שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבג"ץ (29.7.25) להורות לשר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולאייש את המשרות הפנויות בכל בתי המשפט. מדובר, בין היתר, בשלושה מקומות פנויים בבית המשפט העליון, כאשר בעוד חודשיים, יגדל מספרם לארבעה (מתוך 15 שופטים), עם פרישתו של השופט יוסף אלרון.
● בג"ץ: ועדת המינויים תדון בבקשת ברקת להדחת הממונה על התחרות
● לראשונה: נשיא העליון מחפש יחצ"ן למערכת בתי המשפט
בג"ץ הורה בתחילת השנה ללוין לכנס את הוועדה כדי לבחור את נשיא בית המשפט העליון (יצחק עמית). הוא דחה אז את עתירת התנועה להורות לאייש גם את המשרות האחרות, באומרו שהמצב עדיין אינו בגדר משבר המצדיק הוראה שכזאת. לאחר חצי שנה נוספת, וכאשר כאמור, בקרוב יהיה בית המשפט העליון בפחות מ-75% מהתקן, ייתכן שהפסיקה תהיה שונה. מדובר במסלול התנגשות נוסף בין הממשלה בכלל ולוין בפרט לבין בית המשפט העליון, כמו גם מול היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שגם היא משיבה בעתירה.
התנועה טוענת כי שר המשפטים חייב לכנס את הוועדה כאשר נוצר הצורך למנות שופטים, וכי כעת מדובר בעשרות תקנים פנויים בכל הערכאות. "נדמה כי שר המשפטים בחר לעשות שימוש לרעה בסמכותו, לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות מערכת המשפט, ולהותיר את המערכת במצוקה תפקודית מתמשכת המונעת שירות משפטי ראוי לציבור", היא טוענת.
התנועה מוסיפה, כי קיים חשש כבד לפיו "מקור ההחלטה שלא לקבוע מועדים לכינוס הוועדה לשם מילוי תקני השיפוט הפנויים נעוץ בשיקולים זרים ולא ענייניים, בשים לב לכך שלא הוצג לגביה כל נימוק ענייני או טעם ראוי". היא חוששת במיוחד, לדבריה, כי לוין ממתין לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק יסוד השפיטה, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ויוצר בה רוב פוליטי. עתירות נגד תיקון זה, האמור להיכנס לתוקפו בכנסת הבאה, תלויות ועומדות בפני בג"ץ.
עוד טוענת התנועה, כי "מחדל זה אינו עומד בחלל ריק - הוא מצטרף להתנהלות רחבה של שר המשפטים במסגרת 'המהפכה המשטרית' אותה הוא מקדם, שמטרתה הכפפת מערכת המשפט לרשות המבצעת, לרבות באמצעות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ופגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור ורותם בבלי-דביר.