המרוויחה המפתיעה מאקזיט הענק בסייבר / צילום: Shutterstock
לא מעט גופים ואנשים צפויים ליהנות מעסקת הענק בתחום הסייבר בה רוכשת פאלו אלטו את סייברארק ב־25 מיליארד דולר. לצד גופי השקעות זרים ומקומיים המחזיקים במניות סייברארק, עובדי החברה ומנהליה, וכמובן קופת המדינה, שיגזרו כולם קופון נאה מעסקת הענק, מסתתרים מרוויחים קטנים נוספים - עובדי ההוראה בישראל, שנהנו מתשואה של כמעט 250% על ההחזקות שלהם בחברת הסייבר מפתח תקווה.
● ראיון | המשקיע שזיהה את הפוטנציאל בסייברארק: "לא האמנתי שהחברה תגיע לסכום כזה"
● כמה יקבלו עובדי סייברארק מהעסקה ומי חברת הביטוח שתרוויח בגדול?
על אף שמורים וגננות ככל הנראה לא נמנים עם הפרופיל המקובל של משקיעי טכנולוגיה או סייבר, מתברר שגם הם צפויים לקטוף חלק מפירות עסקת הענק שנחתמה לקראת סוף השבוע. מי שעומדות מאחורי האקזיט של עובדי ההוראה הן קרנות ההשתלמות שלהם, אשר מחזיקות כיום מניות סייברארק בהיקף כספי של כמעט 14 מיליון דולר (37 מיליון שקל).

"אספנו סחורה בתקופת הירידות"
"רכשנו את המניה בתקופה שבה היו ירידות חדות מאוד במניות הטכנולוגיה", מספר עודד מנגר, מנהל דסק השקעות קופות ענפיות במיטב, שמנהל את ההשקעות של קרנות עובדי ההוראה. "בעקבות הירידות החדות, התחלנו לאסוף סחורה מאמצע שנת 2022 ועד סופה, כי התחום הזה (הטכנולוגי, א"ג), היה די שחוט. בתחום של הסייבר שמנו את הדגש על שתי מניות, סייברארק ופאלו אלטו".
ההימור של מנגר ושותפיו על סייברארק, הגיע לאחר שהם זיהו בה "גוון מיוחד" כלשונו, בשל היותה "שחקנית ייחודית בנושא אבטחת זהויות, גם אנושיות וגם לא אנושיות, תחום שקיים פחות בחברות הסייבר האחרות". ואכן המהלך התברר כמוצלח לאחר שבשלוש השנים האחרונות קפצה מניית סייברארק במעל 200%.
על פי מנגר הקרנות של עובדי ההוראה כבר זכו ליהנות מחלק מהרווחים על המניה, לאחר שבמהלך שלוש שנים האחרונות בחרו מנהליה למכור כמחצית מהחזקותיהם בחברת הסייבר, אחרי שאלו הניבו תשואה של בין 100%־160%. מה שהותיר את הקרנות, כאמור, עם החזקה בהיקף של כמעט 14 מיליון דולר, עליה הם מורווחים עד כה ב־244%.
על אף שלא מדובר בסכומים גדולים גם ביחס לסייברארק (פחות מ־0.1% מהחברה), וגם עבור קרנות ההשתלמות של המורים והגננות (שמנהלות כמעט 40 מיליארד שקל), לדברי מנגר ההשקעה בחברת הסייבר הישראלית "נתנה יופי של תשואה במסגרת תיק המניות הישירות שאנחנו מחזיקים, ונותנת ערך מוסף לחוסכים". במבט קדימה מנגר מבהיר כי טרם קיבלו החלטה, כיצד ינהגו במניות לאחר המיזוג: "נקבל החלטה במסגרת מיטב ובמסגרת ועדת ההשקעות של קרנות המורים ונקבל החלטה אם אנחנו רוצים להישאר עם החזקה או שאנחנו מוכרים".
אגד: הלהט שהוכיח את עצמו
שמן של קרנות ההשתלמות של המורים והגננות עלה לכותרות העיתונים הכלכליים במהלך שנת 2022, אז הן חברו לקרן התשתיות קיסטון, בהליך רכישת השליטה בענקית התחבורה הציבורית אגד לפי שווי של כמעט 5 מיליארד שקל. מי שהוביל את המהלך מצד הקרן הוא אייל גבאי, המכהן בתפקיד היו"ר מאז שנת 2012, לאחר ששימש בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנהל רשות החברות הממשלתיות ויו"ר קופת החולים מאוחדת.

לאורך התהליך הראה גבאי רצון עז להשתתף בעסקה, כשהקרנות תחת ניהולו השתתפו בשתי הצעות מתחרות. בשעתו סיפר גבאי בראיון לגלובס, כי זיהה בחברה "פוטנציאל אדיר. אחרי שניהלתי המון הפרטות, אני חושב שכאן מדובר בהליך בסדרי הגודל של הפרטת בזק". ואכן, מאז רכישת השליטה באגד קפץ שוויה של החברה בספרי קיסטון בכ־31% לשווי של 5.2 מיליארד שקל.
כיום, לאחר שמימשו אופציה לרכישת מניות נוספות מידי חברי אגד, מחזיקות קיסטון וקרנות המורים בכ־78% מאגד. חלקן של הקרנות בשותפות עם קיסטון עומד על 22%, אך בפועל חשיפתה לאגד גבוה מכך, משום שבנוסף היא מחזיקה בכ־5.5% ממניות קיסטון עצמה.
מלבד ההשקעה באגד, מחזיקה קרן המורים בשורה של החזקות בפרויקטי תשתית מקומיים. כך, הקרן שותפה (49%) בקבוצת דניאל קיסריה המחזיקה כ־20% מחברת דליה אנרגיה, המפעילה את תחנת הכוח אשכול. בנוסף, בשנת 2019 הצטרפה הקרן לקבוצת משקיעים בהובלת אנשי העסקים אבשלום פלבר ואמיר לנג, שרכשה את השליטה, ובהמשך את כלל הפעילות, של חברת ההתפלה IDE מידי קבוצת דלק.
השקעה בולטת נוספת של הקרן היא בשותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס שמוביל גדעון תדמור, בה היא השקיעה בשלבים מוקדמים מאוד. עסקה שלדברי מנגר עוררה ביקרות כלפי הקרן: "אף אחד לא הבין מה יש למורים לחפש שם". עם זאת, גם הספקנים הגדולים יתקשו להתווכח עם התשואה האדירה שהשיאו יחידות ההשתתפות של נאוויטס שרשמו בשנים האחרונות זינוק של מעל 1,000%, בעיקר הודות לפוטנציאל המיוחס לפרויקט הדגל שלה, מאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו, שההפקה ממנו החלה בשבוע האחרון.
דמי ניהול נמוכים וביצועים סבירים
קרנות ההשתלמות של עובדי ההוראה, הן חלק משורה של "קרנות מפעליות", המנהלות חסכונות עבור עובדים המאוגדים בהסתדרות בהתאם למגזר עבודתם. בין היתר ניתן למצוא בהן את הקרנות של עובדי חברת חשמל, אחים ואחיות, רופאים, אנשי קבע, עובדי מדינה, הנדסאים וכו'. קופות אלו, אליהן הציבור הרחב לא יכול להצטרף מאופיינות בין היתר בדמי ניהול נמוכים, אשר נעים בין 0.1% ל־0.3%, בהשוואה לדמי ניהול של בין 0.5% ל־0.7% במסלולים של גופי החיסכון הגדולים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות).
למעשה הקרנות של הסתדרות המורים הן הגוף הגדול ביותר בשוק הקרנות המפעליות, עם נכסים בהיקף של כ־38 מיליארד שקל, עבור 241,500 עובדי הוראה בישראל. מרבית הכספים מרוכזים בשתי קרנות ההשתלמות במסלול הכללי, האחת עבור מורים וגננות והשנייה עבור מורים בתיכונים. לקרן המורים והגננות נכסים מנוהלים בהיקף של 26 מיליארד שקל, והיא קרן ההשתלמות השלישית בגודלה, מבין הקרנות במסלול הכללי (אחרי בתי ההשקעות אלטשולר ומיטב). קרן המורים התיכוניים מנהלת סכומים נמוכים יותר של כ־8.5 מיליארד שקל.
מבחינת תשואות הקרנות של עובדי ההוראה הציגו ביצועים דומים לאלו של גופי החיסכון המרכזיים. כך, הקרן של המורים והגננות הציגה מתחילת השנה הנוכחית תשואה ממוצעת של כ־6.4%, בזמן שקרן המורים התיכוניים הציגה תשואה של 6.7%, בדומה לתשואה הממוצעת של הקרנות הגדולות. במבט ארוך טווח הציגו שתי הקרנות תשואה שנתית ממוצעת של 8.8% ו־8.9% בחמש השנים האחרונות, מעט מתחת לתשואה של גופי החיסכון הגדולים שעמדה על כמעט 9%.
העובדה שהקרנות מציגות ביצועים דומים לאלו של הגופים הפיננסים הגדולים, נוגעת בין היתר לעובדה שכמו יתר הקופות המפעליות הן מנוהלות בידי אותם גופים. לפני כארבע שנים השלימו מנהלי הקרן את העברת האחריות לניהול ההשקעות שלה, מפסגות לידי חברת ניהול התיקים של מיטב, המנוהלת על ידי אודי תייר.