גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התשואה שאחרי הסערה: אג"ח הקטסטרופה פורחות בעידן שינויי האקלים

החיפוש אחר פיזור סיכונים אפקטיבי ותשואה עודפת, הופך את האג"ח המגדרות סיכוני קיצון להשקעה אטרקטיבית בתשואות דו ספרתיות גבוהות ● למרות שאסונות הטבע מתגברים בעידן שינויי האקלים, אג"ח אלו כמעט לא נפגעות ● כיצד זה קורה ואיך משקיעים בטרנד המסעיר?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

הקורלציות הגוברות בין שוקי המניות לאג"ח ובתוך שוקי המניות עצמם, מאתגרות את המשקיעים לאתר השקעות שייצרו פיזור סיכונים אפקטיבי ותשואה גבוהה.

המניות שצפויות להרוויח מהסכם הסחר בין ארה"ב והאיחוד האירופי
השוק לא מתרחב בקצב המצופה, ומניית ענקית התרופות מאבדת 20%

הדבר הופך בשנים האחרונות את אג"ח הקטסטרופה, המונפקות בדרך כלל על ידי חברות ביטוח לשם גידור סיכונים מפגעי מזג אוויר ואסונות טבע, למכשיר אטרקטיבי במיוחד.

איגרות אלה מעבירות את נטל הנשיאה בנזקים מהתממשות אירועים אלה, מעבר לספים מסוימים המוגדרים בתנאי האג"ח, מחברות הביטוח למחזיקים, שבתמורה מקבלים קופונים גבוהים.

מתחילת השנה הונפקו בעולם אג"ח קטסטרופה בהיקף שיא של 18.1 מיליארד דולר, שכבר עבר את היקף ההנפקות ב-2024 כולה, בסך 17.7 מיליארד דולר.

השוק הכפיל עצמו בעשור האחרון ועומד כיום על מעל 50 מיליארד דולר, עלייה של 15% מאז סוף 2024, וצפוי לצמוח בכ-20% נוספים לכ-60 מיליארד דולר עד לסוף השנה.

חשיבות אג"ח הקטסטרופה גוברת בעולם שבו אסונות טבע הופכים נפוצים יותר לנוכח שינויי האקלים בשל ההתחממות הגלובלית. להמחשה, בארה"ב מתרחשים אירועים הגורמים להפסדים של מיליארדי דולרים בכל שלושה שבועות בממוצע, לעומת אחת לארבעה חודשים בשנות ה-80.

עקב כך, חברות הביטוח נאלצו לשלם יותר מ-100 מיליארד דולר מדי שנה בעשור האחרון, בגין הפסדים הנובעים מאירועים כאמור. בשנה האחרונה ההפסדים הגיעו ל-145 מיליארד דולר, ולפי הערכות ענקית ביטוחי המשנה Swiss Re, עלולים להגיע לכ-300 מיליארד דולר לשנה.

כתוצאה, נוצר מחסור בביטוחי משנה לגידור סיכונים אלה וגדלות עלויות הביטוח הנדרשות על ידי החברות בתחום. בנוסף, גדלות דרישות ההון החלות על חברות הביטוח, במסגרת משטרי הון כגון סולבנסי II. שילוב הדברים מגביר את הצורך בפתרונות נוספים משוקי ההון, וכן מגדיל את הקופונים שחברות הביטוח מוכנות לשלם למשקיעים.

סיכוני שינויי האקלים טרם התממשו

אולם, בניגוד לאינטואיציה, הפסדים גוברים מאסונות טבע לחברות הביטוח לא אומרים בהכרח שהמשקיעים באג"ח קטסטרופה יספגו הפסדים. בעוד שתדירות האירועים גוברת בשנים האחרונות, הם ברובם המוחלט קטנים יחסית וגורמים לנזקים נמוכים מרמות הסף שהוגדרו בתנאי האג"ח, ולכן כמעט לא גרמו הפסדים למשקיעי אג"ח הקטסטרופה.

ישנם מספר גורמים לכך. ראשית, מאז שנות ה-90 שבהן החלו הנפקות אג"ח קטסטרופה, הן נועדו בעיקר לכסות "אירועי קיצון" כמו רעידות אדמה. אולם בשל שינויי האקלים, דווקא "סיכונים משניים" כמו שריפות והצפות, הפכו לגורם מרכזי בהפסדים הביטוחיים. אך אלה עדיין אינם מוגדרים בצורה מספקת בשוק אג"ח הקטסטרופה, בהיותם מאתגרים מדי לחיזוי ולתמחור.

שנית, לאור הניסיון הנצבר, תנאי הטריגרים לספיגת הפסדי קרן מנוסחים לרוב בצורה מחמירה ומצומצמת.

שלישית, כ-61% משוק אג"ח הקטסטרופה עדיין מכסים רק הפסדים מאירוע גדול אחד, בעוד 39% הנותרים מכסים סיכונים מצטברים ממספר אירועים קטנים, שיכולים להגיע לסף כולל המצריך תשלום.

מבנים אלה משתלמים עדיין לחברות הביטוח, מכיוון שהעסקאות לא נועדו להעביר למשקיעים נזקי מזג אוויר שוטפים או צפויים, שהופכים נפוצים יותר, אלא לייצר הגנה אפקטיבית מאירועים נדירים וגדולים במיוחד, כמו גם להפחית את דרישות ההון החלות עליהן עקב אירועים אלה. בכך, המשקיעים באג"ח קטסטרופה נהנים ממעין ארביטראז' רגולטורי בתמחור.

מרווחים גבוהים ותשואות דו ספרתיות

בעוד ששנת 2024 התבררה כשנה השלישית בגובהה בהפסדים מאסונות טבע לחברות הביטוח, בארבעת העשורים האחרונים, מדד אג"ח הקטסטרופה עלה במהלכה ב-17%, לאחר תשואה של כ-20% בשנת 2023 ומעל 50% בחמש השנים האחרונות.

תשואות גבוהות אלה נובעות מכך שאג"ח קטסטרופה נושאות מרווחים גבוהים ותשואות דו ספרתיות כנגד ביטוח הסיכונים. להמחשה, מתחילת השנה בוצעו הנפקות במרווח ממוצע של כ-9%.

המכשיר למעשה מציע תשואות גבוהות בדומה לאג"ח "זבל", כלומר מתחת לדירוג השקעה, אך ללא סיכון אשראי למנפיק בסיכון גבוה, אלא לסיכון אירועי טבע. כך נוצרת קורלציה נמוכה ייחודית לשוקי המניות והאג"ח הקלאסיים, המאפשרת למשקיעים תשואה גבוהה בפיזור רחב ואפקטיבי שקשה להשיג בצורה אחרת.

בנוסף, תקופת הזמן הקצרה של האג"ח, 3 שנים בממוצע, אינה חושפת לסיכוני ריבית.

ועדיין, הפסדים משמעותיים עלולים להתרחש בעיקר בשל אירועים "קיצוניים יותר", דוגמת הוריקן קתרינה שהתרחש ב-2005 או רעידת אדמה גדולה. להמחשה, הפעם האחרונה שבה המשקיעים סבלו מפגיעה משמעותית הייתה בספטמבר 2022, לאחר שהוריקן פגע בפלורידה וגרם לנזקים מבוטחים בהיקף כ-60 מיליארד דולר. הדבר הביא לצניחה נקודתית של 10% במדד אג"ח קטסטרופה של Swiss Re, אך בסיכום שנתי הוא ירד ב-2% בלבד, השנה השלילית היחידה בהיסטוריה של המדד.

לאור התחממות גלובלית מואצת שקשה לחזות את השלכותיה, הסיכונים להתרחשות אירועי טריגר באג"ח קטסטרופה הופכים קשים יותר לחיזוי ופוטנציאל אירועי הקיצון גדל. האמרה כי "ביצועי עבר אינם מעידים על העתיד" נכונה במיוחד למכשירים אלה.

למשקיעים: גיוון התיק ברכיב מוגבל יחסית

ישנה חשיבות להגבלת היקפי ההשקעה באג"ח קטסטרופה לחלק קטן יחסית בתיק האלטרנטיבי, שנועד להניב תשואה עודפת ולפזר סיכונים מהשווקים המסורתיים. כמו גם חשיבות לפיזור ההשקעה הזו בפורטפוליו מגוון, על פני מספר סוגי חשיפות ואזורים גיאוגרפיים.

ישנן מספר דרכים להשקיע באג"ח קטסטרופה, חלקן חדשניות במיוחד.

האפשרות הקלאסית היא דרך קרנות נאמנות המתמחות בהשקעה בסיכונים ביטוחיים, וביניהם אג"ח קטסטרופה, שמציעים גופים מובילים כמו Pimco, Schroders ו-Amundi.

בנוסף, באפריל הושקה לראשונה בארה"ב קרן סל בשם Brookmont Catastrophic Bond, העוקבת אחר ביצועי אג"ח קטסטרופה, אך גייסה עד כה סכום זניח של 10 מיליון דולר. ראוי לציין ש-ETF היא כלי בעייתי להשקעה בנכס לא סחיר כמו אג"ח קטסטרופה, ועלולה לספוג תנודתיות מוגברת והפסדים בעת אירועי קיצון.

אפשרות שלישית הינה השקעה ישירה בהנפקות ספציפיות, אך זו אינה מומלצת למשקיעים פרטיים ואפילו למוסדיים. זאת משום שהיא מצריכה מומחיות ספציפית בהערכת הסיכונים ונאותות התמחור (או הסתמכות על משקיעים מובילים שמשתתפים בהנפקה), וכן פיזור סיכונים גיאוגרפי ובסוגי החשיפות במספר עסקאות.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

יוסי שלי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

בדרך לתפקיד החזק בענף הנדל"ן? נתניהו רוצה למנות את יוסי שלי למנכ"ל רמ"י

יוסי שלי, השגריר החוזר מאיחוד האמירויות, שהיה מנכ"ל משרד רה"מ בעבר, הוא כעת המועמד המועדף של ראש הממשלה לניהול רשות מקרקעי ישראל

טקס ציון עשור להנפקת סייברארק בנסדא''ק / צילום: ואניה סאוויק – נסדא''ק

כמה יקבלו עובדי סייברארק מהעסקה ומי חברת הביטוח שתרוויח בגדול?

רשימת בעלי המניות הגדולים בסייברארק כוללת מספר גופי השקעה גדולים מחו"ל ובהם קרן העושר הנורבגית לצד מוסדיים מישראל, בראשות כלל ביטוח ● וכמה שוות האופציות שמחזיקים עובדי החברה?

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

לוין ושיקלי דוחים את הצעת סולברג; בהרב-מיארה תודח בשבוע הבא

השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי דחו את ההצעה להעביר את הדחת היועמ"שית לוועדת גרוניס ● רק שלושה שרי משפטים לשעבר יכלו לייצג בוועדה את הממשלה, אך סירבו

נצרת. האוכלוסיה צפויה לגדול בכ־40% עד 2040 / צילום: Shutterstock

בשל עיכוב בגיוס מימון: פתיחת הרכבת הקלה מחיפה לנצרת תידחה

הסגירה הפיננסית של הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת לא נראית באופק כחודשיים לאחר הדד־ליין, בנוסף לעיכובים בעבודות של חברת חוצה ישראל ● הפרויקט מוערך ב־7 מיליארד שקל

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התנאי של סמוטריץ' לאישור תחנת הכוח בשרון: מחלף לשומרון

שר האוצר מתנגד לתוכנית ההקמה של תחנת הכוח "ריינדיר", שאמורה לקום בסמוך לכפר סבא, בשל העובדה שלא כלולה בה הקמה של מחלף בין כביש 55 לכביש 6 - שלדבריו, כבר הוסכם עליו בדיון קודם ● במקביל, המועצות האזוריות בשרון, המתנגדות בחריפות להקמת התחנה, הגישו עתירה לבג"ץ נגד המהלך

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

בית המשפט המחוזי: קבוצת גוטקס תשלם מסים בעשרות מיליוני שקלים

בית המשפט קבע שקבוצת גוטקס ביצעה עסקה מלאכותית במאות מיליוני שקלים ב-2013 ולא הוכיחה הוצאות נטענות במיליוני שקלים

קלמן ליבסקינד / צילום: איל יצהר

עיתון "מקור ראשון" מחפש עורך ראשי חדש. מי השמות הבולטים?

לגלובס נודע כי ישנם שני שמות בולטים בבורסת השמות לתפקיד העורך הראשי ב"מקור ראשון": קלמן ליבסקינד וישי הולנדר, זאת לאחר שאלעד טנא, העורך הראשי של העיתון מונה באחרונה לעורך העל של ידיעות אחרונות ו-ynet

משפטנים בבריטניה: הכרה במדינה פלסטינית מנוגדת לחוק הבינ"ל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: כ-40 משפטנים ועורכי דין שלחו מכתב לראש ממשלת בריטניה והסבירו את הבעיתיות בהכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה לוחצים על הקנצלר לסגת מהתמיכה בישראל, ומספר שיא של דמוקרטים בארה"ב הצביעו בעד אמברגו נשק על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה אנטי־ישראלית בניו־יורק / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

המפולת בדעת הקהל האמריקאית: רק 32% תומכים בישראל במלחמה

סקר מכון גאלופ מדבר בעד עצמו: בקושי שליש מהמרואיינים בו הביעו הבנה למעשי ישראל בעזה (8% בלבד בקרב הדמוקרטים) ● גם בימין הרדיקלי בקונגרס מאשימים את ישראל בג'נוסייד ● רבות מתמונות הרעב בעזה מבוימות, אך זה לא מונע את הביקורת בעולם

מחסור כרוני בשינה פוגע באינטימיות ובתפקוד היומיומי, ומכאן קצרה הדרך למשבר זוגי / צילום: Shutterstock

הפיצוי על נחירות בן הזוג: האם הרעש בלילה יכול לעלות לכם כסף בגירושין?

בית הדין הרבני נדרש לדון בתביעת גירושין לאחר 36 שנות נישואין ● האישה טענה כי בעלה עזב את חדר השינה המשותף וחדל מלקיים עמה יחסי אישות, אך הבעל טען להגנתו כי נאלץ לעשות זאת בגלל נחירותיה העזות ● מה קבע בית המשפט?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את התחזיות לרבעון; זינוק מרשים בהכנסות חטיבת הענן

הרווח למניה היה 3.65 דולר, הרבה מעל התחזית ● ההכנסות היו 76.4 מיליארד דולר, לעומת צפי של 73.8 מיליארד ● הכנסות חטיבת הענן זינקו ב-26% ● מניית מיקרוסופט מזנקת במסחר המאוחר

העיר אילת / צילום: Shutterstock

המכרז החדש שמחייב טיסת בוקר מוקדמת מאילת וטיסת לילה מאוחרת

תושבי אילת שמעוניינים להגיע בבוקר לאזור המרכז ולשוב בערב דרומה, נתקלים בהיצע טיסות מוגבל במיוחד ● במשרד התחבורה מסבירים כי המיקוד המרכזי של המכרז שלהם יהיה בהבטחת טיסות בשעות שהן מחוץ לשעות השיא, שעות שבהן כיום כלל לא מתקיימות טיסות ● באפריל האחרון איימה ארקיע שתצמצם את היקף הטיסות שהיא מפעילה לאילת, מהלך שעורר זעם רב בקרב תושבי אילת והדרום

דונלד טראמפ וג'יימי דיימון / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta, Richard Drew

לאחר נתק של שנים: טראמפ ודיימון שוב מדברים

הנשיא והבנקאי החזק ביותר בארה"ב נפגשו פעמיים בחודשיים האחרונים לשיחות על כלכלה, ריבית וסחר ● בפגישה האחרונה אמר דיימון לטראמפ כי הריבית עשויה לרדת אם הכלכלה תהיה חזקה מספיק

פסקי הדין שמשרטטים את הגבולות בהעברת נכסים / איור: Shutterstock

כיבוד הורים מול צו ירושה: פסקי הדין שמשרטטים את הגבולות בהעברת נכסים

סבתא שהורישה דירה ישירות לנכדים ודילגה על ההורים, בן ששידל את אמו להעביר לו את הנדל"ן, ואישה שהחליטה לציין בצוואה רק את החברה הטובה שלה: מומחים בענף אומרים שפסקי דין מהזמן האחרון מלמדים שיותר ויותר שופטים מגמישים את כללי הקניין כדי להתאים אותם לדיני המשפחה ● כך זה נראה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח ירד ב-1.6%, מדד הנדל"ן ב-1.5%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.4% ● השקל נסחר ביציבות מול המטבעות הזרים ● ב־IBI מעריכים: "התמחור של הבנקים עדיין אטרקטיבי להשקעה" ● הריבית בארה"ב צפויה להיוותר ללא שינוי הערב, בוול סטריט מנסים להעריך איך ההחלטה תשפיע על יחסי פאוול וטראמפ ● בנוסף, הערב בסיום המסחר מיקרוסופט ומטא יפרסמו את דוחותיהן

המדינה שמעבירה נשק לישראל למרות שהתחייבה שלא תעשה זאת

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: שינוי בדעת הקהל הישראלית לגבי המלחמה, קנדה מעבירה לישראל נשק מתחת לרדאר, ובאו"ם מזהירים מהיקף הרעב בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

יצחק תשובה ומשה לארי / צילום: גדעון לוין, יח''צ

האם יצחק תשובה יפרוץ את תקרת השכר של מנהלי חברות האשראי

למרות שאינם כפופים לחוק שכר הבכירים, מנכ"לי חברות כרטיסי האשראי זוכים לתגמולים דומים לאלו של בכירי הבנקים ● רכישת השליטה בישראכרט ע"י קבוצת דלק, צפויה לשנות את המשוואה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יציבות בבורסה בתל אביב; נובה וארית תעשיות מטפסות בכ-2%

מדד ת"א 35 מתקדם בכ-0.1% ● הודעה של טראמפ על הסכם סחר עם קוריאה הדרומית ודוחות חזקים של מטא ומיקרוסופט, מקפיצים את החוזים העתידיים בוול סטריט ● שוק האג"ח המקומי ממריא: קפיצה של 87% בהיקף ההנפקות מתחילת השנה ● ומחירי הנפט מזנקים, בעקבות איומי טראמפ להטיל מכסים נוספים על רוסיה

סניף כללית בחולון / צילום: Shutterstock

משרד הבריאות בתגובה לכללית: "התקבל הרושם כי חלק מעובדי הקופה חוששים מלשתף פעולה עם הוועדה"

בתגובה לעתירת כללית לבג"ץ להפסיק את עבודת ועדת הבדיקה בעיינה, טוען משרד הבריאות כי לא דילג על שלבים בחוק בהקמת הוועדה, ומוסיף: "גורמי המקצוע והניהול במשרד הבריאות התרשמו, כי קיים קושי רב בקידום תוכניות אסטרטגיות בכללית" ● כללית בתגובה: "ההנהלה אינה מודעת לחשש של עובדים להופיע בפני הוועדה"

ראש לשכת עורכי הדין, עו''ד עמית בכר

לשכת עוה"ד: החוק לקיצוץ דמי החבר הכניס אותנו לסחרור כלכלי, תקציב 2026 בסכנה

לשכת עורכי הדין עדכנה את בג"ץ כי החוק המקצץ מיידית 20% מדמי החבר בלשכה "מייצר ערפל כבד" לגבי גיבוש התקציב השנתי, שאמור להיות מוגש עד אוקטובר 2025 ● עוד טוענים בלשכה כי התיקון מוביל לשיתוק כלכלי המוביל לפגיעה בשירותים לעורכי הדין ולפיטורי עובדים, שכבר החלו