גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

שיחה עם דניאל אשחר, מנכ"ל חברת הלוויינים אורביט טכנולוג'יס, ואלינור יעקובסון, מנהלת דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה של משרד הכלכלה ● על ההכרח של ישראל בעצמאות ביטחונית, הצורך בעובדים בתעשייה ומרוץ החימוש מול איראן ● שדה הקרב העתידי, פרק ראשון בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס, בשיחה עם דניאל אשחר ואלינור יעקובסון / צילום: איל יצהר, אוראל אלוני
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס, בשיחה עם דניאל אשחר ואלינור יעקובסון / צילום: איל יצהר, אוראל אלוני

בשנתיים האחרונות, ובוודאי מאז המלחמה עם איראן, כבר ברור שישראל צריכה להיות עצמאית יותר בכל הנוגע ליכולת הייצור הביטחונית שלה. במילים אחרות, יש מקום לחשוב מחדש על העובדה שהיא אמנם עצמאית בתחום ייצור המל"טים והטנקים, למשל, אבל את מטוסי ומסוקי הקרב והצוללות שלה היא מייבאת באופן מלא ממדינות כמו גרמניה וארה"ב. גם מחצית הייצור של טילי היירוט חץ 3 מגיעה מארה"ב.

הצוללת | החוקרת שטוענת: "אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה"
הצוללת | המומחית שמנתחת: זה הלקח שאפשר ללמוד מהאירועים בסוריה

מלבד עצמאות הייצור ישראל צריכה למנף ככל יכולתה את חברות התעשייה הביטחונית, שבשנת 2024 היצוא שלהן הגיע להיקפי שיא של כ־15 מיליארד דולר. על כך ועוד שוחחנו השבוע עם שני מומחים: אלינור יעקובסון, מנהלת דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה והג'וינט; ודניאל אשחר, מנכ"ל חברת הלווינים אורביט טכנולוג'יס. "יש מעצמות כמו ארה"ב שעושות הכול בעצמן. בעיניי אנחנו צריכים לשאוף לכך, ומטעמי פיזור סיכונים אפשר לייצר חלק כאן וחלק בחו"ל, במוצרים מסוימים", פותח אשחר.

מה הכי חשוב לייצר בבית?
"לדעתי, את הצוללות אנחנו צריכים לייצר. כיום הן מגיעות מגרמניה, ומחרתיים הממשל שם עלול להשתנות ופתאום לא ימכרו לנו, ואין מדינה אחרת אופציונלית. ישראל מסוגלת לייצר צוללות - זה רק עניין של תקציב. בשנות השמונים פותח פרויקט הלביא למטוס קרב תוצרת כחול־לבן, אך העלויות היו גבוהות מאוד. עדיין, זה חשוב בעיניי כי אולי מחר, תיאורטית, ממשל אמריקאי חדש יחליט שלא לספק לנו מטוסים. גם תחום הלוויינים הוא אסטרטגי - ישראל צריכה עצמאות מלאה מהקצה אל הקצה. חייבים יכולות ייצור, שיגור ופיתוח לוויינים בארץ".

תחדד למה.
"מלחמת 12 הימים הייתה בעיקר מודיעינית. להטיס מטוס קרב ולהטיל פצצה אפשר בכל נקודה, אבל כשאתה יודע בדיוק איפה המטרה ובדיוק מה התזמון הנכון - זה כבר תחום הלוויינים. במרחק של 250 ק"מ ויותר נדרשת תקשורת לוויינים חסינה, רובוטית ואמינה. יש המון מידע ממקורות שונים, ואת זה מדינת ישראל צריכה לחזק.

"בזמן הקורונה חווינו תקלות במערכות אסטרטגיות, וחברות אמריקאיות לא באו לתקן ולא שלחו חלפים. חייבים להקים כאן תשתית. בשגרה, לצערי, המערכות נוטות לשכוח מה חשוב, אבל בימי משבר זה קריטי. אם אני מתחרה כחברה עסקית בתחנות קרקעיות לשידור נתונים ללוויין, ויש חברה אמריקאית שמציעה במחיר נמוך יותר, אני מצפה שהמדינה תעודד אותי להתמודד ולזכות במכרז, גם אם אני מעט יקר יותר, כדי שאוכל לפתח את הדור הבא".

גם יעקובסון מסכימה כי משרדי הביטחון והכלכלה צריכים לשים כעת יותר דגש "על הגדלת העצמאות הייצורית הביטחונית. יש חומרי גלם - כמו חומרים מרוכבים ואנרגטיים - שאנחנו חייבים להתחיל לייצר בישראל. משרד הביטחון מוביל את מהלך 'עצמאות כחול־לבן', עם השקעה של מיליארדי שקלים בהקמת מפעלים להפחתת התלות ביבוא. עם הכלכלן הראשי של משרד הביטחון זאב זילבר החלטנו על מיפוי כלל החברות הביטחוניות, מהגדולות לקטנות, כולל מפעלי מתכות בצפון שלא עובדים כיום עם התעשייה, אך יכולים להסב את עצמם. המטרה היא להבין את החסמים ולעזור להם להפוך למפעלים ביטחוניים בעת הצורך, כדי שבמלחמה הבאה נהיה פחות תלויים".

לעניין מתכות בתחום הביטחון - יש אמנם ייצור של התחום בארץ, אבל גם הרבה יבוא ממדינות שונות. האם אפשר להגדיל את העצמאות בתחום זה בישראל?
אשחר: "זה אפשרי, זה רק עניין של עדיפויות ותשומת לב. במלחמה עם איראן חווינו מצב שבו מוצרים ורכיבים לא הגיעו כי כי לא היו טיסות, ואוניות לא הגיעו לנמלים כי הייתה מלחמה, והיינו בסוג של אמברגו בגלל חוסר תעבורה אווירית ותת־ימית. אפשר לשרוד כך 12 יום, אבל לא הרבה מעבר לזה. זאת אומרת, אין ספק שייצור עצמי של מתכות נמצא במחסור".

כשאתה חובש את כובע הפטריוט, ברור לך שיש להשקיע בעוד ייצור מקומי. אבל כמנכ"ל של חברה עסקית, שנסחרת בבורסה, האינטרס הראשון במעלה הוא לשרת את בעלי המניות ושורת הרווח, לא?
"בהחלט. זה אחד הלקחים שלי מהעבודה עם הודו. הם אומרים לי: אני רוצה שתייצר לי כך וכך, אבל רק Made in India. אז אנחנו מעבירים חלק מתחום העבודה לייצור בהודו כי זו המדיניות של הממשל ההודי, ואת הידע אנחנו מייצרים בארץ. את הייצור הסדרתי עושים בהודו, עושים אינטגרציה בהודו ומוכרים ללקוח ההודי, כי יש שם מדיניות מאוד מוגדרת של ראש הממשלה מודי לייצר כמה שיותר אצלם".

"יותר חברות ביישובי העוטף"

נעבור לדבר על התעשייה הקיימת היום, שבה יש דומיננטיות לשלוש חברות: אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. איך מפתחים אותה אפילו יותר?
יעקובסון: "חברה כמו אלביט פרוסה על פני כ־20 ערים ומועצות, מצפון ועד דרום. זאת אומרת, בסוף מדובר בחברות שמעסיקות יותר מ־10,000 עובדים לפחות כל אחת. כך שהמטרה היא לא רק להסתכל על שלוש החברות האלה, אלא להבין כיצד אפשר להצמיח עוד יותר את החברות הקטנות והבינוניות. מחלקת ההגנה של ארה"ב, למשל, מחייבת רכישה של יותר מ־20% מחברות קטנות ובינוניות בכל מכרז. אם נעשה זאת גם בישראל, זה יוכל לתת להן דחיפה. קשה היום להיות חברה ביטחונית ישראלית קטנה, יש הרבה מדינות שאי אפשר לייצא אליהן. יש שינויים רגולטוריים שצריכים להיעשות כדי שכל התעשייה תוכל לפרוח אפילו יותר, ואני עובדת על כמה מהם".

ומה עם התמריצים שהמדינה נותנת לבניית מפעלים באזורי קו עימות, למשל מענקים וזיכויים במס? עד כמה הם מספקים?
יעקובסון: "על רקע הפריחה המחודשת של תעשיית הדיפנס־טק יש מועצות ועיריות שבשנה וחצי האחרונות מתקשרות אליי ואומרות - תעזרי לי להביא לכאן עוד חברות ומפעלים, מקומות כמו עכו, חיפה, ירוחם וערד. הרבה יותר קל לעזור למקומות שנמצאים באזורי עדיפות לאומית ומקבלים הטבות רבות. מנגד, קשה להביא חברות לשם. חברה שכבר יושבת בחולון או נתניה, רוב הסיכויים שלא תתחיל להעביר את העובדים שלה לאזורים הללו".

אשחר: "אספר על החוויה האישית שלי. בחצי השנה האחרונה חיפשתי לקנות או לבנות מפעל בקו העימות, והרוח הגבית שניתנת מצד הממשלה לא מספיק חזקה. היינו בנהריה ובשלומי ובחנו לעומק את האפשרות להעמיד תשתית כדי שנוכל להתמודד במכרזים ולהעסיק גם עובדים מהאזור. הנחתי את כל הנתונים באקסל, וזה לא היה כלכלי. כציוני אני חושב שצריך לחזק את יישובי העוטף ולהקים שם יותר חברות, אבל כמנכ"ל שמחויב לשורת הרווח, זה לא עבד".

יעקובסון: "זה תלוי חברה. אני יכולה להציג רשימה של שמות חברות שעוברות לעכו, למשל, Sun-High-Tech כדוגמה. יש להם משרד בקריית שמונה והם מתרחבים לעכו. אבל בעיניי, זה לא הסיפור הגדול".

לגרום לעובד לסרב לאפל

מהו, אם כן, הסיפור הגדול לפי יעקובסון? מחסור בעובדים טכנולוגיים. "גם אם יהיו עוד מפעלים, אין מספיק עובדים. פה הממשלה יכולה לתת כתף ולפתוח יותר תוכניות הכשרה, להביא יותר חרדים ועובדים זרים. בסוף, אם רוצים להגדיל את הייצור, צריך גם ידיים עובדות".

אשחר: "אני מסכים. כמנכ"ל אני יודע להביא הזמנות ואני יודע לייצר, אבל האתגר הגדול הוא להביא את כוח האדם האיכותי".

אתם מצליחים להתחרות בחברות ההייטק הגדולות בגזרת השכר למשל?
"היה לי עובד מצטיין, שניגש אלי ואמר: המנכ"ל, אני מצטער. קיבלתי הצעה נהדרת מאפל. ישבנו במשרד שלי ואמרתי לו: אתה לא עובר לאפל. הסברתי לו כמה טוב להיות בחברה שבה אתה בורג גדול, שנהנה מאתגר ומהיכולת להביא את עצמך לידי ביטוי".

בכמה השכר שהוצע לו היה גבוה יותר?
"ב־30%. הוא קיבל הצעה מדהימה. המהנדסים האחרים אמרו לו אחרי שהחליט להישאר: אתה לא עובר לאפל? השתגעת?".

יעקובסון: "בתחילת המלחמה היה Spike מטורף של שליחת קורות חיים לתעשיות הביטחוניות. עכשיו, ממה שאני שומעת, המצב כבר לא כזה. אנשים חוזרים להייטק, אף שגם שם זו תקופה לא יציבה".

יעקובסון טוענת כי התוכניות של אנבידיה להקים קמפוס חדש בצפון הארץ, ובו יועסקו לפי ההערכות אלפי עובדים, מעוררת חשש גדול בקרב חברות טכנולוגיה צפוניות, בהן גם חברות ביטחוניות. "בסוף כולם מתחרים על כמות מוגבלת של הון אנושי".

לסיום נחזור ללוויינים. איראן שיגרה את הלוויין הראשון שלה כ־20 שנה אחרי ישראל, והיא לא רחוקה בכמות הלוויינים מישראל. עד כמה זה צריך להדאיג?
אשחר: "איראן היא מעצמה טכנולוגית עם מהנדסים סופר־מוכשרים, והם בהחלט אתגר טכנולוגי עבורנו. אנחנו מדברים על מדינה עם 90 מיליון תושבים מול 10 מיליון - המאזן לא לטובתנו. לכן המשמעות של יותר מהנדסים היא כלכלה בצמיחה. נאט"ו הגדילה את תקציבי הביטחון ל־5% מהתקציב הכולל שלה, וגרמניה צפויה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון שלה עד 2029, ל־160 מיליארד דולר. אפילו שווייץ הגדילה את תקציבי הביטחון שלה. המתכונן למלחמה - כדאי שידע להיות חזק".

ולכן צריך להקים מחדש את פרויקט הלביא?
"לא בהכרח, אבל כן להקים תשתיות מתאימות שיאפשרו לנו לעשות זאת אם נצטרך".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות