גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עלטה בישראל? מה שקרה בספרד יכול לקרות גם כאן

את כל החשמל שאנחנו צורכים אנחנו מייצרים בעצמנו ● המשמעות ברורה: כל פגיעה בתחנת כוח, באסדת גז או ברשת הולכה עשויה להוביל לעלטה לאומית ● מה שדרוש עכשיו הוא לא עוד ניסוי – אלא החלטה

הפסקת החשמל הגדולה בספרד, אפריל האחרון / צילום: ap, Manu Fernandez
הפסקת החשמל הגדולה בספרד, אפריל האחרון / צילום: ap, Manu Fernandez

הכותב הוא יו"ר נופר אנרגיה

ישראל היא "אי אנרגטי" בעולם מחובר, וככזו, היא נותרת חשופה לתרחישים שמשלבים לחימה, תקיפות תשתית, שיבוש בשרשרת האנרגיה או מתקפת סייבר. בשגרה זה אולי רק נתון טכני. בחירום, כפי שראינו במבצע "עם כלביא", מדובר בסכנה אסטרטגית למשק האנרגיה הישראלי.

בישראל מעריכים בזהירות: המכסים לא יעלו

באפריל 2025, קרסה מערכת החשמל של ספרד ופורטוגל לאחר כשל מרכזי באיזון הרשת. בתוך דקות ירדו כ־15 גיגה־ואט מיכולת הייצור (על פי הודעתו של ראש ממשלת ספרד). אזורים עצומים נותרו בחושך, התחבורה הציבורית ושדה התעופה שותקו, בתי חולים עברו לגנרטורים, ומרכזי מידע ומוקדים קריטיים נותקו. אך בתוך פחות מ־24 שעות, הודות לקו חיבור עם מרוקו וצרפת, החשמל בספרד חזר לפעול כמעט באופן מלא. הרשת האירופית החיצונית עטפה את הפגיעה, והפעלת תחנות אגירה חכמות (מעטות מדי) השלימה את המענה.

סיכון לעלטה לאומית

לישראל אין את הפריבילגיה הזו, מדינת ישראל היא אי אנרגטי, מנותקת פיזית ואסטרטגית מכל מערכת חשמל אזורית. אין לה קווי תמסורת עם מדינות שכנות, וגם לא אופק כזה בעתיד הנראה לעין. את כל החשמל שאנחנו צורכים אנחנו מייצרים בעצמנו. המשמעות ברורה: כל פגיעה בתחנת כוח, באסדת גז או ברשת הולכה עשויה להוביל לעלטה לאומית.

מבצע "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, ולאחריו "עם כלביא" ביוני 2025, הדגישו שוב את שבריריות משק האנרגיה הישראלי. במהלך חרבות ברזל הופעלו אלפי גנרטורים פרטיים באזורים סמוכים לעוטף, מרכזי חירום ותשתיות עבדו בהפסקות, נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בצריכת דלק, ותחנות סולריות, שכמעט אינן מחוברות לאגירה, עבדו תחת עומס בלתי מבוקר. במבצע "עם כלביא", הפגיעה בבתי הזיקוק בחיפה, הפגיעה במערכת החשמל באזור אשדוד, השבתת אסדת כריש והשהייה של לוויתן, חשפו את תלותנו החמורה בתשתיות ריכוזיות. האספקה אמנם שוקמה, אך לו הפגיעה הייתה נמשכת עוד יממה או שתיים, ישראל הייתה נכנסת לתוך משבר חשמל בקנה מידה היסטורי, ללא שום גיבוי חיצוני, וללא תשתית פנימית גמישה.

בחמש השנים האחרונות נבנו בישראל מתקני סולאר פרטיים בהיקף של 14% מצריכת החשמל, אך אין בהם שימוש בזמן הפסקת חשמל - הם מנותקים אוטומטית לפי פרוטוקול מיושן (LOM). האגירה בישראל עומדת על כ־800 מגה־ואט בלבד במתקני אגירה הידרואלקטריים שנבנו בעבר, והקמת מתקני אגירה ביתיים או שכונתיים כמעט ואינה קיימת (לנופר אנרגיה יש כ-80 מגה מתקני אגירה בקיבוצים).

מדוע אנחנו לא משנים כיוון?

כדי להבין את גודל הפער, די להביט בעולם: בגרמניה קיימים מעל מיליון וחצי מתקני אגירה ביתיים, ובארה"ב הותקנו בשנת 2024 לבדה כ-12.3 גיגה־ואט של מערכות אגירה, עם יעד למאות גיגה-ואטים של אגירה. מדינות כמו דנמרק וצרפת בונות "איים אנרגטיים" שמסוגלים לפעול כיחידות עצמאיות ברגע של ניתוק מהרשת הראשית. באיי אורקני בסקוטלנד, תושבים מייצרים לעצמם חשמל מרוח, אגירה ומימן, וחיים ברשת עצמאית לחלוטין.

אנחנו, לעומתם, עדיין פועלים כאילו תחנת כוח אחת תציל את כל המדינה. 85% מהחשמל בישראל מיוצר ממקורות ריכוזיים: גז טבעי ודלקים פוסיליים. תשתיות הולכה נמתחות ממרכזי ייצור בודדים לכל רחבי הארץ. כל פגיעה במרכז שליטה וישראל כולה תיכנס לעלטה של ימים, או במקרה גרוע שבועות.

נשאלת השאלה: אם ברור שהמודל הזה לא מחזיק מים, מדוע אנחנו לא משנים כיוון? התשובה נעוצה בשמרנות רגולטורית ובחוסר החלטה אסטרטגית. כיום, אין לעירייה בישראל אפשרות להקים מערכת חשמל עצמאית. אין תמריצים להקמת אגירה קהילתית. אין תקציב ליצירת תשתיות תומכות ביזור. יתר על כן, למרות שצריכת החשמל מגדרה דרומה וחדרה צפונה יכולה להיות מסופקת על ידי מתקני האנרגיה המתחדשת שמותקנים באזורים אלו גם במקרה של עלטה ממושכת, כלל רגולטורי מיושן קובע שגם מתקנים אלו - מתנתקים ברגע שמתחילה הפסקת חשמל.

מדינה מודרנית אינה יכולה להרשות לעצמה לחכות שהרשת תשוב

דווקא בשטח ראינו שזה יכול להיראות אחרת. לאחר 7 באוקטובר, נופר אנרגיה התקינה מערכות מיקרו־גריד בקיבוצים. פאנלים סולאריים, מערכת אגירה, גנרטור חירום - תשתית שיכולה לתפקד שבועות ללא חיבור לרשת הארצית. זה לא רק עבד, זה חסך כסף והרבה: גנרטור אחד במקום עשרות, הפחתת עלויות תפעול, הפחתת תחלופת דלקים, ושקט תפעולי. אותם קיבוצים המשיכו לתפקד כשהסביבה כבתה - כולל בתי ספר, קופות חולים ותחנות שאיבה.

אם זה עובד בקיבוץ, זה יכול לעבוד בשכונה עירונית, במתחם מסחרי, בבית חולים, ואפילו בבניין מגורים. העלות - קטנה מהתועלת. החיסכון - מיידי. היתרון - ברור.

מה שדרוש עכשיו הוא לא עוד ניסוי - אלא החלטה. יש לבטל מיידית את פרוטוקול LOM המיושן, לפתוח את שוק החלוקה לתחרות מקומית, להסדיר הקמת מערכות אגירה ומיקרו־גרידים קהילתיים ולייצר ביזור ועמידות. מתקנים אלו יוקמו על ידי השוק הפרטי ובשגרה יספקו שירותים שונים למנהל המערכת ויסחרו בחשמל. במקביל אפשר וצריך ולאפשר התקנה של כבלים בטכנולוגיית DC שמשמשת לחיבור בין מדינות להוליך מחוץ למערכות של חברת חשמל כמויות עצומות של אנרגיה מתחדשת מאזורי הדרום והצפון למרכז הארץ, מה שיבטיח אספקת חשמל למרכז בשגרה כמו גם בתרחישי חירום לא מדובר בהשקעות עתק שכן המגזר הפרטי יכול לבצע זאת - אלא בשינוי תפיסה.

הפסקת חשמל היא לא רק כיבוי אור - היא כיבוי של אמון ציבורי, של ביטחון לאומי ושל ריבונות אזרחית. מדינה מודרנית אינה יכולה להרשות לעצמה לחכות שהרשת תשוב. היא צריכה לדעת לתפקד בלעדיה. המבצעים האחרונים הוכיחו לנו עד כמה המציאות משתנה. השאלה היא אם אנחנו משתנים איתה - או שנחכה לאירוע הבא שיגרום לנו לפעול, באיחור.

אני מאמין שהזמן לפעול הוא עכשיו. הטכנולוגיה כאן. היזמים כאן. הדוגמאות כאן. כל מה שצריך הוא לחבר את החשמל - לחשיבה.

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים