אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס
פאלו אלטו נטוורקס וסייברארק , שתי חברות ציבוריות ותיקות שהפכו לגדולות בתחומן, יצרו לעצמן תדמית נקייה יחסית לחברות הפרטיות בתחום - אלה שמגייסות מאות מיליוני דולרים בשוויים מנופחים ביחס להכנסות.
● האקזיט השני בגובהו בישראל: סייברארק נמכרת לפאלו אלטו
● מבלקרוק ועד כלל: הגופים שירוויחו מהאקזיט בסייברארק
● "אחי, עזוב אותך מעריכת דין": היזמים מאחורי אקזיט הסייבר הענק
● מאיפה ניר צוק יביא 25 מיליארד דולר לרכישת סייברארק?
בזמן שיש מי שטוען שתחום הסייבר הפך לבועה הייטקיסטית משל עצמה, אחרים מזכירים כי למרות מכפילי השווי הגבוהים, יש תמיד מי שמוכן לשלם את המחירים הגבוהים. קחו לדוגמא את וויז, חברה שהכנסותיה הריאליות ככל הנראה לא חצו את רף מיליארד הדולר בשנה - אך היא קיבלה תג מחיר של 32 מיליארד דולר, בעוד שהשוק הציבורי מעריך את סייברארק, חברה שצפויה להכניס השנה 1.3 מיליארד דולר, בכ־10 מיליארד דולר פחות.
השוויים יוצאים מפרופורציה?
למרות השווי הנמוך ביחס לוויז, סייברארק ופאלו אלטו לא נסחרות בחסר: מכפיל הרווח העתידי של שתי החברות עולה על 110. לשם השוואה באנבידיה או מיקרוסופט המכפילים נעים סביב 30־40.
בשוק הפרטי, מייצרת הבהלה לסייבר עליית שווי פנומנלית: על פי נתוני אלטשייר (altshare), שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת לחברות פרטיות, יזמים ומשקיעים לנהל את מניותיהם, עולה כי השווי הממוצע בהשקעה בחברות סיד בתחום הסייבר (חברות צעירות) עלה מ־8 מיליון דולר בסוף 2024 ל־12.4 מיליון ברבעון השני של 2025 והוא צפוי להגיע ל־13 מיליון עד סוף השנה. עבור חברות בוגרות יותר, בסבב הגיוס השני (A), צפוי שווי החברות בגיוסים חדשים לעלות מ־50 מיליון דולר בסוף 2023 ל־80 מיליון בסוף השנה הנוכחית. אחת הסיבות לכך נובעת מהעובדה שהשוק צמא לענקיות שיאחדו את כל שירותי הסייבר לספק אחד. צמא ששווה כנראה 25 מיליארד דולר.