יורם אורון / צילום: איל יצהר
לפני כמעט 24 שנים נפגשו אנשי קרן הון־סיכון ורטקס (Vertex) בפעם הראשונה עם מייסדי חברת אבטחת הסייבר סייברארק, אז חברת סטארט־אפ בתחילת דרכה. הם השתכנעו להשקיע בה וליוו אותה במשך יותר מעשור, תקופה ארוכה בהשוואה להשקעות של קרנות הון סיכון. השבוע הם ראו מרחוק איך סייברארק נמכרת בעסקת ענק של 25 מיליארד דולר לפאלו אלטו נטוורקס. "השקענו בהם בשווי של 22־24 מיליון דולר, ובמחיר המכירה עכשיו היא שווה פי אלף מאז", אומר בחיוך יורם אורון, מייסד ושותף מנהל בקרן ורטקס.
● כמה יקבלו עובדי סייברארק מהעסקה ומי חברת הביטוח שתרוויח בגדול?
● המרוויחה המפתיעה מאקזיט הענק בסייבר: קרן המורים שעשתה תשואה של 250%
בראיון לגלובס הוא מספר על ההיכרות הראשונה עם המייסדים - אודי מוקדי (כיום יו"ר פעיל של סייברארק) ואלון כהן (שעזב את החברה עוד לפני ההנפקה) - מנסה להסביר את ההצלחה של החברה וצופה איך יראה עולם הון־סיכון אחרי הטלטלות שעבר בשנים האחרונות.
ההיכרות אחרי האירוע ששינה את אמריקה
"פגשנו לראשונה את הצוות של סייברארק חודש אחרי פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. האווירה בעולם ההשקעות ומצב הרוח היו ברמת אפס. בכל זאת, החלטנו לשלוח אליהם לבוסטון אנליסטית מאוד מוכשרת בשם אלישבע יעקובוביץ', כדי להבין יותר לעומק את פעילות החברה".
עולם הסייבר באותה תקופה, מספר אורון, היה ממוקד בהגנה על הפרימטר (ההיקף), תוך הנחה שהסיכון לפריצה לארגון מגיע מבחוץ. "עם הזמן התברר שאחוז גדול מהנזקים נגרם דווקא מפריצות פנימיות, מאנשים שעובדים בתוך הארגון - שיש להם הרשאה רחבה ונגישות למידע", הוא אומר.
אורון נותן כדוגמה את פרשת סנודן (איש המחשבים שעבד בסוכנויות ממשל אמריקאיות והדליף מידע סודי רב). "בחברה היה עובד מבפנים שהחזיק במספיק הרשאות לאסוף את כל המידע והוציא אותו החוצה", הוא אומר, ומספר בהומור: "בישיבת בורד של סייברארק הצעתי לתת אופציות לסנודן, חשבתי שהוא עשה עבודה שהחליפה 10 אנשי שיווק שלנו".
בסייברארק זיהו את הצורך בהגנה על מידע בתוך הארגון והגישה הייתה של ניהול זהויות ככלי מרכזי בהגנה. "סייברארק אמרו לנו 'ניצור כספות ארגוניות'. אם אתה בתוך הארגון זה לא מספיק. אתה צריך להיכנס לכספת הארגונית כדי להגיע למידע ורק לחלק מהאנשים תהיה גישה אליה", מספר אורון. "הצוות, אלון ואודי, הסביר לנו את הקונספט הזה בצורה מאוד בהירה, ונשבינו בקסמם".
"לא היה פשוט, אבל הם התמידו בדרכם"
סייברארק הונפקה לראשונה בנאסד"ק בספטמבר 2014 לפי שווי של 473 מיליון דולר ובמחיר של 16 דולר למניה. לפני ההנפקה, ורטקס החזיקה בנתח של 11.6% ממניות סייברארק. בסופו של דבר הקרן נפרדה מההשקעה בחברה כשנה לאחר מכן, כשמכרה מניות במסגרת שתי הנפקות משניות שבוצעו, אחת במחיר של 51 דולר למניה והשנייה ב־61 דולר למניה. בסך הכול ורטקס רשמה החזר מכובד מאוד של פי 25 על ההשקעה בסייברארק.
באותה תקופה האמנת שהחברה תגיע לשווי כזה?
"לא. בסופו של דבר אף אחד לא יודע לחזות מה יקרה בעתיד. זה מה שיפה בצוותים טובים: הם נבדלים מצוותים רגילים בזה שתוך כדי תנועה הם מתרחבים, מגדירים יעדים חדשים ושימושים חדשים. יש מעט צוותי יזמים שיודעים לעשות פיבוטים בדרך (שינויי כיוון עסקיים) ולהביא אנשים מאוד טובים.
"הקרדיט הוא לאודי ואלון (המייסדים, שח"ו), שאין שניים להם. הם נלחמו בכל העולם, גם עם חלק מהמשקיעים, כי אנשים בהתחלה לא הבינו את הקונספט ובאותו שלב המכירות היו אפסיות. אנשים בקרנות הון סיכון לא תמיד סבלניים. זה לא היה פשוט אבל הם התמידו".
איך מסבירים הצלחה של חברה כמו סייברארק, מה מאפיין חברה מצליחה?
"אני לא אוהב הכללות, אבל בגדול יש פה תערובת של אנשים מוכשרים, מלוכדים, דבקים במטרה. אלו תכונות חשובות מאוד בעולם הטכנולוגיה. ההצלחה כמובן גם קשורה ליכולת לזהות מגמות. זיהוי מגמות בעולם הטכנולוגיה שנתיים־שלוש לפני כולם - זה שם המשחק".
מווייז, דרך סולאראדג' ועד סייברארק
ורטקס היא מוותיקות קרנות הון־סיכון בישראל והיא מנהלת כיום נכסים בהיקף כולל של 1.6 מיליארד דולר. היא הוקמה בשנת 1997, כחלק מתוכנית יוזמה לעידוד השקעות הון סיכון בארץ, ובהמשך, לאורך שנות הפעילות שלה, היא השקיעה ביותר מ־150 חברות וביצעה 47 אקזיטים. בין האקזיטים הכי מפורסמים שלה, מלבד סייברארק, היו גם ווייז שנמכרה לגוגל ב-2013, סולאראדג' שהונפקה בנאסד"ק, אקטימייז שנמכרה לנייס, ארגוס שנמכרה לקונטיננטל וכן Own שנמכרה לסיילספורס בשנה שעברה.
לפני הקמת ורטקס, אורון היה יזם ומנכ"ל בחברת רשף טכנולוגיות, כיום חלק מארית - יצרנית המרעומים שנסחרת בבורסה בשווי 3.3 מיליארד שקל אחרי זינוק של 264% מתחילת השנה. "לקח לרעיון הזה 30 שנה לפרוץ", הוא אומר. אורון מכר את רשף לארית ונשאר כמנכ"ל ארית למשך תקופה, ולדבריו עד היום יש לו "פינה חמה בלב לסיפור הזה".
גם לסייברארק עוד יש לו פינה חמה בלב. לשאלה אם עקב אחרי החברה לאחר שוורטקס יצאה מההשקעה בה, הוא משיב: "כל הזמן. גם הזמנו את הנהלת סייברארק למפגשי המשקיעים שלנו כל שנה, כדי שיסבירו את נקודת המבט שלהם".
ואיך זה עזר?
"רוב המשקיעים שלנו מאזורים כמו יפן, סינגפור ועוד, כלומר משקיעים זרים. יש תמיד קושי לשכנע משקיעים שיש פה סצנה אמיתית שיודעת להתגבר על משברים פוליטיים פנימיים ומלחמות, שעלולים להשפיע על שיקול הדעת שלהם. לכן, כשאני מביא סיפורי הצלחה - כמו במקרה של סייברארק - ומראה למשקיעים, הם ממשיכים אתנו. זה עזר גם לנו וגם להם".
"מדינת ישראל היא סקטור שונה"
העסקה של פאלו אלטו וסייברארק היא שנייה לעסקת גוגל־וויז שנחתמה לפני ארבעה חודשים, בה נמכרה הישראלית לענקית הטכנולוגיה תמורת 32 מיליארד דולר.
מה מייחד לדעתך את תעשיית הסייבר הישראלית?
"זה ממש סקטור שונה. ישראל, מכל מיני סיבות שכולם מבינים, מובילה במספר קטגוריות שונות בתחום הסייבר. 40% מהעסקאות פה הן בסייבר, שזה בקנה מידה עולמי שם אותנו כאחד משלושת השווקים הגדולים בעולם המערבי. אני מעריך שיהיו אקזיטים נוספים".
איך נראה שוק ההון־סיכון הישראלי אחרי כל הטלטלות של השנים האחרונות?
"פה יש אנומליה שקשה להסביר אותה. במחצית הראשונה של השנה היקף ההשקעות פה עמד על 7.5 מיליארד דולר, יותר מכל שנה שעברה, והשנה שלפני זה. גם האקזיטים חריגים בהיקפם בתחומים מסוימים. ספציפית בתחום הסייבר אנחנו מקבלים קרדיט ברמה המדינתית הרבה מעבר לאהדה הפוליטית שיש לנו בקרב הלקוחות. יש מדינות אירופיות שצועקות להחרים אותנו, ובזמן הזה קונות מאתנו בהיקפים גדולים - כי ברור להן שזה קריטי לביטחון הלאומי שלהן. היינו מעורבים בכמה אקזיטים משמעותיים בשנים האחרונות ואני לא חושב שזה הולך להירגע".
מה לדעתך צריך לקרות כדי שיהיו בישראל עוד חברות מוצלחות ואולי עוד אקזיטים גדולים בעתיד?
"קודם כל אני מעדיף שיקומו פה חברות גדולות שיישארו פה. פעמים רבות, לאחר רכישות, החברה מבצעת רילוקיישן וזה פחות טוב כמובן. אי־אפשר לסמוך רק על קרנות הון־סיכון שיממנו חברות. אם ברשף טכנולוגיות ההשקעה עמדה בהתחלה על 6 מיליון דולר ובסייברארק על 20 מיליון דולר, היום יש חברות בשלב מוקד שמגייסות 60 מיליון דולר כי עלויות הפיתוח גדלות מאוד.
"בנוסף, עניין הטאלנטים לא פחות חשוב. ההתמחות השתנתה בשנים האחרונות ויותר ממוקדת ב־AI למשל, ובלי חינוך - הגדלת הפעילות האקדמית והמחקרית בסדר גודל משמעותי - זה לא יהיה. השוק הפרטי לא יכול לטפל בדברים האלו בעצמו, במיוחד כשמשקיעים זרים חוששים, ולכן המדינה צריכה למצוא דרכים שונות כמו רשתות ביטחון וערבויות.
"אם הייתי היום במשרד האוצר, אז הייתי מחדש את הפרויקטים של קרנות יוזמה. בקרן הראשונה של ורטקס המדינה שמה 40% ומשקיעים פרטיים שהבאתי שמו 60%. קרנות היוזמה הן אלה שהזניקו את תעשיית הון־סיכון בארץ".