בודקים את המיתוס. החומה הסינית / צילום: Shutterstock
רבים מכירים את הטענה הפופולרית שהחומה הסינית היא המבנה היחיד שהאדם יצר ושניתן לראות בעין בלתי מזוינת מהחלל החיצון. יש שאומרים מהירח, אחרים מסתפקים במסלול לווייני נמוך. אבל מדובר במיתוס עתיק, שנולד מאות שנים לפני עידן החלל, ועדיין הצליח להשתרש כה חזק בתודעה, אפילו הרבה אחרי שהופרך.
● בודקים את המיתוס | למה המהפכנים בצרפת רצו לכבוש את הבסטיליה? לא בשביל האסירים הפוליטיים
● בודקים את המיתוס | כמה רוסיה גדולה? פחות ממה שאתם חושבים
נתחיל ברקע על החומה: "החומה הסינית" המפורסמת אינה רצף אחד ושלם, אלא מערך ביצורים שהוקם בשלבים, נהרס ושופץ שוב לאורך ההיסטוריה של סין, מלפני הספירה ועד לעידן המודרני. מטרתה הייתה להגן על הממלכות הסיניות מפני פלישות מצפון, בעיקר של שבטים נוודים. באופן אירוני, חלקיה המפורסמים והמרשימים בהם תיירים מצטלמים היום נבנו הרבה אחרי שהמונגולים פלשו לסין מצפון וכבשו את האומה. אורכה הכולל של כל מקטעי החומה הוא אלפי קילומטרים, אבל רוחבה, וזה פרט חשוב לסיפורנו, הוא רק בין 5־10 מטרים.
החומה בקושי נודעה במערב עד למאה ה־17. רק כשהחל העניין האירופי באסיה הרחוקה במאה ה־18 היא החלה להופיע בתיאורים ובמפות, והפכה באירופה לסמל לגודלה והסתגרותה של סין הקיסרית מפני העולם החיצון. ב־1754 ויליאם סטוקלי, ארכיאולוג חובב בריטי, כתב שהחומה הסינית כה אדירה שניתן להבחין בה מהירח. אז לא היה מי שיבדוק את הטענה, אבל היא נשמעה כל כך טוב שהיא שבה והופיעה בקטעי עיתונות ותרבות, ואף קיבלה מעמד עובדתי בירחוני נשיונל ג'אוגרפיק ופרסומי שיאים דוגמת "ריפלי תאמינו או לא!" מתחילת המאה ה־20.
המיתוס המחמיא השתרש גם בתרבות הסינית עצמה, במיוחד במאה ה־20, כאשר החומה הפכה לסמל לאומי בו המשטר הקומוניסטי השתמש להאדרת ההיסטוריה של תרבותם העתיקה והמפוארת. ואז, לצער מספרי הסיפורים המוצלחים, בני אדם הגיעו לחלל וגילו שמדובר בשטות מוחלטת.
מהירח, המרוחק מאיתנו כ־400 אלף ק"מ ושעליו דרכנו לראשונה ב־1969, לא רואים אף מבנה מעשה ידי אדם, אלא רק יבשות ואוקיינוסים. לראות ממנו את החומה קשה יותר מלהבחין בשערת אדם מגג הבורג' חליפה. אבל אפילו מגובה השיוט של תחנת החלל הבינ"ל, 400 ק"מ בלבד, כמעט בלתי אפשרי להבחין בחומה בעין בלתי מזוינת. היא צרה מדי, משתלבת בצבעה עם סביבתה, ולא מותירה ניגוד חזותי מספיק. ב־2003, הטייקונאוט (השם הסיני לאסטרונאוטים) יאנג ליוויי, הסיני הראשון בחלל, סיפר בראיון לאומתו המאוכזבת כי לא הצליח לראות את החומה, וניפץ את המיתוס באופן סופי ורשמי, בכל השפות.
למעשה, שני חלקי המיתוס לא נכונים: לא רק שאת החומה אי־אפשר לראות, בעצמים מעשי ידי אדם אחרים ניתן להבחין בבירור מתחנת החלל, במיוחד אם צבעם אחר מסביבתם: תעלות מים כמו פנמה וסואץ, סכרים גדולים וכמובן ערים מוארות בלילה (לגבי הפירמידות יש מחלוקת, כי ניתן להבחין בצל שהן עושות בשקיעה, לא בהן עצמן). כך שאת השפעתנו על פני כדור הארץ כולו, אין סיכוי שתצליחו לפספס.