גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים לפרוש לפנסיה בגיל 50? כמה כסף כדאי לכם לשים בצד

הצטרפות לטרנד ה-FIRE - עצמאות פיננסית לטובת פרישה מוקדמת ומרופדת בגיל 50, נשמעת כמו חלום ● חישוב שעשינו לסכומי החיסכון שאליהם ניתן להגיע מעבודה והשקעה סטנדרטיות, העלה תוצאות לא מעודדות ● למי שלא מוותר - אלו האתגרים והמכשולים בדרך

איך לשים את הכסף כדי לצאת לפנסיה בגיל 50? / צילום: Shutterstock
איך לשים את הכסף כדי לצאת לפנסיה בגיל 50? / צילום: Shutterstock

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

בעולם הפיננסי הולכת ותופסת תאוצה תופעה חדשה שכותרתה FIRE - ראשי התיבות של הסלוגן Financial Independence Retire Early, קרי עצמאות פיננסית לצורך פרישה מוקדמת מחיי העבודה. חסידי התפיסה הזו הם צעירים לרוב, שכיום עובדים ומשתכרים היטב בעולמות ההייטק או השירותים הפיננסיים לסוגיהם, שאומרים לעצמם: 'אנחנו בני 25-30, מבקשים להתארגן פיננסית באופן שנוכל לחסוך די כסף כך שבעוד 20-25 שנה, כשנגיע לסביבות גיל 50, נוכל לפרוש מעבודתנו. זאת כ-20 שנים לפני גיל הפרישה המנדטורי בהרבה מדינות, ושאיפה לחיות היטב מפרי עמלנו כיום.

בעקבות הביקורת: רשות שוק ההון עשויה להקל בהגבלות על קופות גמל בניהול אישי
האם יצחק תשובה יפרוץ את תקרת השכר של מנהלי חברות האשראי

איך ניתן לעשות זאת? בשילוב של שלוש דרכים: הגדלת הכנסות מעבודה, צמצום הוצאות המחיה, ואת החיסכון שנוצר להשקיע בשוקי ההון' באופן שייצר לנו הכנסה פסיבית שתעניק לנו את החופש הכלכלי כשנגיע לגיל 50 לערך. בסך הכול נשמע הגיוני ופשוט.

וכמו בכל תופעה חדשה, מיד מתפתחות גישות שונות לגבי האופן המדויק שבו נגיע ליעד. יש את ה-FIRE הרזה, ה-FIRE השמן, ועוד ורסיות.
ה"רזה" אומר: תייצר לך חיסכון ניכר בהוצאות המחיה - דיור, מזון, תחבורה ועוד. זה לבדו יאפשר לך קיום סביר גם אחרי גיל 50 בלי לעבוד.

ה"שמן" שם דגש על הגדלת ההכנסות כדי לייצר חיסכון פיננסי שיאפשר בעתיד לא רק להתקיים אחרי גיל 50, אלא חיי נוחות ברמה גבוהה.

גרסאות אחרות מדברות על המשך עבודה חלקית גם אחרי גיל 50, כזו עם משמעות.

משמעת ברזל וסבלנות

כל התפיסה הזו שמדברת על חיסכון פסיבי במשך 20-25 שנים מבוססת על העיקרון של ריבית דריבית שהרבה אנשים לא מודעים לו.

נסביר: נניח שאתם יכולים לייצר תשואה שנתית ממוצעת של 6% על החסכונות שלכם ויש לכם הפקדות חודשיות לצורך השקעה של נניח 5,000 שקל בחודש כהוראת קבע, הרי שבסיום 20 השנים יצטבר לזכותכם סכום של 2.31 מיליון שקל. אם מדובר בתשואה שנתית ממוצעת של 8%, הסכום בסוף התקופה יהיה 2.95 מיליון שקל.

אילו היה לכם בתחילת החיסכון סכום נוסף להשקעה חד פעמית של 100 אלף שקל, המשמעות היא שלחיסכון שנובע מההשקעות בהוראת קבע יתווסף סכום של 321 אלף שקל, תוצאה של ריבית דריבית של 6%, או 466 אלף שקל בריבית דריבית של 8% בשנה.

אז ברור שלכולנו נשמע נהדר "לעשות חיים" אחרי גיל 50 כשהילדים כבר בגרו. אבל המימוש אינו כל כך פשוט.

בין הקשיים והמהמורות ניתן לציין:

● משמעת עצמית שנדרשת להתמדה בחיסכון בהוצאות במודל ה"רזה" לאורך זמן רב. המשמעת נדרשת גם בהיבט ההשקעות, להשקעה מדי חודש תוך התעלמות ממה שקורה בשווקים הפיננסיים, לרבות מפולות מפחידות.

● המודל מבוסס על היסטוריית תשואות מאוד חיוביות בשוק המניות ובשווקים אחרים, שחלקן הושגו בתנאי ריבית אפסית. אין שום ערובה שאלו התשואות שניתן יהיה להשיג בשני העשורים הבאים.

● המודל מניח עבודה רציפה וחיסכון רציף ברמה קבועה, ואולי אף גדלה, לאורך 20 שנה לפחות. הוא לא מביא בחשבון תקופות שהעובד יהיה מובטל או ששכרו יופחת. וכמובן שיש עלייה בהוצאות ככל שהמשפחה מתרחבת.

היה והתגברנו על כל הקשיים האלה, והשקענו מדי חודש 5,000 שקל, עומד לרשותנו בתום התקופה סכום מרשים של 2.31 מיליון שקל (בגרסת 6% תשואה), או מרשים עוד יותר של 2.945 מיליון שקל (בגרסת 8%). ובוודאי בהוספת ה-100 אלף הראשונים שהשקענו, שעם תשואה של 8% יצטברו לסכום של 466 אלף שקל.

מה יישאר מערך הכסף

מספרים בהחלט מרשימים, אבל האם גם מספיקים כדי לחיות היטב גם אחרי גיל חמישים?

נציין ראשית שהשקל של עוד 20-25 שנה הוא לא אותו השקל של היום. בדרך נכנס הנושא שנקרא אינפלציה. אם שיעורה השנתי הממוצע יהיה נניח 2%, הרי שהתשואה הריאלית השנתית תהיה כ-4% (במקרה של תשואה שנתית ממוצעת של 6%) או כ-6% (במקרה של תשואה שנתית ממוצעת של 8%). כלומר, צריך להתייחס לכוח הקנייה הריאלי שלנו בעתיד.

שנית, לא הבאנו אמנם בחשבון את העלויות הכרוכות בקניית הנכסים הפיננסיים, כי זה נתון זניח. אבל מה שממש לא זניח הוא המיסוי. השגת רווח הון כרוכה בתשלום מס רווחי הון בעת המימוש. בישראל שיעורו עומד על 25% מהרווח הריאלי, כלומר על הרווח האמיתי, זה שמתחשב באינפלציה. שיעור מס זה נוגס בערך האמיתי של הכסף שיעמוד לרשותכם בעוד 20 שנה.

שלישית: אם בעבר היה צריך "להצטייד" בחיסכון מספיק כדי לפרנס אדם בכבוד בלי לעבוד עשרים שנה כי תוחלת החיים עמדה של 70 שנה, הרי שהיום, כשתוחלת החיים עומדת על סביב 80 לגבר ו-85 שנים לאשה, צריך שבגיל חמישים יעמוד לרשותכם סכום שיספיק ל-30-35 שנה, וזה הרבה יותר קשה.

מובן שחיסכון פנסיוני נוסף יכול להועיל.

רב הנסתר לגבי העתיד

ולבסוף, העולם משתנה מול עינינו כל העת ובמהירות. איש אינו יודע לחזות במדויק או אפילו בקירוב לאן השינויים האלה יקחו אותנו, הן בהיבטי שוק ההון והן בתחומי התעסוקה. ועוד לא דיברנו על התהפוכות שיביאו ה-AI והמחשבים הקוונטיים לסדרי העולם. ייתכן שעוד 20-30 שנה נעבור לשבוע עבודה של שלושה ימים, ופחות "יבער" לנו לפרוש מוקדם מהעבודה.

כך שבכל מקרה, לחסוך לעתיד זה תמיד טוב. אבל לחשוב שזה יאפשר לנו חיים ברמה גבוהה בלי לעבוד אחרי גיל חמישים - זה קצת נאיבי.

בכל זאת נגזור את התובנות מהטבלה המצורפת לחידוד המסר:

● גם בחיסכון קבוע בהוראת קבע חודשית של סכומים שנעים בין 1,000 ל-5,000 שקל, בתשואה שנתית של 6% או 8%, אין די כדי להגיע אחרי 20 שנה לסכום שיהיה משמעותי ויאפשר חיים ללא עבודה בגיל 50 ואילך. לכל היותר הוא יאפשר חיים ללא עבודה לשנתיים (בחיסכון של 1,000 שקל) ועד לעשר שנים (בחיסכון של 5,000 שקל).

● כדי לאפשר חיים בנוחות מכבדת מגיל 50 ואילך דרושה תשתית הונית גדולה, בין שבדמות ירושה מההורים ו/או תשתית פנסיונית רצינית. מצער לומר שהחלום הזה כנראה מיועד לפריבילגים.

● לכך צריך להוסיף כי אינפלציה שנתית ממוצעת של 2% נוגסת בערך הריאלי של ההשקעות החודשיות בשיעור של 22%. וכמו כן, החישוב לא כולל מס רווח הון שמקטין עוד יותר את הסכום שיעמוד לרשות החוסך.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

דוד טרטקובר. פענח אלבומים עבור המאזין / צילום: אריק סולטן

דוד טרטקובר נתן שפה חזותית למוזיקה הישראלית

האמן דויד טרטקובר שהלך השבוע לעולמו יצר עטיפות אלבומים שאינן מיתוג של האמן, אלא תזה על היצירה ● טרטקובר יצר את הזיכרון של המוזיקה הישראלית, והגדיר מחדש מה אלבום יכול להגיד למאזין עוד לפני שנוגן תו אחד

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

נציב התלונות על שופטים: להחמיר בגילוי נאות של ניגוד עניינים אפשרי

הנציב אשר קולה קורא לשופטים לגלות לצדדים כל מקרה בו עלול להיות ניגוד עניינים, אם אין המדובר בחשש בעלמא, ולהיעזר בוועדות האתיקה שלהם

שר החוץ הגרמני, יוהאן ואדפול / צילום: RALF HIRSCHBERGER

גרמניה לא מצטרפת להכרה במדינה פלסטינית, אך מגבירה את הלחץ

לקראת ביקורו בישראל, שר החוץ הגרמני יוהאן ואדפול אמר היום כי ארצו לא תכיר בשלב הנוכחי במדינה פלסטינית, אך הבהיר כי מבחינת גרמניה, העמדה הוותיקה לפיה יש להכיר במדינה פלסטינית במועד הנכון מבחינת המו"מ נשארה רלוונטית, ופתרון שתי המדינות הוא היחיד על שולחן המו"מ

המבורגר ביאנק / צילום: באדיבות יאנק בורגר

מאחורי מרכז תרבות בעמק יזרעאל מסתתר אחד ההמבורגרים הטובים שטעמנו

הרפיה באמבטיית קר, קטיף אספרגוס שהופך לארוחה, טבילה במעיין שופע בשקיעה ופודטראק שמשלב בשר איכותי, בירה והופעות ● יום רגוע בעמק יזרעאל

משפטנים בבריטניה: הכרה במדינה פלסטינית מנוגדת לחוק הבינ"ל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: כ-40 משפטנים ועורכי דין שלחו מכתב לראש ממשלת בריטניה והסבירו את הבעייתיות בהכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה לוחצים על הקנצלר לסגת מהתמיכה בישראל, ומספר שיא של דמוקרטים בארה"ב הצביעו בעד אמברגו נשק על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: Shutterstock

סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל

שני המייסדים של חברת פינטק פנדה יישומי מסחר נקלעו לסכסוך רווי האשמות, שהגיע גם לביהמ"ש ● כעת שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי מאור להב ישלם לשותפו שמואל גוטמן ולחברה עצמה 3 מיליון שקל לכיסוי שכר-הטרחה

טרמינל 1 / צילום: מיכל רז חיימוביץ

טרמינל 1 ייפתח בשבוע הבא: איך זה ישפיע על היצע הטיסות?

לראשונה מאז פרוץ מבצע "עם כלביא" ולאחר תקופה ארוכה של חוסר יציבות, טרמינל 1 ישוב לפעילות בינלאומית סדירה ב-3 באוגוסט ● המהלך נועד לעודד חברות תעופה זרות לשוב לישראל, בזכות מיסי הנמל הנמוכים בטרמינל 1 לעומת טרמינל 3 ● תחילה יפעלו בו החברות הישראליות לצד ג'ורג'יאן איירווייז, ובהמשך צפויות להצטרף חברות נוספות

במשרד האוצר התייאשו מהניסיונות לחוקק חובת דיווח מצד בעלי דירות על הכנסות משכירות / צילום: Shutterstock

האוצר מעלה הילוך בניסיון לתפוס משכירי דירות מעלימי מסים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מלחמת "עם כלביא" פגעה בעשרות אלפי שוכרי ומשכירי דירות שהגיעו למס רכוש, ואיפשרה לאוצר לגלות מעלימי מס ● במקום לחכות לאישור הכנסת שמערימה קשיים על כל ניסיון חקיקה, האסטרטגיה החדשה כוללת שלוש דרכים מינהליות להחמרת כללי הדיווח

כנסת ישראל / צילום: איל יצהר

1985-2025: ארבעים שנה לתוכנית הייצוב – זמן לייצוב חדש, חברתי

לפני ארבעה עשורים קיבלה ממשלת ישראל החלטה דרמטית - לבלום את ההיפר-אינפלציה שחצתה את רף ה־400% בשנה ● במובנים רבים, המשבר של 2025 עמוק מזה של 1985 - אז הייתה לנו אינפלציה, היום יש שחיקה אזרחית. אז הייתה נחישות פוליטית ואמון ציבורי, היום יש פיצול, ריבוי מוקדי כוח וחוסר הסכמות בסיסי

מנות חלוקה בקיו / צילום: אמיר מנחם

מסעדת השנה? מצאנו בתל אביב מקום שראוי לתואר הזה

אנשי הקיו מגדירים אותה כ"מקום שאנשים מכובדים יכולים להתבזות בה, ואנשים בזויים יכולים להרגיש בה שייכים" ● כל ביס בארוחה היה מוצדק

מייסדי סייברארק אלון כהן ואודי מוקדי / צילום: שלומי יוסף, דוד שופר

שני היזמים שהקימו את סייברארק אבל נשארו מחוץ לכסף הגדול של האקזיט

מייסדי סייברארק יזכו לנתח זניח בלבד מהתמורה שבמכירת החברה לפאלו אלטו, ולא יהפכו למיליארדים כמו מקביליהם באקזיטים דומים ● אודי מוקדי מחזיק לפי ההערכה בפחות מ־1% מהמניות, ושותפו אלון כהן יצא מהתמונה לפני ההנפקה ● ומה לגבי האפשרות לתגמולים אחרים?

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

שלמה קרמר תוקף את פאלו אלטו בעקבות רכישת סייברארק: "מתקרבת לגורלה של IBM"

לדבריו של יזם הסייבר, שלמה קרמר, רכישת סייברארק מסמלת את סיום תקופת הצמיחה של אחת המתחרות הגדולות שלו, ותחילתה של דרך איטית ושמרנית יותר עבורה

ליאת הר לב וד''ר הילה קורח בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

שורף לפרגן? אולי טיפה מעקצץ: הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר, גם השבוע, שייכת למותג המזגנים טורנדו - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אפליקציית המשלוחים וולט, שהתמודדה בשנה החולפת עם כעס הצרכנים, מתמקמת במקום השלישי באהדה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה בתל אביב בסיומו של חודש חיובי

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ונעל את החודש בעלייה של 1.8% ● הודעה של טראמפ על הסכם סחר עם קוריאה הדרומית ודוחות חזקים של מטא ומיקרוסופט, מקפיצים את וול סטריט ● שוק האג"ח המקומי ממריא: קפיצה של 87% בהיקף ההנפקות מתחילת השנה ● ומחירי הנפט מזנקים, בעקבות איומי טראמפ להטיל מכסים נוספים על רוסיה

נתי גינור, מנהל פעילות ג'פריס בישראל / צילום: ג'פריס

המניה הישראלית שקיבלה את אחת ההמלצות הטובות אי פעם ומי יבואו בעקבותיה

לאחר שהקפיץ את מחיר היעד למניית הביטוח הפניקס, בנק ג'פריס מזהה עניין מחודש של משקיעים זרים בבורסה של ת"א ● "יש כעת טיעון יסודי חזק להעלאת הערכות שווי ודירוג מחדש של מניות ישראליות; העליות משקפות תמחור מחדש של סיכון ואמון מחודש בחוסן הכלכלי והטכנולוגי של ישראל"

רום ברסלבסקי / צילום: אלבום פרטי

במצב גופני ירוד: פורסם תיעוד חדש של החטוף רום ברסלבסקי

משפחתו של רום ברסלבסקי אישרה לפרסם תמונה מתוך הסרטון שפרסם הג'יהאד האיסלאמי: "רום הוא דוגמה לכל החטופים, חייבים להחזיר את כולם עכשיו" ● גורם מדיני בכיר: מתגבשת הבנה בין ישראל לארה"ב שלנוכח סרבנות החמאס, צריך לעבור ממתווה לשחרור חלק מהחטופים למתווה לשחרור כולם ● קנדה הכריזה שתכיר במדינה פלסטינית, טראמפ איים בהשלכות ● 50 חטופים - 664 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

ללמוד מה־11/9: המומחה שבדק איך משקמים אזורים אחרי אסון

איך צומחים אחרי אסון, וכיצד מייצרים הנצחה שהיא לא אנדרטה אלא חלק מהחיים? רוטרדם קמה מהריסות מלחמת העולם השנייה כעיר חדשה, גראונד זירו בניו יורק הפך לכיכר ענקית ובצ'ילה השיקום מצונאמי הפך למקפצה לניידות חברתית־כלכלית ● האדריכל פרופ' אורי כהן מהטכניון בחן סיפורים מוצלחים מרחבי העולם לטובת שיקום העוטף ● לדבריו המפתח הוא בהבנת ההזדמנות שבמשבר ובהקשבה אמיתית לצורכי הציבור

האפליקציות החכמות של הערוצים המסחריים, 12, 13 ו־14 / צילום: צילום מסך

איך אתם צופים בטלוויזיה שלכם? בשוק הישראלי נערכים למהפכה

יותר ויותר ישראלים מוותרים על הטלוויזיות המסורתיות ובוחרים בצפייה דיגיטלית - מה שמוביל לשינויים גם בפריסת הפרסום ● נתונים חדשים מצביעים על גידול משמעותי בשימוש באפליקציות הטלוויזיות החכמות ובפרסומות המשובצות בהן, בדרך ליישור קו עם המגמה העולמית

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי מממש את החזקותיו בישראכרט תמורת 206 מיליון שקל

נאוי גרופ, העוסקת במתן אשראי חוץ־בנקאי, דיווחה הבוקר כי מכרה את מניות ישראכרט שנותרו בידיה, המהוות כ-3% מהון המניות שלה, לאחר שחברת כרטיסי האשראי עברה לשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה ● לא מן הנמנע שהמהלך גם יסב רווחי הון לנאוי גרופ, והחברה מסרה כי היא בוחנת חלוקת דיבידנד בעת הקרובה

קלמן ליבסקינד / צילום: איל יצהר

עיתון "מקור ראשון" מחפש עורך ראשי חדש. מי השמות הבולטים?

לגלובס נודע כי ישנם שני שמות בולטים בבורסת השמות לתפקיד העורך הראשי ב"מקור ראשון": קלמן ליבסקינד וישי הולנדר, זאת לאחר שאלעד טנא, העורך הראשי של העיתון, מונה באחרונה לעורך-העל של "ידיעות אחרונות" ו-ynet