שר האנרגיה אלי כהן
עניין קריטי לכל כלכלה הוא גובה הריבית, ובינתיים פה בנק ישראל ממאן להורידו. מי שלא מרוצה מכך הוא שר האנרגיה אלי כהן, שכינה את הנגיד פרופ' אמיר ירון "לוביסט של הבנקים". לפי כהן, האינפלציה מאפשרת להוריד את הריבית, בין השאר כי "השקל התחזק", ו"כשהשקל מתחזק, הציפיות לאינפלציה יורדות גם הן". האם הקשר מובהק?
השר כהן הוא לא הראשון שמדבר על הקשר שבין שער החליפין לאינפלציה, והוא נדון רבות במחקר הכלכלי. לפי מחקר של בנק ישראל, שער החליפין משפיע על מדד המחירים לצרכן בכמה דרכים: כאשר שער החליפין יורד (מה שאנחנו מכירים כהתחזקות השקל), המוצרים שנקנים בחו"ל עולים פחות שקלים, והמחירים בישראל יורדים. עוד המחקר מראה שיש לכך השפעה גם על תחליפי היבוא (כלומר, מוצרים שמיוצרים בישראל אך רובם מיובאים) ועל מוצרים בני יצוא (מוצרים שלא מיוצאים בפועל אך ניתן לייצא).
מושג חשוב הוא "התמסורת משער החליפין למחירים", קרי האופן בו שינוי בשער המטבע משפיע על המחירים. למשל, אם שיעור התמסורת על התחזקות השקל הוא 25%, פירוש הדבר הוא שירידה של 1% בשער החליפין תביא לירידה של 0.25% במדד. בסקירה שפרסם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, נמצא שמאז 2011 היו מספר אפיזודות של התחזקות משמעותית של השקל (מסומנות בכחול כהה בגרף). לדבריו, התמסורת בתקופות אלו עמדה על 12־15%.
ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, מסביר שייקח זמן עד שנרגיש את זה בכיס: "לתמסורת יש השפעה מועטה בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך - בסדר גודל של שנה ומעלה - האפקט שלה הופך להיות יותר משמעותי".
אז יש צדק בדברי כהן, אך צריך לסייג: "לא תמיד אחר ייסוף השקל באה ירידה באינפלציה", אומר זבז'ינסקי. "הרבה גורמים משפיעים עליה ושער חליפין הוא רק אחד מהם, ובוודאי לא הדומיננטי". שפיצר מוסיף: "חברי הוועדה המוניטרית מכירים את נתוני שער החליפין, אבל לנגד עיניהם עומדים נתונים רבים אחרים שגם אותם צריך לקחת בחשבון. בנוסף, גם אם התחזית מדברת על התמתנות האינפלציה, המדיניות הנגזרת מכך לא חייבת להיות הורדת ריבית מיידית".
מטעם השר אלי כהן נמסר בתגובה: "התחזקות השקל מורידה את מחירי המוצרים המיובאים שנקנים במטבע חוץ, לדוגמה מוצרי אנרגיה ואחרים, ומשכך מורידה את האינפלציה הצפויה".
תחקיר: יובל אינהורן