שלמה נמרודי, יו''ר הייקון מערכות
פחות מחמש שנים אחרי שהונפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי של מעל חצי מיליארד שקל, בית המשפט אישר את מכירת חברת הייקון , תמורת 2.5 מיליון שקל בלבד. עם השלמת המהלך, צפויה החברה לעבור לידי משקיעים, בהובלת אנשי העסקים הישראלים רועי בן ימי ועמי לוסטיג (בעלי קבוצת LR), באמצעות חברה שתוקם בארה"ב .
● המניות שצפויות להרוויח מהסכם הסחר בין ארה"ב והאיחוד האירופי
● בואינג צמצמה את ההפסדים ברבעון השני של השנה, המניה מגיבה בחיוב בטרום
החלטת בית המשפט מגיעה לאחר שבשבועות האחרונים התנגדה רשות החדשנות, שהעניקה לחברה מענקים לאורך השנים, למהלך אותו קידם הנאמן שמינה ביהמ"ש לחברה, אחרי שזו נקלעה לקשיים תזרימיים בתחילת השנה. כעת, ולאחר שהצדדים הגיעו להסכמות לפיהן ישולמו לרשות תמלוגים של עד 3 מיליון שקל, ניתן האור הירוק להשלמת המהלך.
הייקון, שפיתחה ומייצרת מערכות דיגיטליות לייצור אריזות מתקפלות ומוצרי קרטון, הגיעה לבורסה בת"א בדצמבר 2020 עם ציפיות גדולות (יו"ר הייקון שלמה נמרודי אמר לגלובס כי החברה פיתחה טכנולוגיה משבשת, וכי הוא מאמין ביכולתה לעשות מהפכה עולמית בשוק ייצור האריזות) ועם שורה של משקיעים בולטים, ביניהם היזם הסדרתי בני לנדא, בעל ניסיון רב בעולם הדפוס, וקרן ההון סיכון JVP של אראל מרגלית.
אלא שמאז, כמו חברות טכנולוגיה רבות שנכנסו לבורסה המקומית באותה תקופה, איבדה מניית החברה גובה ומחקה כמעט את כל שוויה. זאת, לאחר שבשנים האחרונות התקשתה להציג מכירות משמעותיות, תוך שהיא רושמת הפסדים כבדים ותזרים מזומנים שלילי.
הפסידה יותר מ-13 מיליון דולר ב-2024
את שנת 2024 סיימה הייקון עם הכנסות של כ-18 מיליון דולר ופסד של מעל 13 מיליון דולר שהתווסף להפסדי העתק שנרשמו בשנים קודמות. בסך-הכול צברה החברה הפסדים של 280 מיליון דולר מאז נוסדה ב-2009 (יותר ממיליארד שקל).
בחודש מרץ האחרון דיווחה הייקון לבורסה כי החליטה לפטר את מרבית העובדים, ולהשאיר פעילות מינימאלית של כ-20 עובדים (ביחס למעל 120 עובדים בשנת 2023). בסוף אותו חודש הגישה החברה לביהמ"ש בקשה לעיכוב הליכים נגדה, "לאור המשבר התזרימי החמור אליו נקלעה החברה, באורח שהוביל לכך שכיום אין בידיה אמצעים נזילים לפרוע את מלוא חובותיה והתחייבויותיה, הנאמדים בסך כולל של למעלה מ-60 מיליון שקל (מחציתם לבנק מזרחי טפחות)".
הייקון טענה כי היא "נקלעה לקשיים תזרימיים משמעותיים עקב שילוב של גורמים חיצוניים וכלכליים", ובין היתר ציינה הזמנות בסך 10 מיליון דולר שנדחו להמשך השנה, מה שמנע ממנה להבטיח את המימון הדרוש ולעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות".
בבקשה לביהמ"ש תלתה החברה את קריסת עסקיה בשלל גורמים, כולל המלחמה בישראל, אשר לדבריה "יצרה חוסר ודאות משמעותי, אשר הוביל לדחיית התחייבויות מצד לקוחות קיימים ופוטנציאליים". עוד גורם שהשפיע על החברה, לדבריה, הוא ההאטה הכלכלית העולמית וכן "ההשפעות של מלחמת המכסים האחרונה שיזמה ארה"ב", שגרמו לחשש גובר מהשקעות גדולות והאטה בקבלת החלטות מצד שחקנים מרכזיים בשוק.
בחברה הוסיפו גם כי הערת "עסק חי" שצורפה לדוחותיה במהלך שנת 2024, פגמו בביטחון של הלקוחות הפוטנציאליים. "כל אלה, יחד עם העובדה שהחברה פועלת מזה זמן בתנאי תזרים מזומנים מוגבלים מאוד, הובילו לערעור האיזון הפיננסי ולהחמרת המצוקה הכלכלית".