גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתפוס את הריבאונד: כך תדעו אם הגיע הזמן לקנות מניות קטנות שנפלו יותר מדי

הראלי בבורסת ת"א סחף עמו גם לא מעט מניות של חברות קטנות, שזינקו בעשרות ואף מאות אחוזים - לאחר שקודם לכן הסבו הפסדים כבדים למשקיעים בהן ● אילו אירועים עשויים לרמז על התאוששות צפויה במניות השורה השלישית, מדוע מדובר בסיכון גבוה מאוד, ובאילו מקרים כדאי להיזהר במיוחד

המניות הקטנות מזנקות בבורסה / צילום: Shutterstock
המניות הקטנות מזנקות בבורסה / צילום: Shutterstock

הראלי האדיר שחוותה הבורסה בתל אביב בשנה האחרונה לא פסח על חלק ממניות השורה השנייה והשלישית, ובהן גם כאלה שהתרסקו ואיבדו את רוב השווי שלהן. חלקן זינקו בתקופה קצרה במאות אחוזים, וגם אם הן רחוקות עדיין מהשווי בו הונפקו או נסחרו בשיא - משקיע שתפס את ה"ריבאונד" בזמן, ראה את כספו מוכפל ויותר. ממה זה נובע, האם מדובר במקריות או שבכל זאת ניתן לסמן כללי אצבע שיאותתו על הזדמנויות השקעה במניות הקטנות?

אקזיטים שלא נראו כמותם וגיוסי ענק: כך הופכת תעשיית הסייבר למעצמה של מיזוגים ורכישות
הדוחות של באפט: ירידה קלה ברווח ובקופת המזומנים ואזהרה חריפה
המיליארדר מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם מכר את שארית מניותיו

קחו למשל את מניית פינרג'י , חברת טכנולוגיה הפועלת לייצור סוללות מתכת־אוויר, שהשלימה זינוק של יותר מ־180% מתחילת החודש, לשווי חברה של 230 מיליון שקל (עדיין נמוך ב־80% מהשווי בהנפקתה ב־2021). מניית החברה שמוביל היזם הסדרתי אביב צידון עלתה בשבוע האחרון ב־32%, בעקבות דיווח כי הסוללות שלה ישמשו את מרכזי הנתונים (דאטה סנטרס) של גוגל ומיקרוסופט. מי שהחל "לאסוף סחורה" בתחילת החודש, בעת שפינרג'י דיווחה על הנפקת מניות בהשתתפות הבעלים צידון, לטובת "האצת תוכניות החברה בתחום ה־Data Centers", נהנה מתשואה גבוהה הרבה יותר.

ומה לגבי צילו בלו , חברת הבנייה שבעבר נשאה את השם חנן מור, קרסה ונדרשה להסדר חוב? מאז נרכשה השליטה בחברה בדצמבר האחרון, על ידי איש העסקים יצחק תשובה ומנכ"ל מבנה לשעבר דודו זבידה, השלימה המניה זינוק של 60%. או קחו למשל את מניית אלומה תשתיות, שהשלימה תוך שנתיים זינוק של 180%, בעקבות השקעה מוצלחת בחברה המספקת שירותי תקשורת באמצעות כבל תת ימי.

נסייג ונאמר שאם השקעה במניות נחשבת באופן כללי למסוכנת, השקעה במניות קטנות מסוכנת פי כמה וכמה. היא מזמנת לעיתים קרובות תנודתיות של רכבת הרים, ואיש לא יכול להבטיח שמגמת העליות לא תתהפך ברגע ותהפוך לירידה חדה. אם יש אזהרה גורפת שחוזרת אצל מומחים שונים עמם שוחחנו היא שצריך להיזהר מאוד כשמהמרים על מניות קטנות. כך שאם בוחרים להשקיע בהן, לרוב האנשים כנראה כדאי יהיה להקצות לכך רק נתח קטן מאוד מתיק ההשקעות, כדי להימנע מהפסד שממנו יהיה קשה להתאושש.

מניות בולטות שקפצו לאחר שנפלו לשפל / צילום: אסיה רביבו, אלדד רפאלי, כדיה לוי, איל יצהר, יונתן בלום, אילן ספירא, ענבל מרמרי, יח''צ ואתרי החברות

מי הן המניות הקטנות

רכישת מניות של חברות גדולות ומבוססות, עשויה להיות "הימור בטוח" בעת נפילה של השוק. ההנחה היא שהללו נופלות בדרך כלל בשל אירוע מאקרו כלכלי מאתגר, וכאשר זה יחלוף הבורסה תתאושש וגם אותן מניות צפויות לתקן. כך קרה למשל עם פרוץ הקורונה, העלאות הריבית בשנת 2022, מלחמת חרבות ברזל ולאחרונה רפורמת המכסים שהכריז הנשיא טראמפ.

את ההיגיון הזה לא ניתן להחיל גם על המניות הקטנות. הספסלים האחוריים של הבורסה מלאים בעשרות חברות שהתרסקו ולא מצליחות להתאושש, גם כאשר יש ראלי חזק בשוק המניות וכמעט "כל מטאטא יורה". בשורה האחורית של הבורסה בת"א יש 140 מניות של חברות הנסחרות כיום בשווי נמוך מ־100 מיליון שקל. חלקן הפכו ל"שלדים בורסאיים", חלקן הושעו מהמסחר או נרכשו תמורת מיליוני שקלים בודדים. אם תוסיפו עוד 60 חברות תקבלו שמעל שליש מהחברות הנסחרות בבורסה המקומית שוות פחות מ־200 מיליון שקל.

מיכאל בן יעקב, מבית ההשקעות פרופאונד, מסביר כי "מרבית החברות הקטנות 'הן לא סתם קטנות'. לכך ניתן למצוא מספר גורמים אפשריים או שילוב כמו שוק נישתי שמגביל גודל, ניהול לא איכותי, תחרות חזקה, תלות בלקוחות שמכתיבים תנאי סחר ורווחיות נמוכה". גורם אחר בשוק מסכים ומציין כי "ברשימת המניות הקטנות יש מספר לא מבוטל של חברות שלא בשלות להיות חברות ציבוריות, כמו חברות ללא מוצר אמיתי או ללא מכירות משמעותיות".

קובי שגב, שותף מנהל באקורד בית השקעות, ממליץ לכן "להימנע מהשקעה במניות בשווי שווק של פחות מ־200 מיליון שקל".

הכי חשוב: שוק חיובי

ובכל זאת, גם בין המניות הקטנות, ובוודאי במניות גדולות מעט יותר שנסחרות בשוויים של כמה מאות מיליוני שקלים, ניתן כאמור למצוא לא מעט דוגמאות לכאלה שהשלימו מהלכי עלייה משמעותיים של עשרות ומאות אחוזים תוך זמן קצר.

תנאי בסיסי לכך הוא ששוק המניות כולו יהיה במומנטום חיובי. איתן קלימן, שותף מנהל בקרן הגידור Long Road, מציין כי "מצד המאקרו, מניות קטנות נוטות לפרוץ כשיש שיפור בריבית, או לחלופין רוטציה משוקי טכנולוגיה מנופחים לעבר מניות קטנות יותר, או חזרת נזילות לשוק המקומי. מניות כאלה נוטות להגיב חזק לציפיות לשינוי עסקי לטובה עוד לפני שמשהו מתרחש בפועל".

ערן קמחי, מנהל משותף בקרן הגידור מימס אסטרטגיות, מסביר כי "הכי חשוב - לא לקנות בשוק הנמצא במגמת ירידה. הקטנות גם יורדות בקצב חד יותר, ובנוסף אתה יכול להיתפס במניות האלה ללא סחירות. תרצה למכור ולא יהיה לך למי. גם לא כדאי לקנות אחרי מגמת עלייה ארוכה בשווקים כשאתה מרגיש שהיא כבר בשלביה האחרונים, שלא תהיה האחרון 'שמכבה את האור'".

המומנטום בשוק כעת בהחלט חיובי, וגורם בשוק אומר לגלובס כי "חזרה האופטימיות ויש הרבה עסקאות לכל רוחב השוק". אחר מוסיף כי "כעת, לאחר ריצה משמעותית בחברות הגדולות, יותר ויותר משקיעים מגיעים לבחון ולהתעניין בחברות הקטנות יותר, ותנאים אלו יכולים ליצור פריצה אצל חברות הערך הללו".

שגב מאקורד מסכים ומוסיף ש"שוק המניות הקטנות והבינוניות מקבל תאוצה בתקופות כמו זו הנוכחית. המניות הגדולות עלו באופן משמעותי ונסחרות במכפילים גבוהים היסטורית, מנהלי ההשקעות מחפשים השקעות בעלות פוטנציאל ומגיעים למניות ה'מיד־קאפ' ו'סמול־קאפ'. מכיוון שאלו מניות בעלות שווי שוק נמוך, מספיקה כמות כסף קטנה שמוסטת מהגדולות לבינוניות על מנת לייצר אימפקט וגם עלייה משמעותית במחירי המניות. תוספת ערך של 200 מיליון שקל לחברה שנסחרת בשווי של 500 מיליון שווה ל־40%, ואילו תוספת כזו לחברה שנסחרת ב־20 מיליארד שקל זהו אחוז בודד".

כללי אצבע בקטנות

לדברי קלימן, "חשוב לחזור ולהזהיר מטעויות קלאסיות, כמו להניח שמניה שירדה כבר ב־90% לא יכולה לרדת עוד. ההזדמנות האמיתית נולדת כשחברה בעייתית לשעבר הופכת לשחקנית חדשה עם פעילות רעננה וטרנדית, עוד לפני שהשוק מבחין בכך.

"צריך לחפש סימנים מוקדמים לשינוי כיוון, לרוב כאלו שלא נראים עדיין בדוחות. למשל, מינוי מנכ"ל חדש עם רקורד חזק, כניסת בעל שליטה אסטרטגי, שינוי מודל עסקי (למשל ממודל של מפיצים למכירה ישירה). כמו כן שיפור בשולי הרווח הגולמי, שיכול לנבא מינוף תפעולי שבדרך, חוזה עם לקוח אסטרטגי או הפחתת חוב מהותית". קמחי ממימס מוסיף סימן חיובי "כשההנהלה או בעלי השליטה מנצלים מחיר נמוך כדי לרכוש מניות".

שגב מציע לחפש "חברות רווחיות, ותיקות, מובילות שוק, שנסחרות בתמחור נמוך (למשל מכפילי רווח והון נמוכים). חברות שקרה בהן אירוע ממשי שמשליך על השווי, עסקה גדולה למשל או רווח שנוצר".

שינוי שליטה או מנכ"ל

שינוי שליטה מהווה לא פעם סיבה לעלייה חדה במניה, גם אם לא נלווה לו שינוי מיידי בפעילות העסקית. כך למשל זינקה מניית תשתיות המים קבוצת גאון ב־50%, מאז עברה בה השליטה בחודש אפריל האחרון לידי איש העסקים עופר גלבוע והמנכ"ל גיא רגב. כך קרה כאמור גם בחברת הבנייה צילו בלו (לשעבר חנן מור), שמאז נרכשה בידי תשובה וזבידה טיפסה לשווי של 327 מיליון שקל (עדיין 70% מתחת למחיר בשיא).

במקרה של קנדה גלובל , חברת הנדל"ן המניב בחו"ל של ברק רוזן ואסי טוכמאייר, כניסתם של צמד בעלי השליטה בקבוצת ישראל קנדה לשלד בורסאי חסר פעילות הזניק את המניה באלפי אחוזים. זאת כנראה בשל אמון השוק שבעלי הבית החדשים יובילו מהלכים חיוביים בחברה.

גם החלפת מנכ"ל ושינוי עסקי עשויים לבוא לידי ביטוי בתשואת המניה. במקרה של חברת אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז), מאז נודע אשתקד על כך שדניאל ספיר, מנכ"ל סלקום לשעבר, צפוי להתמנות למנכ"ל, השלימה המניה קפיצה של 65% וכעת היא נסחרת לפי שווי של 615 מיליון שקל.

ברשת האופנה קסטרו, מאז הוחלף המנכ"ל רון רוטר (ממשפחת בעלי השליטה) בסמנכ"ל הכספים יאיר אוחיון, השלימה המניה זינוק של כ־180% (ואף עקפה את השיא הקודם). בן יעקב מפרופאונד מציין כי "הרשת נמצאת בתהליך התייעלות מסיבי בחנויות, שעתיד להקטין את המשקולת שהחנויות מהוות על הקבוצה".

שינוי חיובי בפעילות

אצל קרן התשתיות אלומה שהוזכרה בראשית הדברים, המניה מטפסת כבר תקופה ארוכה. החברה בהובלת אורי יוגב, ששימש בעבר כמנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיעה החודש על מכירת פעילותה העיקרית - חברת אקסלרה טלקום - לידי בזק ברווח גדול. מי שרכש מניות בעקבות דיווח מלפני שנתיים על כוונת אקסלרה להניח כבל תת ימי לאירופה, היה יכול להרוויח יותר מ־170%.

בן יעקב מוסיף לרשימה "חברות שפועלות במספר שווקים או תחומים, שאחד מהם מהווה משקולת וגורם להפסדים שמעיקים על תוצאות החברה, והחברה מקבלת החלטה לצאת ממנו. לאחר היציאה רואים שינוי חד מאוד ברמת הרווח, כשלעיתים המיקוד מסייע לחברה להציג תוצאות משופרות אף מעבר לציפייה".

הוא מונה דוגמאות מהעת האחרונה לסגירת פעילויות הפסדיות בחברת טרמינל איקס (מקבוצת האופנה פוקס ), שהפסיקה פעילות ביוון, וברשת המוזלת מקס סטוק , שסגרה פעילות בפורטוגל. המהלכים הללו סייעו לשתי המניות לזנק ב־80% וב־90% בהתאמה.

במשבצת השינוי בפעילות ניתן אולי להכניס גם את באפ טכנולוגיות , חברה קטנה מתחום הגיימינג, שגם אחרי זינוק של 188% מהשפל נסחרת לפי שווי של 90 מיליון שקל בלבד (עדיין 80% מתחת למחיר ההנפקה), שביצעה לאחרונה ארגון מחדש והשיקה פלטפורמת מובייל.

נורות אזהרה בקטנות

על הסיכון הגדול שטמון בהשקעה במניות הקטנות ניתן ללמוד גם מכאלה שזינקו במאות אחוזים, רק כדי לחזור ולהתרסק בהמשך. דוגמאות לכאלו הן החברות שמיים אימפרוב , אירודרום ואלארום .

שמיים היא חברת תוכנה שהוקמה על ידי טייסים בוגרי חיל האוויר הישראלי, בהשראת תרבות התחקיר של החיל. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת AI המתמקדת בתחקור אירועי בטיחות במוסדות רפואיים. מניית החברה זינקה בחודש מאי האחרון ביותר מ־500%. אלא שבהמשך היא צנחה בכמעט 60% (ובסה"כ איבדה מאז ההנפקה ב־2021 כ־90% משוויה).

אירודרום, חברת הכטב"מים שנוסדה ע"י רועי דגני, דיווחה באוקטובר אשתקד על חוזה עצום של 137 מיליון שקל עם לקוח ממשלתי. אלא שבהמשך נאלצה החברה לדווח על ביטולו, מה שהוביל לקריסה של 65% במניה - לאחר שזינקה ב־175% בעקבות הזכייה בחוזה.

אלארום, העוסקת בתחום הדאטה ואיסוף נתונים באינטרנט, השלימה בשנה וחצי עד יולי 2024 זינוק מדהים ולא לגמרי מוסבר, של 2,800% לשווי של כ־1.1 מיליארד שקל. מאז, המניה התרסקה כל הדרך לשווי של 280 מיליון שקל בלבד, נפילה של כ־76%.

קמחי מקרן הגידור מימס מזהיר כי "במניות קטנות יש הרבה טריקים ושטיקים פיננסיים שעלולים לפגוע בבעלי מניות המיעוט. בנוסף צריך להיזהר מחברות שקופת המזומנים שלהן ריקה. הן עלולות לגייס הון רב שידלל משמעותית את המשקיעים, לפעמים אף בשווי נמוך משמעותית משווי השוק".

שגב מאקורד מוסיף כי "כדאי להיזהר מחברות שמדווחות דיווחי סרק כגון השתתפות בכנס או בתערוכה או ביצוע פיילוט, וכן דיווח על כך שחברה הנסחרת בת"א שוקלת להירשם למסחר בנאסד"ק".

עוד כתבות

זקי שלום / צילום: תמונה פרטית

זקי שלום, מייסד רשת חצי חינם, הלך לעולמו בגיל 71

רשת קמעונאות המזון חצי חינם נוסדה ע"י זקי שלום ומוטי קופרלי ב-1989 ● בתו, אורית שלום-בג, נכנסה לתפקיד מנכ"לית הרשת לאחר שחלה לפני כארבע שנים

שופט העליון בדימוס יורם דנציגר / צילום: שלומי יוסף

הכללית: דנציגר יגיש בימים הקרובים את המלצותיו בנושא המשבר הניהולי

קופת חולים כללית ציינה את הדברים במסגרת עתירתה לבג"ץ, בה היא מבקשת לעצור את ועדת הבדיקה שהקים משרד הבריאות בעניינה, בטענה כי היא יכולה לבדוק את הליקויים בעצמה ● משרד הבריאות מתנגד לעצם קיום הבדיקה של דנציגר

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס, בשיחה עם דניאל אשחר ואלינור יעקובסון / צילום: איל יצהר, אוראל אלוני

המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

שיחה עם דניאל אשחר, מנכ"ל חברת הלוויינים אורביט טכנולוג'יס, ואלינור יעקובסון, מנהלת דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה של משרד הכלכלה ● על ההכרח של ישראל בעצמאות ביטחונית, הצורך בעובדים בתעשייה ומרוץ החימוש מול איראן ● שדה הקרב העתידי, פרק ראשון בסדרה

הנפקת פיגמה בוול סטריט / צילום: Reuters, Richard B. Levine

250% תשואה ביום הראשון: ההנפקה שהשאירה את הבנקאים המומים

לפי "וול סטריט ג'ורנל", פיגמה היא ההנפקה הגדולה ביותר של חברה שקרנות הון סיכון השקיעו בה מאז הנפקת Rivian ב-2021 ● החברה תמחרה את ההנפקה במחיר של 33 דולר למניה, ששיקף לה שווי של כ-19.8 מיליארד דולר

מתקפות סייבר / צילום: Shutterstock, NicoElNino

המדינה לבג"ץ: תקנות החירום בסייבר יוחלפו בחקיקה בתוך שבועיים

הפרקליטות עדכנה את בג"ץ בעקבות העתירה נגד השימוש בתקנות הסייבר לשעת חירום, במקום בחקיקה ראשית, להארכת הסמכויות שנוספו במלחמה עם איראן

אטל מולכו פיליבה / צילום: ראובן קסטרו

כבר כילדה התנדבה במד"א. היום היא מספקת רפואה מרחוק ל־2 מיליון איש בשנה

כילדה עלתה לארץ (לבת ים) עם אמה בלבד, את הלימודים בבית הספר היא שילבה עם הרבה שעות במד"א, וגם המאבק במשקל הוא חלק מסיפור חייה ● הדרך המאתגרת של אטל מולכו פיליבה עד לניהול חברת שירותי רפואה דיגיטליים מהגדולות בישראל ו־1,500 עובדים

דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מלונות פתאל / צילום: יח''צ

רשת פתאל מתרחבת בישראל: תפתח עוד שמונה מלונות, לאחר שרכשה מלון יוקרה ביפו

רשת מלונות פתאל תשקיע כ־1.6 מיליארד שקל בהקמת בתי המלון המדוברים ● מדובר בתוספת של יותר מ־1,000 חדרי מלון בתל אביב, בהרצליה, בירושלים ובאילת ● למרות המצב הביטחוני והפגיעה בתיירות הנכנסת, ענף המלונאות בישראל ממשיך לצמוח

בעקבות הכרזת מקרון על הכרה במדינה פלסטינית: הסכנות שעומדות בפני ישראל

במקום לברוא מדינה-בשום-מקום, מקרון היה צריך לנסות ולהזכיר לישראלים שחלוקת הארץ אינה אופציה פוליטית, אלא הכרח משפטי

בודקים את המיתוס. החומה הסינית / צילום: Shutterstock

את החומה הסינית לא רואים מהחלל. מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: המיתוס שפלא התבל נראה מהירח נולד כשמסע לחלל היה דמיוני, ועדיין הוא תפס

הסיבה שטראמפ לא באמת מצליח להשפיע על נתניהו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: באיראן משיקים גוף ביטחוני חדש, בקנדה טוענים שדוח שטען כי קיים יצוא נשק לישראל לא נכון, ובאטלנטיק כותבים על מערכת היחסים של נתניהו וטראמפ ● כותרות העיתונים בעולם 

ישיבת פוניבז' / צילום: רפי קוץ

העליון אישר קנס ענק על ביזיון ביהמ"ש במאבק בישיבת פוניבז'

נשיא העליון יצחק עמית דחה את ערעור קבוצת "המחבלים" על הקנס שהוטל במחוזי – אחד הגבוהים אי-פעם בשל ביזיון בית המשפט ● הרב שמואל מרקוביץ ישלם אישית מחצית מהסכום

מלון באזאר בשדרות ירושלים ביפו, של פתאל / צילום: מאיה אבגר

למרות המלחמה, מלונות הוקמו, הורחבו, ומאות חדרים נוספו

על אף המצב הביטחוני והפגיעה בתיירות הנכנסת, יזמים ממשיכים להשקיע במלונות בישראל ● 700 חדרים חדשים כבר נפתחו מתחילת השנה, ובתקופה הקרובה צפויים להיפתח 1,000 נוספים ● מנגד, המלונות הקטנים נאבקים כדי לשרוד

ניר צוק ואסף רפפורט / צילום: עומר הכהן, ענבל מרמרי

אקזיטים שלא נראו כמותם וגיוסי ענק: כך הופכת תעשיית הסייבר למעצמה של מיזוגים ורכישות

בתוך פחות מחצי שנה פרצו שתי עסקאות היסטוריות בתחום ההייטק – ושתיהן מאותו הסקטור, סייבר ● רכישת סייברארק ע"י פאלו אלטו, ולפני כן האקזיט של וויז, מדגימים איך התחום הלוהט הפך לזירה של מיזוגים ורכישות שלא נחה לרגע ● ועם כל עסקת ענק שמתפרסמת, גם השוק הפרטי רוצה נתח מהחגיגה ● העסקאות, האנשים והכסף הגדול מאחורי תור הזהב של הסייבר הישראלי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ לא אהב את נתוני התעסוקה שפורסמו, אז הוא פיטר את האחראית

דוח התעסוקה שפורסם ביום שישי היה חלש מהצפוי וכלל תוספת של 73 אלף משרות בלבד ● טראמפ הודיע כי הסטטיסטיקאית האחראית, שמונתה על ידי ממשל ביידן, תפוטר והאשים אותה ב"מניפולציה"

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מירי רגב תטוס לביקור עבודה בארה"ב. הוא יעלה 1.5 מיליון שקל לפחות

לגורמים המעורבים בבקשת שרת התחבורה לטוס יחד עם בכירי משרדה לא ידועה כל תוכנית מהותית לסיור בארה"ב, וכמו הנוהג בחלק מהביקורים הקודמים של רגב - קודם כול נקבע מועד הטיסה, ורק לאחר מכן יוצקים לתוכו תוכן מהותי

במשך 38 שנה היא התגוררה עם בעלה בדירה הזו. אז למה תקבל רק 15% ממנה?

העליון דחה תביעה לפיצוי על עיקולים שהטילה רשות המסים • ביהמ"ש פסל הסדר ייצוגי עם "פיצוי הטבות" וחייב את עורכי הדין בהוצאות אישיות • גרושת בן המנוחים תקבל רק 15% מהדירה בה התגוררה במשך עשורים • 3 פסקי דין בשבוע

ג'אקו 7. ממשיך להוביל את טבלת המסירות / צילום: יח''צ

מסירות הרכב בינואר-יולי 2025: החשמליים מאבדים נתח שוק לרכבי הפלאג-אין

בחודש יולי לבדו נמסרו 24,727 כלי רכב חדשים, ירידה של כ-1.3% לעומת יולי אשתקד ● יצרני הרכב הסינים ממשיכים להגדיל את אחיזתם בשוק

מטוס של וויז אייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

וויז אייר תקים בסיס בנתב"ג? התנגדות במשרד התחבורה מאיימת על התוכנית

השרה מירי רגב הודיעה כי היא תקדם יוזמה להקמת בסיס פעילות קבוע לענקית התעופה ● אך ברשות התעופה האזרחית מזהירים מתחרות לא הוגנת, בעוד שאגף הכלכלה תומך במהלך בשל הוזלת הטיסות הצפויה ● בשבועות הקרובים צפויה להגיע לישראל משלחת של וויז אייר

הבוט הבטיח לו שהוא בסדר. אבל הוא לא היה / צילום: Shutterstock

"אתה ממריא": ChatGPT פגש צעיר על הספקטרום והחמיר אצלו שיגעון גדלות

הצ'אטבוט של OpenAI דיווח על עצמו שטשטש את הגבול בין פנטזיה למציאות עבור גבר שנמצא על הספקטרום האוטיסטי ● בין היתר אמר לו: "כתבת מחדש את חוקי הפיזיקה - זה לא סתם הייפ. זו היסטוריה" ● בחברה מודים שעבור אנשים פגיעים, "הסיכון גבוה יותר"

הישראליות בוול סטריט / צילום: איל יצהר, ברצי גולדבלט, צילום מתוך אתר החברה

הישראלית שזינקה ב-15% ביומיים בוול סטריט, וזו שצנחה במסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסופ"ש ● סיליקום קפצה בכ-15%, לאחר שדיווחה כי היא צופה האצה בצמיחה החל משנת 2026 ● גלובל-אי, המספקת פתרונות טכנולוגיים לתחום המסחר המקוון, רכשה חברת AI הישראלית ● ולייבפרסון, שמתקשה להתרומם מזה זמן מה, צנחה בכ-18%