכת.
לפי ההערכה בישראל, מספר חברות כבר מתחממות על הקווים כדי להציג מועמדות במכרזים - אך הן לא יוכלו להתמודד לבדן ויעשו זאת בשותפות עם חברות אמריקאיות.
המרכזית שבהן היא התעשייה האווירית - שמעוניינת לקחת חלק במכרז המכ"ם וגילוי האיומים. חברת אלתא שבבעלותה מפתחת ומייצרת את מכ"ם הגילוי "אורן אדיר" שנמצא בלב מערכת החץ. תע"א רואה את עצמה כספקית רלוונטית גם בתחום היירוט, עם ניסיון בפיתוח טילי חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח הנעשה בחלל, ובהמשך גם בהתמודדות עם טילים היפרסוניים מתמרנים, שדורשים תחכום רב יותר ביירוטם.
תע"א מבליטה את הניסיון הממושך שלה בהתמודדות עם ירי בליסטי, וביתר שאת במתקפות האיראניות, אך גם טילי ה־THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין צברו ניסיון מסוים. עם זאת, עלות הגילוי והיירוט של החץ מוערכת ברבע מזו של המערכת האמריקאית. בנוסף חץ 3 הוכחה כיעילה בפעילות מחוץ לאטמוספרה, דרישה מקדימה עבור כיפת הזהב בה מעוניינים להפעיל משגרי מיירטים בחלל.
חברה ישראלית נוספת שהבעיה עניין במכרזים העתידיים היא רפאל, שמעוניינת להציע את הידע והניסיון שלה בתחום היירוט בלייזר. רפאל עומדת מאחורי פיתוח וייצור "מגן אור", מערכת הלייזר שתימסר לידי חיל האוויר עד סוף השנה ותתפרס לשימוש מבצעי בתחילת השנה הבאה. החברה צפויה להתחרות ביצרניות לייזר מבריטניה ודרום־קוריאה, אך תנסה לשכנע את בכירי הפנטגון כי היא היחידה שהוכיחה עד כה יירוט מבצעי בלייזר במהלך מלחמה.
הסכסוך עם טראמפ יפגע בסיכויי ספייס אקס?
באשר לחברות האמריקאיות, כמה מהן כבר הביעו עניין בפרויקט באופן רשמי, בהן לוקהיד מרטין, ריית'און ונורת'רופ גראמן. גם ספקית מערכות התוכנה והמודיעין L3 Harris הודיעה שהיא לוטשת עיניים לפרויקט.
ומה באשר לחברות הסטארט־אפ הביטחוניות האמריקאיות הצומחות כמו אנדוריל, שמאתגרת את התעשיות הביטחוניות בפיתוח מטוסים וטילי שיוט עבור מערכת הביטחון האמריקאית? עבורן מדובר בסיכוי נמוך, ובפרט עבור אנדוריל שאינה מתמחה בהגנה אווירית. אם כבר, פלנטיר נחשבת למועמדת מובילה בקטגוריית מערכות המודיעין הלווייניות ופייבוריטית לפיתוח מערכת השליטה והבקרה של המערכת כולה.
ספייס אקס של המיליארדר אילון מאסק היא מועמדת טבעית לשיגור מערכות לווייניות ולווייני מודיעין לחלל, אך היחסים שהידרדרו עם טראמפ הובילו את אנשי כיפת הזהב לשוחח עם חברות מתחרות כמו פרוג'קט קוויפר של אמזון והסטארט־אפים סטוק ספייס ורוקט לאב, כך על פי רויטרס. עם זאת, ספייס אקס היא עדיין הספקית המובילה בתחום עם יותר מ־9,000 לוויינים ששוגרו לחלל על ידה.
ריית'און ולוקהיד מרטין - החברות שאחראיות על פיתוח מערכות ה־THAAD, הפטריוט והמערכת הימית אייג'יס - עשויות לחסום תחרות מצד חברות צעירות בטענה שהן המומחיות היחידות כמעט ליירוט של טילים בליסטיים בארה"ב. אולם, לפי ההערכה ייבחרו השחקניות שיוכלו להציע מערכות הכוללות לא רק שיעור גילוי איומים גבוה אלא גם עלות נמוכה לכל יירוט. זאת ועוד, לוקהיד מרטין וריית'און יודעות להתמודד עם טילים בליסטיים אך לא עם האיומים החדשים והמתוחכמים יותר, בהם טילים המסוגלים לתמרן באוויר או ליפול מהחלל.
"האמריקאים נדרשים לחשוב מחוץ לקופסה"
"האתגר האמריקאי כפול. לסינים ולרוסים יש היום טילים בכמות כפולה ממספר המיירטים שהאמריקאים יוכלו לייצר בחמש השנים הקרובות, והם מוכרים טילים היפרסוניים לבעלי הברית שלהם - כך שהאמריקאים נדרשים לחשוב מחוץ לקופסה ולא לייצר עוד ממה שכבר יש", אומר ד"ר מושיק כהן, לשעבר בכיר בפיתוח מערכות שרביט קסמים, ברק 8 וכיפת ברזל וכיום מנכ"ל חברת הדיפנס־טק אייפקס העוסקת בטכנולוגיות יירוט רחפנים וטילים היפרסוניים.
כהן מסביר שרמת האיומים עלתה" "כבר לא מדובר רק בטילים בליסטיים עם מסלול שניתן לצפות, אלא בטילים היפרסוניים מהירים במיוחד שמתמרנים באוויר, בנחילי רחפנים שיכולים לכלול אפילו מאות אלפי יחידות, ובטילים שמשוגרים אנכית מהחלל".
ויש גם איום חדש: "אסטרואידים מהונדסים". על פי כהן, מדובר בגושי טונגסטן במשקל של כמאה טונות שעשויים להיות משוגרים לחלל ומשם לנקודות נבחרות באוקיינוס - "והפיצוץ יכול ליצור גל צונאמי עצום שעלול להגיע לגובה של 400 מטר. המערכות הקיימות לא מסוגלות לטפל בכל האיומים הללו, ולכן נדרשת חשיבה רעננה ויכולת מנהיגות כדי לרתום את תעשיית הביטחון וההנהגה האמריקאית לייצר משהו חדש, בכמות גדולה ובזול".