ניר צוק ואסף רפפורט / צילום: עומר הכהן, ענבל מרמרי
ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס, מדגיש שוב ושוב בראיונות עימו שעד לפני שבע שנים, כאשר מונה לתפקיד על ידי ניר צוק, לא ידע דבר וחצי דבר על סייבר. "לגלגו על כך שממנים לתפקיד אדם בוגר גוגל שלא מבין בתחום והופכים אותו למנכ"ל של חברת סייבר גדולה", הוא סיפר ביום רביעי במסיבת עיתונאים שעות אחרי ההכרזה על רכישת סייברארק, האקזיט השני בגודלו בתולדות ישראל בהיקף של 25 מיליארד דולר.
● ראיון | המשקיע שזיהה את הפוטנציאל בסייברארק: "לא האמנתי שהחברה תגיע לסכום כזה"
אבל עיקרון עסקי אחד שהוביל אותו לאורך הדרך, מלמד את התורה כולה של ענף הסייבר: "השיטה שלי היא לקחת את החברה הטובה ביותר שיש בתחומה, לשלב אותה במהירות בתוך פאלו אלטו נטוורקס ולהוציא אותה מהר מאוד לשוק יחד עם שאר המוצרים שלנו - כך עשיתי תמיד. כאשר קנינו דפדפן (את טאלון הישראלית - א"ג) - איש לא הבין מדוע עשינו זאת, אבל מהר מאוד ראינו חברות אחרות כמו גוגל ומיקרוסופט משיקות דפדפן מאובטח משלהן. כך גם היה בתחום מסדי הנתונים ובתחום מרכזי הבקרה והשליטה. אני לא אבלה עכשיו ארבע שנים בפיתוח מוצר מאפס תוך תקווה שהוא ישתלב בשוק - אני בפאניקה מ־AI - וכבר נמצא באיחור באבטחה של סוכני בינה מלאכותית".
ארורה הבין שהדרך להצליח בסייבר הוא לרכוש את החברות שמובילות את הקטגוריה - רצוי כאשר הן עוד צעירות וזולות יחסית. לא תמיד מדובר בחברה המובילה והיקרה יותר, לעיתים אפשר להסתפק גם במספר שתיים: כך היה, למשל, ברכישת חברת אבטחת הדאטה הארגוני דיג סקיוריטי ב־400 מיליון דולר (מתחרה בסייארה, ששווה כיום 6 מיליארד דולר), וברכישת חברת הדפדפן המאובטח טאלון ב־458 מיליון דולר (מתחרה באיילנד, שכיום שווה 5 מיליארד דולר). אלו החזיקו צוותים איכותיים מאוד ויצרו הכנסות ראשוניות, גם אם קטנות למדי. עד השבוע, פאלו אלטו ביצעה קרוב ל־30 רכישות מאז 2013, כך לפי מאגר המידע PitchBook - אף לא אחת חצתה את רף מיליארד הדולר. רק מוקדם יותר החודש חשפנו בגלובס על רכישתה את חברת הסייבר ל־AI פרוטקט ב־700 מיליון דולר, שלוש שנים בלבד לאחר הקמתה.
למעשה, נראה שסייברארק - חברה שקטנה מפאלו אלטו פי חמישה - הייתה אמיצה הרבה יותר ברכישות שלה. אחרי 13 רכישות קטנות יחסית, בשנה שעברה היא הצליחה לשכנע את המתחרה הגדולה שלה, וונפי, להתמזג עמה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.
25 מיליארד דולר תשלם פאלו אלטו על הרכישה, את רובו המוחלט של הסכום תעביר במניות. העסקה הזו היא מעין "קנס" שמשלמת ענקית הסייבר של ניר צוק על האיחור האופנתי בתחום ה־AI. כשהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, גם הפרצות, והאפשרויות של ההאקרים ותוקפי סייבר אחרים רק הולכות ומתרחבות.
פאלו אלטו לקחה את השיטה לקצה
פאלו אלטו, אמנם, שכללה את שיטת המיזוגים והרכישות לקצה, אך היא לא היחידה: המתחרה קראודסטרייק האמריקאית הלכה בעקבותיה: היא ביצעה לא פחות מ־41 רכישות מאז 2017 - כמה מהן כמו "אדפטיב שילד" ו"פלואו סקיוריטי" - ישראליות. פורטינט הוותיקה ביצעה 37 רכישות, וגם מאחורי צ'ק פוינט הישראלית 26 רכישות. אפילו וויז הבינה את חוקי המשחק ורגע לפני שנרכשה על ידי גוגל בעסקת הענק של 32 מיליארד דולר רכשה ארבע חברות, הגדולות שבהן, ג'ם ודאז - בסכום כולל של כמעט 800 מיליון דולר.
לא כל רכישה של פאלו אלטו הצליחה. היא רכשה את חברת הסייבר הישראלית סיידר סקיוריטי לתחום אבטחת האפליקציות, ואחרי שנה קוצצו בו עובדים. עד היום התחום לא התרומם מאוד בתוך החברה. מוצר אבטחת הענן פריזמה של החברה אמנם מייצר לחברה מכירות, אך זו נתקלה בתקרת זכוכית ולפי ההערכה זוכה לאתגר מצד ענקיות כמו וויז, אורקה וקראודסטרייק.
מיזוג חברות בצורה מוצלחת זו לא משימה פשוטה בכלל. סיסקו רכשה בישראל חברות כמו לייטספין ופורטשיפט - שהיו אמורות להיות התשובה לוויז, והתקשתה לשלב את המוצר בשוק. גם אפסגון שנרכשה על ידה בחצי מיליארד דולר התרוקנה באופן הדרגתי על ידי העובדים החשובים והמייסדים והפכה לקוד פתוח, אם כי העובדים הופנו לפיתוח מוצרי סייבר אחרים בחברה. אלא שגם אם המוצרים אינם משתלבים בשוק בסופו של דבר, את העובדים קל לנייד למשימות פיתוח אחרות.
איך הופכים למעצמה: צ'ק פוינט מול פאלו אלטו
אבל על עובדה אחת אין עוררין. בכל הנוגע לשוק הסייבר, המיזוגים והרכישות מעצבות את התעשייה ומשנות אותו מקצה לקצה. ב־2023 בוצעו 20 רכישות בשווי שגבוה מ־200 מיליון דולר, בסכום כולל של 43 מיליארד דולר. שנה לאחר מכן גדל מספר העסקאות ברף הגבוה ל־30, בהיקף כולל של למעלה מ־35 מיליארד דולר. עד כה ב־2025 כבר נסגרו עסקאות בשווי של 60 מיליארד דולר, וזאת עוד מבלי לספור את אפווינד של עמירם שחר שנמצאת במשא ומתן למכירתה במיליארד דולר.
הרכישות הללו תרמו ליצירת מעצמות סייבר - חברות ענק שמשמשות כמעין חנות כלבו שבה ניתן למצוא מגוון פתרונות במקום אחד. "לפני עשור היו שתי חברות הסייבר הגדולות ביותר - פאלו אלטו נטוורקס וצ'ק פוינט - בצמרת החברות הגדולות בתחום עם שווי שוק של כ־15 מיליארד דולר כל אחת", אומר אורן יונגר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון נוטאבל (Notable) שמשקיעה בחברות סייבר ותוכנה ארגונית, שבהן גם ישראליות, וערך מחקר מיוחד בנושא מיזוגים ורכישות בתחום. "פאלו אלטו החלו לבצע רכישות אגרסיביות יותר של שחקניות קטנות שהובילו את השוק שלהן, ונטו לשלם מאות מיליוני דולרים עבור חברות עם קצב הכנסות שנתי חד־ספרתי גם בתחומים שהיו מחוץ למומחיות שלה - אבטחת רשתות ארגוניות.
"צ'ק פוינט, מצד שני נהגה בשמרנות גדולה יותר, התמקדה ברכישת חברות נוצצות פחות ושילמה לרוב סכומים שנעו בין עשרות מיליוני דולרים לעיתים עד מאות בודדות. כיום, כאשר פאלו אלטו נטוורקס שווה מעל ל־120 מיליארד דולר וצ'ק פוינט שווה כ־20 מיליארד - ברור שרכישות אגרסיביות של חברות עם יזמים בולטים וטאלנטים חזקים הייתה מהלך משתלם, גם אם לא נראתה רווחית בהתחלה".
מספר הרכישות של צ'ק פוינט מגיע לכ־26 בכל שנותיה, עד כה טרם רכשה חברה בסכום של מעל למיליארד דולר. אחת הרכישות של ענקית אבטחת הרשתות הישראלית הייתה עשויה להיות לא אחרת מאשר סייברארק: ב־2016 פורסם כי שוויד התעניין ברכישת סייברארק שהייתה שווה אז 1.7 מיליארד דולר בלבד.
כיום מדורגות בצמרת רשימת החברות הגדולות בתחום אותם מעצמות סייבר - כאשר בראשם פאלו אלטו, עם שווי של 120 מיליארד דולר, קראודסטרייק עם שווי של 115 מיליארד, ופורטינט עם שווי של 71 מיליארד דולר. לאחר שאיבדה 15% מערכה ביום אחד השבוע, מדורגת צ'ק פוינט במקום השמיני עם שווי של כ־20 מיליארד דולר. "ב־2015 השווי המצרפי של חברות הסייבר עמד על 97 מיליארד דולר, כיום ישנן לפחות שתי מעצמות שנסחרות כל אחת במעל ל־100 מיליארד דולר", אומר יונגר. "רוכשים אסטרטגיים הפכו לכח המניע מאחורי הזינוק במיזוגים והרכישות בסייבר - מה שמשקף אמון הולך וגובר בענף הזה. בין השנים 2022־2025 הם היו אחראים לעסקאות של למעלה מ־100 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת סייברארק".
ההגיון מאחורי הרכישות הוא ברור: בזמן שהענף ממשיך לצמוח, עם גידול שנתי ממוצע של 19% במכירות, מספר תוכנות הסייבר בהם משתמש מנהל אבטחת מידע ממוצע בארגון אמריקאי נע בין 70 ל־90 ויכול אף להאמיר ל־135 מוצרים שונים, כך על פי סיליקון אנגל. פאלו אלטו שכללה את אמנות ה"באנדלינג", או חבילות הסייבר, שבהן היא מציעה בהנחה מוצר נוסף למי שמשתמש כבר בכמה מוצרים אחרים שלה, כדי לחסוך למנהלי האבטחה את הצורך לאתר ספקים נוספים. לעיתים מגדילה לעשות פאלו אלטו ורוכשת מוצר יקר, כמו למשל את Expanse ב־670 מיליון דולר, ולהציע אותו בחינם ללקוחותיה רק כדי להשאיר אותם אצלה.
הסייבר מונע, אמנם, ממיזוגים ורכישות, אבל יש חיסרון: מספר הרוכשות הפוטנציאליות מוגבל, וודאי אם מדובר בחברה ששווה מיליארדי דולרים כמו סייברארק או וויז. סייברארק חזרה ואמרה שוב ושוב שהיא איננה למכירה, עד שהגיעה ההצעה הנכונה. "מצד שני הקרנות שמשקיעות בסייבר חיות בשקט עם המודל הקיים", אומר יונגר. "תראה מה קרה עם שוק חברות הגנת הנתונים (DSPM), עם חברות כמו דיג, יוריקה, פולאר, פלואו - רובן נרכשו בסופו של דבר, גם אם בסכומים קטנים יותר. מנהלי סייבר מתעוררים בבוקר ושואלים מה חסר להם - וכך נולדים ענפים חדשים חדשות לבקרים. זו דינמיקה שלא רואים בתחומים אחרים, כמו בפינטק למשל, בשל אופי השוק שמוטה לכיוון הצרכנים - במקום למנהלי רכש בארגונים גדולים.
האם השוויים כבר התנפחו מידי?
הסייבר הישראלי מוכיח שוב ושוב שהוא מתנהל בנפרד מענף ההייטק, עם הגיון כלכלי אחר, כמעין מדינה בתוך מדינה. בתוך חצי שנה שתי עסקאות מהתחום התברגו למקום הראשון והשני ברשימת האקזיטים הגדולים מקום המדינה.
שוק החברות הפרטיות - חברות הצמיחה והסטארט-אפים - מראה את הפער: על פי IVC ולאומיטק, הגיוסים לחברות סייבר עומדות מעל כולם עם סך השקעות של 2.5 מיליארד דולר בחציון הראשון של 2025, לעומת מיליארד דולר בלבד בחברות פינטק או חצי מיליארד לתחום הצומח של הציוד הביטחוני. אפילו ענף הבינה המלאכותית הנוצץ לא מצליח להתחרות בסייבר והוא גייס "רק" 1.5 מיליארד דולר בחציון האחרון.
על אף שההתאוששות ממשבר המימון של השנים 2022־2023 קיימת בכל תעשיית ההייטק, הסייבר התרסק פחות וצומח הרבה יותר מהר. סבב גיוס גדול ראשון לחברה (סבב A) עומד על 24.5 מיליון דולר בממוצע בסייבר, לעומת ממוצע של 12.8 מיליון דולר באינשורטק ופינטק, ו־15.5 מיליון דולר בתוכנה ארגונית.
הפער הגדול בא לידי ביטוי גם בשווי המנופח של חברות הסייבר. על פי נתוני אלטשר (altshare), שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת לחברות פרטיות בעיקר, יזמים ומשקיעים לנהל את מניותיהם, עולה כי השווי הממוצע בהשקעה בחברות סיד בתחום הסייבר עלה מ־8 מיליון דולר בסוף 2024 ל־12.4 מיליון ברבעון השני של 2025 והוא צפוי להגיע ל־13 מיליון עד סוף השנה; עבור חברות בוגרות יותר בסבב הגיוס הגדול הראשון (A), צפוי שווי החברות בגיוסים חדשים לעלות מ־50 מיליון דולר בסוף 2023 ל־80 מיליון בסוף השנה הנוכחית. גם מכפיל הרווח גבוה יחסית בהתאם לאורך כל שלבי החברות עם ממוצע של 5.3 לעומת 4 בפינטק.
מנכ"ל אלטשר, רונן סולומון מסביר כי חברות סייבר מחלקות יותר אופציות כחלק היחסי מתוך כלל מניות החברה - ב־15% יותר מבשאר החברות, וכי בחברות הסייבר שיעור החברות שיוצאות לסבב סקנדרי (שבו היזמים והעובדים מוכרים מניות ישירות למשקיעים) הכפיל את עצמו מאז סוף 2023. "בסייבר הצוות לא בא בשביל המשכורת, כי הוא יודע שהוא יוכל לקבל אפסייד באופציות ובסבבי סקנדרי", אומר סולומון.
"מקבלים פרמייה מעצם העובדה שאתה ישראלי"
שוק הסייבר נמצא כעת בתור הזהב שלו משלל סיבות: הריבוי של פתרונות מתחומים שונים, עליית הבינה המלאכותית שמרתיעה שחקנים רבים, וגם עליית תקציבי הביטחון בקרב מדינות העולם", אומר לגלובס עו"ד גיא לכמן, שותף וראש משותף לקבוצת ההייטק במשרד פרל כהן. "בתוך השוק הזה ישראל נחשבת כבר מספר שנים למובילה עולמית - וחברות ישראליות הן בדרך כלל חוד החנית בענפים שונים בתוך הסייבר. הן גם רגישות פחות לסיכונים פוליטיים שחברות טכנולוגיה ישראליות אחרות חוות - כאן מדובר בפרמייה שאתה מקבל מעצם העובדה שאתה ישראלי. אלא שהשוק הזה מתנהל כמעט בנפרד משאר השווקים האחרים עם רוכשים אסטרטגיים משלו, יזמים סדרתיים קבועים ומעט משקיעים שמבינים ומקושרים היטב בו".
היזמים הגדולים משקיעים אחד בשני
בישראל, למשל, מרוכזות רוב ההשקעות בתחום הסייבר בידי מספר מועט של קרנות: סייברסטארטס של גילי רענן - הקרן שמאחורי הצלחות כמו וויז וסייארה, לצד Team8, פיקצ'ר קפיטל, גלילות קפיטל, YL של יואב לייטרסדורף והייפרווייז של נתן שוחמי. היזמים הסדרתיים, דוגמת שלמה קרמר, אסף רפפורט, יבגני דיברוב, ניר צוק, מיקי בודאי ועמיחי שולמן משקיעים האחד בשני ויוצרים מארג מרוכז מאוד של תעשייה. ענקיות ההון סיכון הזרות דוגמת סקויה, גריילוק, אינדקס ואינסייט זיהו את הנישה וכיום הן מובילות כמה מסיבובי הסיד בתחום, ומייצרות בעייה אחרת: יזמים ישראלים שאין להם אפילו משקיע ישראלי אחד בדירקטוריון, בעיה שעלולה להוביל לאובדן דרך בשלבים מוקדמים.
"חגיגת האקזיטים בסייבר מייצרת סוג של אפקט שדוחף יותר ויותר יזמים לסייבר - מה שעלול ליצור אתגר גדול יותר בהמשך הדרך. כי כאשר מגיע ענק כמו פאלו אלטו ורוכש ענקית כמו סייברארק, זה אומר ששאר החברות שפעילות באותו השוק (ניהול הזהויות) יקבלו הצעות רכישה קטנות יותר, אם בכלל. בנוסף, הדבר עלול להביא לניוון בתחומי טכנולוגיה אחרים - כל תור זהב מגיע לנקודת רוויה מסוימת".