גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות הכרזת מקרון על הכרה במדינה פלסטינית: הסכנות שעומדות בפני ישראל

במקום לברוא מדינה-בשום-מקום, מקרון היה צריך לנסות ולהזכיר לישראלים שחלוקת הארץ אינה אופציה פוליטית, אלא הכרח משפטי

האבסורד של הכרת צרפת ב"מדינת פלסטין" הוא כל כך מובן מאליו עד שאי אפשר לייחס אותו אלא להתחכמות סלונית.

אני רואה בעיני רוחי שלושה או ארבעה דיפלומטים צרפתים, אולי איזה שר חוץ מממשלה קודמת, איזה מזכיר כללי לשעבר של ארמון האליזה, אולי אריסטוקרט ממשפחה מכובדת, מסיבים במועדון חברים דיסקרטי. הם נפוחים מחמת החשיבות העצמית, הם משרבבים מפעם לפעם עגה דיפלומטית אמריקאית, אולי אפילו שתיים־שלוש מילים בעברית או בערבית, שבהן נתקלו באיזה דוח של איזה דיפלומט מתל אביב, או מרמאללה, או מבירות.

פרשנות | 2033: סיכוי למסע יהודי-נוצרי בדרך הרחמים
פרשנות | איך תאילנד וקמבודיה מצאו את עצמן במצב מלחמה, ומדוע לתיירים כדאי להיזהר

רוח של "הבה נתחכמה" שורה עליהם, אולי על המשובח ביינות בורדו (למשל), אם כי ילדיהם כבר הפסיקו לשתות יין עם תוכן אלכוהולי. אבל הם אינם מסוגלים. מספיק שהם נמנעים מלהצית את הסיגר הכבוי, התלוי בין שפתיהם.

מדוע לא, אומר ניקולא לסטפן כאשר פייר מהנהן בהסכמה. זו דרך צרפת. אירחנו בפריז כל כך הרבה גולים מכל כך הרבה ארצות כבושות, והענקנו להם הכרה מלאה, לפחות עד שנכבשנו בעצמנו. ישבו אצלנו נשיא צ'כוסלובקיה בגלות וראש ממשלת פולין בגלות. אפילו האייתוללה חומייני חיכה אצלנו לאיתות שהוא יכול לחזור לאיראן, ולכונן בה את הרפובליקה שלו.

אז מדוע לא לפלסטינים?

"ראש מדינה שהחוב הלאומי שלה יצא מכלל שליטה וכל קופותיה ריקות, לעמנואל מקרון נשארה רק הזירה הבינלאומית כדי להזכיר לאנשים, באמצעות יוזמות בינלאומיות מרהיבות, שלצרפת עדיין יש חשיבות, מפני שבידיה יהלומי המשפחה היפהפיים", כתב לה פיגארו הימני, הפרו־ישראלי, למחרת ההחלטה.

"מאזן הכוחות ישתנה"?

השמאל, המתעב את מקרון תיעוב עמוק, מצא את עצמו משבח את היוזמה, אם גם רק בקושי. העיתון ליברסיון מרח את המילה Palestine על עמודו הראשון כמו היה לה קיום משלה, ללא קונטקסט. מאמר המערכת של העיתון הסביר ש"מאזן הכוחות ישתנה, מפני שההכרה במדינה תספק לגיטימיות וזכויות שכיום אין לפלסטינים".

איך? אילו זכויות תעניק מדינה-ללא-גבולות לאזרחיה? הבה נתחיל בשאלה - מי יהיו אזרחיה? מה אם היא תעניק אזרחות ל-9 מיליון צאצאים וצאצאי־צאצאים של פליטי 1948? איך יתורגמו זכויותיהם האזרחיות ללשון משפטית ודיפלומטית?

יתר על כן, מדינות החברות באו"ם נהנות מן הזכות להגנה עצמית. איך נגדיר את הזכות במציאות הקיימת? המדינה הזאת תכריז תכף להכרה בה שהיא קורבן לפלישה ולכיבוש, ולפיכך יש לה הזכות לפתוח מיד במלחמת שחרור. המדינה הזאת מוכרחה אפוא להיוולד במלחמה, להתבגר במלחמה, להגיע אל פרקה במלחמה. עצם ההכרה במדינה תכשיר את מאבקה הצבאי, ותעניק לארצות המכירות בה סיבות כבדות משקל לסייע לה צבאית.

ליברסיון הנ"ל מצטט בתקווה את מחמוד עבאס, שהבטיח "לערוך סוף סוף בחירות" ולפרק את חמאס מנשקו. איך יתממש החצי השני של ההבטחה, נשאיר לדמיונם של הדיפלומטים מהבה־נתחכמה. אבל מה יקרה אם חמאס ינצח בבחירות ה'סוף סוף' ממש כפי שניצח בהן ב־2006? האם רצונו הדמוקרטי למופת של העם הפלסטיני לחסל את הישות הציונית יוכרז אז כלגיטימי? אני מניח שלא. אז בשביל מה בכלל להתחיל עם האבסורד הזה?

"ואם לא, או אז"

להלן מתחיל ה"אבל". אבל מדינה פלסטינית אינה "אופציה". היא כורח המציאות. היא מעוגנת בחוק הבינלאומי. ישראל קמה על יסוד החלטת האו"ם, שקבעה במפורש כי לצד "מדינה יהודית" בארץ ישראל תקום "מדינה ערבית". אין לישראל הזכות להתקיים אלא על יסוד קבלה של חלוקת הארץ (בהחלטת מועצת הביטחון 242, האו"ם הכיר בגבולות 1967).

המדינה הפלסטינית אינה חייבת לקום עכשיו, או בקרוב. אבל הקמתה לעתיד לבוא צריכה להיות עיקרון מנחה. ישראל רשאית להתנגד לה זמנית. כמו ההסכם שצרפת חתמה פעם עם קלדוניה החדשה (ראו Nouméa Accord בוויקיפדיה), תנו נא 20 שנה לפלסטינים להתכונן למדינה, בלי טרור, בלי הסתה, עם פיתוח כלכלי וחברתי מואץ. פיתוח כזה לא ייתכן אם אדמות הפלסטינים ייגזלו ואם כפריהם יועלו באש. זה יצטרך להיפסק, תחת השגחה בינלאומית.

במקום להקניט את ישראל באמצעות המצאת מדינה שלא תוכל לקום או להתקיים, מוטב ללכת לאו"ם ולבקש שהעצרת הכללית תחזור ותאשר את החלטת החלוקה של 1947 ולכלול בה את המילים "ואם לא, או אז".

אם הישראלים והפלסטינים יסרבו לסמוך את ידיהם על ההחלטה, או אז עצרת האו"ם תבטל את ההחלטה מעיקרה, והמנדט על ארץ ישראל יחזור לידי האו"ם. ישראל תהפוך למדינה דה־פקטו, מפירת החוק הבינלאומי.

זו תהיה סנקציה, שרוב הישראלים ילעגו לה. אבל הם יטעו. מדינת היהודים משתתפת במערכת הבינלאומית רק מפני שהאו"ם הוא שיילד אותה. אי אפשר כמובן להחזיר את הילוד אל רחם אימו, אבל אפשר לשלול ממנו את ההכרה הנובעת מנסיבות לידתו. הכרה כזאת אינה מעלה ואינה מורידה בעיני חברי מרכז הליכוד, אבל ישראל בלי הכרה בינלאומית תגלוש אל ואקום מדיני. יהיה אפשר להחרים אותה בהינף יד; יהיה אפשר לסגור את שגרירויותיה; יהיה אפשר לדחות את דרכוניה.

ההתנכלויות הנבזיות בכל רחבי העולם מתחילות להמחיש לצעירים ישראלים את התוצאות ארוכות הטווח של בידוד ארצם. הבידוד הזה הוא מעשה ידי אדם. יש ממנו מוצא וולונטרי, או מוצא כפוי.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes. ציוצים באנגלית: @YoavKarny, ציוצים בעברית: @KavHamashve

עוד כתבות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל