גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה החדשה והקנסות הכבדים: מי חשוף ואיך נערכים?

בעוד כשלושה שבועות תיכנס לתוקף רפורמת ענק במשק: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לחזק את כוחו של הרגולטור ולחייב חברות ומוסדות למנות ממונה על התחום ● עסקים רבים עלולים להיחשף לקנסות, לתביעות ולסנקציות אם לא יעמדו בכללי אבטחת המידע ● בממשלה מנסים להרגיע את החשש, אך בשוק מתריעים: אנחנו לא ערוכים

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock
רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

האם רפורמת ענק שבפתח עומדת לפגוע קשות בעסקים רבים שאינם מוכנים לה? תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנחקק לפני כשנה וצפוי להתחיל ולהיות מיושם מ־14 באוגוסט, מציג לא פחות ממהפכה בכל הנוגע לפרטיות ואבטחת מידע בארגונים ציבוריים ובמגזר הפרטי. זוהי הרפורמה הגדולה ביותר בנושא מאז שחוק הגנת הפרטיות נחקק לראשונה ב־1981.

בלעדי | האוצר מעלה הילוך בניסיון לתפוס משכירי דירות מעלימי מסים
תיק וינרוט: הסיפור המלא מאחורי פסק הבורר שמטלטל את ענף המשפט

ברקע התיקון ניצב הזינוק שחל מאז 7 באוקטובר בהיקף התקפות הסייבר. לפי נתונים של מערך הסייבר הלאומי, בשנה שעברה אירעו 17 אלף אירועי סייבר - עלייה של 24% בהשוואה ל־2023. המקרים הבולטים (41%) נגעו לפישינג - משלוח הודעות שנועדו לפרוץ למערכת הממוחשבת של הקורבן.

התיקון נועד גם "ליישר קו" עם הרגולציה הבינלאומית בנושאי פרטיות ולוודא כי הסטנדרט בישראל מתקרב ככל הניתן לתקנות ה־GDPR של האיחוד האירופי, הנחשבות למתקדמות בעולם.

רגולטור עם שיניים

בראש ובראשונה, התיקון מחזק דרמטית את סמכויותיה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. הרשות תהפוך לגוף אכיפה "עם שיניים", המוסמך לבצע חקירות, לדרוש מסמכים ולהטיל קנסות. הרשות תוכל להעסיק חוקרים ולבצע אכיפה מינהלית מול חברות עסקיות וגופים ציבוריים - כולל ביטחוניים.

אך זה עוד כלום. החדשות המדאיגות מבחינת העסקים הן שהרשות להגנת הפרטיות תוכל לפגוע בכיס של ארגונים המפירים את כללי אבטחת המידע ולהטיל עליהם קנסות גבוהים.

לדוגמה, ארגון שבו אירעה פריצת סייבר כתוצאה מהפרת הדרישות בחוק, עלול לספוג קנס בגובה 320 אלף שקל עבור כל הפרה בנפרד. אם מאגר המידע שבו אירעה הפריצה גדול במיוחד, הקנס אף עשוי להיות כפול ולהגיע ל־640 אלף שקל לכל הפרה, וזאת עד לתקרה של 5% ממחזור ההכנסות של הארגון. זה אולי נשמע מעט, אבל עבור עסקים רבים מדובר לעתים ברווח כולו - כך שהקנסות עלולים לפגוע בהם דרמטית ולהביא אותם בפני שוקת שבורה.

כאמור, כל אירוע עשוי לכלול מספר רב של הפרות - לא רק דליפה של מידע אלא גם כשלים שקדמו לה כגון אי־ביצוע סקר סיכונים או היעדר מדיניות אבטחת מידע. במצטבר, הקנס עלול אפוא לטפס למיליוני שקלים.

התיקון אף מחזק את האפשרות לקבל פיצויים על פגיעה בפרטיות בתביעות אזרחיות. כך, ניתן יהיה לקבל פיצוי בגובה של עד 10 אלף שקל ללא הוכחת נזק, למשל במקרה שבו אדם גילה כי פרטים עליו נכללים במאגר שלא נרשם לפי החוק או שהתבצע עיון במידע אישי תוך חריגה מהתנאים המאפשרים זאת. תקופת ההתיישנות, שאיפשרה עד כה לתבוע תוך שנתיים בלבד, הוארכה ל־7 שנים.

מה לגבי מידע ישן?

"עסקים רבים לא בהכרח מודעים לשינויים בחוק, ועכשיו עלולים להיחשף אליהם לראשונה דרך תביעות שיוגשו נגדם או במסגרת הליכי אכיפה שהרשות תנקוט מולם - מבלי שהם ערוכים" - כך מתריע עו"ד אליעד שולומוביץ', ראש תחום הגנת הפרטיות במשרד ש. פרידמן, אברמזון.

לדבריו, שימוש במידע שעד כה היה שגרתי עלול לסכן עסקים מעכשיו - לדוגמה, סביב העברת המלצות למשרה במסגרת "חבר מביא חבר" או כאשר לקוח מעביר אקראית לבעל עסק פרטים של לקוח פוטנציאלי אחר. "כדי להגן על עצמם, עסקים יידרשו להיערך מחדש, להכשיר את העובדים, וגם לתעד הסכמה לשימוש במידע אפילו אם זה קורה כשמשלמים בקופה", אומר שולומוביץ'.

החשש במשק מהקנסות נוגע, בין היתר, לדרישה כי ארגונים ימחקו מידע ישן שברשותם. "עסק שיש לו אתר אינטרנט עם Cookies יכול למחוק תוך שנה את המידע, אבל במערכות מורכבות כמו בנקים או חברות ביטוח קשה למחוק מידע על לקוחות עבר מלפני שנים", אומרת עו"ד דלית בן ישראל, שותפה ומנהלת מחלקת הגנת הפרטיות במשרד נשיץ, ברנדס, אמיר, שהשתתפה בדיונים בכנסת סביב תיקון 13. לדבריה, חברות שטרם נערכו לכך עלולות להיות יעד לגביית "כסף קל" באמצעות קנסות שיוטלו עליהן.

עו''ד אליעד שולומוביץ' / צילום: עמית עזריאל

שנה להתארגנות

ברשות להגנת הפרטיות מודעים לחששות, אך מזכירים כי לארגונים הייתה שנה להיערך ליישום החוק, וממליצים למי שטרם עשה כן להזדרז ולהשלים את הפער. נזכיר כי לפי התיקון, הרשות תוכל גם להתריע בפני ארגון כי אם הפרת הפרטיות מצידו לא תיפסק, יוטל קנס; לדרוש הפקדת עירבון כספי כחלק מהתחייבות הארגון להפסקת ההפרה; ואף לבקש מבית המשפט צו לסגירה של מאגרי מידע.

עוד תחול כעת חובה על ארגונים גדולים למנות ממונה להגנת הפרטיות בארגון. המינוי יידרש בבנקים ובחברות ביטוח, בחברות סלולר ותקשורת, במשרדי ממשלה ורשויות מקומיות, בבתי חולים וקופות חולים, באוניברסיטאות ובמכללות וכן בגופים "שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר".

בהקשר זה, התיקון שינה את ההגדרה לגבי מידע רגיש במיוחד, וזה מתייחס, בין היתר, למידע רפואי, גנטי וביומטרי, למידע אודות עבר פלילי, להערכות אישיות שבוצעו למשל במסגרת קבלה לעבודה, לנתוני שכר, לדעות פוליטיות, לאמונות דתיות ולשירותי מיקום.

הממונה יהיה הכתובת המרכזית בארגון ליישום החוק. לתפקיד יוכל להתמנות מי שבקיא בדיני הגנת הפרטיות, בטכנולוגיה ובאבטחת מידע. הוא יהיה כפוף למנכ"ל ויוכל להגיע מתוך הארגון או כיועץ חיצוני.

לצד זאת, תיקון 13 מקל ברגולציה על רישום מאגרי מידע. רישום לא יחול על רוב המגזר הפרטי, אלא יתחייב רק לגבי גופים ציבוריים או לגבי מאגרים הכוללים מידע על יותר מ־10 אלף בני אדם הכרוך בתשלום.

עו''ד דלית בן ישראל / צילום: עמי ארליך

במשרד המשפטים כבר עובדים על תיקונים נוספים לחוק. עו"ד בן ישראל סבורה כי הדבר הכרחי, למשל כדי לפתח מערכות בינה מלאכותית. "לפי החוק הקיים מותר לעבד מידע רק אם ניתנה הסכמה או שהחוק הסמיך לכך מפורשות, כמו למשל באכיפה נגד הלבנת הון", היא מסבירה. "אבל איך בנק שרוצה לפתח מערכת AI ישיג הסכמה של לקוחות מלפני חמש שנים? ולכן, במקרים שבהם אין פגיעה משמעותית בפרטיות, יצטרכו לתקן את החוק ולאפשר שימוש במידע גם אם יש לכך אינטרס לגיטימי, כמו באירופה".

מהפכת הפרטיות הצפויה החל מאוגוסט, ואשר עשויה לגבות מחיר כלכלי כבד מעסקים, היא אפוא רק השלב הראשון בדרך לרפורמה מקיפה עוד יותר, העשויה להגיע בשנים הקרובות.

עוד כתבות

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● ממשלת בריטניה הודיעה כי פינתה באופן זמני את עובדיה מאיראן ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל